חוצה נגב - 3 ימים - שבועות 2012

נפגשנו בדימונה, וערכנו שיחת היכרות ותדריך בחניון החולות הצבעוניים שבפתח מכתש חתירה - המכתש הגדול. חצינו את המכתש, עלינו את מעלה אברהם והתוודענו את מאפייני המכתש, בתצפית ליד האנדרטה ע''ש ראש עיריית רמת גן - אברהם קריניצי, מאמץ הצנחנים.

יצאנו מהמכתש הגדול וירדנו במעלה צין לטבילה מרעננת בעין עקב. את היום הראשון היינו אמורים לסיים בחניון לילה במכתש רמון, תוך חציית שמורת מצוק הצינים. אבל אחה''צ גילינו שהפג'ארו של בני מאבד מים. פירוק מגן הגחון איפשר לנו לראות שמדובר בחור לא קטן ברדיאטור שאינו מאפשר מילוי מים תוך כדי תנועה. התארגנו לגרירה בנתיב הקצר ביותר למקום מפגש עם הגרר, כשהניסן של אבי מוביל את השיירה. הערב ירד ואת הגרירה סיימנו בחושך בכניסה למפעלי צין. נפרדנו מבני ומדיויד ונסענו לחניון הלילה הקרוב שלמרגלות הר ההר.

היום השני התעוררנו ביום השני, ארוחת בוקר קצרה, ביקור והסבר על שדה הבולבוסים הקרוב, עלייה לכביש וירידה דרך מעלה עקרבים לערבה. במעלה העקרבים סיפרנו את סיפורו של איש הלחי , לייזר בן עמי והיד המפוסלת בקיר המעלה ונכנסנו לשטח בנחל צופר בואכה מעלה עשוש. בתקופה זו של השנה היה מעלה עשוש אמור להוות איזשהו אתגר לרכבים אבל לאחר הכנת המעלה, בחירת נתיב נכון ותפעול נכון של הרכב, עלו כולם את המעלה בניסיון הראשון, ללא קושי מיוחד. הפתיע את כולם ניר עם הויטרה (בלי נעילות, בלי הגבהות, בלי צמיגי שטח) שעלה את עשוש בקלילות, למרות שזו הפגישה הראשונה שלו עם המעלה.

ממעלה עשוש נסענו למעלה ורדית אותו היינו אמורים לרדת. למעלה נפרץ מעקף בו ניתן לרדת ולעלות בקלות. ירדנו את ורדית ונחומי היה היחידי שגם עלה את המעלה ורק תקלה חוזרת בנעילות, מנעה ממנו להגיע לראשו ותקעה את הדיסקו באמצע הדרך, בלי אפשרות לנוע לכיוון כלשהו. נוסף על כך, זיהינו שלולית בריאה של שמן גיר מתחת לאוטו. במצב זה היינו חייבים להעלות את אבי לראש המעלה דרך העוקף, חיברנו אליו כמה רצועות יחד ומשכנו את הדיסקו מעט קדימה, באופן שאיפשר ירידה בטוחה אחורנית. בדיקה חוזרת של מפלס שמן הגיר כשהדיסקו עומד על משטח ישר, הראתה שהמפלס תקין ושהנזילה פסקה. נשמנו לרווחה. הפעם ניצלנו מגרירה ארוכה ובעייתית, לתוך הלילה. הגענו לחניון אשלים ולמקלחת החמה. מדורה, בשר על האש, טקס צנוע של ערב שבועות וכולם נרדמו במהירות.

היום השלישי התעוררנו ליום השלישי של הטיול, כשמזג אויר מושלם מצפה לנו ובאמת, בניגוד ליומיים הראשונים של הטיול שהיו חמים מאוד, טיפטף עלינו גשם לכל אורך היום. נכנסנו לדרך המובילה לבארות עדה ומשם לשבילים המהירים של שמורת הנחלים הגדולים. עצרנו בסלע חיל האויר והזכרנו את לוחמי תש''ח, עלינו להר צניפים ומשם לכיוון בקעת עובדה, דרך בקעת סיירים ומישור סעיפים, עין נטפים ומעלה אילת. הגענו לאילת ממערב בשעות אחר הצהרים כשהנוף הנשקף לפנינו הנו (לפחות בעיניי) היפה בארץ. מסע ארוך, מהנה, מגוון, עם אנשים נהדרים, בו חצינו את הנגב מצפון לדרום והגענו עד לנקודה הדרומית ביותר של הנגב.

תודות: לכולם - על שיתוף הפעולה, על הנכונות לעזור, גם כשהיה קשה ומאוחר ועל האוירה הטובה לכל אורך הטיול. המשתתפים הם המרכיב החשוב ביותר בכל טיול וגם הפעם, הם אלה שעשו אותו מיוחד. וכמובן לארז, שבלעדיו הטיול לא היה יוצא לפועל. היה מעולה! להתראות בטיולים הבאים.