בבוקרו של חג שני יצאה לדרך חבורה של ג'יפאים מאתר השטח הישראלי למסע משדה בוקר עד אילת.
מסע שכולו שטח ללא עליה על הכביש.
לפניכם התמונות והחוויות שצלמו ורשמו המשתתפים.
מאת: אתר השטח הישראלי
30/04/03
המטרה : הנאה ואושר אמיתי!
המשימה: מסע שטח במדבר ובשיממון של דרום הארץ בואכה אילת.
המשתתפים: ג'יפאים מאתר השטח הישראלי.
המסלול: יציאה משדה בוקר - עין זיק - נחל חוה - בקעת אבו טרפה - מעלה נח - נחל ארדון - נחל נקרות - בור נקרות - נחל קצרה - העיר הנבטית מואה ודרך הבשמים - מעלה עשוש - רמת ברק - מעלה ורדית - נחל פארן - באר עדה - הר צניפים - נחל צניפים - שער צניפים - בקעת עובדה - נחל עתק - הרי אילת וסיום בעיר.
לפניכם סיפור המסע של נגה קרני ולצידו התמונות אשר צולמו ע''י גבי כץ, זיו קרני ומריו נתן.
אלבום התמונות של מריו נתן
חג, שש בבוקר השכמה כמו בטירונות, חצי נחמה אבל יש בעיה אצל אנשים כמה להגיע בזמן זאת הגזמה
ארוחת בוקר בעין צין אך ללא דיין וללא דין החברה (להגנת הטבע) את הדרך סגרה ולכן הסתפקנו בצל הסככה
לדרך יוצאים נוסעים ונוסעים נחל צין ונחל חווה ובקעת אבו טרפה
ולפתע עוצרים ! מעלה נוח !!!
יוסי ורונן במרץ מפשילים שרוולים מזיזים כמה סלעים וכולנו בקלות יורדים.
לעת ערב הגענו לנחל נקרות בעלטה מחלטת יורדים הג'יפים במדרגות ואל קצה הדרך במפתיע הפקח של החברה מגיע
מקימים אוהלים בשכנות קרובה מבעירים גחלים להכנת הארוחה וכשהבשר על האש המלחשת מוכן עליזה מביאה את השירון
בבקר עם הציפורים מתעוררים בצל סלעים אדירים וברקע קולות מטוסים החברה לדרך מתארגנים
קושרים היטב את הכבודה לפנינו יום מפרך, והרבה עבודה נחל קצרה, חרבת קצרה ועל דרך הבשמים - מואה
יוסי את המסלול בחר והחליט להגיע לנחל צופר ובדרך בלי לחשוש צריך לעלות את מעלה עשוש
טלק לבן שם נשפך משמים והחברה מפחד, מטילים מים יוסי במעלה מתחפר וענן אבק נישא אל-על, ומתפזר ירידה לאחור בלי היסוס ובשנית הג'יפ עולה כמו סוס.
וכך, ג'יפ אחר ג'יפ מטפסים במעלה כל אחד שמגיע מרוצה כפליים ולבא אחריו מוחא כפיים.
נחל זעף, רמת ברק שוב דוהרים, ושוב אוכלים ולעת ערב עוד לא לגמרי עיפים למעלה ורדית מגיעים
שוב מנת הטלק הידועה אבל הפעם הכיוון - ירידה. ירידה איננה בעיה קשה לפי כל חוקי המשיכה כל גוף יהיה בסוף למטה , לא למעלה השאלה רק כמה חפשית תהיה הנפילה.
רונן מחלק הוראות בקפדנות ליטוף קל של הבלם, נהיגה בעדינות טעות של רגע, תנועה חריגה והרכב עלול להדרדר בירידה. אחרי שבשלום ירדנו בלי לבחור נסענו לחנית לילה בנחל ציחור.
ובבקר למחרת כולם כבר משפחה אחת שותים תה לואיזה עם או בלי סוכר ויוצאים לדרך, היום ולא מחר.
קצת בדרך מתברברים סופות חול ורוח אימים אבל השיירה ברווחים גדולים דוהרת במשעולי ההרים.
הנסיעה בתוך הרי אילת הקסומים מדהימה אותנו בשלל צבעים ולאילת אנו מגיעים בדרך לא שגרתית דמעות נשיקות ופרידה משפחתית.
ותודה ליוסי ולרונן שהביאונו עד הלום בשלום נגה קרני להתראות בשטח...
0 תגובות
תגובות