יצאנו בחבורה קטנה למסע עמוס ומלא אתגרים בלב הרי האטלס. נהיגות ארוכות, עבירות, שבילים סחופים היו חלק מהתוכנית... אבל עבודה במכרה ברזל ושלג קל למרגלות הטובקאל היו רק חלק מהבלתי מתוכנן...
מאת: Ofer Ogash
05/08/10
נחתנו בקזבלנקה ולאחר עיכוב סטנדרטי בהנפקת ויזות הכניסה למרוקו יצאנו לדרך באוטובוס לעבר כפר קטן למרגלות הרי האטלס. באישון הלילה הגיעו רכבי הניסאן פטרול (קישור למבחן דרכים במרוקו) והצוות המרוקאי שליווה אותנו בטיול השטח. 4 ימים עמוסים ודחוסים עד אמצע הלילה, מלא חוויות והמון צילומים מקסימים. ולסיום ריאד מיוחד בלב העיר העתיקה של מרקש.
והרכבים המשתתפים - ניסאן פטרול
התחלנו בדמנאט - כפר קטן ומקסים למרגלות האטלס. טיפסנו בשבילים קטנים, חלקם לא לרכב למרגלות הכפרים הנדחים של ג'בל ראט - עולם הולך ונעלם בלי חשמל, מים זורמים רק בערוצי הנחלים ובלי קליטה סלולארית. את השקיעה ראינו ממעבר ההרים הגבוה (עדיין מושלג) של זוויה אחנסל ולאחר שעה וחצי הגענו לג'יט בטמגה. כולם שואלים מה זה ג'יט? - וכאן המקום לתרגם ג'יט = צימר. אבל צימר בכפר נידח במרוקו זה לא הצימר המוכר בגליל עם מסך פלסמה וג'קוזי בכל חדר. ג'יט במרוקו זה אירוח כפרי אוטנטי בתוך בית של מקומיים - ובמקרה של הג'יט בטמגה זהו ג'יט משופר בבית שנועד רק לאירוח כפרי, חדרי אירוח, חדר אוכל, מרפסת על הנהר הזורם ואפילו יש חמאם פרטי המזמין מקלחת...
מכיוון שכבר ידעתי שערוץ הנחל הרחב של אסיף מלול חסום (קישור) ולא ניתן לעבור בו עם רכב, בכל זאת נסענו לראות את הערוץ הזורם בין הגדות המצוקיות - ועצם הנסיעה בתוכו שווה - גם אם צריך להסתובב ולחזור לאחור. בכניסה לערוץ הנחל קופים זרקו עלינו אבנים ואנחנו זרקנו להם בחזרה בוטנים. בסופו של הערוץ (במקום של החסימה) ניסינו לבדוק את גובה המים אך בסופו של דבר הסתובבנו וחזרנו לאחור לכיוום טמגה. מטמגה ביצענו מעקף על דרך כפרית צרה, בין כפרים קטנים ומבודדים, המטפסת עד לדרך הראשית לאימילשיל שעל קו פרשת המים של האטלס הגבוה. הפסקת ערב באגודל, הכפר הגבוה על הרכס, וכהרגלנו הגענו בחושך למלון שבפתח קניון הטודרה.
קצת תיירות קונבנציואנלית על הבוקר - הליכה בקניון הטודרה בין דוכני הרוכלים, ערוץ הנחל הזורם והמערות החצובות בסלע. חציה של רכס ההרים הגבוה (ושיאו 2,800 מטרים) בין קניון הטודרה לקניון הדאדס בשטח בו חיים הברברים החיים בכוכים ובמערות. ירידה על הכביש המפותל והמדהים לתוך ערוץ הדאדס לגן הסלעים של הדאדס. ולסיום הגענו למלון בעיר הסרטים - ווארזאזת (בחושך כמובן).
יצאנו לדרך מוקדם בבוקר בידיעה שלפנינו יום ארוך וקשה שסופו (ע''פ תוכנית) בחצות הלילה במרקש - בהנחה שלא יהיו תקלות, הפתעות או בירבורים... אבל ההפתעות הן חלק בלתי נפרד מטיול שטח אתגרי... והן אלו היוצרות את החוויה המיוחדת והייחודית לכל טיול! בתחילת היום נסענו בשטח על שבילים לא לרכב, טיפסנו וירדנו בערוצי הנחלים למרגלות הטובקאל - פסגת הרי האטלס, חצינו כפרים מבודדים, תיקנו פנצ'רים ואכלנו לחמים טריים שהוכנו זה עתה - ממעשה ידי המקומיים. מכרה ברזל, בו כורים את המחצב, שנראה כמו אבקה שחורה, מתוך בורות קטנים, חייב אותנו להיכנס ולרדת בסולם פנימה, לשתות תה עם הכורים וגם להפשיל שרוולים ולעבוד בתוכו עם פטיש האוויר... טיפוס רגלי תלול וארוך על הטובקאל הביא אותנו לאגם איפני - האגם הגבוה במרוקו - כשאוויר פסגות ושלג קל מנעים את זמננו ומקרר אותנו. שקשוקה טובה עם לחם טרי בבית של מקומי לעת ערב ומהשטח יצאנו רק בחושך. עכשיו נשאר לנו כביש ארוך, מפותל ועמוס בתנועה העובר במעבר הרים של האטלס הגבוה ונמשך עד לאחר חצות הלילה. ובסופו של היום הפתעה אחרת: ''ריאד'' מיוחד (הסבר בהמשך) בלב הסימטאות של העיר העתיקה של מרקש.
3 תגובות
1
אורח/ת
05 באוגוסט 2010 ב 13:40
תמונות מקסימות
2
ilan4x4
06 באוגוסט 2010 ב 08:38
יופי של תמונות ממרוקו
נראה נהדר!
3
אורח/ת
08 באוגוסט 2010 ב 04:34
אין מילים - מיוחד ומקסים!
תגובות