דף מתוך

המסע מישראל לרומניה ובולגריה

יצאנו למסע לרומניה ובולגריה שתחילתו בנמל איזמיר שבטורקיה ואם נדייק יותר - אז יש לומר כי תחילתו בנמל אשדוד.
אנחנו רצינו לטייל בהרי הקרפטים - רכס הרים ענק התופס למעלה משליש משטחה של רומניה
אך הדרך הלוך לאורך הים השחור והדרך חזור דרך מרכז בולגריה סיפקו לנו חוויות נוספות בשטח ובכלל.

המסע לבלקן

לאחר ששיחרנו מהמכס הטורקי שבנמל איזמיר שבטורקיה את הדיפנדר, שנשלח מישראל, יצאנו למסע שטח בן חודש ימים בהרי הקרפטים שברומניה. עד לרומניה נסענו על כבישים צדדים ומכיוון שלא התאפקנו ירדנו גם לשטח. חצינו 4 תחנות של ביקורת גבולות ובכניסה לרומניה כמעט ולא נתנו לנו להיכנס אך לבסוף הצלחנו לממש את התוכנית - טיפוס לאורך הדנובה להרי הקרפטים, חצייתם עד לצפון רומניה וחזרה דרך ההרים של מרכז בולגריה - ההרים הגבוהים בבלקן.

המסע לבלקן

שליחת הרכב מהארץ

פעמים רבות עזבתי את ישראל עם אופנוע או רכב 4X4 על סיפון מעבורות שיצאו מחיפה והפליגו בקוים קבועים לקפריסין, יוון והאיים. השנה וכך גם בשנה שעברה פחתה תנועת המעבורות וכמעט שלא קיימת וכשרצינו לשלוח את הדיפנדר לאירופה נאלצנו לאלתר. וכך לאחר בירורים ושיחות טלפון רבות שרובם הסתיימו באימרה ''חכו עד שהמצב יישתפר'' הגענו לחברה שמפעילה קו אוניות שנועד בעיקר ליבוא מכוניות מאירופה. הצלחתי לשכנע אותם לקחת את הדיפנדר לטורקיה (וגם כמובן להחזירו) ונראה לי שעד היום הם לא מבינים למה לא לשכור שם רכב - שכן להבנתם זה הרבה יותר זול ופשוט - לך תסביר למה אתה רוצה דווקא את הדיפנדר מהארץ.

שליחת הרכב מהארץ

מאיזמיר עד למיצר הדרדנלים

בנמל איזמיר החתמתי כ-20 פקידים על איזשהו טופס כדי שאוכל לשחרר את הדיפנדר מהמכס הטורקי וחוץ מלרוץ בין קצות הנמל השלישי בגודלו בטורקיה לא נראה לי שלמישהו ברור מה עושים עם הטופס. אבל זה היה שווה - כי אין כמו הרגשת הסיפוק האדיר ביציאה משער הנמל בידיעה שהצלחנו - אנחנו בדרך לטיול בבלקן עם הרכב שלנו מישראל. העיר איזמיר נמצאת בקצה מפרץ גדול בים האיגאי ובחלק האסיתי של טורקיה ומסביבה אזורי תעשייה ענקיים ושכונות מגורים אין סופיות. אנחנו נסענו צפונה לאורך החוף הבנוי מכפרי נופש ובתי קיץ אך כיוון שלא יכולנו להתאפק נכנסו קצת לשטח הכפרי וחצינו את הנהרות המנקזים את ההרים מערבה.

מאיזמיר עד למיצר הדרדנלים

חציית מיצר הדרדנלים

רב רובה של טורקיה נמצא ביבשת אסיה כשחלקה הקטן נמצא ביבשת אירופה. בין היבשות מפריד מיצר הדרדנלים המהווה את שער הכניסה מהים האיגאי לים השיש (ימת מרמרה) ודרך מיצר הבוספורוס לים השחור. למדינות הבלקן ולרוסיה השוכנות לחופי הים השחור זו הדרך היחידה על-מנת לצאת לים התיכון ומשם לשאר העולם. אנחנו חצינו את מיצר הדרדנלים על סיפון מעבורת – כחצי שעה בין canakkale ל eceabat שבצד האירופי של טורקיה.

חציית מיצר הדרדנלים

גן עדן ושמו UCMAKDERE

מאיסיבט נסענו מזרחה לאורך הים השחור ולאחר שעברנו בעיר קיט מקומית בשם sarkoy הבנויה מבתים להשכרה לחודשי הקיץ עלינו על דרך עפר החצובה בצוק הנמצא מעל הים ולאחר 40 ק''מ מקסימים בה הדרך עולה ויורדת שמדרום הים ומצפון חוצים אותנו ערוצים של מים מתוקים שמקורם במעיינות על צלע ההר הגענו לכפר קטן ucmakdere השוכן בפתח ערוץ הנשפך לים, כולו נטוע בעצים גדולים והמים בו הם מי מעיינות היוצאים לאויר העולם מסביב ובתוך הכפר – גן עדן מקומי.

גן עדן ושמו UCMAKDERE

טיפוח הקשרים בין הטורקים לישראלים הצעירים

המקומיים הופתעו לראותנו אך שמחו מאוד להשכיר לנו חלקה לאוהל על הים – דולר ללילה. את המקלחות לילדים ולנו עשינו מתוך דלי שעורבבו בו מים שחיממתי בבנזיניה-גזיה שלי. בלילה כשנשבה במקום בריזה נעימה ישבנו בנחת וצפינו בהשתקפות הירח על המרמרה.

טיפוח הקשרים בין הטורקים לישראלים הצעירים

הנסיעה צפונה לרוחב בולגריה

את הגבול לבולגריה חצינו בנקודת גבול קטנה, בחלק המזרחי של הגבול קרוב לים השחור, מתוך מחשבה כי נצליח לעבור את הבירוקרטיה בזמן קצר יותר – וכך אכן היה. לאחר רבע שעה של החתמת דרכונים ותשלום מס גבול ו2$ מס חיטוי לרכב – ממטרה מצ'וקמקת שמתיזה קצת מים, נסענו בתוך בולגריה לתוך עיירה בשם malko tarnovo. לכל אורך הדרך צפונה לאורכו של הים השחור נתקלנו בישובים מטופחים ולסירוגין בישובים מוזנחים, במפלצות הנדסאיות של גשרי ענק, בנינים של מפעלים ארוכים ונמלים עם מנופים אדירים – זכר לשלטון הקומוניסטי , וכיום הכול חלוד, מוזנח ומעורר רחמים.

הנסיעה צפונה לרוחב בולגריה

לאורך נהר הדנובה

לאחר מעבר הגבול המאוד נקי ומסודר לרומניה מיהרנו להגיע לדלתא של הדנובה שהוא נהר ענק העובר דרך שמונה מדינות ושתי בירות ונשפך לים השחור בדלתא רחבה בלמעלה מ-100 ק''מ. הרבה שמורות טבע יש לאורך ולעומק הדלתא, הרבה שבילים והרבה עתיקות. אנחנו נהנינו להגיע לכל אותן מצודות נטושות השולטות על תעלות הכניסה מהים לדנובה. בקיץ השבילים בין השדות מאפשרים נסיעה נוחה ברכב 4X4 אך צריך להיזהר מחציית תעלות מים במקומות לא מסודרים שכן הן בוציות וישמחו לספק שעות של חילוץ לאחור. בכל מקרה לרוב הכפרים שעל המים ניתן להגיע גם דרך כבישים כאשר המקומיים מעדיפים לסוע על שביל השירות שליד הכביש שכן בכבישים אלו הבורות שבאספלט לא מאפשרים נסיעה מהירה אם בכלל.

לאורך נהר הדנובה

חציית הדנובה בדרך לקרפטים

את נהר הדנובה עזבנו לאחר שחצינו אותו במעבורת בעיירה braila – רבע שעה של שיט מצד לצד כשפנינו מערבה לעבר הרי הקרפטים. מחבורת הילדים שרחצה את החלנות בדיפנדר לא יכולנו להימלט, כי היינו על המעבורות, וכששילמתי להם דולר חזרו וניקו את כל הרכב.

חציית הדנובה בדרך לקרפטים

הטיפוס להרי הקרפטים

את הטיפוס לקרפטים העדפנו לעשות בשטח בשבילים העוברים דרך כפרים חקלאים קטנים ובתוך יערות המשמשים את תעשיית העץ. וזו השיטה: אנשי הכפרים כורתים עצים, מושכים אותם בעזרת סוס לנקודה בה אפשר להעמיס אותם על עגלה שמושך סוס או לדרדרם בירידה לנקודת כינוס אליה מוביל שביל ומשם במשאית גדולה המצוידת בכננת מעמיסים את הגזעיים הענקים בדרך למפעל. חלק מהכפרים מנותקים מרשת החשמל ולרובם אין מים זורמים אלא שואבים מהבאר שליד הבית.

הטיפוס להרי הקרפטים

הקרפטים

הקרפטים, רכס ההרים המרכיב את מרכז רומניה ותופס למעלה משליש משטחה הענק, בנויים בצורת האות U שכל הנחלים והנהרות המנקזים אותם נשפכים דרום-מזרחה לדנובה. במרכז הקרפטים נמצאת רמת טרנסילבניה – אזור פורה עם אוכלוסייה אותנטית המרוכזת בערים גדולות ומפורסמות המשמשות יעד לאוטובוסים של תיירים ומסביבן כפרים נידחים אליהם ניתן להגיע רק ברכב 4X4 או בעגלה הנמשכת על-ידי סוס או שור - כלי התחבורה הנפוץ ביותר - גם בכפרים המודרניים יותר.

הקרפטים

הרי הפגראש

במרכזו של רכס הרי הפגראש מדרום מזרח לעיר העתיקה סיביו, נמצא אגם bilea lac השוכן בגובה של מעל 2,000 מטר כמעט בשיא הגובה. אל האגם מטפס כביש מפותל הנע בתוך עמק צר אך מסביב לאגם ישנם שבילים שביום שבו אנחנו טיפסנו היו בוציים מהגשם שלא הפסיק לרדת, מה שלא מנע מאתנו לסוע סביבו בשטח.

הרי הפגראש

מערת הקרח

בעיר העתיקה אלבה יוליה רק עברנו שהיעד הוא מערת קרח ברכס ההרים של muntele mare. לאחר נסיעה בכבישים מפותלים המטפסים ויורדים לאורך נהרות הזורמים שוצפים הגענו לכפר קטן בשם girda de sus שם מתחיל השביל לעבר המערה. לנסיעה בשביל המטפס בנקיק צר הנפתח למרחב הררי התלווה אלינו מקומי שבמשך 45 דקות החזיק חזק, בירך אותנו והתפלל – כנראה שהוא לא רגיל לעשות את הדרך במהירות של הדיפנדר. הירידה למערת הקרח הנמצאת בתוך פיר עמוק היא החלק היפה לדעתי כשלמטה מגלים עולם של זקיפי קרח ורחבה של אגם קפוא.

מערת הקרח

באזורים כפריים מומלץ לבקש מבעלי הבית לישון בשטח חקלאי הצמוד לביתם, במיוחד אם השטח נמצא על גדה של נחל זורם. שינה בשטח כזה מספקת ביטחון, חוויה מיוחדת וכמובן אטרקציה לכם ולמקומיים שבדרך-כלל הם וילדיהם יבלו אתכם את הלילה. לא לשכוח – לצלם, לקחת מהם כתובת ולשלוח להם את התמונה.

אגם ביקאז

החלק הצפוני ביותר בקראפטים אליו הגענו היה סביב האגם של bicaz שם נמצא סכר ענק המשמש להפקת חשמל ולא פעל שעברנו עליו. הכביש היורד דרומה לכיוון האגם האדום lacu rosu עובר במעבר הרים המתנשאים עד לגובה של 1,000 משני צדדיו ומהווים מקום מצוין למטפסי הרים ואילו גדות האגם האדום, בו נשארו גדמי עצים מהיום בו הוצף, משמש לנופש להמוני הרומנים המגיעים למקום וישנים באוהלים או בחדרי העץ הקטנים שניתן להשכיר לא רחוק משם. אנחנו המשכנו לכיוון ספנטה אנה – אגם הנמצא בלוע של הר געש רדום וסביבו שביל למטילים - שעה נסיעה מהמרחצאות של באילה טושנד.

אגם ביקאז

שטח ברומניה

השטח ברומניה נראה אין סופי ואפשר לסוע בו מבלי לעלות על כביש כמעט ללא הפסקה. כל שלסיכום החלק הראשון של הכתבה תמונה אחת מיני רבות המתארת מהו שטח ברומניה - נסיעה על דרכים מטושטשות בין כרי דשא ובין יערות ענק. בחלק השני של הכתבה תתואר החזרה דרומה מרומניה - חציית רכסי ההרים של בולגריה, הכניסה לטורקיה וההפלגה לישראל.

שטח ברומניה

תגובות

0 תגובות

דף מתוך