ליגת מ.מ.ס.י במרוצי אנדורו לאופנועים ערכה את הפגישה השנתית בתרקומיא, האנשים בכחול ירצו לשכוח אותה אבל הכתומים והאדומים ממש לא
מאת: בועז קורפל
22/11/10
ראוי שתהיה לה היסטוריה. לליגת האנדורו הישראלית כמובן. אחרי כל שנות הפעילות ועשרות המרוצים שערכה ''העמותה הישראלית למרוצי אנדורו'', יש בוודאי איזה היסטוריון שרושם את דברי הימים לטובת הדורות הבאים והוא, אולי רק הוא, יכול לדפדף בספרו ולגלות מתי היה המרוץ האחרון שאף רוכב של ימאהה לא הגיע למקום הראשון בפודיום בשום קטגוריה מקצועית ורק עופר קלגרד בעממית E1 שמר על הגחלת.
אפשר לכנות זאת ללא ספק ''היום השחור של הכחולים'' אבל במקום זאת, כדאי לפרגן לכתומים של KTM ולאדומים של אפריליה והוסקווארנה שלא נחו על זרי הדפנה, אלא באו לקחת זרים נוספים.
המרוץ השני בעונת 2010/11 של אליפות ישראל במרוצי אנדורו בסגנון ''הייר סקראמבל'' התקיים באזור תרקומיא. מתחם הכינוס מוקם כרגיל באותו מקום, אפילו הסנדביצ'יה של יורם יודעת להגיע לשם בעצמה אחרי כל השנים. ובכל זאת, בכל שנה יש הפתעה חדשה והפעם ההפתעה הייתה לקהל שבא לצפות ולא למשתתפים בו.
משאית גדולה ועליה מסך לדים עצום התמקמה לצד השביל ורמקולים נפרסו לכל עבר. עד מהרה התנגנו סרטוני המרוצים הקודמים יחד עם סרטוני שיווק אחרים אשר סיפקו תפאורה נהדרת לקהל שבא לראות ולדחוף את 86 המשתתפים שלקחו חלק במרוץ.
התוצאות הוקרנו על המסך העצום והקהל שנס מהחום, התמקם על גבעה קטנה, מול המסך, וחזה בתוצאות ובשידור טלביזיוני חי של המרוץ שצולם באזור הזינוק/סיום.
בעלי התפקידים בהפקה ואנשי מדידות הזמנים החלו במלאכת התנעת המרוץ שהוזנק כפי שנקבע, בדיוק בשעה 1030 בבוקר.
טרם הזינוק אמר לי זיו כרמי, רוכב מוטוספורט על KTM 250 כי הוא נחוש לנצח את המרוץ הזה ויש לו רשימה ארוכה של סיבות. ''אני שואף להצליח בכל קטגוריה אפשרית ולהוכיח לעצמי ולאחרים כי לא משנה על איזה גודל של אופנוע ארכב, אני תמיד אהיה בשלישייה הראשונה''.
אמר ועשה. זיו כרמי שנוצח במרוץ הפתיחה והיו לו כמה נסיבות מקלות על כך, פרע את השטרות ופרס את השעון לפרוסות דקיקות. כרמי היה כל כך מהיר עד שהצליח לדחוק 8 הקפות במרוץ בן שעתיים. שש פעמים עצר כרמי את השעון בתום הקפה של פחות מ-17 דקות ובשתי ההקפות האחרות הוא לא חרג ל-18 ובכך סגר את הסיפור. יריביו לא הצליחו לאורך המרוץ כולו לרדת לתוצאה של פחות מ-17 דקות להקפה ולמרות המאמצים הכבירים שהשקיעו רוכבי ימאהה, אורי כרמל ואוריה כרמלי, כל מה שהם יכלו לראות זה את זנבו של כרמי שמתרחק באופק ולא יותר. איך אומרים זאת בשכונה: ''הוא באמת השאיר להם אבק''. אוריה כרמלי לחץ כל כך חזק עד שהאופנוע נותר ריק מדלק ורק בזכות כמה טיפות מחברים לתחרות ואדי דלק אחרונים, הוא סיים את המרוץ כשהוא עייף אך בהחלט מרוצה.
לא היה כל צורך לבדוק את הפרשי הזמנים בין המקום הראשון לכל השאר. כרמי הוא היחיד שביצע 8 הקפות וניצח בגדול. אורי כרמל הצליח לנער מעליו את אוריה כרמלי הוותיק והפער בין השניים היה כמעט שלוש דקות.
זירה אחרת התנהלה במאבק על המקום הרביעי בין אורן חסון המוכשר לבין שני האיילים, הבר ו-אייזנברג. בסופו של דבר אייל הבר היה מהיר ממנו ומאייזנברג.
הפתעה פחות נעימה נרשמה עקב פרישתם של חגי ברידא, רונן סלמי, זהר גלילי ויונתן ואן דר הורן בהקפות הראשונות.
1. זיו כרמי – KTM 2508 הקפות ז''כ 2:13.47 שעות (הקפה מהירה ביותר בקטגוריה 15.52 דק') *
2. אורי כרמל – ימאהה 250 7 הקפות ז''כ 2:05.38 שעות
3. אוריה כרמלי – ימאהה 250 7 הקפות ז''כ 2:07.28 שעות
הוא חזר עם טעם טוב של ניצחון מהאירוע הבינלאומי החשוב של השנה, ISDE 2010 במקסיקו. הכוונה היא ליונתן לוי, רוכב אפריליה. ''במהלך הרכיבה שבו ועלו בעיני תמונות מהתחרות הבינלאומית שם במקסיקו'' סיפר לוי ''אבל מהר מאוד, בנחיתה על הסלע הבא, המחשבה חזרה להתמקד במרוץ הזה כאן בתרקומיא''.
האלוף שינסה להגן על תוארו השנה ולזכות גם בכינוי ''האלוף הבלתי מעורער'', מודע היטב למצבו. כושרו הגופני מצוין, כל העפרונות בקלמרו מחודדים, גם האופנוע, גם המחשבה והיכולת בשיאה.
לוי זינק למרוץ ואחרי 15 דקות ו-22 שניות הוא כבר חזר וסיים את ההקפה הראשונה. על פי רוב, יונתן הוא זה שקובע את הקצב וגם הפעם הוא לא חרג ממנהג זה אלא שהפעם היה לו גם יריב ראוי. היה זה בן קבוצתו של יונתן, אלוף ישראל לשעבר, עופרי שטראוס. עופרי לא רצה לדבר לפני המרוץ. ''אשמור את דבריי לסיום, בתקווה שניפגש על הפודיום'' הוא הבטיח לי. ונפגשנו.
שטראוס הוא רוכב שראוי להערכה עצומה. כישרון ואהבת רכיבה, יחד עם חוסן גופני ומנטאלי שסייעו לו להתאושש ממכשולים בעבר, כל אלה יוצרים ''חבילה מצוינת'' של רוכב שטח. גם באפריליה יודעים זאת והאמון שהם העניקו לעופרי השתלם לכולם.
יונתן לוי סגר את המרוץ שלו אחרי 6 הקפות מהירות ורצחניות ועבר לשיוט במהירות רגילה. עופרי טיפס בעקביות למקום השני והוא היחיד בקטגוריה שביצע 8 הקפות כמו לוי. גם הוא פתח יתרון עצום על דן כרמל ולא נדרש למאמץ מיוחד לסחוט את השעון בדרך למדרגה השנייה בפודיום.
הצלע השלישית בקטגוריה הוא נתנאל זיו. ''אבל איפה נתנאל זיו?'' רוכב קבוצת מוטוספורט חש ברע ולא יכול היה לעמוד בקצב של האחרים והעדיף לפרוש בתום שלוש הקפות. ''יש משהו באוכל המקסיקני שממשיך להעיק עלי עד עכשיו'' אמר לי זיו בחצי חיוך לאחר ששב גם הוא מהתחרות הבינלאומית במקסיקו.
השלטון של צמד האפריליות היה ברור. רק הנוכחות המרשימה של דן כרמל (אח של אורי, מקטגוריה מקצועית E1) איפשרה לתומר ברעם להתקרב לפודיום ולהעניק גביע לרוכב היחיד של KTM במעמד הזה.
1. יונתן לוי – אפריליה 450, 8 הקפות ז''כ 2:11.23 שעות (הקפה מהירה בקטגוריה 15.22 דק')*
2. עופרי שטראוס – אפריליה 450, 8 הקפות ז''כ 2:12.41 שעות
3. דן כרמל – KTM 250, 7 הקפות ז''כ 2:00 שעות
קטגוריה מקצועית E3 ממשיכה לספק את הסחורה, ובגדול. למען האמת, הציפייה למאבקים בין הרוכבים הייתה גבוהה טרם פתיחת העונה עת התבשרנו כי הדר עציוני, רוכב קבוצת מוטוספורט, עובר אליה ויילחם גלגל אל תלתל עם תומר ''Six Days Rider'' שמש, רוכב הוסקווארנה ועם גיל קינן השאפתן רוכב הוסאברג. לא שכחתי את המימד המשמעותי של חוכמת המרוצים שמביאים איתם נדב לוגסי, שחר סולימני, רמי צמח, עמית גול וסער יעקב.
גם כאן לא כיכבו האופנועים הכחולים של ימאהה, אלא דווקא האופנוע הכחול, הוסאברג 300 של גיל קינן.
כראוי למאבק ספורטיבי איכותי, זכינו לראות את שלושת הראשונים מסיימים צמודים זה לזה, אולי צמודים מתמיד. (איפה הבחור עם ספרי ההיסטוריה?) כל השלושה ביצעו 8 הקפות כאשר עציוני פותח חזק כהרגלו ואילו תומר שמש מתעורר בהקפה החמישית וסוגר את כל הפער לגמרי תוך שהוא קובע את ההקפה המהירה ביותר בקטגוריה.
גיל קינן השקיע מאמצים אדירים באמצע המרוץ ולוח התוצאות של ההקפות מעיד על כך, אך הבמה המרכזית נותרה לעציוני ולשמש.
בהקפה האחרונה הצליח שמש לקזז עוד 10 שניות מיתרונו של עציוני אך למזלו היתרון הכולל היה בן 12 שניות ולשמש חסרו שלוש שניות נוספות לגבור על יריבו שרושם ניצחון שני ברציפות. התחרות הצמודה בין השניים ריתקה את כולם ובסיום היא הוכרעה על קצה התלתל של הדר עציוני.
''זה יכול היה ללכת לצד שלי או של תומר'' אמר עציוני בסיום. ''חשתי בקצב הגובר של תומר ועשיתי כמיטב יכולתי לשמור על הפער. אני שמח שזה עבד, אבל אין זה מעיד על כך שההמשך יהיה זהה גם במרוצים הבאים''.
1. הדר עציוני – KTM 300 , 8 הקפות, ז''כ 2:13.58 שעות
2. תומר שמש – הוסקווארנה 570, 8 הקפות, ז''כ 2:14.00 שעות (הקפה מהירה בקטגוריה 16.08 דק')
3. גיל קינן – הוסאברג 300, 8 הקפות, ז''כ 2:17.42 שעות
שבעה סניורים עתירי ניסיון ברכיבת שטח התייצבו על קו הזינוק. אל ארבעת הלוחמים הוותיקים, ירון גולדשטיין, צליל ואן דר הורן, גלעד קדשאי וברק דודאי, הצטרפו הפעם ארז צור, שי לוי ואמיר חזות. מי שהאמין כי התמונה של המרוץ הקודם שבאה בהמשך לעונה הקודמת, תחזור על עצמה, טעה בגדול. זה לא שארבעת המובילים בליגה לקחו לעצמם הפסקה, ממש לא, אלא שהפעם הגיע ארז צור וברכיבה נחושה ונקייה מתקלות באופנוע, זכה בניצחון המתוק כשהוא מפתיע את ''גולדי'' על ההוסקווארנה 310 ואת גלעד קדשאי ב-KTM 530.
גם התעוררותו הנהדרת של ברק דודאי בהקפה האחרונה תוך שהוא קובע את שיא המרוץ בקטגוריה ועוצר את השעון על 18.50 דקות (זמן מהיר יותר גם מכל הרוכבים בעממית E2 ו-E3), לא הועילה כי היתרון של ארז צור הספיק לו.
''גולדי'' שנחלש בשתי ההקפות האחרונות, שמר על המקום השני בפודיום למרות שגלעד קדשאי קיצץ למעלה מדקה בהפרש ביניהם באותן הקפות בדיוק ואסף נקודות חשובות להמשך עם גביע קטן נוסף לאוסף המפואר שלו.
1. ארז צור – KTM 250 , 5 הקפות, ז''כ 1:38.21 שעות
2. ירון גולדשטיין – הוסקווארנה 310, 5 הקפות, ז''כ 1:39.49 שעות
3. גלעד קדשאי – KTM 530 , 5 הקפות, ז''כ 1:40.14 שעות
אם הייתי מספר לעופר קלגרד שהוא יהיה הרוכב היחיד במרוץ הזה שיזכה בניצחון כשהוא רוכב על אופנוע של ימאהה, הוא בוודאות היה מברר אם מצבי הנפשי תקין. אבל אחסוך ממנו את הבדיקה, מצבי תקין והוא אכן הרוכב היחיד שרכב על ימאהה שהגיע גם לראש הפודיום.
עופר פתח נפלא את המרוץ ויצר פער על מתחריו הכתומים (רגב צרפתי KTM 250 ורונן מדיאל KTM 125). אדם שגיב ובר נוב שפתחו את העונה בסערה ובתקווה לקצור פודיומים לרוב, התקשו לספק את התשובה ושגיב עצמו אף התייבש במהלך המרוץ והחליט בצדק רב לשמור על בריאותו לטובת המרוצים הבאים.
קלגרד ביצע חמש הקפות במרוץ ובארבע מהן הוא היה מהיר יותר מכל יריביו. עופר כיוון את הימאהה 250 שלו בצורה מושלמת וכאשר חשבנו כי הוא נוגע בשמיים מבחינת הזמנים, הוא בא והניף את הרף גבוה עוד יותר עד שבהקפה האחרונה (מאיפה יש לו כוח?) הוא ביצע זמן עוצר נשימה של 17.54 דק'.
עופר פתח יתרון של 80 שניות בסיום על פני רגב צרפתי, אך האחרון חש בזמזומו של ה-KTM הקטן עם הרוכב הצנום של קבוצת ''KTM אנדורו קלאב'', רונן מדיאל, שבמזל רב הספיק לאכול משהו בבוקר ששימש כמשקולת לגופו הצנום, אחרת עוד היה מתעופף תרתי משמע.
רונן מדיאל נותר סחוט וחסר כוח בסוף המרוץ. ראיתי אותו דוחף באפיסת כוחות את האופנוע ועליו התיק עם הביגוד וכל שאר הציוד. אבל בלב הוא חש שמחה כי המאמץ נשא פרי ומועדון ''KTM אנדורו קלאב'' זכה גם הוא לרגע של עדנה.
1. עופר קלגרד – ימאהה 250, 5 הקפות, ז''כ 1:36.51 שעות
2. רגב צרפתי – KTM 250, 5 הקפות, ז''כ 1:37.07 שעות
3. רונן מדיאל – KTM 125, 5 הקפות, ז''כ 1:37.47 שעות
חמישה רוכבים ביצעו חמש הקפות והתמודדו על הניצחון בקטגוריה. תומר מזור על הוסאברג 390 זכה בניצחון והשאיר את הקרב על המקום השני לשני הרוכבים הצ'רקסים השקטים והנהדרים מכפר קמא, איוב שוגאן ו-צ'רי נלגבץ. מזור חילק את הכוחות בצורה נאה. אחרי הקפה ראשונה איטית יחסית של 20 דקות, הוא ביצע שתי הקפות עקביות בתוצאה של 18.04 ו-18.53 דק' ולאחר מכן סגר את הסיפור עם שתי הקפות עקביות נוספות אך מעט יותר איטיות 19.35 ו-19.46 דק'.
שוגאן על ה-KTM 200 ניהל מאבק צמוד לכל אורך הדרך עם חברו נלגבץ שרכב על הונדה 450. בשתי ההקפות הראשונות הייתה ידו של צ'רי על העליונה אך ב''מאני טיים'' הפך שוגאן את הקערה וקבע שלוש הקפות מהירות מחברו וסיים ביתרון שביר של 12 שניות בסך הכול, אבל זה היה שווה מקום אחד גבוה יותר בפודיום.
1. תומר מזור – הוסאברג 390, 5 הקפות, ז''כ 1:36.45 שעות
2. איוב שוגאן – KTM 200, 5 הקפות, ז''כ 1:42.16 שעות
3. צ'רי נלגבץ – הונדה 450, 5 הקפות, ז''כ 1:42.28 שעות
בדרכי אל אוהלי הקבוצות בבור התחרות, שעה וחצי לפני הזינוק, נפגשתי באקראי עם תומר ברבי. ''בוקר טוב'' הוא קידם את פני בברכה. ''זוכר אותי? אני הרוכב שנפסל בגלל עבירה על אחת מהתקנות. זה בוער בדמי אבל אני אתן את התשובה היום, על המסלול. אני לא מסתפק בשום תוצאה פרט לניצחון''. התרשמתי מדבריו של תומר והבנתי שהוא חדור מוטיבציה גדולה. אבל גם לזאב שליו היו תוכניות משלו ואלה לא עלו בקנה אחד עם התוכניות של תומר ברבי.
תומר פתח בצורה נפלאה את המרוץ והוביל בבטחה לפני זאב וניב עמוס שהתוצאה החלשה שלו בהקפה הראשונה, הוציאה אותו מהמשחק על הניצחון.
דומה היה כי תומר משחרר מתוכו את כל הזעם שהצטבר בגלל אותה פסילה ולא ניתן יהיה לעצור אותו. אך כבר בהקפה השנייה התהפכה הקערה וזאב שליו החל לקבוע זמנים מהירים יותר ואף עבר למקום הראשון. כאשר נראה היה כי צפל'ה עשוי להביא גביע גדול הביתה, שחרר תומר ברבי את כל מה שנשאר בליבו ובראשו והאופנוע הרקיע עד לתוצאה של 19.50 דק'. זמן שאיש מיריביו לא התקרב אליו בכלל.
זה הספיק, זה גרם לשינוי השני בעלילה והחזיר את תומר לעמדת ההובלה, בזמן הנכון.
ברבי סגר את המעגל האישי שלו וניצח. זאב שליו נותר חסר תשובה להקפה האכזרית של תומר והסתפק במקום השלישי. ניב עמוס סיים רק ארבע הקפות בדיוק כאשר מגבלת הזמן של הקטגוריה הושלמה, לאחר 90 דקות. בהיעדר משתתפים נוספים, זה הספיק לו למקום השלישי בפודיום.
1. תומר ברבי – KTM 300, 5 הקפות, זכ 1:44.08 שעות
2. זאב שליו – KTM 530, 5 הקפות, זכ 1:44.41 שעות
3. ניב עמוס – KTM 300 , 4 הקפות, זכ 1:30.18 שעות
שני משתתפים בלבד לקחו חלק בקטגוריה הזאת. נדב לוי שרכב על KTM 125 ו-רון שטפל שרכב על סוזוקי 125. השניים באו לטעום מהתבשיל של הגדולים, להתחכך ברוכבים המנוסים והכוכבים של הליגה. אם נשווה את גילו של שטפל הצעיר לגילם של הסניורים, הרי שהוא יכול להיות בן הזקונים של כל אחד מהם. ובכל זאת, הילד רכב במיטבו ונאבק בנדב לוי.
הפער בסיום היה עצום. לוי הצליח לדחוק 3 הקפות תוך 85 דקות בדיוק ואילו שטפל הצעיר ביצע שתי הקפות בלבד תוך 87 דקות. ניצחון ברור לנדב, אבל אלה רק הצעדים הראשונים של שניהם.
על פי לוח השנה, המרוץ האחרון היה אמור להיות בתנאים קרים ורטובים הרבה יותר. אמנם, ערפל כבד וסמיך כיסה את חבל לכיש בשעות הבוקר המוקדמות עת עשו המשתתפים את הדרך לשם, אבל הערפל התפזר והתחלף באבק ובחום נורא.
הכתומים של KTM והאדומים של אפריליה והוסקווארנה נשמו אבק וירקו בוץ לכל אורך הדרך, אבל חזרו הביתה מאושרים בזכות הניצחונות. הכחולים של ימאהה והוסאברג יחכו למרוץ השלישי. אולי בהשראת הנס של חנוכה, הם יחזרו להיאבק על המקום הראשון בפודיום ואולי יתחולל גם לנו נס קטן והחורף יגיע סוף כל סוף.
*נמדד בהקפה הראשונה ללא עצירה בעמדת מרשל
לתוצאות רשמיות מלאות של כל הקטגוריות באתר העמותה הישראלית למרוצי אנדורו - הקליקו כאן
4 תגובות
1
Ogash Ofer
22 בנובמבר 2010 ב 12:07
איזו ליגה!
כל הכבוד לרוכבי ולמארגנים.
תמונות מדהימות - תודה לקובי ולרונן על התמונות המיוחדות.
וכמובן לבועז על הכתבה.
2
אורח/ת
22 בנובמבר 2010 ב 21:22
תמונות סוף! אהבתי
המשיכו כך ותנו סיקור מעניין בכל העונה.
3
אורח/ת
22 בנובמבר 2010 ב 22:09
תאווה לעיניים
כתיבה מרתקת וצילומים נפלאים. ככה עושים את זה כמו שצריך. כבוד לרוכבים ולמארגנים וגם לכם על הסיקור הנהדר.
אלעד
4
אורח/ת
24 בנובמבר 2010 ב 07:20
מכל הענפים בספורט
מכל נענפים בספורט המוטורי, דווקא האנדורו הוא היפה ביות ראבל הוא מקבל פחות חשיפה כי הם רוכבים למרחקים ארוכים בתנאים קשים.
מתי יהיה בישראל אירוע בינלאומי? מתי?
בהצלחה לכולכם, יופי של כתבה.
טלי
תגובות