תמונות מהמסע לטורקיה - אזור הטאורוס

אחד הדברים בהם אנו לא שולטים הוא מזג האוויר. כך זה בישראל וזה הופך נכון עוד יותר כאשר מדובר ביציאה מחוצה לה. בדיוק כמו בחורף הישראלי שהיה עד כה די דומה לקיץ, כך גם מזג האוויר שחיכה לנו באנטליה, כשהיינו בדרכנו לטיול שלג אתגרי בטורקיה. ברגע שנחתנו באנטליה הורדנו מעילים, כי שמש חורפית נהדרת קיבלה את פנינו.

כמו בפעמים הקודמות, בחניה של נמל התעופה המתינו לנו הלוחמים היפנים (סוזוקי סמוראי) ויצאנו לדרך. נסיעה מנהלתית על כביש לכיוון מערב אל הכפר אוליפינר שם נסעד את לבנו בארוחת ערב, בדרך ניתן היה לראות לאור הירח את ההרים המושלגים שבצפון ואת הים שבדרום. ארוחה ומסע רגלי קצר לחמארה, אתר יפיפה בו יש נביעה של גז מן הקרקע, שבמגע עם חמצן ניצת ללהבה מדהימה. קפה טורקי במקום והולכים לישון.

אם לאור ירח ונרות המקום נראה מדהים, דמיינו מה עושה לנוף למחרת אור זריחה אדמדמה, אשר מגלה לעינינו את המקום המדהים בו ישנו. אנו מתעוררים עם הנוף שמכה בעיניים, מסתערים על ארוחה כפרית ומתחילים לטפס. חיש מהר יורדות הטמפרטורות והנוף ממשיך להכות.שמש חורפית? זוכרים? אז נכון שלא  היה מספיק בוץ, אבל השמים הצלולים פתחו לנו נופים מרהיבים למרחקים גדולים, תכונה זו של מזג האוויר תלווה אותנו לאורכו של המסע כולו.

בכתבה זו לא אלאה אתכםן בתאורי הנופים שעברנו בכול יום, אבל אולי חלק מהם תראו בתמונות. היה מאוד קר ולכן במקום מעברי מים היו לנו מעברי קרח - דבר מאתגר ביותר. גם שלג היה לנו, אמנם לא המון, אבל מספיק כדי שנילחם בו 4 שעות וננצח. גם משחקים במי הנהרות של טורקיה היו שם ולפעמים הסתיימו המשחקים בטביעה של הג'יפ, בחילוצים ובתיקונים - הכול חלק מהחוויה. אני (כרגיל) מאוד נהנתי מהנופים ומהמגע עם המקומיים, שכן המסע כולו נערך באזורים נידחים למדי, האוכל האותנטי, שפע המים והקבוצה הנחמדה. נתראה במסע הבא.