קיה סורנטו דיזל - כבר לא

זה סוד קטן מאוד שעולם רכבי השטח הולך ומתרכך. בניגוד לדעה הרווחת לגבי צמצום הז'אנר, ישימו לב חדי העין שהסגמנט למעשה גדל ומתבטא כנדידה מרכבי השטח הגדולים לכלי רכב רכים יותר. עדות לכך היא פריחת הדגמים האלימה כמעט לה אנו עדים לכל רוחב עולם המותגים. יונדאי, בעלת הבית העולמית של קיה (אצלנו מיוצגים המותגים על ידי יבואנים מתחרים), הבינה כבר מזמן שעל הטראקן ללכת בדרך הדודו. קיה – הענף הנמרץ של השניים – נשארה ''עוד קצת'' עם הסורנטו ואף טרחה למתוח את פניו ולשדרגו עם בקרת יציבות ובקרת משיכה אשר רק שיפרו חבילה כוללת טובה מאוד. כל זה השתנה ב-2010 עם הדגם החדש של הסורנטו. יצאנו לראות מה השתנה והאם הסורנטו הנוכחי יהיה צוהר דרכו נוכל להציץ לעבר העתיד של עולם השטח המוטורי.

פיזיולוגיה

ברוח שיתוף הפלטפורמות הפושה לאורכו ולרוחבו של עולם הרכב, ויש בזה הגיון כלכלי – חייבים להודות, עושה הסורנטו שימוש בבסיס המכאני של הדודן מיונדאי, סנטה-פה. כך שהשוואת נתוני השניים מגלה בסיס גלגלים זהה, מפשקי גלגלים זהים לפנים ומאחור וגם מערכות הנעה זהות: בנזין 2.4 ל' עם 174 כ''ס, נשוא המבחן דיזל 2.2 ל' המפיק 197 כ''ס, ותיבות הילוכים אוטומטיות (פרי פיתוח משותף) בנות שישה הילוכים.   לא צריך לקרוא בין השורות – כי אני כותב זאת – שאפשר לשכוח משלדת הסולם הגמישה, סרן אחורי קשוח, מהלך מתלים ארוך ודיפרנציאל אחורי LSD או יחס העברה קצר (Low) – הטרנד לעבר האספלט לא יכול להיות ברור יותר. מערכת המתלים מורכבת מסידור עצמאי בכל פינה כשבחזית תמוכות מקפרסון ומאחור מנגנון רב-חיבורי. תמצאו גם את מערכת ההנעה הכפולה המוכרת מיונדאי אשר מתבססת על מצמד האלדקס מפוקד חשמלית כדי לשלב את ההנעה האחורית, מתג ''נעילה'' לקביעת חלוקה שווה של מומנט לכל קצה. כל זה טוב עד למהירות של 40 קמ''ש, אז – בכל תנאי – חוזרת ההנעה להיות קדמית בלבד.   בנוסף, מצויד הסורנטו בבקרת המשיכה/יציבות מהדור האחרון של יונדאי כמו גם במערכת של זינוק בעליה ותמיכה במורדות תלולים.

העיצוב, עיניכם הרואות, מיישר קו עם המראה החדש של מותג קיה – אך עדיין מנפק כמה רמיזות עדינות למראה של הסורנטו היוצא. לצד חרטום נוכח וצדודית מרשימה, לוקה העיצוב במראה הכבד והמסורבל של הירכתיים. מראה זה מתקבל לא מעט בזכות קורה D סופר-עבה, קו מותניים גבוה ועבה וזנב אנכי ושטוח המעוטר בגופי תאורה ענקיים. עיצוב הפנים מאוד מתאים לקו הדינאמי של קיה: המחוונים מקננים בתוך קנים נפרדים, הצבע האדום שולט יחד עם כחול ושחור – צבעי כוח. קונסולה מרכזית מתרוממת מהדשבורד ומציגה מערכת שמע מובנית, בקרת אקלים אלקטרונית ודו צידית וכל החיווי בצבע אדום אסרטיבי. אבל מגע בכל אלו מאכזב למדי. התחושה החלולה שיוצר חומר בינוני מלווה אותך בכל נקודת מגע בחלל האוטו – ולא עוזרים לכך משטחים גדולים ממנו שנראים ממש לא מחמיא ופוגמים – מאוד – במסר הדינאמי שקיה כה מתאמצת להעביר.  לסורנטו החדש שבעה מושבים. הגישה לשורה השלישית מתבצעת דרך שתי פעולות כדי להסיט את מושב השורה השנייה ואז נפתח מפער דרכו תוכלו להשתחל לאחור. השורה השלישית מרווחת להפתיע – ואפילו שהמושבים בה לא יהיו נוחים לנוסע בוגר – בטוחני שאלו אשר איתרע מזלם למצוא עצמם שם ייהנו מפתחי המיזוג שלהם ואפשרות השליטה בהם.

דינאמיקה

אהבתי מאוד את מנוע הדיזל החדש הזה. 197 כ''ס ו-45 קג''מ ממנוע 2.2 ל' זו תפוקה יפה בעיקר כשהנתונים הללו מגיעים עם צריכת דלק טובה מאוד של כ-13 ק''מ/ל' בממוצע המבחן. גם לתיבת ההילוכים החדשה הרעפנו שבחים (כשסביבה חצאיות יונדאי) בזכות פיזור נכון של יחסי העברה וחלקות עבודה מרשימה על פני טווח רחב של עומסים. גם במחלפות קיה יחידת ההנעה הזו לא מאכזבת למרות משקל עצמי של כ-2000 ק''ג (כ-30 ק''ג יותר מהסנטה-פה המקביל). ייתכן שהעדר שכבת בידוד גורם למנוע להיות נוכח יותר בתא הנוסעים מאשר ביונדאי, ומתקבלת תחושה מלאכותית של כבדות כי נדמה שהמנוע ''מתאמץ''. הבעיה הזו של מחסור בבידוד חוזרת על עצמה בצורות ואופנים שונים. אם זה רעש סביבתי שחודר, נוקשות רבה של המתלים שמתורגמת לקושי לספוג מהמורות ושיבושים ואלו חודרים באופן לא נעים לתא וכיוב'. בעיית הנוחות רק מתחזקת כשיורדים עם הסורנטו החדש מהכביש לשטח. כל מהמורה, אבן שתולה או חריץ מים יזעזעו את המכונית ויבריחו את הנהג לשקט היחסי של האספלט. למתלים המוצקים עדנה בכבישים מפותלים או בנהיגת כביש מהירה – אז – תגלו את הסיבה האמיתית לכיול הזה: ''תחושה ספורטיבית''. שמקבלת כיסוי בפיתולים עם זוויות גלגול סבירות ותמיכה מהודקת במרכב על פני משרעת מהירויות רחבה מאוד.

ההגה קל למדי ועמום לא פחות, אולם דיוקו טוב ושינויי המשקל שלו נכונים. לבלמים אין בעיה להתמודד עם המשקל של המכונית או עם קצב נהיגה נמרץ, אך הם יטו להתחממות אחרי רצף בלימות חזק, שתתבטא כספוגיות נוספת של הדוושה. כמה משחקי הצלבות גילו שמערכת ההנעה ממש אינה מתרגשת מהנפת גלגלים ותמצא את השילוב הנכון כדי לאחוז בקרקע ולהוציא את המכונית מהמצב המביך. הסורנטו החדש (בניגוד לקודמו) הוא לגמרי לא רכב לעבירות ובטח שאין לו יומרה כזו – אולם הוא ינוע בהחלט בביטחון על כל דרך עפר או דרך לא סלולה ואם אותו שביל מוכר יפתיע אתכם אחרי שיטפון חורפי – יוכל הכלי להתגבר על מכשולים מזדמנים במגבלות המרכב העדין וכמובן השכל הישר.

מחיריקה

עם תג מחיר באזור הרבע מיליון שקלים, עומד הסורנטו להיות הקיה היקר ביותר שנמכר מעולם בישראל. כשברקע דגם יוצא רב-גוני ומוצלח, שיוצר ציפיות גבוהות, אפשר להבין מדוע חזרתי מאוכזב מנסיעת המבחן. הסורנטו החדש חזק מקודמו, חסכוני יותר בדלק ופולט פחות מזהמים. יש לו שבעה מושבים, ארסנל בטיחות מכובד, איבזור עשיר והשקע המנדטורי לאייפוד - אבל איפשהו, הוא איבד את דרכו. הסורנטו הקודם היה בעיני שילוב מנצח של נעימות בכביש ויכולת מעבר לו. הסורנטו הנוכחי הקריב את יכולת השטח לטובת נימוסי כביש בינוניים למדי. הסורנטו הקודם היה מיוחד, זה – לא.

מבחני דרכים ועוד...

קישור קאיה סורנטו פרו - בלדה לקוריאני נעלם      קישור יונדאי טראקאן מול סאנג-יונג רקסטון מול קאיה סורנטו במבחן השוואתי לקוריאנים      קישור השקה חדשה - קיה סורנטו KIA SORENTO