על מה כל הסערה - אופנועים בשלג

רך כמו דיונה במרוקו...

סערה פקדה את ארצנו החמימה. שלג נערם במקומות הגבוהים, על פני חלקים רבים של המדינה. רבבות אזרחים נותקו מחשמל, כביש מספר אחד נסגר לתנועה, איילון מוצף והארץ הייתה תוהו ובוהו. עם שוך הסופה, יצאנו אל ההרים. אט-אט עלינו בגובה והנוף סביב הולך ומלבין. תחילה היו אלה כתמי שלג צחורים ומהר מאוד ראינו רק לבן בעיניים.

שדרנים נרגשים, מנסים מעל גלי האתר, לשבור את רוחנו בדיווחים על דרכים חסומות וסכנות מוחשיות. בראשי נרקמה כבר התכנית – נתקדם עד כמה שהאספלט ייטיב עימנו ומשם נפרוק את האופנועים לשטח.

נוף שלגים מרהיב למראה. נכון הדבר שבעתיים בארץ דלת משקעים מסוג זה, כמו ישראל. תוך כדי תנועה בנוף המושלג, דווקא החוויה המרגשת ביותר הייתה במקומות המוכרים. על שביל ידוע, סמוך לעץ אלון עתיק וסלעי ענק המונחים מימין לדרך – הכול עכשיו עוטה לבן. העץ מנמיך ענפיו מכובד השלג, הסלעים עוטים חג, כמו עוגות קצפת ענקיות והשביל הקשה רך עכשיו כמו דיונה במרוקו.

רוכבים בשלג

מנחל כסלון פנינו אל מעלה צובה. אין זכר לדרדרת הכה מוכרת של המעלה. במקומו, עוטה המעלה שכבת שלג בגובה של כשלושים סנטימטר ויחד עם זווית המתלול מקשים על הגלגל האחורי של האופנוע לייצר אחיזה. הפשרת פתיתי השלג חורצת נתיב עקלקל במורד המעלה. אני מתחבר אל הזרזיף ורץ איתו מעלה. תוך כדי העפלה, נדרש לנווט אל זרזיף מקביל עם קצת עבודת רגליים, מצערת נדיבה וישבן משוך לאחור – לעידוד האחיזה בגזרת הגלגל האחורי. ההתמודדות עם העלייה דורשת ריכוז ומאמץ, אך מהנה בצורה בלתי רגילה. צובה בידינו, קיפצובה.

בנקודה בה חוצים את הכביש לכיוון הר איתן הבחנו במחסום משטרתי. רכבים שנקלעו למקום משני כיווני הדרך, עומדים משתהים מול המחסום. המיית מנועי האופנועים משכה את תשומת לב השוטרים, אשר הביטו בנו בעיניים כלות. בטרם הבינו הנוכחים מאין באנו ולאן אנו פונים, חלפנו בנונשלנטיות על פניהם, בין הרכבים התקועים תחת מעטה השלג הכבד. 

טכניקה של רכיבה בשלג

ההוסאברג הקליל מצויד במנוע ארבע פעימות חזק, שמושך כבר מהסל''ד הנמוך. כדי להתחיל ברכיבה נדרש לשלב להילוך שני, שכן בהילוך ראשון האופנוע נשאר במקום, בעוד הגלגל האחורי שקוע בספין תקשורתי מטורף.

קשה לרכוב בשלג ללא צמיגי מסמרים ייעודיים (בוקר טוב פינלנד), לכן ההוסאברג ושכמותו הם כנראה המועמדים היחידים שמסוגלים לו ובהנאה. עבור רכיבת שלג, הנדירה במחוזותינו, נדרש שילוב של משקל עצמי נמוך ועוצמת מנוע נדיבה, המאפשרים לאופנוע להתרומם אל שכבת השלג העליונה ולהפוך את חווית הרכיבה לסוג של גלישה.

ההוסאברג עושה זאת בהצלחה, כשהגלגל הקדמי מאיים להתחפר אל תוך השלג אני מושך את הגוף לאחור ומאפשר לגלגל הקדמי לרחף ממעל ולגלגל האחורי להפוך בעקבותיו כופתאות של שלג כדי ליצור את הדחף הרצוי קדימה. הכול סביב לבן, נקי ויפה, כה יפה. בד בבד זוכה הרכיבה לנופך מעט מסתורי, כאשר רב הנסתר על הגלוי ולא ידוע היכן תחת השלג מסתתר לו סלע בולט, או גזע עץ המוטל באלכסון ומאיים להטיח אותי מעל האופנוע.

ביצוע הפניות קצת יותר מורכב, אך לא פחות מרנין. פלג הגוף נותר במרכז האופנוע כדי לא להטביע את הגלגל הקדמי והכניסה להשכבה מתבצעת בעזרת הטיה משמעותית והחלקה אחידה של הגלגל האחורי. הגלגל הקדמי חותר לעצמו נתיב צד בדופן השלג הרך, טווה לגלגל האחורי את מסלול הגלגול. החשש מנפילה כמעט שלא קיים, מאחר והמצע סביב רך ולא מאיים. ביציאה מהפנייה נתזים של שלג מכל עבר יוצרים ענן של תפאורה באחוריי ואני מרגיש ממש כמו טווס.

קדמי מרחף ואחורי חופר...

ממשיכים לעלות בגובה אל פסגתו של הר איתן. הנוף הנשקף בדרך עוצר נשימה. תצפית מקיפה פורסת לפנינו את עין כרם המושלגת, מבשרת ציון לבנה ואת פאתי ירושלים המערביים. מסוקים צבאיים, החגים ממעל, מזכירים לנו עד כמה ההיערכות מורכבת.

ספלאש, חטפתי גוש שלג טועה לאחורי הקסדה ופתיתי שלג נמסים אל תוך גבי. נרעד אני חוזר ללבוש את הכפפות וממשיך להתחמם תוך כדי רכיבה אל פסגת הר איתן. השלג כבר נערם לגובה של כמעט מטר.

ג'יפים אינם מסוגלים עוד להתקדם וגם לאופנוע קשה יותר להתחיל ברכיבה. אני מסבסב את האופנוע ומתחיל ברכיבה לכיוון ההפוך, בירידה. תופס תאוצה ובעיקול כהה חוזר מעלה ועולה עוד ועוד. הגלגל הקדמי ממש מרחף מעל השלג, בעוד האחורי חופר כמו בולדוזר נאמן בעומק ממנו כמעט שאינו נראה. 

זהירות - גזע סמוי!

המנוע עובד קשה וסיבובי המנוע מרקיעי שסתומים. האופנוע עדיין לא יציב, אך אט-אט עם ההאצה ממריא קדימה. עולה להילוך רביעי והכול מרגיש כבר יותר יציב וזורם - כיף.

בדרך שלפניי עולים מתוך השלג ענפים דקים ובעודי מתקרב, כדי לחצות ביניהם, אני מבין שכל אותם ענפים יוצאים מגזע סמוי. גופי נדרך לקראת החבטה, מושך את גופי לאחור והופ המפגש מניף את הגלגל הקדמי מעלה ואני לא מרפה מן המצערת, כדי לכלות את המעבר על גבו בהצלחה. איזו תמונה נפלאה.

לא לגמרי חסומות...

שמש נמוכה מאירה שמיים אדומים וצינת השלג גוברת. אנו מעמיסים את האופנועים לעגלה ומתחברים לחימום שבתוך הרכב, בייחוד לזה המכוון לרגליים. הכבישים בדרך חזרה עדיין שוממים ואותות הסערה ניכרים על הרכבים התקועים בצידי הדרכים. שדרני הרדיו מתחלפים, אך המסרים נותרו חדים וברורים – ''כל הדרכים לירושלים חסומות''. לא לגמרי חסומות, אני אומר בליבי וחיוך גדול עולה על פניי, כשאני מסובב את ראשי לאחור ונפרד בקידת ראש קלה מההרים המושלגים עד הסערה הבאה. באמת שלא ברור לי על מה כל הסערה...  

קישורים לעוד טיולי שלג מהסופה של דצמבר 2013

באנו לעבוד - טיול טרקטורונים בשלג של הרי ירושלים טיול ג'יפים בשלג של הרי ירושלים טיול מועדון ג'יפ לשלג של מרומי הגליל