הדרכת נהיגה לצוות בתי ספר שדה של החברה להגנת הטבע

יש מתנות שפשוט חייבים לקבל ולהעריך...

כאשר אמיר גייס אותי ל''מילואים'' באתר השטח, התשובה הייתה חיובית באורח מיידי כי שמחתי לסייע לאמיר ולצוות אתר השטח. כאשר התחלתי להבין את ההזדמנות לצאת להר הנגב בחברת מנהלי בתי ספר שדה מרחבי הארץ, הבנתי שקיבלתי מתנה. בסיום היום המקסים שהעברנו ביחד כבר ידעתי שזו מתנה מיוחדת במיוחד.

בכל הדרכת נהיגה המדריך לומד משהו מהחניכים. אם המדריך לא לומד דבר כדאי לו להחליף מקצוע.

בטיול/הדרכה הנ''ל, כאשר כבר אחרי 200 מטרים של נסיעה עצרה השיירה כדי לדבר בהתרגשות על פרח זה, או ציפור זו, ברור היה כי תפקיד המדריך הולך לדלג בין כל אחד מהמשתתפים, כאשר מדי פעם הוא נוחת גם בחלקי.

עיקר היום עבר עלינו מאוד בנעימים באפיק המקסים של נחל אלות. בין פרח, לעץ ולציפור, ניסיתי להעניק לחבורה החביבה שסבבה אותי, כלים להתמודד עם נהיגת שטח.

בניגוד לרוב המוחלט של ג'יפאי ישראל, אותה חבורה רואה ברכב השטח כאמצעי ולא מטרה, אז דיברנו על עליית וירידת מדרגות, על ABS, על הילוך כוח, על דיפרנציאלים ועל שאר עניינים שמהווים חלק מזערי, אך בעל חשיבות בעולם.

לכן, בסיומו של אותו יום, התודה ראויה להאמר לכם, חניכי ומורי היקרים. כבר מזמן לא נהניתי כל כך מטיול רכוב בשטח ובוודאי היה זה יום ההדרכה המהנה בחיי.

אז אמיר, ראה עצמך מוזמן לגייסני למילואים בכל עת, המדים כבר מכובסים ומחכים לפעם הבאה.

קישורים לסיכום ההדרכה: