התחלנו ביום חמישי בשעה 17:00, רכבנו מערב עד לילה, ביום שישי רכבנו מבוקר עד לילה ובשבת מבוקר עד 17:00.
מסע צפוף וחזק הודות לקבוצה שנתנה בגז, בקצב טוב וללא תקלות מיוחדות למעט כמה התרסקויות בשטח והתנגשות אחת בכביש שנגמרה במזל גדול.
לא בדיוק טיול.... אלא מסע עם אופי מיוחד משלו, מסע כזה שחורט בך את החוויה בצורה של העמקת השריטה (הקיימת באופן מובנה לכל אופנוען).
ועם הרוח השלווה של ינוקא – אפשר לכתוב איזה ברי מזל אנחנו שיש לנו את היכולת לצאת לעולם ולרכב במקומות מדהימים ובחוויה שזר לא יבין זאת.
היום הראשון (או הלילה הראשון)
התחלנו בטיפוס טכני מקמר לאנטילניקה בשבילי עיזים מגובה 0 לגובה של 1,000 מטרים מעל פני הים.
לאחר שהזענו והתגבשנו המשכנו את הלילה על כבישים צרים ושבילי כורכר עד למלון הרים בגובה של 1,230 מטר.
סהכ רכבנו כ-80 ק''מ ומחוויות הרוכבים אפשר לסכם את הלילה כקשה, טוב, מגבש וחוויתי.
היום השני
מוזר שגם יום זה נמשך לתוך הלילה... כ-340 ק''מ של רכיבה בשטח הררי מגוון: שבילי הרים מהירים, כבישים מפותלים, שטחים טכניים בר בשטח ועוד כל טוב של הרי הטאורוס בטורקיה.
ירדנו לנהר האלקיר ותפרנו את הגדה המזרחית והמערבית שלו,
טיפסנו לשיא הגובה של מצפה הכוכבים ואתר סקי שעל הסקליקנט – 2,500 מטרים,
מהפסגה ירדנו למעבר ההרים באוכף לכיוון אימיצ'ק – אליה לא הגענו כי ירדנו לעמק הרחב לכיוון טאטקוי בשטח הטרשי מלא שיחים,
עצרנו לתה, לחם (אק'מק) ונקניק בביאט והמשכנו צפונה ומערבה דרך דאג עד קוקאלי – שם פנגס הפך לכוכב העיירה.
בכביש המפותל ירדנו לכביש הראשי איתו טיפסנו לכיוון איספרטה ובכבישים צרים עד למלון בסוצולר.
ולסיכום יום ארוך, ארוך וארוך אך מלא חוויות וריגושים
היום השלישי
150 ק''מ של רכיבה מהירה - מסוצולר לפסגת היערנים בגובה של 1,900 מטרים, בדרכי יער מפותלות ירדנו לאגם קארקאורן, לאורך האגם בקטע של סופר-מוטו עד לסכר ומפעל החשמל ולבסוף 60 ק''מ על הכביש הראשי עד למלון בוטיק מפואר בלב העיר העתיקה של אנטליה (מי אמר שאין פינוקים?...)
תודה ענקית לכל הרוכבים
תודה רבה לכולם על שיתוף הפעולה, לרונן טופלברג על התמונות המיוחדות, לעופר אבניר על היוזמה המבורכת, ולאופנועי ה- DRZ שאפשרו לנו לתת בגז.
תגובות