מיצובישי אאוטלנדר - מטפס למעלה

 

הראשון בשלשה

 

החיים הקשים של עיתונאי רכב הפכו כבר מזמן למשל ולשנינה בקרב ידידי ומכרי. אימתי שאני מנסה להסביר כי לבחון כלי רכב, או לנסוע לחו''ל ליום וחצי כדי להשיק כלי רכב, הם בעצם מטלות מפרכות ולעתים מטרידות, אני מקבל כתשובה נחרות בוז ואת המבט העקום שמתורגם מיידית ל''אתה מנסה לעבוד עלי?''. אז קבל עם, עדה, מקלדת ומסך אני רוצה לצאת בהצהרה הבאה: מסיבת העיתונאים בהשקת מיצובישי אאוטלנדר, שנערכה במרתף הקפוא של יקב שאטו גולן באלי-עד, הייתה חוויה מקפיאת אברים. רק שתדעו שלא הכל היה דבש ודובדבנים...   ולעסק: ג'יפונים, הקרויים מעבר לים Soft roaders, הם להיט מכירות היסטרי במדינות מתוקנות. לכל חברה המכבדת עצמה יש ג'יפון אופנתי ולפני נפחי המכירות נראה כי לא רחוק היום בו כלי רכב אלה יכבשו את המעמד הבכיר לו זוכה כיום קטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות (עליהן מבססים לרוב היצרנים את הג'יפונים שלהם) ויהפכו ללחם והחמאה של יצרני הרכב.

 

 

 

 

אצלנו, בפיסת המדבר הנחשלת, העניינים שונים. רק מהשם ''ג'יפון'' שדבק בכלי רכב אלה אפשר להבין על התנצלות כלשהי הכרוכה בנהיגה בהם. ובאמת עד לא מכבר היו הג'יפונים מאוד לא אהודים על עמישראל, שרוצה גדול חזק ובולט, כדי שאפשר יהיה לרוץ ולספר לחבר'ה (שעלינו את מעלה ציקלבים). אבל אחרי שנים מספר של מכירות זעומות הגיע המהפך, שהונהג על ידי יונדאי טוסון, שהראה שאפשר למכור ג'יפון בפחות כסף ואפשר עדיין להרוויח. עמישראל קנה בהמוניו, המתחרים יישרו קו והמכירות נסקו, אצל כולם.

 

 

 

 

כעת מגיע אאוטלנדר החדש, אבל הוא נמצא בקבוצת מחיר שונה, עם מחיר בסיסי המתחיל מ-220,000 שקלים. אאוטלנדר אינו בודד בסביבת מחיר זו – יונדאי סנטה פה ושברולט קפטיבה מארחים לו לחברה ונמצאים כמה רבבות מעל חבורת יונדאי טוסון, אליה משתייך האאוטלנדר הקודם. אאוטלנדר החדש גם מציע הרבה יותר מהישן: החל בעיצוב, אשר נטש את מראה הסטיישן הספורטיבי לטובת מראה דמוי SUV גבוה ואופנתי, עבור דרך האבזור המרשים ועד מספר המושבים, לאחר שהצמיח עוד זוג ויש לו 7 מושבים, בדיוק כמו ביונדאי ובשברולט. הסיפור לא יכול להיות שלם מבלי להזכיר שאאוטלנדר הוא פרי מיזם משותף למיצובישי ולקונצרן PSA ושבקרוב יגיעו לארץ אחד, או שניים מתאומיו, פיז'ו 4007 וסיטרואן Cקרוסר.

 

 

גדלנו, התאבזרנו

 

אמרנו כבר כי אאוטלנדר החדש הוא חדש לחלוטין ולא מבוסס על הדגם הקודם. אהבתי מאוד את עיצוב הדגם הקודם, אך החדש מצליח להיות יותר מושך לעין ובוודאי יקסום לקהל רחב יותר, בזכות הצמיחה לגובה ובזכות החזית המקשרת אותו למיצובישי איוו מהדקאר. גם בפנוכו, אאוטלנדר נאה למראה, קצת פחות למגע. מה לעשות, אבל הקפיצה במחיר לאזור הרבע מיליון שקלים מציבה אותו בפני סטנדרטים אחרים של בדיקה וההתרשמות היא כי אפשר היה לבחור בחומרים רכים יותר, אשר ישדרו תחושה נעימה יותר.

 

 

 

 

הרבה מקום יש בחמשת המקומות האמיתיים של האאוטלנדר. המושבים נוחים ונעימים (גם לאורך זמן, כפי שגילינו בנסיעה ארוכה ומהנה מרמת הגולן) מלפנים ומאחור. לנוסעים מאחור מרווח רגליים מספק, אך פחות מזה שביונדאי סנטה פה, אם זכרוני אינו בוגד בי. מה שבוודאי חסר מאחור הוא מרווח ראש לאנשים גבוהים, אשר יפתחו אינטימיות קרובה ביותר עם חלקו האחורי של מנגנון גג השמש. צמד מושבי חרום מתחבאים יפה ברצפת תא המטען, אך הם מתאימים לילדים בלבד.

 

 

 

 

אאוטלנדר מוצע לעם בשלוש רמות גימור (קומפורט, ספורט ולימיטד) אשר מציעות מפרט נאה ביותר של פאר, הדר ואבזור במחירים תואמים (219,500, 234,800, 249,500 שקלים). יש לאאוטלנדר הבסיסי בהיצע מערכות בקרת משיכה ובקרת יציבות, 6 כריות אוויר, גג שמש, כניסה והתנעה ללא מפתח ושליטה מההגה על מערכת השמע ועל בקרת השיוט. קפיצה במעלה רמת הגימור תוסיף מנופים על הגה לשליטה בתיבת ההילוכים, חישוקי 18'', מושבי עור מחוממים ושליטה חשמלית על מושב הנהג, קישוריות בלוטות' ומערכת שמע איכותית. ברמת הגימור העליונה תמצאו גם מערכת ניווט ודיסק קשיח ופנסי קסנון מלפנים.

 

 

השקה ברמה

 

אוטלנדר הגיע למסענו לרמת הגולן ובחזרה מצויד בחטיבת הכוח האחת והיחידה המוצעת כיום. מדובר במנוע 2.4 ליטר, בנזין, חדש לחלוטין, עם 170 כוחות סוס ב-6,000 סל''ד ו-23.7 קג''מ ב-4,100 סל''ד. המנוע משודך לתיבת הילוכים רציפה (CVT) ולמערכת העברת כוח המאפשרת בחירה בהנעה קדמית, הנעה כפולה והנעה כפולה עם מצב ''נעול'' לשטח. כנהוג בסגמנט אין הילוך כוח.

 

 

 

 

נהגתי לפני כשנה באאוטלנדר בספרד עם מנוע דיזל ותיבה ידנית. לפגישה הנוכחית קדם חשש מתיבת ההילוכים – תיבות רציפות מבוססות על היגיון הנדסי בריא ביותר, אך כמעט תמיד הביצוע לקה בחסר. ניתן לומר כי אחד הדברים הראשונים המושכים את תשומת הלב בעת הנהיגה באאוטלנדר החדש הוא הצטיינות יתרה של תיבת ההילוכים. התיבה הרציפה עושה עבודתה נאמנה ומתאימה את התנהלותה לצרכיו של המנוע ורצונות הנהג באורח מופתי, ללא הפגנת מוזרויות שהיו פעם נחלת תיבות מסוג זה.

 

 

 

 

העת היחידה בה ניתן להבחין בהתנהגות מוזרה היא כאשר לוחצים מלוא דוושת התאוצה, אז ממהר המנוע להגיע לחלק העליון של טווח מהירותו והתיבה שומרת אותו שם במהירות סיבוב קבועה, בעוד המהירות עולה – אבל המוזרות היא רק תולדה של התרגלות לתיבות קיימות, אשר אינן הפתרון ההנדסי הנכון. בונוס נוסף צץ בעת השימוש במצב הידני, אשר בוחר מבין 6 יחסי העברה קבועים. בניגוד לתפעול ידני איטי ומסורבל של תיבות אוטומטיות סטנדרטיות, כאן ביצוע הוראת הנהג מתרחש בשבריר שניה.

 

 

 

 

בעת נהיגה בכביש מפותל השימוש במנופים שמסביב להגה קל, נוח ומהנה. התיבה והמנוע מזמרים להנאתם והשלדה, הצמיגים והמתלים מאפשרים לנהג להנות מכל מה שיש להציע. הבחנתי בזאת כבר בספרד, עת נהגתי על כביש הררי מכוסה קרח, אך גם על אספלט ישראלי סתווי אאוטלנדר מתנהג באורח נעים ומהנה, מפגין את הקשר המשפחתי ההדוק לאלופת הראלי. ולא רק ספורט היה בתפריט. בכל צורת נהיגה אחרת הפגין אאוטלנדר איכות נסיעה נעימה ורגועה, עם שיכוך יעיל של מהמורות, בידוד רעשים טוב וביצועי מנוע וגיר חלקים ונעימים.

 

 

 

 

ומה עם שטח? לא היה הרבה ממנו בתפריט ההשקה. מעט שבילים, נסיעה נופית מרהיבה באזור משולש הגבולות וסיום (כנראה) של עונת הרחצה בעין שווירח, כאשר כל הכינרת מצטרפת לרחצה. מהמעט שראינו, אאוטלנדר מגהץ היטב שבילים, הוא עטוי פלסטיק שביר מכל כיוון, אך גחונות גבוה בסנטימטר עד שלושה יותר מגחון מתחריו (21.5 ס''מ). אם בכל זאת נקשה עליו, תצטרך מערכת בקרת המשיכה לתת את כל מרכולתה, כדילעזור למערכת העברת הכוח, העושה שימוש במצמד חשמלי כדי לחבר את הגלגלים האחוריים למאמץ המלחמתי.

 

 

סוף עונת הרחצה

 

המפגש שלי עם אאוטלנדר הסתיים במסע לילי דרך כביש הבקעה וחוצה שומרון והזכיר לי שוב מדוע אני אוהב את הזן אליו הוא משתייך. אאוטלנדר הוא כלי רכב משפחתי מעולה, אשר יכול לקחת את נוסעיו לרחצה מהנה בעין שווירח, או בכל נקודה נידחת אחרת, אך היכולת המסוימת בשטח אינה באה על חשבון דבר בכביש. אין לו יכולת להתמודד עם שטח טכני קשה, אך כלי רכב שיכולים להתמודד עם שטח שכזה אינם מסוגלים לטוס בעליות של מעלה אפרים כמו האאוטלנדר.

 

 

 

 

ולגופו של עניין, אאוטלנדר הוא רכב כביש-שטח עדכני ובנוי היטב. הוא מאובזר בנדיבות, יש לו מנוע מעולה ותיבת הילוכים מצוינת (ייתכן כי אפשר להכריז עליה כתיבה הרציפה הטובה ביותר). ומה עם שאלת רבע מיליון השקלים? ייתכן כי מי שיעזור לקהל לעבור, או שלא לעבור את המשוכה הזו הוא דווקא המתחרה מבית כלמוביל, יונדאי סנטה פה, אשר מציג חבילה אטרקטיבית מחד גיסא, אך גם סייע לפרוץ את מחסום המחיר בקבוצה בהצלחה מרובה.

 

מיצובישי אאוטלנדר

 

מנוע: בנזין, 4 צילינדרים, 2.4 ליטר הספק/ מומנט: 170 כ''ס / 23.7 קג''מ תיבת הילוכים: רציפה מהירות מרבית: 190 קמ''ש 0-100 קמ''ש: 10.8 שניות הנעה: קדמית, כפולה לפי דרישה, בקרת משיכה אורך: 464 ס''מ רוחב: 180 ס''מ גובה: 172 ס''מ בסיס גלגלים: 267 ס''מ משקל עצמי: 1,625 ק''ג מרווח גחון: 21.5 ס''מ בטיחות: 6 כריות אוויר, ABS, ESP, בקרת אחיזה מחיר: החל מ-219,500 שקלים (קומפורט)