ויקי - שטח

ג'נרל מוטורס

General Motors או GM היתה יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם במשך שנים רבות, עם היצע רכבי שטח סביר אך לא עוצר נשימה

28/07/00

חברת ג'נרל מוטורס נוסדה בשנת 1908, כחברת אחזקות של ביואיק, שנשלטה אז על ידי ויליאם 'בילי' דורנט. דורנט, שהחל את הקריירה שלו כבונה כרכרות, גוייס בשנת 1904 לנהל את ביואיק. תחת שרביטו הפכה החברה ליצרן הרכב המוביל בארהב והרווחים נוצלו למסע רכש של יצרנים אחרים: תחילה אולדסמוביל, אחריו קדילאק, אלמור, אוקלנד (שהפכה מאוחר יותר לפונטיאק), ואחרים. בשנת 1909 רכשה ג'נרל מוטורס גם את חברת המשאיות רליאנס ואת חברת המכוניות ראפיד, שייצרה כלי רכב מסחריים, מהן צמחה חטיבת המשאיות של ג'י.אם, שנקראה GMC TRUCKS.

שנתיים בלבד לאחר שיסד את החברה, כשלא עמד בהחזרי ההלוואות שנטל לטובת מסע הרכש שלו, איבד דורנט את השליטה בה לטובת חברת נאמנות. הוא חבר לאחים שברולט והקים יחד איתם חברה שנשאה את שמם, קנה בחשאי מניות של ג'נרל מוטורס והצליח, בתמיכה של בן למשפחת דו-פונט המפורסמת, לחזור ולעמוד בראש ג'י.אם, כשהוא מביא איתו כנדוניה את שברולט.

אך גם הפרק הזה ברומן היה קצר. דו-פונט סילק את דורנט מהחברה ב-1920, באופן סופי. דורנט ניסה להמשיך בעסקי הרכב אך דרכו לא צלחה, והוא סיים את חייו כמנהל אולם באולינג. דו-פונט המשיך להיות מעורב בג'נרל מוטורס עד שנות ה-50.

טנדר GMC בהסבה של נאפקו

בזמן המועט בו היה דורנט מעורב בחברה, הוא קבע מדיניות שיווק שמיצבה את המותגים השונים של ג'י.אם על פי קהלי יעד, תוך שימוש נרחב ביותר במכללים משותפים: קדילאק היתה המותג היוקרתי ביותר, ביואיק מתחתיה, אחריהן פונטיאק ואולדסמוביל, שברולט מותגה כרכב העממי ביותר. הקונספט הזה הועתק אחר כך גם על ידי היצרנים האמריקאיים האחרים, והיום הוא אבן יסוד בגלובליזציה של עולם הרכב.

ג'נרל מוטורס התפשטה גם ליבשות נוספות, ובין היתר היו בבעלותה אופל, ווקסהול, הולדן, סאאב, דייהו, והיו לה שיתופי פעולה – ולעתים גם חלק מהבעלות – עם סוזוקי, איסוזו, ב.מ.וו, אוטו-ואז, רנו, פיאט ואפילו עם פורד. וכן, דבר חשוב נוסף – עד לאחרונה היא היתה יצרנית המכוניות הגדולה ביותר בעולם (עד שטויוטה ופולקסוואגן עקפו אותה).

תחילת ייצור רכבי השטח של הקונצרן, כמו אצל מרבית היצרנים, היתה לקראת ובתקופת מלחמת העולם השנייה. תחת השם GMC ושברולט יוצרו משאיות שונות, חלקן עם הנעה 4X4 וחלקן עם הנעה 6X6.

הידועה ביותר היתה ה-CCKW, שנקראה בצבא ארהב 'ג'ימי' או 'Deuce and a Half' (שתיים וחצי בסלנג – והכוונה למשקל המטען של המשאית – שני טון וחצי).

למעלה מ-800 אלף משאיות כאלה יוצרו בתקופת המלחמה, והן הגיעו לכל קצווי הגלובוס. גם בצה''ל זכו להכיר אותן, וכאן הן קיבלו את השם 'סיקס' (ולא לבלבל עם דגם הג'יפ שנקרא כך מאוחר יותר). על בסיס משאית זו נבנה רכב אמפיבי, ה-DUKW, שנטל חלק בנחיתות רבות במהלך המלחמה.

לאחר המלחמה המשיכה ג'י.אם GM לייצר משאיות רבות-מינוע, חלקן לשוק האזרחי ולחלקן לצבא, אך גם היא – כמו פורד – לא נכנסה לתחום ה-4X4 הקל עד לסוף שנות ה-50. עד אז, מי שחשקה נפשו בטנדר או בסברבן 4X4, התכבד להכניסו לסדנאות שהתמחו בהסבות כאלו, כמו חברת 'נאפקו'.

רק ב-1956-57 יצאו הטנדרים הראשונים של ג'י.אם.סי/שברולט כשהם מצוידים בהנעה 4X4 מבית החרושת. במקביל, התחילו לייצר גם את הסברבן עם הנעה כזו.

המיתוג הופעל גם כאן: בעוד הטנדר של שברולט נקרא 'סטפסייד' (STEPSIDE) או 'פליטסייד' (FLEETSIDE) הטנדר של ג'י.אם.סי נקרא פשוט 'פיקאפ';

הוואן/רכב מסחרי של ג'י.אם.סי נקרא סברבן בעוד השברולט מקבל שמות כמו 'פאנל ואן', ו'קאריאול' (CARRYALL). בעצם אלו היו מכוניות כמעט זהות מכנית.

בלייזר 1971

עד לשנים האחרונות, זה היה עיקר היצע רכב השטח של הקונצרן בארה''ב. בדרך היו כמה חילופי שמות, כשהבלייזר קיבל את השם טאהו והג'ימי את השם יוקון, הטנדרים הגדולים נקראו סיירה ואחר כך סילברדו. דגמי הבלייזר/ג'ימי הקטנים הוחלפו בשברולט טריילבלייזר/ ג'י.אם.סי אנבוי. בשלב מסוים הצטרפה גם קאדילק לחגיגה, עם האסקלייד. קישור ל-GMC סונומה משופר
קישור לכתבה על בלייזר מודל 1984
קישור לכתבה על בלייזר מודל 1986
קישור למבחן דרכים לטרייל בלייזר

מכירת חיסול: האמר

ב-1998 רכשה ג'נרל מוטורס את הזכויות לשימוש בשם המותג 'האמר' בשוק האזרחי.

תחילה ייצרה את ה-H1 שהיה הדגם האזרחי של הרכב הצבאי, אחר כך הוסיפה לליין את ה-H2 שהתבסס על מכלולי הסברבן ואת ה-H-3 שהתבסס על מכלולי הטריילבלייזר.

ה-H3 בעיקר זכה להצלחה גדולה, אך משבר הדלק האחרון וה'עליהום' שנערך על כלי הרכב האלה מצד גופים ירוקים, כמכוניות שמייצגות אל כל הרע בתרבות ה-4X4, הביאו לעצירת הייצור ולחיפושים קדחתניים של הקונצרן אחר קונה שישחרר אותו מתפוח האדמה הלוהט הזה.

קישור למבחן דרכים להאמר H1

קישור למבחן דרכים להאמר H2

קישור למבחן דרכים להאמר H3

האמר מול פג'רו מול לנד קרוזר במבחן השוואתי

תמונות נוספות

תגובות

2 תגובות

עופר אדר

07 במרץ 2009 ב 19:01

בעניין האי דיוקים

אין כאן אי דיוקים - אולי חוסר הרחבה.
הג'ימי והבלייזר פולסייז - ה-K5 - שהייצור שלהם החל בשנת 1970 הוחלפו ביוקון ובטאהו, בהתאמה, בשנת 1992.
בחלק מהשנים, החל מ-83, יוצרו במקביל גם הג'ימי והבלייזר הקטנים (S-10 ו-S15) ואלה הוחלפו בתחילת שנות ה-2000 בטריילבלייזר/אנבוי.

אורח/ת

16 במאי 2009 ב 13:24

עדיין לא מדוייק

הג'ימי והבלייזר לא הוחלפו ע"י היוקון והטאהו, הם לא יושבים על אותה שילדה.
היוקון חזר לשלדה הקצרה של הג'ימי רק מספר שנים מאוחר יותר כשחזר הביקוש לגסת שתי דלתות (היוקון מוצע ב2 או 4 דלתות).