הונדה CR-V מול ניסאן אקסטרייל מול לנדרובר פרילנדר

מבט לגחון כלי הרכב חושף עוד פרט מעניין – בניגוד למערכות המצמד המבוקר אלקטרונית הנפוצות היום בקטגוריה – וגם בשניים מתוך שלושת המתמודדים הפעם – בהונדה מסתמכת ההנעה הכפולה על מצמד המופעל בלחץ שמן הנבנה ברגע שיש הפרשי מהירות בין הסרנים. בעצם שניים כאלו – אחד לכל ציריה מאחור, מה שנותן אפקט של נעילת דיפרנציאל אחורית, ללא עזרת הבלמים.

שוק רכבי הפנאי עבר בשנים האחרונות טלטלה רבתי – בעקבות מפולת המחירים שהצית הטוסון של יונדאי, התפוצץ גרף המכירות לשחקים. מוכיח בפעם-המי-יודע-כמה את נכונותו הבסיסית של אחד החוקים הבסיסיים ביותר בכלכלה: תמכור בזול, תמכור יותר.

המשתתפים

הטריגר למבחן הזה היה ה- CR-V 2.4 ל' שפגשתם בגיליון הקודם מיד אחרי שעלה ארצה. עם תג מחיר שמדגדג את קטגורית היוקרה מלמטה, ושאיפות פרמיום מוצהרות, הוא מדליק מיד את התהייה ''האם יש תמורה לאגרה?''. כדי לקבל על זה תשובה החלטנו לעמת אותו במבחן אחד עם שני מתמודדים שיאגפו אותו משמאל ומימין: מצד אחד גרסת הבסיס של מותג שעשה את המעבר המלא לפרימיום ומהצד השני הגרסה המאובזרת והחזקה של רכב פנאי מוצלח ללא יומרות פרמיום. במילים אחרות לנד-רובר פרילנדר S (מחיר מחירון 268,000 ₪) ו-X-טרייל 2.5 ל' מאובזר עד צוואר (225,000 ₪ במחירון). הטיגואן, מתמודד מתבקש, נשאר הפעם בחוץ בשל זמן ההמתנה הארוך כרגע, שהופך אותו ללא ממש רלבנטי למי שרוצה לקנות רכב פנאי עכשיו.

הדמיון במפרט בין המתמודדים מרשים – ההפרש בבסיסי הגלגלים הוא 4 ס''מ בלבד, ההפרש באורך המרכב הוא 13 ס''מ (כשהקצר ביותר הוא דווקא זה עם בסיס הגלגלים הארוך ביותר), לא יותר משבעה ס''מ מפרידים בין הטאוויל לגמד ועשר כוחות סוס הם כל היתרון של החזק ביותר על החלש.

ובכל זאת יש הבדלים: האנגלי בחבורה מגיע עם מנוע טורבו דיזל בניגוד לאטמוספריים מיפן וההונדה צריך להסתדר עם חמישה הילוכים במקום השישה של הלנד-רובר והאינסוף של הניסן. אבל הקרב הזה בבירור לא יוכרע מעל דפי הנתונים, כך שאין ברירה, צריך לקום מוקדם בבוקר ולצלוח הרים וגאיות, על אספלט ובלעדיו כדי לקבוע מי הוא הטוב ביותר בחבורה היקרה הזו.

נטוצ'י

הדמיון בין המפרטים ממשיך גם לרמת האבזור – לכולם בקרות שיוט ושליטה על מערכות השמע מההגה, מושבי עור עם כיוון חשמלי לנהג (אבל לא תמיד לנוסע), גגות שמש, חישוקים קלים ושאר תענוגות שמסבירים, לפחות חלקית, את הפרש המחיר לעומת דגמי הכניסה לקטגוריה. גם איכות הבניה והחומרים טובה בכולם, וכמעט לא תמצאו חומרים דקים וחלולים או רווחים לא אחידים במתמודדים שלנו. אבל יש בהחלט הבדלים – ההונדה הוא ללא ספק בעל התא המודרני והיוקרתי ביותר למראה, עם עיצוב נעים, שימוש בחומרים מגוונים ולוח שעונים עשיר (והיו כאלו שאמרו עשיר מדי). 

התא המושך של ההונדה גורם לתא המוצק אך פשוט של ה-X-טרייל להראות אנמי במיוחד. הצבעים נעימים, החומרים רכים, אך העיצוב פשוט חסר מעוף, ושום דבר לא גורם לך לשלוח יד מלטפת כדי לחקור מקרוב. פרקטי, לא יותר. הפרילנדר נמצא איפשהו באמצע – שילוב הגוונים נאה, והתא בהחלט מעוצב, אך בקו פשוט שאמור לתקשר עם העבר החקלאי והקשוח של המותג. אבל העיצוב עושה טוב מדי את העבודה ומשאיר רושם סגפני משהו. לוח השעונים הוא הדוגמה הטובה ביותר, כששני השעונים הגדולים, בשחור ולבן, מהווים קונטרסט חד ללוח השעונים התכלכל ועתיר הצגים הדיגיטאליים של ההונדה. היו שהעדיפו את מראה הנינטנדו המודרני של ההונדה, אבל היו את מי שצידדו במראה הקלאסי והקריא להפליא של הלנד-רובר. והלוח ב-X? הוא לא הצליח לגייס לצידו תומכים או שונאים...

ואם במראה של התא הניסן קיבל נוק-אאוט, הרי שבפרקטיקה הוא זורח, כמו ההיא עם המשקפיים והסוודרים הגדולים יום לפני הבגרות. הוא מציע הכי הרבה מרחב לנוסעים, הן לפנים והן מאחור, ואת תא המטען הגדול והנוח ביותר (אם כי הליך קיפול המושבים בו הוא הפחות נוח בשלושה). המושבים שלו אומנם מעט פחות עמוקים ואוחזים משל הפרילנדר – שלמרות בסיס הגלגלים הארוך ביותר הוא היחיד שהרגיש צפוף מאחור (והצפיפות ממשיכה גם בתא המטען בגלל הצמיג השמן שמתחבא מתחתיו)– אך הם עדיין נוחים לאורך זמן.

ההונדה מציע מרווח מספק לרגליים, ראשים וכתפיים בכל המושבים, אך תנוחת הישיבה נמוכה יחסית – ובמושב הנוסע פשוט נמוכה באופן מוחלט – ובסיס המושבים קצר ושטוח, משאיר גם קצרי ממדים בלתי מסופקים, והגבוהים העדיפו לחמוק למכוניות האחרות בכל הזדמנות. תא המטען בהונדה סביר בגודלו ומציע אפשרות לחלקו לשתי קומות בעזרת מדף קשיח. אבל למרות שקיפול המושבים נוח יחסית, התא המתקבל הוא הקצר ביותר בחבורה. ואם כבר נגענו בנוחות – ה-X-טרייל רך המתלים היה המנצח החד משמעי בנסיעה איטית, כשהפרילנדר המוצק יותר מצליח גם הוא לספק נוחות סבירה בתוואי משובש.

מתלי ה-CR-V, לעומת זאת, נוקשים מאוד בתחילת מהלכם ומעבירים לתא יותר מדי מהשיבושים והעסק לא נעים בכבישי דרום ת''א, למשל. בכביש הבין עירוני התמונה אחרת – אומנם הניסן עדיין מספק גיהוץ-ריחוף מפנק כל זמן שהכביש סביר והקצב רגוע, אך הוא מלווה זאת בהכי הרבה רעשי רוח (בעיקר) וכביש, ועל כבישים גליים תנודות המרכב גדולות משמעותית מבאחרים. ה-CR-V מצליח להשלים את הנוקשות ההתחלתית עם ריסון לא מספק בכביש הגלי ורעשי רוח משמעותיים בכל מהירות לא חוקית (עד 100 קמ''ש הוא דווקא שקט למדי), מה שמקנה לו את המקום השלישי בסעיף הזה. הפרילנדר אומנם לא מחליק את חספוסי הכביש באותה יעילות של הניסן, אבל הוא מרוסן מאוד על כבישים גליים ונהנה מרמת הרעש – רוח וכביש – הנמוכה ביותר מבין השלושה.  

הולמס פלייס

נושא הביצועים גרר לא מעט ספקולציות טרם הגענו למנחת בערד לבדיקות התאוצה. זמינות הכח העדיפה של הטורבו-דיזל משודכת למשקל הגבוה ביותר (ובפער משמעותי של כ-10%); תיבה רציפה אמורה לנצל בשיא היעילות את ההספק אבל לא תמיד היישום מקיים את התיאוריה; וההונדה, עם היכולת המסורתית לסחוט מהמספרים יותר מהמצופה. כך שהכול היה פתוח עד שיישרנו קו והצמדנו את הדוושות לרצפה – ולא ממש השתנה גם אח''כ... כן, יש מנצחים ומפסידים – הפרילנדר משתהה קצת בזינוק בגלל השהיית הטורבו ונותן לשני האחרים לפתוח פער קטן, שהולך ומצטמצם ככל שעולה המהירות. בהאצות הביניים הוא דווקא מזנק קדימה על המומנט עד שהתיבות בשני האחרים מגיעות להילוך הנכון. וכן, הניסן מגיע למאה קצת לפני ההונדה וכך גם בהאצה משמונים למאה עשרים – אבל בכל המקרים ההבדלים במנחת היו זניחים, פער של מטרים בודדים לכל היותר.

דווקא על הכביש, בין סדום לערד, התגלה הבדל אמיתי – חור קטן בהילוכי ההונדה שהשאיר אותו משווע לתאוצה במאה קמ''ש, בעוד שני האחרים הולכים ומתרחקים להם מסיבוב לסיבוב, עד שיצאו מטווח ראיה. נכון, נהיגה כזו בכביש כזה הוא לא בדיוק פרופיל השימוש הנפוץ למכוניות הללו, אולם יש לזכור שעוד שניים שלושה נוסעים באוטו, ואיזו מזוודה או שתיים ידגישו את העניין ויגרמו לבעיה להופיע גם במתארים שפויים יותר. ואחרי כל זה, עדיין, כל המכוניות במבחן זה מציעות ביצועים טובים יותר משל המשפחתומטית הממוצעת ומספקים בהחלט.

אבל ביצועים, כמובן, זה לא רק קו ישר. וכאן ה-X-טרייל מרים ידיים ראשון. אחיזה יש, אפילו בשפע כל זמן שהכביש נטול שיבושים חדים, אך המתלים הרכים וההגה המנותק מוציאים את החשק מלתת פקודות לשלדה הצייתנית. ה-CR-V, שגרם לנו לחייך בכבישי הגולן עדיין שעשע אותנו בכבישי הדרום המפותלים עם ריסון סביר ושלדה מגיבה, אבל נאלץ להשפיל מבט מול הפרילנדר – זה האחרון נהנה ממתלים מוצקים שמרסנים היטב את המאסה תוך שמירה על קשר יציב גם עם כבישים משובשים, הגה חי ומהיר (אפילו קצת מדי) ושלדה שמתקשרת רם וברור כמו נאק ברדיו אווירי. כיף.

בשבילים כל זה ממשיך להיות נכון, ונצבע בצבעים עזים יותר – המתלים הרכים של הטרייל מכריחים אותך להוריד קצב בשבילים גליים או משובשים בגלל תנודות מרכב גדולות מדי; ה-CR-V בועט בך באכזריות על שבילים משובשים ורק הפרילנדר סופג הכל במין ביטחון מוצק ונותן לך להרגיש ששום הפתעה שתצוץ לה לאורך השביל לא תהיה מעבר ליכולתו. ובכל זאת, חשוב לזכור שמדובר ברכב פנאי מבוסס פרייבט עסקינן, ולא באיזה פטרול עב סרנים ושלדה, ולא להגזים.

גרניט פורצלן

אם תגזימו – או אם תטיחו את כלי הפנאי הללו בשטח טכני משום מה – תגלו שגחון הפרילנדר מתוכנן הכי חכם ושטוח – סידור רכיבי המתלה האחורי בצורה מוגנת בתוך החישוק הוא דוגמה נהדרת – אבל רכיבי המתלה האחורי עדינים למראה ודוד המפלט הענק בזנב פשוט מחפש צרות. ה-X הגיע אלינו ממוגן, מה שלא עזר לתושבות הבולמים הבולטות מאחור וה-CR-V הציג מערכת מפלט שמנה ורכה שקוראת לסלעים אכזריים כמו זחל שמן לציפור רעבה.

וכך התרגלנו לרכבי פנאי עמוק מתחת לקו המאתיים אלף שקלים, ואפילו לכאלו שגונבים מכירות מ''רכבי המנהלים'' בקבוצה 4 בשוק הליסינג. ובכל זאת, מבט במחירון מגלה שיש עוד יבואנים שמציעים כלים גבוה מעל רף המאתיים אלף, ובחלק מהמקרים מציעים רכב פנאי קומפקטי במחיר שכבר יקנה לכם את גרסאות הבסיס של רכב השטח הגדולים אותם בחנו כאן לא מזמן. האם יש הצדקה לפער המחירים הענק בקטגוריה? האם באמת חברי הסטרטוספרה של סגמנט הפנאי מציעים את אותו ''משהו'' שמצדיק את תוספת המחיר?

למרות ההבדל במכניקה, התוצאה הסופית דומה למדי מבחינת יכולות המערכת, ובכל המכוניות היא יודעת לנתב את הכוח אל הגלגל האוחז, לפחות עד רמה מסוימת. כמו תמיד, אל תצפו להעברת הכוח המוחלטת של מערכת נעולה אמיתית. ההבדלים שבכל זאת קיימים ביכולת העבירות נובעים מזוויות המרכב – הכי טובות בלנד-רובר, הכי פחות טובות בניסן – וממהלכי המתלה. שימו לב לתמונת ההצלבה שמראה בבירור את ההבדלים – מהלך מתלה מכובד לפרילנדר, לא רע ב-X-טרייל ולא ממש קיים בהונדה.

תקציר מנהלים

את המבחן הזה אפשר לסכם בצורה הבאה- ה-X-טרייל הוא פנאי למשפחה, ה-CR-V הוא פנאי לנהגת (והנה מגיעים המכתבים הזועמים) והפרילנדר הוא פנאי לנהג. כל זמן שלא דורשים חדוות נהיגה אלא רק יכולת פרקטית בתנאי ההיגיון, וחוש האסתטיקה מקבל מעמד משני בבחירת הרכב קשה למצוא סיבה להעדיף את אחד האחרים על ה-x-טרייל. הוא הכי נוח והכי מרווח ועם תא המטען הכי פרקטי וגם היחיד עם מיזוג אוויר למושבים האחוריים. מי שנתח הארי מנסיעותיו הוא בתפוסה מלאה של נוסעים ומטען ימצא בו שותף אידיאלי – אבל כדאי לשקול אם תוספת האבזור שווה את דלתת המחיר ביחס לאח עם המנוע הקטן, כי את תוספת ההספק במילא קשה להביא לידי ביטוי.

ה-CR-V יקסום בעיקר לבעלי חוש האסתטיקה המפותח ומכורי העיצוב. הוא ישתלב נהדר עם קו העיצוב של בית הקפה החדש שפתחו בג'/צהלה/סביון ויעמוד בגאווה בחניה של מגדלי סטארק. אבל אין ספק שהונדה הצליחו במשימה של הקנית ניחוח פרמיום ל-CR-V, הן מבחוץ והן מבפנים. לרע המזל תחושת הפרמיום מתמצה בעיקר במראה ופחות בדינמיות או בביצועים – אבל למי שמחפש רכב שיבהיר שהוא לא חלק מעדר הטוסון, ה-CR-V בהחלט יענה על הדרישה. הפרילנדר, לטעמנו, מצליח למצוא את שביל הזהב – עיצובו שבה את לב כולנו במראה המוצק והעיצוב הפשוט אך אלגנטי שלו (אם כי הוגן לציין שכל הבוחנים הם זכרים, ועוד בעלי אוריינטציית שטח, ולא נשות קריירה אמידות. חוץ מאקרמן).

הפנים מצליח לתת תחושה של ''קצת יותר'' למרות שאין בו את הטריקים הרגילים של אלומיניום מוברש או צגים דיגיטאליים ומהבחינה הדינאמית הוא פשוט מרגיש הרבה יותר אחוד ומוצק משני האחרים הפרילנדר מעניק לא רק איכות חיים טובה אלא גם תחושת שלמות שקשה להגדיר בדיוק – אולי זהות? אז נכון, הוא פחות מרווח מאחור ותא המטען יתקשה להכיל ציוד לקמפינג של יומיים, אבל עם כל המשפחה במילא קשה לנצל את היתרונות הדינמיים שהוא מציע. עבור מי שנוסע לרוב לבד והרבה – הפרילנדר כיסה 11 ק''מ לכל ליטר לעומת כ-7.3 ק''מ לליטר ברכבי הבנזין – הוא מציג עסקה קורצת במיוחד.

פינת הפלצן

האימפריה מכה שנית

האימפריה הבריטית קרסה, האוכל שלהם לא משהו וגם תעשיית הרכב הבריטית נמוגה ונעלמה. אז, מה הסיכוי של ''לנד-רובר'' במבחן השוואתי מול יפניות מצוינות, מבית טוב?

ההפתעה הראשונה ניחתה עלי כשרוני, העורך, ביקש ממני להביא את הפרילנדר למבחן. זה אומר שצריך לצאת יום קודם אל היבואן, לקחת את הרכב, להחנות אותו בביתך ולמחרת, לפני עלות השמש, לצאת למבחן. טוב, נו, גורלי המר נגזר וחויבתי בעיקום אף, לקחת דווקא את הבריטי שבין השלושה.

אבל אתחיל דווקא ביפניות; הניסן אקסטרייל שהפסיד אצלי כבר במבחן קודם, לא ''איכזב'' גם הפעם. הוא לא עומד באף אחד משלושת הפרמטרים שלי. מראהו צנוני ופנסי הספארי שעל הגג רק עושים את העסק מצנוני לביזארי. מצד שני, לסלוגן שעל השמשה האחורית (''לנהוג מחוץ לקופסה'') יש הומור עצמי משעשע.

הונדה, נחשבה תמיד בעיני הערסים כ''ב.מ.וו.'' של המכוניות היפניות. ה-CR-V, הוא הג'יפון המעוצב ביותר בין השלושה שנבחנו, אך גם הוא קורס, מבחינתי בכל אלמנט. תנוחת ישיבה נמוכה מאד מבטלת מראש את ''אפקט ההבטחה'' – זה שנותן לי את התחושה ש''עשיתי זאת'', עם הרכב הזה. מנוע רועש, תיבת ההילוכים המיושנת מבין השלושה ומושבים לא נוחים, כיבו אצלי כל התרגשות מהעיצוב. לאחר יום מבחן מפרך התברר לי שזהו רכב ה'' Soccer Mom'' האולטימטיבי (נו, האימהות שעוסקות כל היום בהסעת ילדים לחוגים).  הג'יפון המושלם לנשים; מעוצב כזה, מלוקק כזה, ג'יפ כאילו.  אבל ממש לא בשבילי.

עם שני אלה, לא אעז להגיע לפגישה ובוודאי שלא אעז להחנות אותם מול בית הקפה השכונתי.

הרומן שלי עם הפרילנדר, כפי שרמזתי, החל עוד ערב קודם, בחניה הפרטית בבית שלי. כבר בנסיעה המנהלתית הרגשתי תחושת התעלות. המנוע, עיצוב הפנים. משהו שלא ידעתי להגדיר ''עשה'' לי את זה. בחניה עצמה הסתכלתי עליו שוב ושוב והאסימון נפל. הוא נראה בדיוק, אבל בדיוק, כמו ''ריינג' רובר'' שהתכווץ מעט בכביסה.

במבחן עצמו, רק התחזק הרומן. יופי של ביצועים, יופי של מושבים לנהג ולנוסעים, הנסיעה הכי נעימה וגם הכי ספורטיבית בין השלושה. ושוב, מכל זווית ובכל סוג של תאורה – ''ריינג' רובר'' למתחילים.

והלוגו?  מבחינתי הוא הנחשק ביותר מבין השלושה.

בסוף היום ידעתי עם איזה רכב אני חוזר הביתה.  ידעתי בדיוק מי מבין השלושה מבטיח ומקיים בענק. ידעתי מי עומד בכל שלושת הקריטריונים של הפלצן: אפקט ההגעה, אפקט המדרכה ואפקט ההבטחה.

התאהבתי.

טבלאות

ניסן אקסטרייל 2.5 ל'

מנוע

מנוע בנזין  4 ציל'

תזמון גל-זיזים עילי-כפול, 16 שס'

נפח 2488 סמ''ק

מהלךxקדח 100X89 מ''מ

הספק/סל''ד 170כ''ס/6000

מומנט/סל''ד 24 קג''מ/4400

מרכב

הנעה כפולה קבועה, 4x4i

הילוכים אוטו', CVT

מתלים ק' תמוכות מקפרסון

מתלים א' רב-חיבורי

בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים/דיסקים

מערכות עזר ESP, USS, DDS

צמיגים 215/60R17

מידות

בסיס גלגלים 263ס''מ

אxרxג  463X178.5X168.5 ס''מ

משקל  1564ק''ג

תא מטען 480 ל'

מיכל דלק 65 ל'

ביצועים

מהירות מרבית (יצרן) 185 קמ''ש

0 ל-100 קמ''ש (יצרן) 10.3 קמ''ש

צריכת דלק (מבחן) 8.5 ק''מ/לי

טווח נסיעה (מבחן) 544 ק''מ

מחיר

מחיר 250,000 שקלים

אחריות 36 חודשים

זווית נטישה 23

זווית גישה 28

זווית בטן 160

מרווח גחון 20 ס''מ

קוטר סיבוב 11 מ'

הונדה CR-V

מנוע

סוג/נפח בנזין 4 ציל', רוחבי

נפח 2354 סמ''ק

תזמון גל זיזים עילי כפול, 16 שס'

הספק/סל''ד 166 כ''ס/6200

מומנט/סל''ד 24 קג''מ/4200

מרכב

הנעה אחורית, כפולה קבועה

הילוכים אוט' 5

מתלה ק/א תמוכות מקפרסון/ רב חיבורי

בלמים ק/א דיסק מאוורר/דיסק

מערכות עזר ABS, ESP

צמיגים R17 225/65

מידות

בסיס גלגלים 263 ס''מ

אXרXג  167X182X453 ס''מ

משקל  1710 ק''ג

מיכל דלק – 58 ל'

ביצועים

מהירות מרבית 185 קמ''ש

0 ל-100 קמ''ש 10.2 ש'

צריכת דלק (מבחן) 8.3 ק''מ/ל'

מחיר

מחיר (מבחן) 280,000 ש''ח

אחריות 36 חודשים או 100000 ק''מ

זווית נטישה 23

זווית גישה 28

זווית בטן 162

מרווח גחון 18.5 ס''מ

קוטר סיבוב 11.8 מ'

לנד רובר פרילנדר 2 4TD

מנוע

מנוע 4 ציל' רוחבי טורבו דיזל מסילה משותפת

תזמון גל-זיזים עילי-כפול, 16 שס'

נפח2179 סמ''ק

מהלךxקדח 85X96 מ''מ

הספק/סל''ד 152כ''ס/4000

מומנט/סל''ד 40 קג''מ/2000

מרכב

הנעה כפולה קבועה, האלדקס

הילוכים אוטו' 6

מתלים ק' תמוכות מקפרסון, קפיצי סליל, מוט מייצב

מתלים א' רב חיבורי, קפיצי סליל, מוט מייצב

בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים, דיסקים

מערכות עזר DSC, CBC, ETC

צמיגים 235/60R18

מידות

בסיס גלגלים 266 ס''מ

אxרxג 450X191X174 ס''מ

משקל 1770 ק''ג

תא מטען 755 ל'

מיכל דלק 70 ל'

ביצועים

מהירות מרבית (יצרן) 181 קמ''ש

0 ל-100 קמ''ש (יצרן) 11 ש'

צריכת דלק (מבחן) 8.5 ק''מ/ל'

טווח נסיעה (מבחן) 595 ק''מ

מחיר

מחיר  268,000 ש''ח

אחריות 36 חודשים

זווית גישה 31

זווית בטן 156

זווית נטישה 34

מרווח גחון 21 ס''מ

קוטר סיבוב 11.3מ'