שיר המעלות בסימן שטפונות בנגב 26/2/2010

אבי גנות- בפוזה מגניבה במעלה עשוש.

אבי גנות- בפוזה מגניבה במעלה עשוש.

מבוא

יום שישי, גשם סוער אבל כל אלו שנרשמו ואפילו כאלו שנרשמו ברגע האחרון אמרו לי חד משמעית כי הם לא מתכוונים לוותר.יצאנו לדרך. כל הדרך עד דימונה, שם עצרנו לקפה של בוקר, היה פשוט מבול . אני והחבר'ה כבר היינו בטוחים שהמבול הזה יביא את הצין לעלות על גדותיו וציפינו להגיע לכביש הערבה ולראות את הצין זורם - אבל התאכזבנו. הצין היה יבש כמו הנגב... וכך שכחנו לגמרי מעניין השטפונות והמשכנו בדהירה לעבר מעלה עשוש.בכניסה לדרך הבשמים חילקנו מכשירי קשר, תדרוך קצר וקולע על ענייני בטיחות ויאללה דוהרים לעבר המעלה.

בדרך למעלה עשוש

הגעה למעלה עשוש.

לחלק מהחבר'ה זו הפעם הראשונה במעלה עשוש, לחלקם זו הכרות שנייה אחרי הביקור במקום בחוצה ישראל 2009 . כהרגלנו במעלות קשים, מגיעים למעלה , עולים עד למעלה ועושים הכרות עם כל מה שעומד לקראתנו, נותנים הסברים מאיפה כדאי לעלות ואיך לעשות זאת בדרך הנכונה ביותר. במעלה עשוש יש טקס נוסף והוא ניקוי הסלעים החלקים 'מהפודרה' - האבק על הסלע גורם לצמיגים להסתובב בצורה מיותרת והנקיון עוזר באחיזה של הצמיג את הקרקע. רק שהפעם את עבודת הנקיון עשה עבורנו הגשם שירד במקום כמה שעות טרם הגעתנו, כל הסלעים היו מבריקים ורק סימני הצמיגים הזכירו לנו כי היו פה לפנינו. המעלה גרם לאדרנלין של החבר'ה להתחיל לזרום בדם, חלקם עלו במכה ראשונה ולחלק אחר נדרשו מספר נסיונות (בעיקר אלו עם רכבים ללא נעילת דיפרנציאל). המצלמות עבדו שעות נוספות ואחרי כל המאמץ מגיע לנו לעצור לארוחת בוקר בראש המעלה עם הנוף המדהים של נחל עשוש.

כיבוש מעלה עשוש.

תמונות ממעלה עשוש

דוד כובש לראשונה את מעלה עשוש ואחריו אבי גנות

ארז בפראדו - בדרך להר כיפה

ארז בפראדו - בדרך להר כיפה

הנסיעה למעלה הר כיפה

לאחר כיבוש מעלה עשוש, וארוחת בוקר שלא תבייש אף מלון 4 כוכבים בארץ... המשכנו לכיוון הר כיפה תוך חציית רמת ברק. השבילים היו מלאי בשלוליות מים, עדות לגשמים הרבים שפקדו את הנגב ימים ספורים קודם לכן- חציית השלוליות היו חוויה מרעננת בפני עצמה במיוחד לאלו ששכחו לסגור חלונות... הגענו למעלה הר כיפה, הצענו לאלו שהתקשו במעלה עשוש, להוריד עוד טיפה אוויר מהצמיגים כדי שהאחיזה בקרקע תגדל, וכך עלו כולם את המעלה, שני חלקיו. בקלות יחסית. מעט לפני ההגעה לכביש 40, עצרנו לקפה של צהרים ויאללה לכיבוש מעלה רמון . השמים כבר התחילו להיות מעוננים בצורה מאוד מאיימת ועם הגעתנו לכביש, התחיל לרדת מבול.הגשם ליווה אותנו עד הכניסה למכתש רמון ובתוכו. ככל שגבר הגשם כך גדל הספק באם כדאי או אם בכלל אפשרי לעלות את מעלה רמון כאשר הקרקע רטובה. החלטנו שבמקרה הכי גרוע , אני אנסה ומקסימום נצא מהמכתש בדרך אחרת. לא לקחנו בחשבון שלא נצליח להגיע בכלל למעלה. מהרגע שנכנסנו למכתש, נסענו לאורך סימון שבילים שחור שחוצה את המכתש, הנסיעה בשביל מביאה אותנו לחצות את נחל רמון כ- 3 פעמים לערך(שהיה יבש לחלוטין ), כל פעם בפיתול אחר של הנחל. עקב הגשמים הרבים היו יובלים רבים שזרמו בדרכם לנחל רמון ואנחנו כבר חישבנו בראש מתי יגע השטפון. כקילומטר לפני הכניסה למעלה, בדיוק במקום שבו חוצים את נחל רמון בפעם האחרונה לפני הכניסה למעלה, הגיע לפתע השטפון.המזל היה שלא חצינו את הנחל 3 דקות קודם לכן, אחרת המים היו לוקחים אותנו איתם.על זה בדיוק נאמר ' כל עכבה לטובה'. ההתהלבות וההתרגשות גברו, המצלמות והוידאו עבדו בקצב ואז קיבלתי החלטה שיש לעזוב את המקום במהירות כי המים בנחל עולים בקצב מהיר ומסתכנים אותנו. החלטתי כי עלינו לחזור על עקבותינו , לצאת מהמכתש ולנסוע לעין עבדת ולהמתין לשטפון .מה שלא לקחתי בחשבון זה שכדי לחזור על עקבותינו, עליי לחצות את הנחל 3 פעמים - מה שהפך למסוכן עד בלתי אפשרי. פתחנו מפות, מחשבים GPS והחלטנו לחצות על הגבעות הבודדות הקיימות במכתש ישירות לעבר השביל המוביל ל'שן רמון' ומשם בסמ'ש הירוק, לכביש 40. בשלב הזה נפרדנו מרוב הקבוצה בשל השעה המאוחרת -16:30 אך כולם היו מרוצים.  

הר כיפה המעלה העליון

בדרך להר כיפה

פדידה עם הדיסקו במעלה הר כיפה

פדידה עם הדיסקו במעלה הר כיפה

תמונות מהנסיעה במכתש רמון

נסיעה בגשם בתוך מכתש רמון ומפגש עם יובלים בדרך לנחל רמון

הגענו 2 דקות אחרי שהתחיל השטפון - זרימה חזקה ומראה מרהיב.

זה מה שפגשנו שרצינו לחזור על עקבותינו לכביש 40 - תראו את מהירות הזרימה וההתלהבות שלי ברקע