שטח 4X4

שטח 4X4 > יומני מסע בארץ > טיולים ומסעות בארץ

המסע למכתש הגדול 27.3.10 מדריך:וייזל עדי

הכל התחיל בתכנון של מסע עבירות למועדון סובארו לאיזור נחל מרזבה ונחל נקרות.שורה תחתונה, היינו 4 פורסטרים,גרנד שירוקי ו- 2 לנד קרוזרים.
מייד בכניסה לשטח נתנו לנו להבין שהגשם שלא פסק מהבוקר, עלול להביא לשיטפון ואין כניסה לשמורת מצוק הצינים.
אין כניסה אז מאלתרים מסלול אחר. מדריך:וייזל עדי

מאת: עדי וייזל

צלם: עדי וייזל

01/04/10

המפגש, החסימה של הרשות והחלטה על מסלול חלופי

כל הדרך מאשקלון, עיר מגוריי, ועד לשדה בוקר, לא פסק הגשם לרגע אחד אפילו לא כדי לקחת אוויר. כל הזמן אמרתי לעצמי כי ככל שנדרים, כך ייגדל הסיכוי כי הגשם ייפסק - אך ההפך הוא הנכון, ככל שהדרמתי, הגשם הלך והתגבר.את המפגש עשינו בחנות 'מנטנ' של תחנת שדה בוקר, תידרוך קשר, דגשים על נסיעה בבוץ, החלקות, שמירת מרחק וכיוצ'ב הנחיות בטיחותייות ויאללה לדרך. כבר בכניסה לשטח, לפני הירידה במעלה צין החב'ה עשו החלקות להנאתם בסיבובים, החלק האחרוי של הרכב עשה מה שבא לו בלי קשר להוראות שקיבל מההגה והנהג.האמת זה החיוך הראשון שעלה על פנינו. כבר מרחוק ראיתי רכב של הרטג(רשות הטבע והגנים) עומד בצורה שלא מבשרת טובות.עצרתי ליד הפקח והוא שואל בעדינות ' לאן פניכם מועדות?'. ואני באותה עדינות אומר לו שהולכים לבקר בנחל מרזבה ואח'כ בנקרות. 'תשכח מזה ' הוא אומר, 'השומורה סגורה מחשש לשיטפונות'. לא היה צריך הרבה כדי להבין כי יש צדק בסגירה ולכן ויכוחים לא היו מועילים, הגשם מתגבר ונחל צין כבר החל לזרום עוד בלילה לפני.נפרדתי לשלום מהפקח, עצרנו בצד, פותחים מפות ויאללה - נוסעים למכתש הגדול דרך מעלה אברהם - הבטחנו אתגר- אז שיהיה אתגר.

בדרך לתצפית בהר צרור

תכנון המסלול.

אחרי שהחלטתי כי היעד הוא המכתש הגדול, החלטתי לבקר לפני כן בתצפית הר צרור המשקיפה לעבר קרן עקב, הר עקב ושמורת מצוק הצינים בכלל.הנוף מההר מדהים אבל מה - קור כלבים. פותחים מפה בראש ההר, קצת קר אבל חייבים לבחור ציר נסיעה, אין ברירה. ההחלטה נפלה, חיתוך מההר לכביש, איסוף 3 רכבים של חברים שנחסמו על ידי הרט'ג ונסיעה לכיוון מעלה אברהם. לכשנצא מהמכתש נחליט לאן ממשיכים משם. הגשם המשיך לוות אותנו כל הדרך, הצבעים היו מהממים - נסיעה בנגב בגשם זו חוויה מיוחדת במינה.הפריחה, שלל הצבעים הנקיים מהשטיפה של הגשם - ירוק עז, אדום, צהוב ועוד ועוד מיני צבעים, שלא נדבר על צבעי קירות המכתש הידועים בשלל הגוונים שלהם (חולות צבעוניים זוכרים?!)

נסיעה בואדיות של הרי חתירה בואך מעלה אברהם

הפורסטרים מתחילים לרקוד

צביקה בשיעור הריקוד הראשון בשטח

וגיורא מצטרף

הנסיעה למכתש ובתוכו.

התחלנו לנסוע לכיוון תחתית המכתש, כאשר בדרך נהנינו פה ושם ממספר מעברים טכניים שגרמו לכמה רכבים (יפנים קטנים) להרים גלגל אחורי - אבל זה היה בשביל התמונה לא משהו הכרחי....:) הגשם מתחזק ונחלש לסירוגין והבטן כבר מתחילה לקרקר. אני חושב לעצמי שאין מצב שאנחנו עוצרים לאכול בגשם הזה פשוט בלתי אפשרי! ממשיכים בנסיעה מתוך תקווה שהגשם ייפסק, בינתיים יורדים את מעלה אברהם לא לפני שמתצפתים על המכתש מראש המעלה. מעלה אברהם על שמו של אברהם קריניצי - שהיה ראש עיריית רמת גן כמה עשרות שנים משנת 1926 (אז נקראה 'עיר גנים') עד שנת 1969 (12 מערכות בחירות רצופות ניצח את מתחריו בקרב על ראשות העיר) אבל זו לא סיבה להקים לכבודו אנדרטה ובכל זאת מה הסיבה לתת כבוד של אנדרטה ומעלה לא קל - הוא היה הראשון מבין ראשי הערים שאימצו יחידה של צהל ורמת-גן מתמידה באימוץ יחידת הצנחנים כל השנים. המעלה נקרא על שמו שכן זו דרך שנפרצה ע'י יחידת הצנחנים. לאחר שעברנו בשלום את מעלה אברהם, התחלנו לפגוש יותר ויותר יובלים הזורמים לעבר נחל חתירה, ככל שממשיכים בנסיעה והגשם ממשיך לרדת, כך היובלים מגבירים את הזרימה. השעה 12:00 בקירוב הגשם לפתע פסק וזו הזדמנות לעצור לארוחת בראנץ' מהירה לפני שהגשם יחזור. לא הספקנו להוציא את הדברים והגשם חזר - הפעם כבר לא ויתרנו, מבשלים ואוכלים בגשם. שקשוקה כמיטב המסורת, קבב על האש וכל בעלי הסנדביצ'ים, החזירו אותם לתיקים ובאו לטעום מהתבשילים.

פריחה במכתש

הירידה למכתש ומעלה אברהם

הפנצ'ר והשטפון בנחל חתירה

לאחר ששבענו מארוחת הבוקר/צהריים נכנסנו לרכבים והמשכנו בין היובלים הזורמים, חוצים יובל ועוד יובל ואני חושב לעצמי מתי יגיע השטפון הגדול. בנתיים משפחת כספי צועק בקשר שיש לעצור את השיירה יש להם פנצ'ר. להחליף תקר בגלגל בגשם זה לא תענוג גדול אבל גם את זה הפכנו לחוויה. הוצאתי את ההי ליפט, מרימים את הרכב ותוך 15 דקות לא היינו שם. עוד לא הספקתי לחשוב ביני לבין עצמי בעניין השטפון, פתאום אני מגיע לשפתי נחל חתירה והזרימה שם חזקה ומדהימה - צועק לכולם בקשר - קיבלנו מה שרצינו ה ש י ט פ ו ן אצלנו במכתש! לפני שהחלטנו על נסיעה למכתש, היו קולות בשיירה שביקשו לנסוע לראות את השטפון בנחל צין אבל החלטתי כי אין טעם לנסוע לצין לראות מים זורמים ומה אז??.אבל קיבלנו את השיטפון בריבית דריבית.יצאנו מהרכבים, המצלמות עבדו קשה ומצב רוח, בשמיים.

המפגש עם השטפון בנחל חתירה

שטפון בנחל חתירה

חציית נחל חתירה עם רצועות אבטחה.

אחרי שעזבנו את נחל חתירה המשכנו בנסיעה לכיוון היציאה מהמכתש ובקשר עולים אעיונות מה לעשות בהמשך,. לא לקחנו בחשבון כי הנחל זורם ככה שכדי לצאת מהמכתש חייבם לחצות אותו. הגענו לשלב של חציית הנחל, פרסנו רצועות של כ- 20 מטרים ואני נכנסתי ראשון תוך שאני מאובטח על ידי הלנד קרוזר של משפחת קרני. לא יענו מה עומק הנחל, עד כמה הזרימה חזקה. נכנסתי לאט לאט ואני מכין את קרני כי אם אני מתחיל להיסחף, מייד לשלוף אותוי החוצה. לבסוף עומק המים לא היה כל כך גבוה, הזרימה הייתה גבולית וליתר בטחון איבטחנו את כל הרכבי אחד אחרי השני לצורך חצייתו.

מבצע חציית נחל חתירה - אחרת תקועים במכתש...

חציית נחל חתירה

והדובדבן של הקצפת - עין ירוקעם בשטפון מדהים!!!

ביקור בחולות הצבעוניים ועין ירקעם

לאחר החוויה של חציית נחל חתירה, עלינו על הכביש לכיוון עין ירקעם, בדרך עצרנו בחניון של החולות הצבעוניים דבר שהצריך צאיתנו לחצות את נחל חתירה שוב פעםרק שהפעם זה היה חצייה בכביש- הזרימה הייתה איטית יותר, הקרקע יציבה יותר(אספלט) ומהר מאוד היינו עם הקפה והעוגות בחניון. משם, קפיצה מהירה לעין ירקעם הסמוך, נחל חתירה זורם לכיוון המעיין ומגיע למפל - פשוט מחזה מרהיב. חזרנו עייפים אך בהחלט מרוצים.