שטח 4X4

שטח 4X4 > מבחני דרכים > מבחני רכב

לימון מתוק במבחן - וולוו Volvo XC60

וולוו מציגה את המתמודד שלה בקטגורית הפנאי-פרמיום-'קומפקטי' – עם אפס הפתעות וחידוש אחד. שטח בהשקה בספרד

מאת: ניצן אביבי - מגזין אוטו

16/02/09

City Safety

את ההשקה של הקרוסאובר החדש של וולוו בסיביליה פתחה הדגמה של מערכת הבטיחות החדשה, ה-city safety

אחד אחרי השני האיצו העיתונאים אל עבר בלונים שדימו ישבני רכב במהירות פקקים אופיינית של 20-30 קמ''ש, ונתנו למכונית לעצור מעצמה.

זה, כך הבטיחו לנו אנשי החברה, בדיוק המתאר של 75% מתאונות החזית-אחור, והמערכת מהווה צעד נוסף במסע של וולוו לעבר עתיד נטול הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים (לפחות במכוניות וולוו).

אלא שדגש כזה על מערכות הבטיחות, שימושיות וחשובות ככל שיהיו, מעיר מיד את הרפלקס הציני לגבי שאר האיכויות בהן צריכה להיות מבורכת מכונית.

עיצוב

מי שעוקב אחר קטגורית הפנאי-פרמיום-קומפקטית, שזוכה בימים אלו לתוספות כמעט מכל חברות היוקרה, לא יופתע כשיפגוש את ה-XC60.

כמו שאר חברי הקטגוריה (שמגלים דמיון עד כדי זהות במידות), וכמצופה מהיותו מבוסס על פלטרפורמת ה-S80 (שמצטיירת כאולר השוויצרי של קונצרן פורד – היא משרתת כבר שמונה דגמים - לפחות) – הוא לא ממש קטן, ומקביל בגודלו לרכבי פנאי-עממי בינוניים.

עיצובו אינו שובר מוסכמות ומגלה דמיון לאח הגדול – אם כי בפירוש מעט יותר ספורטיבי ומשוך לאחור. העיצוב דמוי הטריז, עם חרטום ארוך, חלון קדמי משופע וזנב קצר ותלול יושב מעל מרווח גחון גבוה יחסית, מה שיוצר פרופיל ''אוורירי'' יותר מהמקובל, למרות קו החלונות הגבוה.

עוד נקודה בה ה-XC60 מישר קו עם הטרנד האחרון היא האינפלציה בגודלו של הסמל מלפנים – ובאמת שהגיע הזמן שמישהו יגיד למעצבי המכוניות שסמל בגודל של קערת פסח זה לא לעניין...

גימור פנים

גם בפנים אנו פוגשים פרשנות לעיצוב הוולוואי המוכר, בשינויים קלים.

הקונסולה המרכזית – בגימור עץ שמרני (אבל מחוספס ונאה) או אלומיניום מודרני – פונה מעט לעבר הנהג כדי לחזק את התחושה הספורטיבית, ומשחק במרקמי החומר ממנו עשוי הדש-בורד אמור ליצור אפקט אסימטרי שהמוזה לו – כך טען בפנים רציניות מעצב הפנים – היתה שון קונרי.

ואומרים שלשבדים אין חוש הומור...

המושבים

לאופי הצעיר של הפנים אמורים לתרום גם המושבים, שכיסויי העור שלהם מעוצבים עם מוטיב X בולט ונאה למראה – אבל בשורה התחתונה העיצוב הוא עדיין סולידי יותר מהכל, כפי שהתרגלנו לקבל מוולוו, לטוב ולרע.

המושבים לא רק יפים, אלא גם נוחים וקלים לכיוון – אבל האחיזה הצידית לוקה בחסר והראש וברך ימין היו יכולים להנות מעוד כמה סנטימטרים.

גם בכניסה וביציאה גובה העיצוב המשוך לאחור מס בדמות משקוף נמוך – רוטקופ ושאר ז'לובים יצטרכו לפתח כיפוף ראש אינסטנקטיבי, או לקנות מלאי גדול של אספירין.

מאחור המצב טוב יותר, גם בכניסה וגם כשכבר יושבים, והמושב המפוצל לשלושה חלקים (40:20:40) כולל את שני הבוסטרים המובנים שפגשנו כבר ב-XC/V70.

תא המטען שטוח ונדיב נפח ומפתח (הכי רחב בקבוצה, לטענת וולוו), אך נטול מסילות המטען השימושיות שפגשנו ואהבנו ב-XC70.

איכות החומרים והארגונומיקה מרשימים, כצפוי מהמותג, אך רכבי ההשקה היו מסדרות טרום-יצור, עם הפיספוסים המקובלים בתחום ההרכבה – שאחראים, לדברי מנהל הפרויקט, גם לרעשי הרוח בהם נתקלנו בהמשך.

מנועים

להשקה התייצבו שתי גרסאות המנוע הבכירות, שהן 66% מההיצע הכללי.

כי-כן, בניגוד למקובל בקטגוריה, ה-XC60 מוצע עם מבחר מנועים דל:

מנוע בנזין אחד (ה-T6 המוכר) ושני מנועי דיזל (שתי גרסאות הספק של ה-2.4 ליטר הוותיק, עם 185 ו-163 כ''ס).

כל המנועים משודכים לתיבה אוטומטית משושת הילוכים עם תפעול ידני, ולדיזל יש גם אופציה ידנית.

דיזל מול בנזין

אל המקצה הראשון יצאתי בגרסת הדיזל – עם 185 כ''ס, 40 קג''מ ורצועת כח רחבה למדי, הביצועים מספקים, למרות נחיתות ההספק מול המתחרים.

בעיר הפריעה התגובה האיטית לקיקדאון, ששיבשה נסיונות השתלבות זריזים בתנועה הסואנת בולנסיה, אבל הבעיה העיקרית היא תחום העידון – המנוע של וולוו פשוט לא עומד בסטנדרטים המקובלים היום בקטגורית הפרמיום בתחומי החלקות והשקט, ואף נוסע לא יתבלבל לחשוב כי מנוע בנזין פועם מלפנים, גם אחרי שהמנוע הגיע מזמן לטמפרטורת עבודה.

רק בשיוט רגוע נעלם גרגור המנוע, משאיר חלל שקט ונעים – מלבד אותם רעשי רוח קלים שהוזכרו.

מנוע ה-T6 שליווה אותי ביום השני הוא כבר אופרה אחרת לגמרי, כמובן.

עם 100 כ''ס יותר וטווח עבודה יעיל רחב אפילו יותר (שיא מומנט ב-1,500 סל''ד, ושיא הספק ב-5,600 סל''ד), המנוע הזה מספק דחף מידי ובלתי נגמר בכל מהירות.

רב הזמן הוא גם שקט וחלק לדוגמא, ורק נעיצת דורבנות החלטית תגרור ממנו נחרת זעם – נעימה למדי לטעמי.

ספורטיביות

כחברה שמכוונת יותר לאורח חיים ספורטיבי מאשר לנהיגה ספורטיבית, הציפיות מה-XC60 בתחתית הכביש ההררי שנכלל בהשקה לא היו גבוהות.

אלא שחיש מהר התברר לי כי השינויים שביצעו בכיול המתלים ומפשק הגלגלים שהורחב לעומת ה-XC70 בהחלט עושים את העבודה. הוא אומנם מעט נוקשה יותר על שיבושים, אבל עדיין נוח, ומהצד השני הנטיה המוגזמת לתת-היגוי נעלמה לה.

ה-XC60 מציע שפע אחיזה והתנהגות מאוזנת מאוד – האבו-חצירות של העולם בטח ילינו שמדי. ממש אידיוט פרופ.

ההגה האלקטרו-הידראולי אומנם לא מצטיין בסעיף התקשורת, אך מציע משקל טוב (שניתן לכיוון, מבין שלוש אופציות) ודיוק ראוי, ולא מפריע להנות מהרכב בין הפיתולים.

כן, זו בהחלט וולוו איתה תוכלו, ואפילו תרצו, לסחוט תלונות מהנוסע בכביש מעניין – מזל שוולוו התקינה ברכבי ההדגמה את מערכת השמע המעולה, והחזקה, של דינואודיו...

וצל''ש אחרון לתחום הדינמי

למרות שפע הפיתולים והפרש גובה של כמעט קילומטר, הראו הבלמים עמידות מרשימה לדעיכה, ולא ייצרו את ריחות השריפה האופייניים.

ואם כבר בלמים - אז בטיחות, עניין שכמו שהבנתם מהפתיחה זכה לדגש מיוחד ב-XC60, כמו בכל וולוו בעצם. הסטנדרט כולל את מערכת הסיטי-סייפטי האמורה – שמבוססת על טכנולוגית לייזר (מעניין לבדוק אם יש סיכוי שהיא תבלבל מכמונות!), בקרת יציבות שזכתה למוד מיוחד למצבי גרירה ולתוספת מערכת מניעת התהפכות. ואלו רק המערכות העיקריות, כמובן.

אם הכיס רחב ועמוק אפשר להוסיף את מערכת בקרת שיוט האקטיבית, המשלבת בין רדאר לראיה מלאכותית, שיודעת גם לבלום את הרכב כשהמערכת מזהה התקרבות מסוכנת לכלי הרכב שמלפנים (ולמעשה בתחום המהירויות שבין 7 קמ''ש ל-30, יש חפיפה בינה לבין המערכת החדשה).

אני מתקשה לחשוב על מכונית עם מבחר גדול יותר של טכנולוגיות חיישנים...

בשטח

בוולוו אומנם מגדירים את הרכב כקרוסאובר חסר יומרות שטח, ומסלול ההשקה לא כלל אפילו שביל חצץ, אך ההרים מסביל לוולנסיה מרושתים בשבילי עפר המובילים אל הכרמים והמטעים הרבים – ולא יכולתי להתגבר על הפיתוי.

אופי השבילים מזכיר מאוד את אלו שפוגשים בהרי ירושלים או הכרמל – אזורי טיולים החביבים אפילו על עכברי העיר המושבעים – כך שהסטיה הפרטית אפילו זכתה למעטה מכובד של חובה עיתונאית.

ואכן, ה-XC60 לא מכזיב – מהלך המתלים אומנם קצר, אך מערכת ההנעה היעילה, אותה אחת שפגשנו ב-XC70, מתגברת בקלות על הצלבות, אפילו קיצוניות, בעוד מרווח הגחון הנדיב דואג לשמור את הגחון השטוח למשעי הרחק מעל האבנים – ויש גם בקרה אלקטרונית שעוזרת במורדות התלולים (HDC).

זוויות המרכב אומנם לא מרשימות, אך בכל זאת צלחתי בלי דרמה מיוחדת שבילים שגרמו התקף לב קל לנציג המפעל שהצטרף לנסיעה – דוגמא נוספת לפוטנציאל הגבוה של כלים אלו בידי מי שרק מעז לנסות.

סיכום

למרות החשש הראשוני, ה-XC60 הוא הרבה יותר מאשר חבילת (הרבה!) אביזרי בטיחות על גלגלים.

הוא אולי לא יצית מחדש את הלהבה בחובבי הגה מושבעים, אך יענה בקלות על צרכי הנהג הממוצע, גם אם תנוח עליו הרוח מדי פעם – בכביש או בשטח.

כל זה ארוז באריזה המוקפדת שהתרגלנו לקבל מהמותג השבדי כשנקודת התורפה היחידה נוגעת להיצע המנועים – העדר גרסת בנזין חלשה (וזולה) יותר עשויה להיות בעוכריו בארץ, וחוסר העידון של גרסת הדיזל יקשה על זו האחרונה להוות תחליף.

נשאר רק לקוות כי ההכחשות של מנהל הפרויקט לגבי הצגת מנועים נוספים בקרוב היא רק מסך עשן – מנוע ה-2.5 ליטר טורבו, או ה-3.2 האטמוספרי, הם תוספת מתבקשת לחרטומו של ה- XC60.

בשקט נזכיר למהנדסים הבלונדיניים שמנוע ה-3.2 כבר קיים באחיין מבית לנד-רובר, ובטח ידרוש מינימום השקעה, אולי זה יעזור...

אבל יכול להיות שלא יהיה בזה צורך – לדברי עוזי גונן מוולוו ישראל יעד המחיר הוא כ-320-340 אלף ₪ לגרסת ה-T6, מחיר מקביל לגרסאות החלשות יותר של המתחרות (גרסת הדיזל מכוונת לאותו אזור מחיר גם כן).

וולוו XC70 - אהבה ממבט ראשון - קישור למבחן דרכים מומנט בעליה - וולוו Volvo XC90 D5 - קישור למבחן דרכים