שטח 4X4 > כתבות > שטח

המעז מנצח - סיפור גבורה מיוחד

שמואליק עדיני עבר בשנת 2000 ניתוח דחוף ומסוכן להסרת גידול שצמח במרכז חוט השדרה מתחת לגזע המוח (חוליות C2-C5), הפך אותו למשותק מיום ליום ואף עלול היה להביא למותו. לאחר הניתוח נאלץ ללמוד לתפקד עם מאה אחוז נכות, המשיך לטייל, לרכב על סוסים, לצנוח ולנהוג בשטח עם הלנד רובר פרילנדר שהותאם במיוחד למגבולתיו.

לא תמיד הכול בשליטתנו

שמואליק עדיני, אב לארבעה, קיבוצניק לשעבר, קצין בהנדסה קרבית, הנדסאי חשמל ואיש לנד רובר שאהב ואוהב את החיים הרגיש בקיץ 1999 ''נמלים'' בידיו. לאחר למעלה משנה, בנר שביעי של חנוכה, מצא עצמו על שולחן הניתוחים לניתוח מסובך של הסרת גידול ממרכז חוט השדרה.

לא תמיד הכול בשליטתנו

גיבור שלא פוגשים כל יום

ניתוח מסובך, שבועיים במחלקה נוירוכירוגית, תוכנית שיקום קשה עם הרבה אכזבות ומעט ניצחונות בבית לוינשטיין, המשך שיקום עם טאי-צ'י, רכיבה שיקומית על סוסים ומאבק ארוך לחזרה לעבודה והחזרת רישיון הנהיגה הם רק כותרות לתקופות ארוכות וקשות שרק בעזרת כוח רצון אדיר ואהבה לחיים הצליח שמואליק לשקם עצמו באורח מדהים.

גיבור שלא פוגשים כל יום

שדרה כחוט השערה

''... פקחתי עיניים, אמרו לי שהשעה בערך חמש בערב וזכרתי כי נכנסתי לניתוח בשבע בבוקר. המשיכו וסיפרו לי כי אני בחדר טיפול נמרץ, וכי הניתוח עבר בהצלחה. ליד המיטה זיהיתי את בני משפחתי, ד''ר לשם ועוד ראיתי רבים שהסתובבו שם ושאינני מכיר. הפריעה לי מסכת החמצן שעל פני ורציתי להושיט יד ולהסירה - אך שומו שמים: אין לי ידיים! הידיים היו מכוסות מתחת לשמיכה, כמו כל גופי, אינני יכול להזיז אותן, והן בעצם לא חלק ממני. חיפשתי את הרגליים... אותו דבר: אין לי רגליים! לראשונה חטפתי הלם, ועדיין לא הבנתי מה קורה לי. גופי אינו איתי! הרגליים והידיים שאני רואה אינם חלק ממני, אני מסתכל על היד - והיא לא שלי... איני יכול לעשות בה שימוש, היא כאן, אבל היא לא כלום - בול עץ שמחובר לגוף ולא זז, וכאשר אינני רואה אותה, היא פשוט לא קיימת, איננה. ביקשתי לראות שנוגעים בי, ראיתי - ולא הרגשתי, ביקשתי לראות שמכאיבים לי, צעקתי שיכאיבו - אבל הם לא רצו. רציתי לקום ולהכאיב לעצמי לבד, אך פתאום הבנתי שזו אשלייה, כי אינני יכול לקום ואינני יכול בכלל לזוז או להזיז איבר בגופי. אני לא אני וגופי לא גופי, אז מה פירוש ''הניתוח הצליח''? ברגע זה, נר שביעי של חנוכה, בשעה שש בערב, הבנתי  לראשונה - גם אם לא ידעתי את כל משמעות העניין - כי חיים חדשים לפני, וצריך להתחיל...'' מתוך הספר ''שדרה כחוט השערה'' שכתב שמואליק ומתאר את הניתוח ובעיקר את תהליך השיקום. לפרטים והזמנה של הספר יש להתקשר לשמואליק 054-6597144 או במייל: adini@012.net.il

שדרה כחוט השערה

לנד רובר פרילנדר מותאם במיוחד לשמואליק

לנד רובר פרילנדר מותאם במיוחד לשמואליק לנד רובר פרילנדר מותאם במיוחד לשמואליק לנד רובר פרילנדר מותאם במיוחד לשמואליק לנד רובר פרילנדר מותאם במיוחד לשמואליק

אין פחד כלל

אין פחד כללאין פחד כלל

שמואליק בשטח

שמואליק בשטחשמואליק בשטחשמואליק בשטחשמואליק בשטחשמואליק בשטחשמואליק בשטחשמואליק בשטחשמואליק בשטחשמואליק בשטחשמואליק בשטחשמואליק בשטחשמואליק בשטח

בכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רובר

בכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רוברבכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רוברבכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רוברבכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רוברבכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רוברבכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רוברבכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רוברבכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רוברבכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רוברבכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רוברבכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רוברבכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רוברבכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רוברבכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רוברבכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רוברבכדור פורח ובשטח עם ה-לנד רובר

תגובות

8 תגובות

1

אורח/ת

27 בנובמבר 2009 ב 06:59

יישר כוח

2

גלעד4X4

27 בנובמבר 2009 ב 09:03

בהחלט אדם מיוחד

מהכרות שלי עם שמוליק בהחלט מדובר באדם מיוחד, בסיפור חיים מדהים ובג'יפאי מקצועי. אני בטוח שהמהנדסים בחב' לנדרובר לא חשבו שהפרילנדר יעבור איפה ששמוליק מעביר אותו תמשיך כך ונתראה בטיולים.

3

drorbn_

27 בנובמבר 2009 ב 11:58

שמוליק כל הכבוד!!!

כל יום אנחנו נתקלים בקשיים שכמעט שוברים אותנו, אחרי ששומעים את הסיפור שלך, הכל מתגמד.
יצאתי לטיול אחד איתך ואני לא יכול לחכות לטיול הבא.
אתה לא במועדון לנדרובר... אתה מועדון לנדרובר עצמו.
להתראות, דרור.

4

אורח/ת

28 בנובמבר 2009 ב 00:22

יישר כח, כל הכבוד.

שמואליק, אין עליך, המשך כך, להיתראות בקרוב בשטח או ..............בעבודה
סיפור מצמרר. קראתי אותו שוב ושוב ולא להאמין איזה כח רצון, מוריד הכובע בפניך.

5

אורח/ת

28 בנובמבר 2009 ב 22:56

כל הכבוד

6

adini

01 בדצמבר 2009 ב 02:51

תודה לכל הקוראים

תודה לכל הקוראים, המגיבים,ולכל אלו ששלחו אלי ישירות מייל בעקבות הכתבה. תודה לעופר ומדריכי אתר השטח.
נתראה בטיולים הבאים בריאים ושמחים. שמואליק

7

אורח/ת

05 בדצמבר 2009 ב 19:59

כול הכבוד דוגמה למופת

8

אורח/ת

24 בדצמבר 2009 ב 22:08

הספר מצויין. נותן פרופורציות אמיתיות ומע

הספר מעורר השתאות, גם לנוכח הפרטים הנוירולוגיים יוצאי הדופן וגם , במיוחד, בגלל הערך המוסף של צורת ההתמודדות המדהימה של האיש הזה.
לתת מתנה לכל אחד שאוהבים, ובמיוחד לאנשים שנקלעו להתמודדויות פיזיות לא פשוטות.