ניצן אביבי, מאגזין אוטו שטח,
עושה סדר בהליך היבוא האישי של רכב לישראל.
מאז ימי החופש המוחלט של ראשית שנות השמונים, הילך המושג ''יבוא אישי'' קסם של ''קומבינה'' על המוני עם ישראל. לאורך השנים הוספו תקנות והאזרח הקטן הלך ונרתע אל מול הבירוקרטיה המתעצמת. אם הוקסמתם מהפוטנציאל הטמון בהפרש המחירים האדיר ביחס לחו''ל, המשיכו לקרוא.
כל תושב ישראל יכול לייבא ביבוא אישי כל סוג רכב שהוא, בתנאי שהוא מיובא באופן סדיר לישראל, ללא צורך באישורים מיוחדים. רכב שאינו מיובא באופן סדיר חייב אישור מוקדם של משרד התחבורה והודעת היבואן הרלבנטי כי ניתן לתת שירות לרכב בארץ (כיום קיימת הסכמה בין משרד התחבורה ליבואנים כי אישורים כאלו יעוכבו רק במקרים חריגים של רכבים נדירים ובעייתיים). ניתן לייבא רכב שגילו עד שנתיים (כך שלמעשה ניתן להביא רכב משלוש שנות המודל האחרונות).
החוק מתיר יבוא אישי של רכב אך ורק אם הוא מיועד לשימוש לצרכיו של המייבא או בני משפחתו או כמתנה לאחר. למרות האמור, מן הידוע הוא כי פועלות סוכנויות רבות ליבוא רכב ביבוא ''אישי''. סוכנויות אלו מנצלות פרצות בחוק שהופכות את אכיפתו לקשה עד בלתי אפשרית. בעוד שסוכנויות אלו מפשטות בהרבה את התהליך מבחינת הקונה, יש לזכור כי במקרים רבים מדובר ברכב משומש, ועל הקונה לנקוט בכל כללי הזהירות הרגילים בעת קנית רכב משומש, אלא שהמרחק וההבדל בתקנות בין ישראל לחו''ל הופך צעדים אלו (ברור מקור ומקוריות הרכב, זהות הבעלות הקודמת וכו') לדבר קשה במיוחד.
שיעורי המס ביבוא אישי זהים לחלוטין לאלו ביבוא רגיל: א. רכב המיוצר בארה''ב או בקהילה האירופאית פטור ממכס. על רכבים ממדינות אחרות (יפן, חלק ממזרח אירופה וכו') מוטל מכס בשיעור של 7%. ב. מס קניה בשיעור של 95% על רכב פרטי ו 75% על רכב מסחרי (הגדרת רכב מסחרי היא לפי תקנות התעבורה, שצפויות לעבור שינוי מהותי בחודשים הקרובים). רכב המצויד בשתי כריות אויר ו ABS זכאי לזיכוי במס קניה בשיעור של 4200 ש''ח לרכב פרטי ו 3350 ש''ח לרכב מסחרי. ג. מע''מ (כיום 18% )
כי שיעורי מס אלו הם מצטברים, משמע המע''מ, למשל, חל על עלות הרכב ומס הקניה גם יחד. כך למשל, שיעור המס על רכב מסחרי שיוצר ביפן יהיה : 1.07*1.75*1.18 = 2.21, משמע -121% מס.
אותו ''1'' שיש להכפיל פי 2.21 בדוגמא שלעיל? כאן נכנס לתמונה מחירון הרכב לצרכן במדינת המוצא, בניכוי מיסים מקומיים - export price (בגלל בעיות אופרטיביות, משתמש המכס במחירון אחיד לכל אירופה וכנ''ל לגבי ארה''ב). מכיוון שברור לרשויות כי מחיר המחירון בחו''ל הוא רק בסיס למשא ומתן, הושארה במערכת גמישות ברמה של 10%. כל חשבונית רכישה בסכום העולה על 90% מן הסכום הרשמי תתקבל כלשונה. בכל מקרה של חשבונית בסכום נמוך יותר יעשו החישובים ע''פ סכום משוער השווה ל 90% ממחיר המחירון הנ''ל. במקרה של רכב חדש משנת מודל קודמת תתקבל גם חשבונית בערך של 85% ממחיר המחירון. במקרה של רכב משומש מחושב פחת לפי חודשי השימוש ברכב, לפי תאריך עלית הרכב לכביש (ולא שנת היצור!). במצטבר מדובר על פחת של 20% בשנה הראשונה ו 30% לרכב בן שנתיים.
המצב מסתבך כאשר נכנסות לתמונה תוספות. מהי תוספת? ואיך מחשבים את שוויה? רוב התוספות, ומחיריהן, מופיעים גם הם במחירון, אך כמובן שתמיד יש יוצאים מן הכלל שנבחנים לגופם. בגלל בעייתיות הנושא מבחינת המכס, יתכן כי יווצר פער בין המחיר בפועל של התוספות לבין העלות לשם חישוב המסים.
אם משאת נפשך היא ג'מיני חדש או אולי איזה מגנום, הרי שהפיתוי הטמון ביבוא האישי נמוך. הרווח הפוטנציאלי נמוך, ובד''כ לא יהיה שווה את הבלגאן. אבל אם חשקה נפשך ברכב ייחודי (מי אמר האמר ???) או ריינג' - רובר מלכותי, הופך רעיון היבוא האישי לכדאי יותר. במקרה הראשון בגלל העדר חלופות ובמקרה השני בגלל מתח הרווחים הגדול המקובל ברכבים אלו, כמו גם האפשרות למצוא לפעמים רכב כזה בן שנה שנתיים במחיר מצחיק (יחסית, יחסית!) בחו''ל.
תודה לבועז סופר, סגן הממונה על הכנסות המדינה , על המידע הרב והמפורט ועל הנכונות לעזור.
0 תגובות
תגובות