נקודה בשטח – חירבת סמארה

במהלך המאה ה-19, בעיקר בחצייה השני, עסקו הפלחים בעמק חפר בעיקר בגידול אבטיחים. ההתיישבות התרכזה אז בחלק המזרחי של העמק, שם האדמות היו ראויות לעיבוד, החלק המערבי היה ברובו אדמת ביצות. תושבי כפר קאקון גידלו כמות כה גדולה של אבטיחים, שהחלו לייצא אותם, בעיקר למצרים אבל גם ללבנון ולסוריה. ואיך מייצאים אבטיחים בתקופה שבה עוד לא היו רכבות או משאיות? דרך הים.

האבטיחים הוסעו תחילה ברפסודות על פני נחל אלכסנדר, עד למוצאו, שם נבנה נמל קטן ממנו יצאו ספינות טעונות אבטיחים לנמלי היעד. הנמל נקרא ''מינת אבו-זבורה'', על שמו של סוחר האבטיחים הגדול ביותר באותה תקופה, איסכנדר אבו-זבורה (מינת – נמל, בערבית, הים זהו המעגן של בית הספר ''מבואות ים'').

ואם הזרימה בנחל היתה מועטה (אבטיחים הם הרי גידול של קיץ) ואי אפשר היה להשיט את הרפסודות, טענו את האבטיחים על גמלים, בשקי רשת. כשהגיעו הגמלים לנמל, היו מכניסים אותם לתוך המים ופותחים את השקים. האבטיחים היו צפים, וכך היה קל לאסוף אותן ולהטעינם בספינות.

באותו תקופה, רכש עבדאללה סמארה מטול כרם את האדמות שמצפון לנחל אלכסנדר והקים מבנים בנחלתו, על שרידיה של חווה מהתקופה הרומית ובסמוך למחצבת כורכר קדומה. הטורקים, שראו כי ייצוא האבטיחים עולה ופורח, קבעו באחד המבנים תחנת מכס, והטילו מס על כל אבטיח שעבר כאן.

אבל ייצוא האבטיחים דעך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מרבית אדמות עמק חפר נרכשו על ידי חנקין והחלה בו התיישבות יהודית, כולל אדמותיו של סמארה. המבנים נעזבו, וחלקם נותרו על עומדם עד היום.

ומה בנוגע לאיסכנדר? לראשוני מושב בית ינאי לא היו ספקות: הם היו בטוחים שהנחל הסמוך למקום בו עלו על הקרקע נקרא על שם המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי (יונתן) שעסק בכיבושים רבים ובין השאר הגיע גם לאזור זה, אבל נראה שהאמת שונה. היסטוריונים מודרניים טוענים כי הוא נקרא על שמו של אבו-זבורה, טענה הנתמכת במפות של ה-PEF – הקרן הבריטית לחקר אי שאנשיה היו הראשונים למפות את הארץ בצורה מסודרת.

טעות נוספת יש ככל הנראה גם בשמו של עמק חפר כולו. ידוע היה, כי שמות מקומות רבים בערבית הם שיבוש של שמות יהודיים קדומים. עמק חפר נקרא על ידי תושביו הערבים ''חווראת'', וכשהחלה בו התיישבות היהודית הציע הארכיאולוג בנימין מזר את השם חפר, המוזכר בתנך בספר מלכים. היום סבורים שהעיר חפר נמצאת בעמק דותן וחווארת בעצם מוצאה מהמילה ''חיוור'' – תושבי העמק הערביים, שהגיעו ממצרים, היו בהירי עור יחסית לתושבים האחרים שהתגוררו אז בא''י...

איך מגיעים: החירבה נמצאת בצמוד לנחל אלכסנדר ומצפון לו. נוסעים צפונה על כביש 2 (כביש החוף) ומיד אחרי הגשר על הנחל יורדים ימינה לדרך עפר, בוחרים במזלג את הפיצול השמאלי ונוסעים עד שרואים את החירבה מצד ימין. בסמוך אליה, שטח הטלה של הצב הרך החי בנחל. בחורף, תמצאו כאן מרבי פריחה של כלניות בצבעים שונים. ניתן להגיע לחירבה גם במהלך מסלול טיול שטח המצ''ב (בין נקודה 7 ל-8, לפני גשר הצבים, פונים ימינה ונוסעים לצידו של הנחל על לחירבה).

מסלול טיול:נחל אלכסנדר בעליה