שטח 4X4

שטח 4X4 > יומני מסע בארץ > טיולים ומסעות בארץ

נופי בראשית ונחלים עלומים בהר הנגב

את הר הנגב ניתן לחצות במספר צירים. אחד יפים הוא ציר המתחיל ליד העיר הנבטית עבדת ומסתיים בנחל חורשה בואכה גבול ישראל מצרים.
הציר ייחודי, בלתי מטוייל, ובו מעברים טכניים לרוב ואילתורים בעת חציית ערוצים. החברים "עשו לייק"
צילמו: אמיר נחומי ויהודה חדריאן

מאת: אמיר נחומי

11/06/13

טיול ג'יפים דרום

יוצאים מעבדת עם הפנים מערבה - בעקבות הנבטים???

גבולה הדרומי של ישראל המקראית – נחלת שבט יהודה, נח לו היכן שהוא על שיפולי מדבר יהודה לפני העיר ערד.
כל חבל הארץ שדרומה לשם לרבות התוואי של נחל באר שבע ונחל הבשור, החולות שמערבית להם ומשם דרומה עד עציון גבר – היא אילת היתה ממלכה של עם יחודי שמוצאו לא נודע וכל פרנסתו על הובלת שיירות במדבר. חבל זה שהיום מכונה בפינו הנגב הוא הממלכה של אדוני המדבר – הנבטים.
הנבטים הובילו את שיירות הבשמים והתבלינים שמוצאם במזרח הרחוק לציויליזציה של העולם היווני והרומאי החל מ-400 שנים לפני הספירה ועד תחילת המאה הראשונה לספירה, עת אלכסנדר ינאי שכבש את עזה סגר להם את הביזנס. והם נטשו את רכבי ה 4x4 שלהם הגמלים, והפכו חקלאים ומגדלי סוסים.
קטע הדרך בנגב המזרחי שמתחיל במצודת מואה ונגמר בעיר עבדת ידוע כדרך הבשמים. ברם, הנבטים היו צריכים להמשיך ולהוביל את השיירות עד הים התיכון בואכה עיר הנמל עזה.
לגבי הקטע המערבי של דרך הבשמים יש הרבה לא נודע וספקולציות. אנחנו בחרנו הפעם ציר שיכול להיות שחלקו נכבש כבר עי הנבטים על גבי ספינות המדבר שלהם – הגמלים. תחילתה בנחל עבדת שהחל מתחילת האלף הראשון הפך להיות לשטח עקרי בחקלאות הנבטית שסביבות העיר עבדת. גם אנחנו התחלנו שם וחלפנו את בורות המים של רמליה (שנצפים מכביש 40), בדרכנו מערבה לאורך הקיר של רמת מטרד.

בנחל עבדת - היום נחלתם של בדואים רבים הנסמכים על בורות המים של הנבטים

ארוחת הבוקר ליד בורות המים שבנחל עבדת

בורות המים שבנחל עבדת ירוקים אך רטובים... לעדרי הצאן ולבדואים - מים חיים בארצות חמה

עקיפת רמת מטרד מסיבות ברורות...

את רמת מטרד חייבים לעקוף עקב המצאותו של בסיס חה''א רמון על המשטח השולחני הגדול של הרמה.
לפיכך יוצאים מהנחל ומטפסים על הלשונות של רמת נפחה דרך מעלה צנע שהוא מעלה בלתי מטוייל שזרימות המים חרצו והרסו אותו. ביצענו הכוונה נזהרנו משיפועי הצד וכל הרכבים האמיצים נערו את האבק במרומי לשון נפחה. על גבי הרמה הדרך לעיתים נעלמת אין קוליסים, ולסרוגין נוסעים בנחל צנע עד שלבסוף מתפתלים במעלה הנחל להר נפחה 846 מטר מעל פני הים.

מים חיים בנגב

מעלה רמת נפחה

חציית רכס נפחה בואכה לעבר עוד נחל עלום בשם גבא

במהלך התנועה בציר לשונות נפחא המטושטש, מתגלה רכס נפחא באופק בכל הדרו. ממש נוף בראשית, דרך אמיתית לג'יפאים.

בחציית רכס נפחא

ציר טכני במורד נחל גבא

נחל גבא יורד מערבה בשיפולי הר נפחא לעבר נחלים גדולים יותר הנשפכים לנחל נצנה המנקז כמעט את כל הזרימה מהר הנגב צפונה לעבר חוף עזה. הציר מאוד טכני ולסרוגין עובר בערוץ הנחל הרווי בולדרים ולסרוגין יוצא מהערוץ אל הדפנות לעקוף בשיפוע צד קטע שבלתי עביר לחלוטין בתוך הערוץ.

נחל גבא

ארוחת צהרים בצל רותם בנחל גבא

קטע הדרך האחרון - נחל וופסי - נחל יתר - נחל סרפד - למרגלות הר חמרן - נחל חורשה

נחל גבא מתחבר בדרכו מערבה לנחל עלום נוסף בשם וופסי. עוד נחל שבו בקושי רואים עקבות גלגלים. הנחל מתעקל דרום מערב ופוגש את אחד הנחלים היפים שמנקזים את הר הנגב הלא הוא נחל יתר. בנחל יתר, דרך שכולה עקבות רכב של מטיילים ורכבי צהל ובו צמחיה למכביר לרבות פרחי בוצין קיסרי. נחל יתר מתחבר לנחל עקרב הגדול ממנו שגם הוא מתנקז לנחל ניצנה.
במפגש הנחלים עלינו על ציר המתנהל מערבה לאורך הרכס של החמרן, לעיתים בתוך נחל סרפד. על הדרך ביקרנו באתר מפתיע שבו ריף אלמוגים שגדל בים תטיס בתקופת האאוקן. אאוקן היא תקופה גאולוגית שראשיתה בעידן שבו התחילו הימים להציף את היבשות ונמשכה 21 מיליוני שנים, מלפני 56.5 מיליוני שנים עד לפני 35.5 מיליוני שנים. מקור המלה ביוונית, ומשמעותה השחר החדש. התקופה נקראת כך כי חלק מהמאובנים המצויים בשכבות התקופה הזו מורכבים גם ממינים הקיימים גם היום. ראינו את שרידי האלמוגים ואף מאובן של צדף גדול. לבסוף הובילה הדרך יובל קטן לנחל חורשה הרחב והארוך שמקורותיו בהר חורשה ושפכו לתוך נחל ניצנה.
למרגלות הר חמרן מצאנו בוסתן קטן עם עצי דקל ועצי רימון, שם עשינו אתנחתא לקפה ועוגה. הדרך בנחל חורשה מאובקת אך מרשימה, בואכה לעבר היישוב עזוז שבמערב הנגב. שם פגשנו שוב אספלט שחור שמציין את סוף המסע.