מכוכב השחר לעין מבוע 17-10-2009 מדריך : וייזל עדי

עין מבוע

עין מבוע

תחילתו של המסלול ממש בכניסה למושב כוכב השחר, אך מאחר והמדובר ביישוב בעל אופי דתי, לא ניתן להיכנס דרך המושב ויש למצוא דרכים חלופיות. תוך דקות מצאנו שבילון המקביל לגדר היישוב איתו ניתן להיכנס לשטח אך לא לפני שעולים לתצפית. לפני שהתחלנו את המסלול החלטתי לעלות ל'מצפה רחבעם' (ע'שח'כ רחבעם זאבי- גנדי ז'ל).תצפית ממש יפה על כל בקעת הירדן ובימים עם ראות טובה ניתן לראות את ים המלח. מהמקום אפשר פחות או יותר לראות את כל הציר והואדי אותו אנחנו עומדים לעבר. הפרשי הגבהים בין התצפית לואדי פשוט לא מותירים לי הרבה ברירה והמחשבה איך יהיה לעשות את המסלול הזה הפוך במגמת עלייה לא עוזבת אותי. - אולי בפעם הבאה...צפו פגיעה! מושב כוכב השחר- במסגרת 'מבצע מכפיל' שעליו הכריז גוש אמונים בסתיו תשל'ט, כשבכל יש'ע היו 20 יישובים, התגייסה עפרה להקמת היישוב החדש. משפחות חדשות שהגיעו לעפרה הופנו לגרעין החדש, ובמשך כשנה התגבש גרעין לכוכב השחר.
כוכב השחר היתה אז היאחזות נחל מוקפת אדמות טובות לחקלאות, מה שהפך לענף משמעותי ביישוב. באותה שנה קיבלה ההיאחזות את פרס 'ההיאחזות המטופחת ביותר' של צה'ל. במקום היו מספר מבנים צבאיים וחדרי מגורים בודדים, סביב לדשא מטופח.בטקס צבאי חגיגי אוזרח היישוב באלול תש'מ.
כשנה לאחר מכן הגיעו למקום אשקוביות, והחלו להיווצר תכניות בניה ראשוניות.

אם יש משהו שקשה לוותר עליו ביום קייצי, או ליתר דיוק, ביום חם זה טבילה הגונה במעיין. עין מבוע או בשמו 'עין פוואר' הוא מעיין מיוחד במינו.ראשית כי המקום מתוחזק ע'י הרשויות, ישנו פקח במקום שיכול להסביר על המקום וכמובן לשמור עליו וזה גם רמז יותר מעבה לעובדה שאוטוטו המקום יהיה בתשלום בדיוק כמו הכניסה לשמורת אדי קלט הסמוכה(סתם תחושת בטן אישית). המיוחד במקום הוא העובדה כי מימיו היחסית עמוקים של המעיין, כ - מטר וחצי ולעיתים יותר, פשוט נעלמים תוך פחות מדקה ולאחר 10 דק' עד חצי שעה חוזרים וממלאים את הבריכה. כך הדבר ממשיך במעין מחזוריות. עין מבוע עין מבוע עצמו הוא מעיין פועם, כלומר מעיין שכבה קארסטי שנובע בסלע גיר, בין שכבות רכות וקשות, ומקורו במאגר תת-קרקעי שבנוי בצורה של סיפון, מה שמביא את המעיין לשפוע בפעימות ולא ברצף. לאורך ואדי קלט כולו נבנתה אמת מים שנועדה לאסף את מי המעיינות ולהפעיל בעזרתם שפע טחנות קמח לאורך הערוץ ולהזין את החקלאות של דרום בקעת הירדן. בימים שלאחר מלחמת ששת-הימים כונה האיזור ארץ המרדפים על שום המרדפים שנערכו אחר חוליות מחבלים שחדרו מירדן וניסו להגיע אל תוך מדינת ישראל. כיום האיזור הוא שקט למדי ויש בו מספר ישובים קהילתיים כמו אלון, כפר אדומים ועוד. קצת על האיזור:   ואדי קלט (נחל פרת) הוא הגבול הצפוני של מדבר יהודה ומנקז את צפון מזרח ירושלים אל ערבות יריחו. לאורך הנחל מספר מנזרים שנמצאים כאן עוד מהתקופה הביזנטית (לפני 1500 שנה) אך המבנים שאנו מכירים היום הם חדשים יותר ובני כמה מאות בודדות של שנים. מספר מעיינות הנובעים לאורך הנחל (עין פרת, עין מבוע ועין קלט) הופכים את הנחל למהנה לכל אורך השנה ולא רק בעונות הגשומות ולכן עין מבוע הוא תחנת עצירה מומלצת בדרך מאוויר הפסגות של ירושלים אל החום של מדבר יהודה.

מי שביקר בעבר בעין מבוע/פוואר, קרוב לוודאי שיופתע לפגוש שער מסיבי בכניסה שהובילה למעיין.זה סממן לעובדה כי יש בעל בית במקום.השילוט לא מותיר מקום לספק מי הוא ובכל מקרה אין לי טענה על עובדת היותו במקום , ההפך הוא הנכון אך כולי תקווה כי בעלי הבית לא ינכסו לעצמם את המקום ויהפכו אותו לגן לאומי או כניסה בתשלום בתירוץ אחר. בכל מקרה המעיין שמימיו צלולים קרים עמוקים ובקיצור תענוג לשחות בהם,כאמור, יש בו תופעה מדהימה שלאחר התבוננות בתמונות שלו ניתן לראות את גובה פני המים ולאחר מספר דקות ממש לפני שעזבנו את המקום, גובה פני המים ירד בחצי מטר לפחות.שימו לב לבריכה העגולה והמרובעת.  (דרך אגב היינו שם לא יותר מחצי שעה ובחצי השעה הזו קרתה התופעה וזה ממשיך במחזוריות של פעם בשעה או כמה שעות). כאשר מפלס המים יורד, גם המפל שאת תמונותיו גם הורדתי, המפל מפסיק לזרום. תופעה שגם אחרי שמסבירים אותה, קשה להבין איך הטבע מתנהל בצורה כ'כ מדהימה. תודה לכולם וניפגש בטיולים הבאים. עדי