ב.מ.וו BMW X3

זה קרה לפני שנתיים, רק אתמול במושגים של תכנון רכב חדש. עולם תעשיית הרכב – שנפגע בבת אחת ממשבר כלכלי קשה, האמרת מחירי דלק ואימוץ כמעט היסטרי של התפישה שמכוניות הן-הן הגורמות העיקריות להתחממות כדור הארץ – ספד למכוניות צמאות לדלק, ובעיקר לרכבי שטח מגודלים שהצטיינו בצימאון יתר. ‘‘קטגוריית הכביש-שטח מתה’‘ הייתה התחזית השולטת. ואכן מכונית כמו ההאמר, מפלצת ענק המתאימה לתנועה עירונית בערך כמו שפיל מתאים לתפקיד חיית שעשועים בגן ילדים, החזירה את מפתחותיה לבורא המכוניות. אולם הקטגוריה ממש לא נעלמה מהעולם אלא התאימה את עצמה מחדש, והשקת ה-X3 דור שני היא דוגמא מוצלחת להתאמה שהקטגוריה עוברת. ויש לי חדשות טובות לאוהבי הז'אנר – הקטגוריה נראית חיה מתמיד, או כמו שאמר במאה ה-19 מארק טווין, הסופר ממדינות הדרום של ארה’‘ב ‘‘השמועות בדבר מותי היו מוגזמות למדי’‘

מה שהיה

הנהיגה הראשונה בב.מ.וו X5 (ב-2000), עדיין זכורה לי כאחד מהרגעים המכוננים בחיי המוטורים. כל הדעות המוקדמות והקדומות (גדולה, מגושמת, מוזרה למראה) נעלמו ברגע שנתתי גז. היא נורתה קדימה כפגז, האיצה למהירויות מטורפות, ופנתה כאילו היתה מכונית קלה ונמוכה בהרבה, וגם על שבילי עפר הפגינה התנהגות שלא הייתה מביישת מכונית ראלי גזעית (ואתם יכולים לשאול את כבוד ראש עירית ירושלים, ניר ברקת, שהתחרה פעם במכונית סטנדארטית כזו במרוץ ראלי). המתחרים לא התמהמהו להציג גרסאות משלהן למכונית ‘‘שטח’‘ גדולות ממדים, בעלות תכונות דינאמיות משובחות ואבזור ברמה גבוהה, מכוניות שהפכו ללהיט בארה’‘ב ולבורג חשוב ביותר במכונות המזומנים של חברות הרכב. לפני כשש שנים הציגה ב.מ.וו את הגרסה המוקטנת, ופתחה קטגוריה חדשה עם ה-X3. קטנה יותר, צפופה יותר, זולה יותר ומלהיבה פחות מאחותה הגדולה, שלא הצליחה (לפחות בארץ) לעורר את אותה רמת התלהבות. אחר כך הגיע המשבר הכלכלי, שפגע בעיקר בארה’‘ב...

אחרי שש שנים וממוצע של כמאה אלף מכוניות מדי שנה, מציגה ב.מ.וו את ה-X3 החדשה, וזו גדולה ורחבה יותר, חזקה יותר וגם חסכונית יותר. היא בהחלט נאה למראה והגיונית יותר בממדיה מהאחות הגדולה, וכניסה לתא הנוסעים מגלה אלגנטיות מהודרת ומרחב פנים נוח כמעט כמו זה של ה-X5. אבל לפני שנשאל אם עכשיו יש בכלל צורך באחות הגדולה, כדאי שנעיף מבט יותר ארוך וגם ננהג במכונית, שעל הנייר נראית מצוין. הרי לצורך זה בדיוק שלחה אותנו חברת ב.מ.וו כל הדרך לאטלנטה שבמדינת ג'ורג'יה בדרום ארה’‘ב.
ה-X3, שמיוצרת בדרום קרוליינה (בניגוד לדור הקודם שיוצר באוסטריה), מוצגת בשתי גרסאות. הראשונה ביניהן היא 20d – שני ליטר טורבו דיזל, המאובזרת בתיבה ידנית בעלת שישה הילוכים או תיבה אוטומטית חדשה עם שמונה הילוכים. הגרסה השנייה, i35, לוגמת בנזין, עם יחידת ה-3 ליטר טורבו טווין-סקרול המוכרת, אליה משודכת התיבה האוטומטית בלבד.
אך לפני שאפרט את ביצועי הגרסאות השונות, ארחיב קצת את הדיבור על המשותף לשתיהן, אתייחס (קצת מאוד, יש לכם תמונות) לעיצוב החיצוני ואעמוד קצת יותר על עיצוב הפנים ועל האבזור המשובח שבה.

עיצוב מורכב מאלמנטים היוצרים שלם (ולעיתים באמת רחוקות – שלמות). והשלם במקרה הזה נעים לעין. נכון שהעין שלי מעדיפה מכוניות נמוכות, ובכל זאת, ב-X3 אין גודל ‘‘רועש’‘, המעמיס את העין ומסתיר את הנוף כמו ברוב מכוניות הפנאי הגדולות. היא מצליחה להיראות הרמונית והעובדה שהאף נמוך משהו מהישבן, מצליחה להעביר תחושה של תנועה לפנים, וזה בהחלט מתאים לי. המראה מאחור מצליח להצניע את הגובה והחזית כולה צועקת ‘‘ב.מ.וו’‘. סך הכול ציון טוב (שזה המקסימום שאיזשהו רכב מגודל ומוגבה יכול לזכות בו בבית הספר שלי). פנים המכונית זוכה לעומת זה לציון מצוין. מושבים מעולים, ראות טובה, נוחות הפעלה טובה מאוד, שפע של מקומות אחסון, אבזור שכולל בין היתר חיבור אינטגראלי לאיי-פון, אופציות של חיבור לאינטרנט, הקרנה של חיצי ה-GPS על השמשה הקדמית ועוד כהנה וכהנה. חלק מגיע כסטנדרט, חלק כאופציה בתשלום והכול אלגנטי ושימושי, החומרים משובחים והצבעים נאים. מרחב הישיבה נוח מלפנים ומאחור והמושבים האחוריים מתקפלים בחלוקת 40/20/40, מה שמאפשר העמסה בנפח גדול מאוד (עד 1500 ליטר).
עד כאן הכול טוב ולא נותר לי אלא להניע.

בכביש וב’‘שטח’‘

ראשונה לקחתי את גרסת הדיזל (20d) בתצורה ידנית. ההתנעה מתבצעת כשהמפתח בכיס. הדיזל מגרגר בעדינות, וקולו כמעט ואינו נשמע. אני לוחץ את הדוושה והיא מזנקת קדימה בנחישות – למאה היא תגיע תוך 8.5 שניות. מנוע הדיזל, כדרכם של מנועי דיזל מודרניים, מגיב מייד ובעוצמה. מומנט מרבי מיידי של 38.7 קג’‘מ, כבר מ-1750 סל’‘ד (ועד 2750) נותן תחושה כללית של עוצמה נוכחת ונינוחה, כמו של מכונית קטנה יותר, וזה טוב. החיצים של ה-GPS, שמוקרנים על השמשה הקדמית יחד עם ההוראות הקוליות, יעילים מאוד בעת נהיגה, כי אין צורך להסיט את העיניים אפילו לרגע על מנת לנווט. עצירה ברמזור הראשון מדגימה גם את הגימיק החדש של הב.מ.וו – וגם סופגת את הביקורת הראשונה שלי עליה. המנוע מדמים את עצמו לדעת במצב עמידה, וחוזר לחיים מייד עם הסרת הרגל מדוושת הבלם. זה מצוין לחסכון בדלק בתנועה עירונית מפוקקת, אולם רעש המתנע בכל ארוע כזה מעצבן למדי וההתנעה מחדש מעט איטית מדי.

אבל צריכת דלק משולבת (לפי היצרן) של 17.85 ק’‘מ לליטר היא ממש לא תאומן ושווה את אי הנוחות הקטנה הזו. אנשי ב.מ.וו, אגב, טוענים שהמתנע עמד במבחני עמידות נוקשים ויאריך חיים לפחות כמו המכונית כולה. מערכת ה-i-drive של ה-X3 היא כמובן מהדור האחרון, זה שכולל מתג back וסוכריות נוספות, כך שהחיים על הסיפון עם המערכת הזו טובים מתמיד. עלייה על הכביש המהיר מציגה את יכולתה של המכונית לשייט במהירויות עליהן גוזרים בארה’‘ב מאסר ממושך, כך שלאחר גיחה קלה למהירויות ‘‘גרמניות’‘ חזרתי למהירות ‘‘ישראלית’‘ וכל שאציין הוא שהמכונית נוחה בשיוט מהיר ואיטי כאחד.

כבישים המדגימים את יכולתה של המכונית בנסיעה מפותלת לא היו בתפריט המארגנים ולכן לא אוכל לדווח על ניסיון אמיתי, אך בהתחשב בכך שלמכונית הגה בשרני ובעל תגובה טובה מהרגיל במכוניות מסוג זה, ומערכת הנעה כפולה מתקדמת המתאפיינת ביכולתה לשלוט בהעברת הכוח גם מצד לצד, ולא רק לפנים-אחור; ויש אופציה לקבל מתלים בשלוש דרגות קשיחות (נוח, ספורט, ספורט פלוס), אני בטוח למדי שהתנהגות הכביש שלה, גם בכבישים אתגריים, תהיה טובה מהרבה מכוניות המכנות את עצמן ‘‘ספורטיביות’‘.
על העדר כבישים אתגריים, ניסו אנשי ב.מ.וו לפצות במסלול שטח בן כשמונה קילומטר. היה זה מסלול שעבר ביער דליל עם קרקע בוצית בחלקה. בקיצור, מסלול קק’‘ל אופייני שכל מכונית ליסינג תעבור ללא מאמץ מיוחד. והב.מ.וו...לא התאמצה במיוחד. אפילו הירידה ה’‘תלולה’‘ בה הפעלנו (לפי בקשת המארגנים) את מערכת בקרת מהירות הירידה, לא באמת דרשה התערבות של מערכת כזו. בקיצור, אין לי מושג איך המכונית תתנהג בשטח טכני קשה, אבל אתם לא באמת רוצים לדעת, נכון?

שכרון כוח

את גרסת הדיזל הידנית החלפתי בצער בגרסת בנזין אוטומטי. ‘‘את הגרסה שמתאימה לי, בחנתי כבר’‘ חשבתי...וטעיתי, בגדול.
גרסת הבנזין (i35) מגיעה רק באופציה אוטומטית, ולחיצה ראשונה על הדוושה של עמיתי לנסיעה, נהג מהיר וציניקן ידוע, הוציאה ממנו את ההצהרה ‘‘עם אוטומטי כזה, מי צריך ידני’‘. ומה שנכון – נכון. מנוע השש בטור המופלא של ב.מ.וו עם הטורבו כפול הנחירים (יעיל בסל’‘ד נמוך כמו גם בגבוה) מפיק ממנוע ה-3 ליטר שלו 306 כ’‘ס, ומרשים יותר מומנט של 41 קג’‘מ כל הדרך בין 1200 ל-5000 סל’‘ד. כשמנוע כזה משולב בהרמוניה מושלמת לתיבה אוטומטית עם שמונה הילוכים, התוצאה מתבטאת במשיכה ותאוצה שאינה נגמרת. התאוצה למאה מסתיימת תוך 5.7 שניות והתאוצה ממשיכה צפונה למאתיים, עד 245 קמ’‘ש, וכל זאת בקלילות מרשימה ביותר. ברור שצריכת הדלק כאן גבוהה יותר, אולם עם צריכה משולבת (רשמית) של 11.3 ק’‘מ/ליטר, אין לה בכלל במה להתבייש.
ה-X3 הוא מתחרה ראוי ביותר בקטגורית הפנאי-פרמיום, עם ביצועים מכובדים בגרסת הדיזל ומלהיבים בגרסת הבנזין, עיצוב נאה ופנים מוקפד. נשארת רק שאלת התמחור כסימן שאלה מעל עתידו של ה-X החדש בארץ הישנה.

ב.מ.וו X3 - נתונים טכניים

מנוע

מנוע 4 ציל', דיזל, אורכי, מגדש טורבו, 1995 סמ’‘ק (6 ציל', 2979 סמ’‘ק)

תזמון גל זיזים עילי כפול, 16 שס', (24 שס')

הספק/סל’‘ד 184 כ’‘ס/4000 (306 כ’‘ס/5800)

מומנט/סל’‘ד 38.7 קג’‘מ/1750-2750

מרכב

הנעה כפולה

הילוכים אוטו', 8 היל'

מתלה ק'/א' מקפרסון, מוט מייצב/ רב חיבורי, מוט מייצב

בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים

מערכות עזר ABS, ESP

צמיגים 225/50-17 (245/50-18)

מידות

בסיס גלגלים 281 ס’‘מ

אxרxג 464.8x188.1x166.1 ס’‘מ

משקל 1800 ק’‘ג (1880 ק’‘ג)

נפח תא מטען 550-1600 ל'

מהירות מרבית (יצרן) 210 קמ’‘ש (245 קמ’‘ש)

0 ל-100 קמ’‘ש (יצרן) 8.5 שנ' (5.7 שנ')

צריכת דלק (יצרן) 17.8 ק’‘מ/ל' (11.3 ק’‘מ/ל')

מחיר

מחיר מ-340,000 ש’‘ח לדיזל

אחריות 24 חודשים