כהרגלנו באתר, מידי שישי(כמעט), יוצאים למסע אתגרי על טהרת העבירות.
הפעם (2.7.10) היעד שנבחר הינו המסלול שעולה מהערבה לנגב דרך "דרך הבשמים" ומסתיים בראש" מעלה רמון".
אז המעלות שזכו לביקור - מעלה עשוש, מעלה נקרות(ציר הנקרות ומדרגת נקרות), מעלה דקלים ומעלה רמון.
מדריך:וייזל עדי.
תמונה קבוצתית מחרבת קצרה - מעל נחל קצרה
לאחר מפגש בכביש הערבה בכניסה למואה, הורדת אוויר מהגלגלים תדרוך קצר - 5 דק' והיינו בדרך למעלה עשוש. האמת כמעט כל שלושת המשתתפים היו במעלה אך כידוע, מעולם המעלה לא כתמול שלשום - תמיד יש לצאת מהרכב לראות את הצפוי לך ולתכנן ציר נסיעה בטוח ושקול ביותר בהתאם לתנאי הדרך. יש לסלק סלעים טורדניים ומיותרים ולהעבירם לנקודות אסטרטגיות שם יכולים הם להועיל. לאור ניסיונות של הג'יפאים, כל הסיפור ערך לא יותר מ- 10 דק', וראשון העולים היה אמנון קדושי שהיה הנהג שלי באותו היום. אמנון ואחריו כל השאר סיימו את המעלה ותוך 20 דקות עד חצי שעה כבר לא היינו שם. נסיעה מהירה ל'פרסה' בציר נחל המשושים, כאשר בדרך עוברים אינספור מקומות מוצלים ולא עוצרים!! כי אני אומר שחייבים לעצור בפרסה שבנחל כי זה מקום מקסים - רק מסתבר כי המקום לא מוצל בכלל - לבסוף הסיבוב בנחל שנעשה למטרת מציאת נקודה מוצלת הפכה לנסיעת נוף נחמדה אך גזלה לנו כ 45 דקות מיום שישי - אל דאגה בזמנים עמדנו גם עמדנו.עץ שיטה רחב ידיים שימש עבורנו כמגן מפני השמש היוקדת, חביתות, סלט ירקות, בירה לילד... ויאללה לציר הנקרות לעוד התמודדות. הפעם מדובר בנהיגה טכנית, בעיקר, עם פה ושם אתגרי עלייה כמו המדרגות שביציאה מהנחל ממש לפני מעלה דקלים.
לאחר נסיעה טכנית ומעניינת בציר נחל נקרות הגענו למעלה דקלים שבעצם מחבר אותנו למכתש רמון. את העלייה במעלה דקלים ניתן לעלות בקלות יחסית כאשר עולים אותה בציר הסטנדרטי, היינו ממרכז המעלה. מאחר וסטנדרטייות במעלות לעיתים משעממת וככל שניתן לאתגר הרי זה משובח - בוחרים בקטע האתגרי ביותר במעלה והנה ניצבת בפניכם מדרגה בגובה של 80 ס'מ עד מטר והמעלה נראה אחרת לחלוטין. אף אחד לא עלה בקלות, כולם נדרשו לכיוון, כולם היו דרוכים דבר שהוכיח כי המעלה אינו סטנדרטי לחלוטין!. לאחר נסיעה של כשעה וקצת, הגענו לפתחו של מעלה רמון - גם שם ישנם צירים שניתן להשתמש בהם כציר 'סטנדרטי' וניתן פה ושם לגוון עם מסלול אחר שפתוח גם הוא לרכב ולהפוך את הציר למעט יותר מעניין. מעלה רמון, כתמיד, הינו מעלה טכני ולא קל בכלל. האבנים/סלעים הרבים שיש בו מהווים אתגר לא קטן לג'יפאים ודורש ריכוז מהנהג ומהמכוון כל זאת כדי לצמצם את הנזק העלול להגיע מכל סלע שבשביל. אז לקראת סוף המעלה, ולדעתי בקטע האתגרי האחרון שבו, כמו בהרבה מקרים - התעורר לחיים אותו 'מרפי' שאם היה חי היו מזמן הורגים אותו.. ואחד הרכבים נפגע מסלע בדיוק בונטיל - לך תחליף גלגל באמצע מעלה שכולו בולדרים. לאחר כל מיני תכנונים - ניסיון כושל עם הי ליפט ועוד- הצלחנו להרים את הרכב, לאבטח אותו ולהחליף את הגלגל המפונצ'ר. אז ניפגש בטיולים הבאים עדי וייזל
5 תגובות
1
אוהד בן אהרון
16 ביולי 2010 ב 06:38
בלי להתלכלך על אף אחד...
במחילה מכבודכם, אבל אם המדריך יוצא לטיול כזה עם נעלי/כפכפי קרוקס, סימן שלמישהו אצלכם חסרה ההבנה/הידע/הנסיון (או שלושתם יחד) מזה טיול שטח, מה עלול לקרות בו, איך צריך להיערך אליו, ומה החשיבות של דוגמא אישית.(בטח לאנשים שבאים לקבל הדרכה) - ואני כבר לא מדבר על חבישת כובע בשיא החום.
מכיוון שבך עופר אני לא חושד, מציע שתסביר לאחרים, את מה שלימדו אותך (ולא שכחת) כבר לפני 20 שנה... באותה הזדמנות אתה יכול לחזור קצת על עיקרי הדרכה נכונה...
יכול להיות שקמתי על צד שמאל? אם כן, סליחה.
2
3
shaial
16 ביולי 2010 ב 09:53
תגובה ל2
אני מעדיף מדריך תותח (כמו עדי)בנעלי קרוקס ולא חובבן בכל נעל אחרת!
4
erezram
16 ביולי 2010 ב 17:19
כתבה חדשה - שישי אתגרי -
בטוח שקמת על צד שמאל. וכמו קודמי הייתי יוצא עם עדי גם אם נועל נעלי עקב וזאת מתוך ניסיון בלא מעט טיולים בעבירות הקשה שיש.
5
אורח/ת
29 ביולי 2010 ב 18:57
תגובה ל- 2
היום אני בטוח שכמעט ולא ניתן למצוא מדריכי שטח תותחים ומקצועיים כמו עדי !
אז הוא הבנאדם האחרון שניתן להעביר עליו ביקורת..
תגובות