מה מתבשל? על האביזרים שיעשו לכם את החיים יפים בשטח

לפני איזה עשור וחצי, עליתי על אופנוע השטח שלי וביחד עם צמד חברים טובים יצאתי דרומה, כדי לחוות את אחת מחוויות השטח המקפיאות ביותר שעברו עלי מימי. על האופנוע העמסתי מעט מאוד ציוד, הרבה ''יהיה בסדר'' והמון ''מה שלא הורג, מחשל''. כפי שבוודאי הבנתם עד כה, אין זו רשימת הציוד המומלצת לטיול מהנה בשטח – אחרי שלושה ימי רכיבה חזרתי הביתה עייף, קפוא, רעב ומותש. הספקתי לרעוב בנחלים הגדולים בנגב (כי לא היה מקום להרבה מזון) ולסרוג אופנוע מחוטי ברזל במדבר יהודה (כי לא טרחתי לקחת כלי עבודה ראויים לשמם). צברתי בדרך זו חוויות לכל החיים, אבל מי אמר שחייבים לסבול כדי לייצר חוויות?

יאללה לבגאז'

בשנים שחלפו מאז אותה אפיזודה מעצבת, למדתי כי גיחה לשטח יכולה להיות מהנה שבעתיים, אם היא מאורגנת כמו שצריך. ברור שילדים על הראש עוזרים להפיל את האסימון, כי להם אי אפשר למכור סיפורי גבורה על חישול הגוף האנושי וכשהם רוצים אוכל הם צריכים משהו ללעוס ולא לקנות אופציה למצה. עוזר גם המעבר לרכב שטח ארבע-גלגלי, בו יש מקום לכל אביזר מנעים חיים, או מייצר חום.

אז מה בעצם צריך הבנאדם כדי לחיות טוב בשטח? על שלושה דברים עומדת חוויות שטח איכותית: מזון, לינה ומנוחה – בכל סדר אותו תבחרו. ולפני שניכנס לפרטים, יש לדאוג לנושאים שנראים הכי טריוויאלים – אש ואשפה. אי שם בעשרת הדברות של הג'יפאים נכתב בוודאי ''לא תעשה לך טיול בשטח, בלי מדורה אמיתית''. מדורה ראויה לשמה, היא אחד הדברים הפחות טריוויאלים שאני מכיר וכדי ללמוד את הנושא צריך כמה עשרות שנות ניסיון – לא פחות – אבל בכל זאת אציע עצה קטנה. חל איסור מוחלט על קישוש עצים לבעירה בשמורות טבע ולכן יש לדאוג לנושא מבעוד מועד ולסחוב איתכם לשטח משטח העמסה מעץ, או כמה שאריות שליקטתם אצל הנגר השכונתי. סמנו V על הנושא הזה ולא תפסיקו להודות לי.

ובעסקי אשפה, גם נושא זה, מטבע הדברים, נדחק תמיד לקרן זווית. בניגוד לשוכני המדבר, כאשר אדם מערבי פולש לשטח, הוא מייצר כמויות בלתי נתפסות של אשפה. בניגוד לסביבה המתוחזקת בה רובנו חיים, בהר ובמדבר אסור להשאיר את האשפה שלנו בערימה מסודרת היטב, כי פועלי התברואה המקומיים יודעים רק לפזר אותה ולמות ממנה, וצריך פעם לראות חיית בר שנחנקה משקית ניילון, או לכדה את ראשה בתוך פחית שימורים ריקה כדי להבין את הנקודה הזו. לכן, אביזר השטח הראשון אותו יש לקחת עימכם הוא חבילת שקי אשפה חזקים, שיוכלו לארח את האשפה בתוך ג'יפכם, מבלי להיקרע או להפיץ ריח. פטנט נוסף הוא כיסוי גלגל עם שק לאשפה, או שק יוטה, שאפשר לקשור מחוץ לג'יפ ולהכניס לתוכו את שקיות האשפה.


כיסוי גלגל בקניון השטח

הג'יפאי צועד על קיבתו

אם נשים רגע בצד את הנוף המרהיב, האוויר הצלול, השקט החודר וניחוח ההרפתקה, הרי שאוכל הוא הסיבה לצאת לשטח ולמעשה הוא הדלק המאפשר למכונה האנושית לממש את כל שאר הסיבות לצאת לשטח. וכשמדובר על אוכל בשטח, אין הכוונה למזון בפירושו המצומצם – אמצעי בדרך למטרה – אלא למטרה עצמה של הטיול. אז אנא, שכחו מכריכים, ''מנה חמה'', מרק משקית, או תפוחי אדמה במדורה. כל אלה יכולים להיות שם, אבל רק כחלק ממכלול שלם של חגיגת מזון והסעדה, שגם היא חלק מתרחישים הדוניסטיים מורכבים.

הרמה הראשונה של בישול בשטח מתחילה מפק''ל הקפה הנמצא כמעט בכל ארגז מטען המכבד את בעליו. ראוי להדגיש ולהבהיר: בשטח אין שותים נס-קפה מתרמוס – שיטה זו שמורה לקשישים, תינוקות ולמאותגרי גזיה – בשטח מבשלים קפה אמיתי. אפשר לנתח מאפייני אישיות של ג'יפאים לפי פק''ל הקפה שלהם, תוכנו, איכותו, נקיונו וכמובן תוצרתו. אבל אין צורך להילחץ, אפשר להתחיל בקטן עם פק''ל בסיסי ביותר ולצמוח הלאה. המלצה קטנה: וותרו על ארגז התחמושת מהמילואים ורכשו פק''ל מוכן, בתיק קורדורה גמיש, בו יהיה מקום ייעודי לכוסות, צנצנות, עשבים, גזיה וכל הנדרש. פק''ל שכזה יעלה החל מצמד מאות שקלים והוא שווה כל גרוש.


ערכות קפה בקניון השטח

מלך כלי הבישול בשטח, בהפרש ניכר, הוא הפויקה. סיר הברזל היצוק הגיע ארצה מאפריקה לפני שנים מעטות וכבש את בחורינו המצוינים ואת טיילינו האמיצים בהרף עין. מאוכלוסיות אלה קצב הצמיחה הפך מטאורי וכיום קשה למצוא בחגי ישראל חבורות מטיילים נטולות פויקה. קל להבין מדוע: השליכו קצת ירקות ובשר לתוך הקדירה, תבלו בכל אבקה ונוזל העולים על רוחכם, הניחו בקרבת המדורה ולאחר זמן מה נוחת בצלחת תבשיל קדירה מהביל, ריחני וטעים. פויקה תעלה לכם 80-900 שקלים, תלוי בגודל. מיטיבי לסת ובשלנים כרוניים יכולים לשכלל את סט הבישול בעזרת קומקום ותבניות אפיה, שעשויים גם הם מברזל יצוק. יש לזכור כי פויקה דורשת תחזוקה מוקפדת, ולכן מומלץ לקבל הסבר על כך בחנות, גם אם קיבלתם פויקה במתנה.

פויקה מבשלים על מדורה, אך לכל שאר הבישולים המורכבים שלכם תזדקקו לגזיה איכותית. זו תעלה לכם 110 עד 400 שקלים. חובבי טכנולוגיה וריח של דלק יכולים להתעסק עם בנזיניה, שתעלה עד 1,200 שקלים – לא ממש מומלץ, אלא אם אתם ממש אוהבים לשאוב דלק ממיכל המכונית שלכם וללגום נטול עופרת איכותי בתהליך. כלי בישול זולים בהרבה, אך חשובים לא פחות הם כל הפרטים הקטנים שיעזרו לכם לשחזר את נוחות העבודה של המטבח הביתי. תתפלאו כמה עגמת נפש יכולה להיות תלויה במלחיה: כבר המלצנו להעמיס על רכבכם מה שיותר, אז אין לקמץ בסעיף זה ולקחת עימכם קערות פלסטיק, קרש חיתוך, סכיני עבודה ותבלינים לרוב.

שינה (ב)ערבה

אחרי שאוכלים תבשיל קדירה איכותי צריך להניח את הראש, ורצוי שיהיה זה במקום נוח. עולם פתרונות הלינה בשטח מורכב ומציע אפשרויות לרוב. כמו כל דבר בצבא, גם כאן אפשר לזהות 3 כיוונים: שקי שינה, מזרונים ואוהלים. אילן אשכנזי מ''עולם הקמפינג'' בתל-אביב התגייס כדי לעשות עבורי קצת סדר בבלגאן. לדברי אילן, בתחום האוהלים מזוהה לאחרונה מגמת חזרה למקורות, עם אוהלים משפחתיים, עתירי חדרים, מרפסות ומקומות לינה. אוהל יגרע מתקציבכם החל מ-80 שקלים עבור אוהל זוגי פשוט ועד 1,300 שקלים עבור אוהל משפחתי, עמיד לרוח ולגשם ומהיר הקמה.

שקי שינה יש מכל סוג, מין ומשקל. העיקרון בתחום זה, לפי אילן אשכנזי, הוא ששק שינה יעלה יותר כסף ככל שהוא מחמם יותר ושוקל פחות. יש לזכור כי למטרת טיולי שטח רכובים בישראל אפשר לבחור בשק שינה כבד יחסית (כי הג'יפ סוחב) ומחמם פחות (כי לא קר כאן וכדי שיהיה נעים בקיץ). כדי למנוע מאבנים לטרוד את מנוחתכם, כדאי להצטייד במזרון. כאן אפשר לבחור בין מזרון ספוג לבין מזרון מתנפח, שיעלו בין 35 ל-200 שקלים.

החיים הטובים

אחרי שפתרנו את בעיות המזון והלינה בשטח, אפשר להתחיל לעסוק ברצינות בכל הדברים הקטנים והגדולים שישפרו את איכות חייכם בשטח. הרי אם תנסו להקים מחנה ולבשל בחושך מושלם מבלי שהרכבתם פנס ראש על מצחכם, תמשיכו למשש דרככם בעלטה ותהנו פחות, באחריות. את מעמד הבכורה של הפויקה בתחום הבישול, תופסת בתחום איכות החיים המחצלת הירדנית. מקום רב תופסת פיסת הלואו-טק הזאת בבגאז', אבל ערכה לא יסולא בפז. אפרופו ערך, מחצלת ירדנית עולה 160 שקל וכאשר תמצאו עצמכם סוגדים למי שהמציא וייצר אותה, בכל פעם בה תפרשו את המחצלת תחת עץ רענן, תבינו שזו ההשקעה המשתלמת ביותר בחייכם. המחצלת נעימה ונוחה לשימוש בכל שעה, עונה, מזג אוויר וסוג קרקע.


מחצלת ירדנית בקניון השטח

פנס ראש גם הוא מן המצאה ששינתה את פני האנושות לבלי הכר. 70 שקלים יעלה פנס זול, 450 שקלים יעלה פנס יקר. אפשר למצוא אותם על כל מצח בשטח, אצל נשים, גברים וטף (אלה בעיקר נפעמים מהאביזר המגניב) והם מועילים מאוד. עבר אלה החפצים במעט יותר תאורה סביבתית, אפשר למצוא שלל פנסים ופתרונות תאורה, מפנס המוחזק ביד ועד לגרלנדות עתירות מנורות שיאירו את כל המחנה באור נגוהות. ראוי לאנשי הגרלנדה לזכור שהתאורה שלכם היא הזיהום הסביבתי של אלה שרוצים להתבודד מעבר לגבעה, אז קצת צניעות תאורתית בבקשה.

כורסאות מתקפלות מסכמות עבורי את נושא ההדוניזם בשטח. הישענות נינוחה בכורסא שכזו, תוך לגימת בירה קרה (באדיבות המקרר בתא המטען), עם בריזה תוננת ונוף קדומים מסביב, היא אחת מפסגות הקיום האנושי. גם כאן קיימים עשרות סוגים ומינים, כאשר מינימום הכרחי לקיום הוא צמד כורסאות (80-300 שקלים), ושולחן אוכל מתקפל (150-350 שקלים). עבור מפונקים ממני מציע אילן מ''עולם הקמפינג'' כמה סוגי ערסלים (עד 500 שקלים), אשר אפשר לתלות על עץ מזדמן, או על קונסטרוקציה ייעודית שגררתם אל המדבר, בו העצים שכיחים פחות. נסו את האביזרים הללו במקומות נטולי קליטה סלולרית ותדעו תענוג מהו.