שטח האש מדרום לצאלים מאכלס בימי חול טנקים, נג''משים ושאר כלים קרביים אשר מסתובבים בשטח ועושים בו כרצונם, כאן, החליט גנרל נועם היימן יסתובב גם הצבא שלי-החליט וביצע וכך בשבת, עם אור ראשון נמלא המדבר בגרגור מנועים ורעמי אגזוזים-עשרות אופנועים, טרקטורונים וכלי רכב מסוגים שונים מילאו את אזור הכינוס מחכים לרגע הגדול-ההזנקה למרוץ ההקפות.
הכותב השתתף כאופנוען וכל המרוץ מתואר מכיסא אופנוע שטח ודרך משקפי אבק.
עידו גביש כותב את הסיכום שלו לאירוע
מרוץ ההקפות כולל 4 הקפות של כ27 ק''מ סהכ כ 108 ק''מ של שבילי מדבר פתוחים אשר צועקים ''מהר, יותר מהר, הרבה יותר מהר''.
ראשון יצא לדרך יוני לוי –אופנוען מוכשר אשר קוטף כל פרס אפשרי בארץ ואחריו בזה אחר זה רוכבי הקטגוריות השונות, אני מתקדם ומגיע לקו הזינוק, ''שלוש, שתיים, אחת ואני יוצא לדרכי, העולם הופך לפס צר אותו אני רואה דרך המשקף, ענני אבק של קודמי להזנקה מסמנים את הנתיב, הדרך חולית, חלקה ונוחה לרכיבה, אני נותן בגזיה והמנוע צורח, הכתום נושא אותי במהירות מסחררת עולה במעלה השביל ולפתע השביל נעלם מתחתי, זו מדרגה של כ-3 מטר.
הלב צונח ואיתו כל האופנוע, חבטה קלה בכנף הקדמית והאופנוע ממשיך לדהור, שוב מדרגה ושוב ריחוף קל, תפסנו את השיטה, אני והכתום ממשיכים לדלג ולרחף.
במורד הדרך מופיע חץ אדום אשר מסמן ימינה, אני מתקרב ומנסה לפנות לימין אך האופנוע מתעקש להמשיך ישר, ימינה אני צועק לו והוא ממשיך בשלו, אני נוקט באלימות ומפנה את הכידון בחזקה לימין, הסורר הוכנע וכעת אנו מגיעים לשביל ובו במפים רבים אשר מקפיצים ומרעידים את כל עצמותי, אני מרוכז בקפיצה הקרובה ולפתע עובר אותי ענן אבק –מה זה? נס מהשמים? עב''מ?
בלהט הרכיבה שכחתי שאני במרוץ וכנראה שיש רוכבים טובים יותר, רק שלא יעבור אותי עכשיו עוד רוכב אחד אני ממלמל ונענע חלקית לתפילתי, לא רוכב אחד עובר אותי אלה שניים, כנראה שצברתי בעקבותיי טור של אופנוענים עצבניים אשר מגדפים את העגלה אשר מקרטעת לפניהם, אני ממשיך ברכיבה וכמעט ועולה על אופנוע ורוכב אשר שוכבים על החול, אני נבהל ורץ אל הרוכב, ''מי אתה'' אני שואל, ''לא יודע'' הוא משיב, ''כתוב לך דדיה על האופנוע, אתה אריאל דדיה'' כנראה משיב אריאל, ''אני מכיר אותך נכון''? כאן כבר עלה בי מפלס הדאגה (לא נפגשנו מעולם).
לרכב החילוץ אשר מגיע למקום אני מסביר שאריאל לא בפוקוס, ''מי אני'' אני שומע אותו שואל את המחלצים ואני ממשיך בדרכי, לא עוברות שתי דקות ואותו אריאל אשר אבחנתי כחולה במחלת השכחה חולף גם הוא על פני, הוא אולי לא זוכר מי הוא אבל לרכב במהירות מסחררת הוא עדיין זוכר.
אני עובר הקפה ועוד הקפה ומגיע לסיבוב האחרון, הרגשה של סוף המרוץ משתלטת עלי, זוהי אופוריה מסוימת, שחרור מלחץ אדיר, ובדיוק בפניה האחרונה אני מוצא את עצמי סמוך לרוכב נוסף (דן ויצמן מקום שלישי בסניורים) אני בוחר לפנות ימינה בחדות ומוצא את עצמי מעופף מעל שלושה במפים צמודים, האופנוע מרקד לכל הכיוונים ואני באוויר-הצילו, נחיתה ושוב קפיצה, הרגליים ברחו מהרגליות, נחיתה על הישבן, הרגליים מונפות באוויר, אני ממשיך ברכיבה וחוצה את דרכו של ויצמן ורואה את פיו הפעור ופניו מלאות ההתפעלות (בסיום הוא סיפר לי שלא התפעל אלה חישב כמה מקומות יפסיד עד שיגיע החילוץ המוסק).
אני ממשיך לעבר דגל הסיום ועוצר את שעון הזמן בדיוק על 100 דקות מטורפות ומהנות, מיד אחרי מגיעה הרוכבת היחידה בכל המרוץ- תמי פרץ הידועה כתמי של מלכי או סתם תמי הדוגמנית. תמי מסירה את הקסדה ולאחר 108 ק''מ של רכיבה ברוח חמה ואבק מדבר היא מציגה פנים זוהרות, נקיות ומטופחות, היא כנראה עוצרת להתרענן בעמדת התדלוק אני מהרהר בפלא, מעניין אם היא מבקשת לקזז את זמן הטיפוח מזמן המרוץ?
אני מחנה את האופנוע, מסיר את המיגון, שותה ומצטרף לצוות הצופים בהמשך ההצגה.
כעת המגרש מתפנה לכלים היותר כבדים לפי הסדר.
ראשונים מזנקים הטרקטורונים (זה כמו שני אופנועים שמחוברים ביחד ) אשר משאירים מאחוריהם ענק אבק, את המקצה יסיים בזמן הטוב ביותר הדר ויברגר בזמן של שעה ו21 דקות, את המקום השלישי בטרקטורונים Q2 לוקח אבו עצא מוסא נציג המגזר הבדואי אשר אני מבחין בו ליד לוח התוצאות כשהוא יחף, ''תגיד'' אני שואל אותו, ''ככה רכבת'' ? ''וולאק לא, אסור'' הוא עונה ''יש אחד קרח שבודק שיש לך מגפיים אז אני שם מגפיים אפילו שזה מפריע קצת בגלל הקיק בגלל שהאופנוע אין לו סטרטר''. ''הבנתי'' אני משיב.
כאן המקום להודות לניצן שקל על תרומתו במרוץ זה ובכל תחום המרוצים בארץ, אפילו הבדואים הפרועים ביותר משקשקים לידו.
בשעה 11:30 נשמע רעם של מפלצת ועדו עם הזיבר יוצא לדרך , עדו כהן חזר בלילה לפרדס חנה לתקן את המפלצת וכנראה עשה עבודה טובה כי את המרוץ הוא סיים בשעה ו17 דקות שהעניקו לו את המקום הראשון בכל קטגוריית הרכבים ומקום שלישי בכל המרוץ אחרי שני אופנוענים - יוני לוי אלוף האלופים שעה ו12 דקות ומתן ניר שעה ו15 דקות.
מיד לאחר עדו והמפלצת יוצאים בזה אחר זה כל רכבי הקטגוריות השונות- הריזרים, הריזרים המשופרים, והרכבים המשופרים וכד'.
גם קבוצות הג'יפאים מתייצבים בהרכב מלא הכולל נהג, נווט, סדנה ניידת, שולחנות אוכל, מנגלים, בשרים, נקניקים, שקשוקות, סלטים ועוד, מהיכרותי את פיתולי המסלול אני מקווה בשביל הנהג והנווט שהם התאפקו בחדר האוכל המאולתר ושמו מחסום לפיהם, יישאר להם הרבה אוכל גם אחרי המרוץ ולפי הכמויות שראיתי על השולחנות זה יספיק גם למרוצים הבאים.
לקו הזינוק ממשיכים ומגיעים בזה אחר זה רכבים שאף שוטר לא היה שמח לראות על הכביש, חלקם בעלי שלדה מוכרת אך זה הדמיון היחידי – הרעשים אשר יוצאים מהמנועים יבהירו גם לשוטר חירש שמדובר במפלצות עתירות כוח ואכן עם הזינוק רועדת האדמה ורכב אחרי רכב משאירים אותנו מכוסים באבק המדבר – מעניין איך נועם היימן יודע תמיד להיכן תנשב הרוח ביום המרוץ וממקם תמיד את האוהל בתוך האבק.
לאורך כל המרוץ נשרו מתחרים רבים –זה סבל מפנצ'ר, לזה נקרעה הרצועה, לצוות 62 של יובל שרון מגיעה הבשורה שיובל שבר ציריה ויובל מגיע מקרטע לאכזבת כפרה הצלמת וכל הצוות ואני מנסה להרגיע ואומר שעדיף שבר בשלדה על שבר בשלד.
המרוץ תם ואנו זוכים לרגעים יפים בטכסי חלוקת הגביעים.
שגיא היימן (מקום שני באופנוענים הקשישים) שואל עם אפשר לעלות לפודיום בתחתונים ונועם מסביר שיש כאן צוות של צלמים בינלאומי שמצלם את המרוץ ולאור מצבה המעורער של מדינת ישראל זה יכול לפגוע בתדמיתנו בעולם, שגיא מסכים בשם ההסברה הישראלית לשים עליו מכנסיים ועולה אל הפודיום במקום השני כשלצידו הזוכה ניתי עוזיאל (מזל טוב על הHM החדש) ובצידו השני דן ויצמן. בזה אחר זה עולים הזוכים בקטגוריות השונות, הגביעים מונצחים בתמונות ותם לו עוד מרוץ מקצועי ומהנה אותו הפיקו נועם היימן וצוותו המסור אילן, ירון, מוזס, עמית, ודרור. תודה ולהתראות במרוץ הבא.
אופנועים מקצועית
1. יוני לוי
2. מתן ניר
3. נמרוד חמו
אופנועים סניורים
1. עוזיאל ניתאי
2. שגיא הימן
3. דן ויצמן
אופנועים כללי
1. תום קול
2. בן גורמזנו
3. עודאי אבופול
אופנועים עד 250 סמק
1. תומר שפירא
2. בר נוב
3. יעקב גל
טרקטורונים מקצועי
1. הדר ויינברגר
2. נעם דהן
3. דני עידן
טרקטורונים עממי
1. עידן חמו
2. מולאי אביחי
3. אבו עצא מוסא
רכבי שטח קלים
1. צחי כפרי
2. יפרח אלירן
3. דור חסון
טרופי טראק
1. עידו כהן ונמרוד 'קיד' אופיר
2. לירן סברוב ואייל אפרתי
T1 4X4
1. שי שמעוני ואביב ספקטור
2. רז הימן והלל סגל
3. גל שחם ובן לאוטרבך
T1 2X4
1. מתן אליהו ונתנאל חייט
2. ארז לוי וזהר קפנר
3. יובל שרון
T2
1. רועי שפירא ואיתי מולדבסקי
2. אודי פורת ודודי עמר
3. צביקה נפתלי וחזי בצלאל
T2s
1. צביקה גז ואבי דהן
לתמונות וסיקור משישי 2.9.11, ההכנות לקראת המרוץ - הקליקו כאן
1 תגובות
1
Ogash Ofer
12 בספטמבר 2011 ב 18:25
ברכות לעדו גביש
תודה על הסיקור המיוחד מתוך המירוץ (כלומר מממושב האופנוע ודרך משקפי האבק...) וברכות על הכתבה הראשונה באתר השטח.
ותודה לעדי כפרה על התמונות (ויש המון המון מספיק לכולם).
תגובות