בחג הפסח, מיד בסיום הגשמים, יצאו קבוצה של אנשים שונים, גברים ונשים למסע אתגרי בלב הרי האטלס והסהרה המרוקאית וחזרו מגובשים ומלאי חוויות מיוחדות.
הדריך: עופר אוגש
צילום: קובי קרין, כפרה ואבי אוסטפלד
מאת: Ofer Ogash
28/05/10
טיסה מתל אביב לפריס וטיסת המשך ישירות לקזבלנקה. קבלת ויזה ומעבר דרכונים מהיר (הכול באופן יחסי) והופ... מזוודה אחת לא הגיעה! מה עושים? יוצאים לדרך ומקווים לטוב! חותמים על הרכבים - מיצובישי פאג'רו ויוצאים לנסיעת לילה מקזבלנקה לג'יט (זה הצימר שבו נישן בלילה) בקצה של דמנאט למרגלות הרי האטלס הגבוה.
ערפל על הבוקר שולח אותנו לקניות בשוק המקומי של דמנאט. משם דרכנו בשטח בהתחלה על שבילים טובים ומהר מאוד בשבילים סחופים שכל החורף אף אחד לא נסע עליהם. עבודות מע''צ, נהיגה זהירה ועם הכוונה קרקעית ולאחר כמה שעות אנו מגיעים למרגלות ג'באל ראט' המושלג! רועי צאן שלא מבינים מה אנו עושים כאן, כובסות בנהר שמופתעות מהזרים שמצלמים אותם וילדים ביישנים שלא מבינים כי בכיסנו סוכריות והפתעות. שהלילה יורד אנחנו במעבר הרים קפוא ולפנינו דרך טובה אך ארוכה ומפותלת עד לג'יט בטמגה.
על שביל מקסים וצר שעובר על המצוק מעל אסיף מלול הזורם בשצף מטפסים ללב הרי האטלס. אבל אז חיכתה לנו ההפתעה - השיטפונות והנהר הזורם סחפו 150 מטרים מהשביל ועכשיו אין מעבר! אולי נביא סירות ונחצה לצד השני? אבל לפנינו עוד יום ארוך. חוזרים לאחור ועולים על הכביש צפונה ובים כפרים, שחלקם קטנים ונידחים, אנו מקיפים מצפון ועולים על הכביש לאימלשיל, משם לתה וקפה באגודל ולקראת חצות מגיעים למלון שמעל קניון הטודרה.
פתחנו את היום בטיול רגלי בקניון הטודרה ובין דוכני מכירות לתיירים, אופנוענים וג'יפאים מאירופה הלכנו בין הבוסתנים וחצינו במים (נרטבנו קצת) את הנחל הזורם (וגם אירחו אותנו לפיתה מקומית). ארוחת שחיתות בשוק של טנריר ובמקביל תיקנו כמה פנצ'רים ומשם לקצה המדבר בטאזרין. לעת ערב עוד הספקנו לצאת לרוץ, ללכת, לשחות בבריכה ולרקוד עם המרוקאיות.
מטאזרין יצאנו לאנטי האטלס ובקצה חווה חקלאית מנותקת מהעולם - אבל עם אירוח מקומי מכניס אורחים. בשבילים המהירים של פאריס דאקאר חצינו ג'אבל בני עד לתוך עמק הדקלים האין סופי של הדרא. מעברי מים, מבני בוץ, קסבה, מסגד ובאר מים זכים חיכו לנו בלב העמק. מזאגורה ירדנו למחמיד - הישוב האחרון על הכביש ו משם בשבילים מהירים לשאגגה. ואיך אפשר בלי דיונות על הערב? ואם דיונות בערב אז כמובן שתיים - שלוש תקיעות ואנחנו בלילה - בחווית עבירות בלב הדיונות של הסהרה. ארוחת ערב במאהל ושינה טובה תחת שמים בהירים ואין ספור כוכבים...
בשביל החימום שלפני ארוחת הבוקר טיפסנו, והפעם ברגל, לפסגת הדיונה שמעל המאהל. ארוחת בוקר, מיץ תפוזים וקדימה על הגז לדיונות. היום אנחנו כבר נהגים מנוסים ואין דיונה שיכולה לנו! יורדים דרומה למישורי החמדה והערוצים הרחבים של הדרא על הגבול עם האלג'יר וכאן מתחילה חווית היום - הערוצים של הדרא מצוקיים לאחר השיטפונות ואנו עובדים קשה כדי לחדור אליהם פנימה. לב הערוצים המלאים בבוץ ובקרקע טובענית ובוגדנית מספקים לנו חוויות של שקיעות, תקיעות וחילוצים מורכבים ולבסוף - הסוף טוב ואנו חוזרים לדיונות. כאן אנחנו כבר מומחים אבל הפעם הקלאץ' מסרב לעבוד. לא משהו נורא בסך הכול משאבה עליונה - אבל מחייב גרירה ונהיגה של נהג מנוסה (איתן ידידנו ממסעות האופנועים לסהרה, ירדן וטורקיה ועוד הגז פתוח...). תיקון ערב במוסך מקומי המומחה לג'יפים ואנחנו על הכביש צפונה עד לעיר הגדולה - וארזאזת.
מעכשיו הכול רגוע. מתקנים את הרכבים על הבוקר ועל הכביש דרך מעבר ההרים בשיא האטלס נוסעים למרקש. כאן הסגנון כבר שונה. תיירים, תיירים ועוד תיירים ואנחנו בינהם בכיכר העיר. דוכנים, רוכלים, מזכרות, נחשים, קופים והרבה מאוד אנשים ממלאים את הכיר הססגונית של ג'מע אל פנא. לאלבום הטיול העירוני - הקליקו כאן
תודה על הסבלנות, על העזרה על התעוזה ועל היכולת להאמין ולהגיע רחוק. בזכותכם המסע היה חוויה ענקית ומיוחדת. נתראה בשטח, עופר. קישורים לאלבומי תמונות של המטיילים: האלבום של אבנר חן האלבום של אבידן לרון האלבום של כפרה האלבום המקוצר של קובי לאלבומים המלאים של קובי: אלבום יום 1 , אלבום יום 2 , אלבום יום 3 , אלבום יום 4 , אלבום יום 5 , אלבום יום 6 , אלבום יום 7
4 תגובות
1
כפרה
28 במאי 2010 ב 17:38
כל כך הרבה חוויות - טיול מומלץ
כל כך הרבה חוויות עם קבוצת אנשים מ ד ה י מ ה.
נופים עוצרי נשימה - חוויה לכל הצלמים וחובבי טבע
טעמנו מכל דבר גם סגנונות השטח וגם מהאוכל.
תודה ענקית לכל מי שהשתתף בטיול
על העזרה והתמיכה, השירים, הריקודים הבגדים וחטיפי האנרגיה (נשארו לי עוד כמה לטיול הבא).
שמחתי להכיר את כולכם, אולי נתחיל מסורת - טיול שורשים כל פעם של משפחה אחרת ......
2
אורח/ת
29 במאי 2010 ב 15:52
אחלה תמונות
אחלה תמונות
3
גלעד4X4
30 במאי 2010 ב 11:54
אחלה תמונות
אני מכיר לפחות בחורה אחת שעד היום לא נרגעת מהמסע הזה.
אני לא אגיד מי זו, רק ארמוז על כך שהיא עובדת באתר השטח והכינוי שלה מתחיל באות כ'.
4
אורח/ת
27 ביוני 2010 ב 09:01
אחלה ספנג'
תגובות