מועדון ג'יפ - רנגלר הצפין לטיול מארץ כנרות ועד מרכז רמה"ג, בשבילים הכי קשים לנסיעה. מד הטמפ' הראה 49 מעלות, אבל לנו היה קריר ובעיקר רטוב. למרות שהרמה הייתה מלאת מטיילים, השבילים בהם נסענו, היו ריקים. הרנגלרים הוכיחו שוב, שאיתם אפשר לעשות, מה שאי אפשר לעשות עם אף רכב שטח אחר.
תמונות: דנה פלוטקין ובן אוציטל
קישור לסרטונים נוספים באתר קולטורה:
www.4x4.cityontv.com
סרטון מסכם של הטיול:
כחלק מהמסורת, גם הפעם, היו לנו הרבה פעילויות בנקודת המפגש. השיחה החודשית, חלוקת מתנות שוות של איתורן, חגיגת יומולדת 18 (הלוואי עלינו) לסתיו, מה היה, מה יהיה, היכרות עם מצטרפים חדשים ומה לא. שעה וחצי אחרי שעת המפגש, אנחנו מניעים ויוצאים לדרך. חוצים את הכביש ואנחנו כבר בשטח. עבודות העפר שנעשו בזמן האחרון, ביטלו נקודות נסיעה במים ואנו עוברים לשבילים אחרים ונוסעים במים כמו פעם. כבר מהתחלה הדרך קשה, סלעי בזלת גדולים בדיוק איפה שלא צריך ויציאה עם שיפוע צד, המאיים להפוך כל רכב הנוסע בו.
מלחמת יוה''כ וגשר הגלילים
מלחמת יוה''כ וגשר הגלילים
מלחמת ששת הימים הציבה בפני מדינת ישראל אתגרים חדשים בתחום צליחת מכשולי מים. דוקטרינה המלחמה של צ.ה.ל., הקובעת שיש להעביר את המלחמה לשטחו של האוייב, חייבה, בגזרת סיני, מציאת שיטות לחציית התעלה. אחד הרעיונות היה גשר הגלילים. הגשר, שהיה הפיתרון המועדף של סגן הרמטכל, ישראל טל (טליק) מילא את יעודו במלחמה, אך לפניו הושקו התמסחים והדוברות ועליהם חצו את התעלה, הכוחות הראשוניים. גשר הגלילים נשבר במהלך הגרירה לאיזור התעלה, נדרש זמן לתקנו, אך כאמור, גם הוא הגיע לתעלה וגם עליו עברו כוחות צ.ה.ל. לאפריקה. בסוף המלחמה הוקם גשר יבשתי שאף נסלל בחלקו והיווה הגשר הקרקעי היחידי שחיבר בין אפריקה לאסיה. הגשר ענק. לפנינו רק קטע ממנו ולחשוב שלגשר המקורי היו 80(!) גלילים ואורכו היה 200 מ'. אנו עוצרים לידו, נוגעים במהלכים העיקריים של המלחמה, הזקנים בינינו, שלחמו במלחמה, מעלים זכרונות קשים. רגע לפני העזיבה, יוסי מחליט לטפס על הגשר. הגשר יציב (עומד על קרקע) אך הטיפוס מאתגר. מעניין איך זה הרגיש לטפס על הגשר עם טנק כשהגשר על המים והכל מתנדנד. עוזבים את הגשר ומתחילים לטפס צפונה.
הזמן בורח והחום עולה. כמה דקות בתוך השביל המוביל אותנו אל הרמה, אנו עוצרים להתרעננות וארוחה קצרה, בבריכה קטנה ושקטה. אנו לבד ואין מה ומי שיפריע לנו. כשחוזרים רטובים למכוניות, החום אינו מורגש כמו קודם. התחושה הזאת תלווה אותנו כל היום.
הדרך בה אנו נוסעים, הנה מהגרועות בארץ. האבנים חדות, הסלעים גדולים, ההתקדמות איטית וכל טעות עלולה להיות כואבת. הנוף צהוב ומחוץ לרנגלר חם מאוד. סביבנו פזורות גרוטאות של כלי רכב סוריים ואנו ממשיכים בטיפוס צפונה.
כשנראה שהדרך לא תיגמר לעולם וכשהשמש לוהטת, אנו עוצרים לטבילה ארוכה בבריכה המרשימה ביותר ברמת הגולן. כמעט כולם נכנסים למים, האמיצים שוחים למפל ואחרי שעה וכשנדמה שכבר התקררנו ליום שלם, אנו חוזרים לכלי הרכב וממשיכים לתחנה הבאה ולהפסקת צהרים.
לקראת סיום הדרך הקשה מתגלה נתק בקבוצה. מישהו שמע מישהו אומר משהו על פנצ'ר. מכיוון שהדרך צרה ואין אפשרות להסתובב ואף אחד לא עונה בקשר, יורדים ברגל לבדוק. לרנגלר של יוסי בן יקר פנצ'ר ועד שאנחנו מגיעים, החבר'ה כבר מסיימים את ההחלפה ומוכנים לזוז. צמיגיM/T גדולים ואיכותיים, ללא הורדת אויר משמעותית, נצבטים בדופן ומסיימים את חייהם. הפעם גבתה הדרך הקשה, מחיר נמוך יחסית . בדרך חזרה ברגל, קויש מספר לי שכרגע נמדדו 49 מעלות. משום מה, זה מרגיש הרבה פחות.
היינו אמורים לעצור להפסקת צהרים, אך הזענו בהחלפת הגלגל, לכן, קודם הולכים לטבול בעין עלמין ואח''כ לאכול. אבל מהרגע שכולם נכנסו למים, אי אפשר היה להוציא אותם. נשארנו לאכול צמוד לבריכה, יחד עם כל עם ישראל.
מאיזור בית המכס התחתון, עולה שביל צפונה ועובר בפאג'ר הקטן והגדול. בד''כ, השביל חוצה נחלים זורמים ובריכות קטנות. הפעם, המים הזורמים היו יותר סמליים מכל דבר אחר. ביחס לחלק הראשון, השביל הזה קליל, אנו מסיימים אותו בינות עיי כפר סורי ויורדים לעין תינה ולתחנה האחרונה של הטיול .
הגענו לעין תינה, ומצאנו אותה שוממת. הבריכה שקטה ומזמינה. מתיישבים במים ומתקררים. אלה שעוד נותר בם כוח, מטפסים למפל במצוק. השעה היא שעת ערב מוקדמת ואנו מסיימים טיול לא קל בתנאי חום קיצוניים. יחד עם זאת, הטבילות אפשרו לנו להנות, למרות החום הגדול. סיימנו את פרק הצפון ואנו חוזרים לדרום ולמדבר. בטיול הבא, סוג קרקע אחר לגמרי אך גם בו, הנהיגה ברנגלר, היא תענוג צרוף.
הזדמנות טובה להודות למכשירי תנועה, על ארגון וניהול המועדון, על המתנות למשתתפים ועל רכב השטח הכל כך מהנה, שהם מייבאים לארץ, לכם, על הסיוע, על החברות והרוח הטובה. להתראות בטיולים הבאים.
תגובות