המסע חזרה מרומניה דרך בולגריה לישראל - כתבת המשך

חלקה השני של כתבת המסע בדיפנדר מישראל לרומניה ובולגריה

גשר הידידות הוא שמו של גשר הברזל הארוך ביותר באירופה, חוצה את הדנובה ומחבר בין שתי תחנות גבול רומניה - בולגריה. קצת בירוקרטיה ביציאה וקצת בכניסה, ולארח ששילמנו 2$ מס עבור חיטוי הדיפנדר נכנסנו שוב לבולגריה.


לכתבה הראשונה - המסע לרומניה

הבולגרים מול הרומנים

בולגריה מקום מקסים, אך לאנשים פחות התחברנו וזאת למרות האהדה לישראל, שמאוד בולטת לפחות במקומות בהם הזכרנו זאת - מתוך שגרירות טובה. ובכל זאת אנחנו מעדיפים את הרומנים. זאת אולי הסיבה שהיה לנו הרבה יותר קשה למצוא מקומות ''טובים'' לפרוס בהם את האוהל. ואולי דווקא האווירה שבין המסכנים לעשירים עושה את אי הנעימות קשה יותר. דווקא מהסיבות הנ''ל ולא בגלל שקיימות התראות על פושעים העדפנו לישון קרוב יותר לכפריים.

העיר העתיקה בוליקו טרנובו

veliko tarnovo היא עיר מהמקסימות שיש בבולגריה. נמצאת בין הרים ירוקים, נהר זורם למרגלותיה ועליה אתר של עיר עתיקה שמור ונקי. היופי הוא להיכנס לעיר ולא מהדרך הראשית אלא דרך הכפרים הקטנים שמסביב לה - לעיר שהייתה בירתם של הצארים בממלכה הבולגרית במאה ה-12.

השטח בדרך לקופריבשטיצה

אל תשאלו אותי איך מבטאים את שם הכפר וגם לא איך קוראים אותו - כי השלטים לעבר הכפר כתובית בכתב יתדות ואין תרגום לאנגלית (למען הדיוק סוג הכתב הוא קירילי - מהסוג הנפוץ במדינות ברית המועצות לשעבר). הכפר קופר... הוא אתר תירות מפורסם בבולגריה והוא כולו שמור או משוחזר כמו במאה הקודמת. בכפר פגשנו אוטובוס של תיירים מישראל אך הם הגיעו לכפר דרך הכביש המפותל ואנחנו דרך השטח.

הרי רילה

הרי רילה הם היעד למי שמחפש שטח ייחודי בבולגריה. רכס הרים ענק הנמצא בדרום מערב בולגריה לא רחוק ממשולש הגבולות של בולגריה - מקדוניה - יוון מציע שפע מסלולים ושבילים בתוך היערות ומעל ליערות - בגובה בו העצים לא צומחים והשלג שולט אפילו (קצת) בקיץ. ניתן למצוא בכל האזור בקתות להשכרה, מסלולים להליכה ורכבלים שחלקם עובדים והם חלק מאתרי הסקי הפעילים בחורף.

פסגת מוסאלה

פסגת מוסאלה - 2925 מטר - הוא ההר הגבוה ביותר בבלקן. אל ההר מטפס רכבל, חדיש יחסית, במשך של כ-40 דקות, כולל החלפה באמצע הדרך. למעלה למרגלות הפסגה המושלגת גם בקיץ ישנם בתי קפה ומסעדות קטנות המשמשות בעיקר את הגולשים בחורף אך גם פתוחות בקיץ למעט התיירים שבמקום. מפסגת המוסאלה ומהמשטחים למרגלותיה, הנמצאים מעל קו העצים, ניתן לצפות צפונה לכיוון השדות הפוריים בואכה סופיה.

ואפשר לטפס לפסגה גם בשביל השירות

אם רכבל מגיע לפסגה אז לבטח קיים גם שביל שירות... וזה נכון, אמנם שביל השירות לא עובר ממש מתחת לרכבל, אך בנסיעה בשבילים צרים שבין העצים אפשר לטפס עד לפסגה - מומלץ.

וגם גשרי עץ רעועים קיימים בהרי רילה

קצת מפחיד לעבור עם 3.5 טון של דיפנדר עמוס על גשר מעץ - ובמיוחד שצריך לעשות זאת לאט כדי לא ליצור ויברציות חזקות בגשר. אבל מניסיון הגשרים עליהם עברנו סחבו את הדיפנדר כמו שהם סוחבים את הגזעים הגדולים שגוררים עליהם לאחר שנכרתו במעבה היער.

ועוד גשר עץ

המים שזורמים בנחלים מאוד נקיים וצלולים אך גם מאוד קרים. למרות שלא חקרנו את מקור המים גילינו שהם הרבה יותר טעימים מהמים המינרלים שמוכרים בחנות אשר היו לנו קצת מרים. לשם הזהירות הרתחנו אותם לפני שנתנו לילדים לשתות אבל אנחנו נהיננו מטעמם המקורי.

בורובץ

בדרך לסופיה עלינו על הכביש ולמרגלות הרי רילה הגענו לעיירה שממבט ראשון היה ברור כי היא יוקרתית. ואכן בורובץ היא עיירת נופש המשמשת בחורף כאתר סקי יוקרתי בבולגריה. אמנם הכל יחסי ואין המקום מאוד יקר בהשוואה לצימר בישראל אך בהשוואה לבולגריה היא לעשירים מאוד... אנחנו בכל זאת בחרנו להתפנק ולהחנות את הדיפנדר לצד ביקתה ולהנות משפע פעילויות הספורט של המקום ומהבקתה המצויידת.

הבירה סופיה

סופיה היא עיר רגועה היושבת על רמה בגובה של 500 מטר (הבירה הגבוהה ביותר באירופה). בעיר סופיה גם נמצאת סוכנות לנד-רובר והמוסך המרכזי בבולגריה. מתוך סקרנות חיפשנו ומצאו את המקום אשר לא נראה יותר טוב ממוסך ה''פטיש'' בסימטה אפלה בדרום ת''א. דרומית לעיר משקיף עליה הר ויטושה מגובה של 2,290 מטר ממנו ניתן לצפות על העיר. אל ההר מטפס כביש צר שממנו מסתעפים שבילים הנכנסים ליער. לשיא הגובה אנחנו הגענו על הכביש, אולי כי לא חיפשנו מספיק שבילים ואולי כי למעט שבילים להולכי רגל אין שביל נוסף לפסגה?. למי שלא רוצה לישון באחד מהמלונות בעיר יכול לישון בקמפינג ממזרח לסופיה על גדת הנהר איסקר. אך אל תצפו יותר מדי שכן מי הנהר נראים די מזוהמים - מה שלא עשה חשק להישאר במקום מעבר ללילה.

החזרה לטורקיה

את בולגריה עזבנו בתחנת גבול Kapitan Andreevo בחזרה לטורקיה, לא רחוק מתחנת הגבול של בולגריה עם יון. חזרנו לנופים האין סופיים של טורקיה, לאנשים מאוד נחמדים שהיעד הוא נמל איזמיר בדרך חזרה הביתה.

ההעמסה בנמל איזמיר

על-פי התוכנית הגענו לאיזמיר יומיים לפני ההפלגה המתוכננת ארצה, גם כדי לנוח מהמסע ובעיקר כדי להתארגן כראוי לסידורי הוצאת הדיפנדר מטורקיה. הנמל אותו נמל והאנשים אותם אנשים - אך הפעם העדפתי לשלם 100$ לשני מאכרים כדי שיעשו את העבודה ואני יוכל להסתובב איתם ולהינות מהשלב הזה. וכך היה, למרות שתמיד ''מרפי'' קצת מקלקל - האוניה איחרה לבוא, בגלל זה עלינו לטיסה חזרה ברגע האחרון - חלק בלתי נפרד מהחוויה של מסע מורכב שכזה. אך סוף טוב והכול טוב ואנחנו נחתנו בשלום ולמחרת היום חזר ארצה הדיפנדר אשר עשה עבודתו באמינות וללא תקלות. ולי נותר רק לשחררו מהמכס הישראלי - וזה כבר פשוט.

עכשיו נשאר רק לתכנן את המסע הבא