UMI ביומיים של מנהלים בנגב

גיבוש להנהלת הקבוצה

קבוצת UMI הידועה כיבואנית שברולט, איסוזו, קאדילק, מקסוס ועוד מותגים בשוק הרכב היא, גם הבעלים של אוויס - חברת השכרה, מכירה וליסינג של רכב מהגדולות בישראל, סוכנות ביטוח umi וחברת מימון - יוניברסל פתרונות מימון, הבעלים של אופיס-דיפו - רשת סופרמרקטים של כלי כתיבה וציוד משרדי וגם של G1 - חברת השמירה והאבטחה הגדולה בישראל.
כל מנהלי החברות והסמנכ"לים בהובלת עמית רון - מנכ"ל משותף של קבוצת UMI, יצאו ליומיים של גיבוש וטיול במדבר שהסתיימו ביום טיול שטח לעומקו של הנגב, כשלנו (אתר השטח) הזכות להוביל את הטיול.

משדה בוקר להר צרור

יצאנו משדה בוקר ולאורכו של ציר הנפט, נסענו דרומה לכיוון מעלה צין, טיפסנו להר צרור, הממוקם ממזרח למדרשת בן-גוריון, בקצהו הדרומי-מערבי של רכס חתירה. הר צרור שטוח כמעין שולחן רחב, בנוי מאבני צור שחורות, וממנו תצפית 360 מעלות לנחל צין, מצוק הצינים וחוד עקב, לכביש 40 שלצידו קיבוץ שדה בוקר והמדרשה.

ציר הנפט

קו צינור הנפט אילת - אשקלון שייך לחברה ממשלתית הנקראית קצא"א - ובאופן מפתיע קצא"א היא חברה משותפת למדינת ישראל ולאיראנים (כן! כן!! - איראן!!!). קצא"א נוסדה עוד לפני המהפיכה האיסלמית ותפקידה היה לשנע נפט מאיראן לאירופה דרך "הגשר היבשתי" שבין אילת לאשקלון ובכך לחסוך את דמי המעבר היקרים של תעלת סואץ או לחסוך את הדרך הארוכה מהמפרץ הערבי - עוקף אפריקה - לים התיכון וחופי אירופה.
בשנים האחרונות הוקמה חברה חדשה בעלת שם דומה קצא"א רק שהפעם ראשי התיבות הן: קו צינור אירופה אסיה. החברה הותיקה / החדשה מפעילה את צינור הנפט הגדול (בקוטר של כמטר אחד) מאשקלון לאילת ומובילה בו נפט ודלקים המגיעים מאזור הים השחור והים הכספי. בנוסף מפעילה החברה עוד צינורות נפט מאשקלון לבתי הזיקוק באשדוד ובחיפה ומתקני אחסון ענקיים לנפט ולדלקים וכן מבצעת קצא"א עסקאות דלקים עבור מדינת ישראל.
צינור הנפט הגדול הקבור בקרקע יכול להזרים נפט בין הים האדום לים התיכון ובשנים האחרונות כאמור גם הפוך - ים תיכון לים אדום (ולמיטב ידיעתי זה צינור הנפט היחיד בעולם היודע לזרום בשני הכיוונים).

ציר הנפט שלאורכו אפשר לנסוע מאילת לאשקלון הוא דרך מלאכותית אשר נוצרה למען קו צינור הנפט הקבור באדמה ומחבר את נמל אילת עם נמל אשקלון ולהיפך.
לאורכו של ציר הנפט מספר מעלות קשים ומאוד מפורסמים כמו מעלה זיק, הנמצא כמה ק"מ דרומית למעלה צין, מעלה מחמל הנמצא דרומית למאגורות נחש צמא בירידה לתוך מכתש רמון ועוד מעלות וירידות לאורך השביל המדברי המאתגר.

לאורך רכס הר חתירה ולתוך המכתש הגדול

מהר צרור התקדמנו צפונה לאורכו של השביל העולה ויורד על הר חתירה, חוצה את נחל חצץ, מגיע לראש מעלה אברהם ויורד כמה מדרגות מאתגרות לתוך המכתש הגדול - המכתש השני בגודלו בישראל. משם חצינו את המכתש הגדול לאורכו של השביל המסומן היחיד שחוצה את המכתש, למרגלותיו של הר מתמור שבלב המכתש, עד לכביש הצר (כביש 225) המטפס מהמכתש הגדול, חוצה את ירוחם ומגיע עד פארק אגם ירוחם שם השף אסף סבח הכין לנו ארוחת צהרים כיד המלך וטעימה כדי ללקק את האצבעות.

מכתש גדול

בראש מעלה אברהם ובנקודת תצפית מקסימה על כל המכתש הגדול ניצבת אנדרטת אברהם קריניצי - ראש עיריית רמת גן לשעבר, שהיא העיר אשר אימצה את חטיבת הצנחים שפרצה את המעלה.

יש כמה תיאוריות גיאולוגיות ואפילו כמה קונספריציות, כמו לדוגמה פגיעה של מטאוריד גדול, אבל ההסבר שמניח את הדעת משלב בין מרכבים גיאולוגיים לתקופות אקלים שונות, שביחד יוצרות מכתש.

מצלעות המכתש הגדול - קירותיו, גבוהים כ-600 עד 700 מטרים מעל פני הים ואילו סביבו ערוצי נחלים הנשפכים משיא גובה זה עד כדי 300 מטרים. אפשר להניח שלפני שנוצר מכתש היה כאן הר גבוה. המרכיב הגיאולוגי החשוב ביותר הוא קרקע רכה המאפשרת סחיפה ומעליה, בראש ההר, קרקע סלעית קשה ועמידה יותר בפני שחיקה.

בתחילת ההיווצרות דרושה תקופה גשומה עם משקעים רבים על מנת שהמים יחדרו לקרקע, ימיסו ויפרקו את שכבות הסלע הרכות וינקזו את חומר הסחף החוצה עם הנחל - נחל חתירה במכתש הגדול, דרך המפער - נקודת המוצא של המכתש.

הגג של המכתש, שלרב עשוי מחומר קשה יותר, נשחק מתהלכים סביבתיים או נופל לאחר שהחומר תחתיו קרס וכך נוצרות המצלעות - קירות גבוהים שבתוכם מכתש. לאחר התקופה האקלימית הגשומה צריכה לבוא תקופה יבשה על מנת לשמר את המצב.

תודה לכולם

תודה לנשות ואנשי ההנהלה של UMI שידעו להתמודד עם כל האתגרים לאורכה של הדרך, לשמור על כלי הרכב ולהגיע רעבים ובמצב רוח מעולה לסיום היום.
ותודה ליוסף הצלם המוכשר שליווה אותנו במהלך הטיול.