מסע טיפוס לקילימנג’רו6 2021 אחים לחיים
לאחר הפסקה או יותר נכון איחור של כמעט שנתיים בשל הקורונה יצאנו לדרך בחופזה עם שינויים בהרכב חברי המסע שבסוף נגמרה בהצטרפות של אח בשבוע שבועיים האחרונים וכך נסגרה הרשימה 15 לוחמים.
אומנם עשינו הכנות מגדל משה אביב הליכה בחוף הים אבל שום דבר לא מכין אותך לדבר האמיתי!
הטיפוס עצמו הוא חוויה ייחודית במינה מאחר ובמהלך הטיפוס הנופים מתחלפים ומשתנים
בתחילת הטיפוס עוברים ביער טרופי המאכלס מגוון רחב של צמחים עצים וחיות לפחות כך נאמר לנו......
חולפים על פני מיגוון אזורים ובהמשך מגיעים לסביבה אלפינית בשיא הגובה.
כן הגענו לפסגה אבל בשום אופן לא כבשנו את ההר לא ניתן לכבוש את ההר הקלימג'רו
הר שכזה אנחנו בעצם היינו נקודות קטנות שמטפסות עליו ניגשנו בפחד בצניעות ובכבוד אל הר הקילימנג'רו. בתמורה אני מאמין שהוא איפשר לנו לטפס עליו באהבה בבטחה ואפילו עם מזג אוויר סביר, כי מזג האוויר היה נעים עד לרגע ההגעה לפסגה ואז השתנה... ניכר היה הבעת הפנים של הפורטרים, קור כלבים וירד אפילו שלג פשוט ההר העניק לנו מתנה נהדרת וכיבד אותנו שנגיע לפסגה מסע של פעם בחיים!!
אני כותב את המילים אלו באיחור, לא יכלתי קודם לכן מסיבות של ארגון ודאגה לאחים שלי בלי להזכיר את כאבי השרירים....וכאבי הפציעות בפרט, שהתעוררו להן מי עומס על הגוף אני עדיין מנסה להבין את העניין ...שלא לדבר על הסטירה שאתה מקבל בטיסה חזור ורואה את הפסגה מחלון המטוס פשוט לו נתפס גובהו של ההר.
בהסתכלות לאחור אני כל כך שמח על הדרך שעשיתי מרגע ההחלטה על הטיפוס וקבלת הזכות להוביל את המסע עם אחי היקר ואהוב יוגי המדהים ועד הרגע שחזרתי הביתה.
לכל אורך הדרך ההר הזה היה לנגד עינינו נראה היה שאנחנו מתקרבים אבל פשוט הוא היה מתרחק או כי הוא היה רחוק אולי זה אשליה תעתוע של המוח, בשל הקושי, שינוי האקלים, חוסר התאבון, האוויר הדליל שמיום ליום היה הרגשה שאיך המטרה עצמה היתה ברורה לי וחשוב לי מאוד ידעתי שכל 15 האחים שלי יהיו איתי על הפסגה.
המוטיבציה לטיפוס נשארה והייתה ברורה כמו ביום הראשון, בזכות אהבת לוחמים למרות שהיו מספר רגעים קשים בעיקר ביום הפסגה שהגוף מתחיל לבגוד חוסר החמצן והקושי הפיזי והמנטלי שראיתי על פני חברי למסע ההקאות הצליעות חוסר תחושה של הגפיים שהיה משותף כמעט לכולם התחלתי לדאוג בשביל מה הייתי צריך את זה בכלל ועוד כראש משלחת מצחיק שהכישלון היה כאופציה בכלל.
לפני הפציעה ההבנה אצלי הייתה פשוטה מאוד שכאשר אני מציב לעצמי מטרה ודבק בה
ובעקרונות שהצבתי לעצמי אני הייתי יודע שיכולתי להשיג אותה ומעבר לכך
המסע הזה היה מלא ספקות ופחדים של איך ואם אני יכול בשל המגבלות הפיזיות בעיקר
ולמרות הכאבים והקשיים הצלחתי לטפס ולהגיע לפסגה!!!
אבל אני יכול להגיד בפה מלא שהכוח והפוש של האחים שלי למסע תרם כל אחד את חלקו, אם זה ההומור העידוד האוזן קשבת הדאגה והתמיכה הנפשית ופיזית 15 לוחמים פצועים בחלקים שונים בגופם שלא מכירים. לפחות רובם הפכנו לגוף אחד בריא וצלחנו את ההר זה המתכון להצלחתי והצלחת הקבוצה בכללל.
כמובן למדריך עופר אוגש שהפך לאח מזמן, על ההובלה דאגה והאכפתיות.
תודה אביב

אני יודע שאתם קוראים את זה עכשיו חלקכם במיטה או עם המשפחה ( לא משנה לי).
לפני שיצאנו למסע הזה הלכנו לאימונים ( אני לא) שמאוד הועילו לנו לעבור את המסע הזה בקלות .
התחלנו את ההכנות והקניות למסע הזה (הקנייה הכי טובה שלנו זה הכרבולית של אביב ).
ואז הגיע יום חמישי יצאנו לדרך והתחלנו ללכת pole pole חלק מהקטעים קשים וחלק פחות הנוף המרהיב כולל הרים מושלגים ,מפלים קטנים ,עירות גשם וקרחון בפסגה נתנו לנו תחושת ביטחון.
ובלילות שהגיע איתו הקור הערפל ואפילו גשם היה הרבה יותר קר מאשר אנטרטיקה הינו מוכנים לשלם מיליון דולר עבור כוס קפה טורקי חם (לצערי נשכח במזוודה במלון ).
לאחר כמה ימיים במסע אחים התחילו להרגיש את השרירים תפוסים ולא היה קל אך ידענו להתגבר על זה ועל המכשולים שבדרך ע״י עזרה ,עידוד ותמיכה של האחים .
שהינו באמצע המסע נק׳ ההתחלה הייתה רחוקה כמו נק׳ הסיום אך עקב דביקות במשימה והעקשנות שלנו כי אנחנו עדין לוחמיים סיימנו .
אחים שלי אתם גיבורים אתם אלה שמגיע לכם צל״ש על זה שסיימנו בשלום ובנחישות .
ובסוף לאביב ויוגי אתם אחים בדם תודה לכם על ההקשבה והאכפתיות מכולם אוהב אותכם רצח .
לעופר המדריך האחד והיחיד אין לי ספק שאני למדתי ממך כמה דברים חשובים לחיים ולעבודה , דבקות במשימה ונחישות והכי חשוב להיות בן אדם טוב וצנוע אוהב ומעריך מאודדדדד .
הייתה לי את הזכות הזו להיות איתכם במסע הזה ולהיות שייך חעמותה מדהימה (אחים לחיים ).
אוהב אותכם אחים ❤️❤️❤️❤️❤️

הסיכום שלי: במילה אחת *"וואוו"* מסע מרגש מאתגר ועוצמתי מאוד!
גאה שיש לנו משפחה כזו, ושאלו האחים שלי!
אביב ויוגי אתם אלופים - תודה על כל מה שעשיתם למעננו זה ממש לא מובן מאליו.
עופר, אני מסיר הכובע. מקצוען ברמה הכי גבוה שיש. זכינו.
אוהב אותכם חברים יקרים 😘

תודה רבה לכולם על הכל במיוחד לאביב ויוגי וכמובן לעופר,
היה אש נעים להכיר את כולכם

מלך אתה תודה על הכל!

עופר תודה רבה אין עליך❤️

תשלחו מה אתם אוכלים צהריים😎

תודה רבה אביב, יוגי, עופר
ולכל אחד ואחד מהקבוצה המדהימה הזאת
😘

מסע לקילימנג׳רו עם אחים לחיים
במהלך הטיפוס לפסגת הקילימנג׳רו עם האחים שאני מכיר וגם התחברתי לאחים שלא הכרתי עד כה בעמותה ולצד האתגר המשמעותי נחשפתי לסיפורים וחוויות שאקח איתי להמשך.
תודה רבה על הזכות להיות שייך למשפחת אחים לחיים!
תודה מיוחדת לאביב ויוגי אתם אלופים
ותודה מיוחדת לעופר על מסע אתגרי לגוף ולנפש ועל חוויה בלתי נשכחת
גאה להיות אח

אביב אח שלי יקר ריגשת!! כתבת מדהים אחי ואני שותף להרגשה שלך אחרי המסע המיוחד שעברנו❤️🙏.
תודה על הובלה ביד רמה דאגת וסגרת לנו את הכול כמו מקצוען ואף אחד לא יכל לעשות את זה טוב יותר.
שמחתי להיות לצדך לאורך כל הדרך ולראות אותך נותן בראש👏💪

*אחים יקרים*.
היה לי העונג והכבוד לצאת איתכם למסע מורכב לגוף ולנשמה ולהכיר אותכם לעומק לגובה ולרוחב.
מצטער שלא שיתפתי אתכם בסיפור האישי שלי כמו שצריך אני פשוט לא אוהב לפתוח פצעים.
היה לי מסע מהנה מרתק מצחיק וקשה מאוד אבל איתכם היה לי גם הכי קל באותה מידה.
רוצה להגיד תודה ענקית לאביב המלך שהרגיש הראיס בטנזניה והשתולל כאילו הוא 50 סנט(הראפר) דאגת לנו כמו אבא.
תודה ענקית ליוגי שנתן גב ועזרה ושאל ודיבר למי חסר משהו וגיבה את אביב.הייתם צמד מתואם מדוייק ומתאים ביותר.
לעופר אוגש שעד לפני דקה היה רשום אצלי בטלפון עופר גועש (בטעות) איזה זכות להכיר אדם כמוך אין לך מושג כמה דיברו עליך לפני שהכרתי אותך ואחרי המסע הזה אני מבין את אותם אנשים שסיפרו ודיברו עליך, עופר נכנסת לי ללב באופן אישי אתה איש שיחה והקשבה יותר טוב מכל פסיכולוג ופסיכיאטר שאני מכיר (ואני מכיר).
איתגרת אותנו ונתת מעצמך בשבילנו יותר ממה שצריך אני מעריך מוקיר ואוהב אותך. עופר תודה על הכל ויש לך אחלה טוסיק.
סוויסה - תודה שצירפת אותי למסע המאתגר הזה תודה רבה.
אוהב את כולכם 😘😘😘😘😘

תודה ל-15 אחים שנתנו לי חווית מסע מטורפת.

תודה לעופר ששם את קו המשווה לחגורה למכנסיו.

תודה לאביב שנפתר מכל הדוחות שלו ודאג לנו לטחינה עם לימון.

תודה ליוגי ועאטף שיצאו שליליים.

תודה למליאנקר שהביא בדיקה באנגלית.

תודה למנלה אבו אביב שהיה נינג'ה צלם ופורטר.

תודה לקובי שאמן ויתן לי רבע שעה ממנו כל יום.

תודה לפיני שגרם לי לחלום שאהיה כמוהו בגיל 50.

תודה לגולן שלימד אותי אבהות מהי.

תודה לעבאס המורעל והקבנוס.

תודה לאלון איזה ויצמן? עזר?

תודה לשיר ששמר על עקבות צבאיות והוציא אותנו לשבוע גימלים.

תודה לגיאדן על המוזיקה והליכה על הצד, מה עם אווה?

תודה לבר,טימון,פיטר פן ופארוק,אלוהי החציל.

תודה לליעוז ג'יסיס קרייס שהוציא יותר משלוש מילים.

עוד לא נולד הבן זונה שיעצור את הזמן! 😉

כאשר סויסה הציע לי לצאת למסע לקימלנגרו אני התרגשתי מאוד, לאחר שחשבתי על זה פחדתי שאני לא יצליח לעמוד במשימת הטיפוס.
התאמנתי קצת ועדיין קצת חששתי, אבל כאשר התחלנו את המסע. החום , האהבה והביחד הזה של האחים שלי במסע נתנו לי את האנרגיות והכח לטפס.
לא היה לי קל בכלל אבל החיבור המיוחד בקבוצה שחלקם בגיל בני שחר פתח לי את הראש , חיזק אותי מנטלי והצלחתי, הצלחתי בגדול להוכיח לעצמי את מה שהעמותה המדהימה שלנו מסוגלת לעשות. הגעתי לפסגה כואב, מתנשף , מזיל דמעה של התרגשות ואושר שקשה לתאר.
הביחד הזה מנצח גם את הגיל כנראה.
אני מודה לעמותה על ההזדמנות המטורפת הזאת.
לאביב המלך שדאג מתחילת ההכנות ועד לנחיתה בישראל. ליוגי המדהים על הכל, לעופר על התמיכה, האימונים והדרכה מאלפת.
אוהב ועדיין לא מעכל את החוויה המרגשת ומטורפת שעברתי.
פיני

אחים יקרים,
היה כיף עצום במסע שלנו יחד, זכיתי להכיר אנשים מדהימים, מלח הארץ.
האתגר היה משמעותי, אבל בזכות האחווה והערבות ההדדית, הצלחנו לכבוש עוד פסגה.
תודה מיוחדת ליוגב, אביב וסוויסה על הארגון המטורף והאכפתיות האדירה. לעופר היקר, על ההדרכה וההובלה קדימה.
אוהב אתכם, שבת שלום 😘

כשאתה חוזר מהקילימנג'ארו...

1. הכול קטן עליך
2. הלכת לישון אתמול בשעה 20:30
3. קמת הבוקר ב 05:30 כמו אריה
4. קפה זה טעים
5. כל הציוד שלך כבר מוכן ושטוף להר הבא, למרות שעברו רק יומיים..
6. אתה אבא שכייף להיות איתו
7. אתה נזכר איך קושרים ומהדקים את הנעליים על הרגליים לפני יום הפסגה.. ובעצם גם כשאתה נוסע למשרד ביום א
8. לשחות בים בחודש נובמבר נראה לך כמו גן עדן
9. פתאום הכול טעים לך
10. על מנת להגיע לפסגה או בכלל זה צריך להיות בקצב ה-"פולה פולה"