סיכום טיול מועדון סוזוקי למדבר יהודה 2/4/16

יבואני הרכב יודעים זאת כבר מזמן - מועדוני לקוחות זה טוב. השקעה שנושאת פירות ומחזירה את עצמה מהר מאוד בצורת הנאה של הלקוח מהמוצר ופיתוח נאמנות למותג. בעקבות ההצלחה לה זוכים רכבי ה-4X4 הנהדרים מתוצרת סוזוקי, זה היה רק עניין של זמן עד שיוקם מועדון טיולים רשמי בחסות היבואן.

הטיול הראשון למדבר יהודה, נקבע לשבת 2.4.2016, וכך בבוקר שבת שמשי התייצבו בתחנת הדלק בצומת אלמוג שישה ג'ימנים קשוחים וגרנד ויטארה קצרה אחת הג'ימני הידני-אדמוני החביב שקיבלנו מהיבואן על מנת להוביל את הטיול.

רישום, חלוקת מכשירי קשר, תדריך קצר והוראות בטיחות - והיידה. אנחנו בדרך. הקצב שלנו נינוח וזהיר: חוזקה של שרשרת כחוזק החוליה החלשה ביותר בה - ומהירותה של שיירה נקבעת על ידי הרכב האיטי ביותר... אבל עוד מעט נתרגל זה לזה והקצב ישתפר וממילא אנחנו לא ממהרים לשום מקום.

כבר על ההתחלה עוקפת אותנו קבוצה של רכבי שטח גדולים, משופרים ולכאורה גיבורים יותר מאיתנו - פאג'רואים, טרופרים, טראנו מוגבה - כולם מנומסים ונחמדים: ''אנחנו מהירים ורוצים לרוץ קדימה, תנו לעקוף''. קדימה חבר'ה - תעברו. אין לחץ. וכך הם עוקפים אותנו אחד-אחד ונעלמים בתמרות אבק מתאבכות.

אחרי שלוש-ארבע דקות אחד ה''מהירים והגיבורים'' כבר עומד בצד הדרך עם צמיג מפונצ'ר. כל החבורה שלו סובבת על עקבותיה וחשה לסייע לו, ושוב אנחנו לפניהם. ככה זה - בשטח, לאט זה לפעמים מהר. ובכל זאת, אחרי כמה קילומטרים שוב מופיעה חבורת הממהרים ועוקפת לדרכה. אחר כך גילינו שהחבר'ה הנחמדים הללו גם חותכים מהשביל מדי פעם על מנת לטפס ב''סכינים'' ולהשאיר בהם קוליסים מכוערים - לא יפה ועושה שם רע לכולנו.

טיפ נהיגת שטח: החיפזון מהשטן

נהיגת שטח מהירה זה כיף גדול - על אופנוע שטח, בבאגי או טרקטורון, או סתם אם אתם מתחרים במירוץ ראלי כזה או אחר. אבל בטיול?... לאן אנחנו ממהרים?... תכנון נכון של ציר הטיול, המרחקים, הזמנים וההפסקות, מאפשר לנסוע בניחותא בלי לחץ, ללא טילטולים וענני אבק מחניקים וכמובן להינות מהנוף, לשמור על השביל, על הטבע ועל מכלולי כלי הרכב שלכם ולהימנע מתאונות ונזקים מיותרים.

רק כשהגענו להפסקת ארוחת הבוקר המתוכננת בתצפית ראש צוקים הבנו לאן הם כל-כך מיהרו - במקום יש סככה מצלה וכל קבוצת ג'יפאים שעוברת בסביבה ומתכננת הפסקה, מבקשת לכבוש אותה לעצמה. בשביל זה שווה להשתולל ולהסתכן בפנצ'רים?..... לדעתם כנראה שכן. אנחנו נאלצנו להסתפק ''רק'' בתצפית הנוף המדהימה עם כובע על הראש. אבל השמש הקופחת לא הפריעה לטלי לפתוח שולחן עם סלטים ומטעמים כמו בבית!...

הזמן עף כשנהנים וההפסקה התארכה. החבורה הממהרת עמדה לצאת לדרכה, והמוביל שלהם בא להתייעץ ולשאול אותי לאן אנחנו ממשיכים. התכנון שלי היה לרדת דרומה עד מצוקי דרגות, ומשם לפנות מערבה וצפונה, לטפס ב''מעלה הסיבוב'' (או בשמו הישן יותר - ''סיבוב המוות'') ולהצפין לכיוון בקעת הורקניה ומנזר המרסבא. הוא סבר שהתכנון שלי אופטימי מדי משום שהטיפוס במעלה הסיבוב (ובעוד מעלה חסר-שם אבל לא פשוט שממתין לאחר מכן) יגזול מאיתנו זמן רב ואנו עלולים להגיע למרסבא בשעות מאוחרות ולהיקלע לחשיכה.

התלבטתי עם עצמי והחלטתי שיש טעם בדבריו. אם ככה, פשוט אהפוך את הכיוונים - מראש צוקים יש ציר יפה שמוביל מערבה לבקעת הורקניה ומשם על הסמ''ש הכחול עד המרסבא זה באמת מהיר ונוח. את סיבוב המוות ושות' נשאיר לאחר כך, בירידה, שגם היא אתגרית מספיק (ירידות לעתים מפחידות יותר מהעליות, אבל יש להן יתרון אחד בלתי מעורער - בירידה הגרוויטציה תמיד מסייעת), ונסיים במצוקי דרגות. וכך היה.

ככל שחלפו הקילומטרים, כך קצב הנסיעה הסתדר והפך לאחיד. הנהגים/ות בקבוצה קיבלו בטחון והפליאו בנהיגה חלקה וזורמת, נטולת טעויות. מי שלא מצוי בענייני נהיגת שטח לא יבין ממה אני מתמוגג כל כך, אבל כמוביל קבוצות אני יכול להעיד שקבוצה של נהגים טובים שלא מצריכה את המדריך להיות מודאג ומוטרד מכל הצלבה מזדמנת, זה פשוט תענוג.

אחרי תצפית מרהיבה על המרסבא הסברים על המקום ועל הנזיר סבאס הקדוש, שבנו על עקבותינו לכיוון בקעת הורקניה, ונכנסנו לסמ''ש השחור שיורד דרומה מנחל גורפן דרך שלוחת אל ע'זלנייה לערוץ נחל דרגה ושמורת נחל דרגה עילי - ציר מרהיב עין שכולו נהיגת שטח מענגת עם עליות, ירידות ופיתולים. העליות, ההצלבות והמכשולים שלאורך הציר לא באמת מאתגרים את חיות השטח הקטנות מבית סוזוקי, עד שהגענו למעלה חביב מאוד, משובץ מדרגות סלע בגובה של כחצי מטר.

כאן לא היתה לי ברירה אלא לפצוח בעבודת מע''צ קלה ולמתן את גובה המדרגות באבנים על מנת להפחית למינימום את הסיכוי לנזקי גחון. כצפוי, כל הג'ימנים ירדו בקלילות, רק הגרנד-ויטארה הנמוכה הדאיגה אותי מעט - למרות ששריטות וגירודים בגחון הם חלק בלתי נפרד מתחביב טיולי השטח, אני בהחלט מעדיף שלא ייגרם נזק כלשהו ולו קל מאוד, לרכבי המטיילים בקבוצות שלי. אז הזזתי עוד כמה אבנים - כיוון נכון וסבלני הוריד גם את הגרנד-ויטארה מעל למדרגות בלי להתגרד בכלל! תנו כבוד לנהג על עצבי הברזל ונהיגה מדויקת!...

ומה עם סיבוב המוות? גם תורו מגיע לאחר כשני קילומטרים. והאמת? מדובר במעבר רב-רושם, שמחסיר פעימה מליבם של נהגי שטח לא מנוסים ועלול להיות גם מסוכן לאלה שלא נוהגים כאן נכון. שמו יצא לשימצה לפני שנים רבות מאוד, הרבה לפני פרוץ תרבות ה-4X4 והפנאי בישראל, כאשר טיולים במדבר היו נחלתם של מיטיבי לכת בלבד והיחידים ששוטטו במקומות כאלה בכלי רכב היו חיילינו המצויינים בג'יפים ונ''נים עתיקים שחסרו את מערכות העזר ויכולות העבירות בהם מתברכים רכבי השטח המודרניים. המעבר כאן, כמו בעוד אתגרים לאורך ולרוחב המדבר - היה תלוי הרבה מאוד באומץ, ביכולות הנהיגה ולעתים גם במספר רב של ידיים מסייעות...

אז במה מדובר? ירידה/עלייה תלולה מאוד עם שתי מדרגות סלע וסיבוב חד של 180 מעלות (אם אתם באים כמונו מצפון, בירידה - הסיבוב הוא ימינה) על הסמ''ש השחור שיורד דרומה מבקעת הורקניה לכיוון נחל דרגה. הסיבוב כל כך הדוק וצפוף עד שגם כלי רכב קצרצרים כמו ג'ימני וגרנד-ויטרה קצרה נזקקים כאן לתמרוני קדימה-אחורה על מנת להתיישר. כדי לרדת כאן בבטחה צריך הרבה קור רוח, הילוך כוח LOW ועדיף גם מכוון מנוסה, על מנת להניח את הגלגלים במקומות הנכונים ולהימנע מנדנודים מיותרים ומפחידים. בעלייה לעומת זאת.... נעזוב. בפעם אחרת.

גם הפעם הפגינה קבוצת סוזוקי משמעת ויכולות נהיגת שטח מרשימות ותוך כמה דקות גם המכשול המאתגר הזה היה מאחורינו. בהמשך השביל שיורד בתלילות לנחל דרגה ממתין קטע של שפ''צ חריף מאוד שבאמת אין שום טעם או צורך אמיתי להתעמת איתו, משום שמישהו בעל יוזמה וחוש אחריות מפותח ''פתח'' לו מעקף. אמנם, עקרונית אנחנו נגד פתיחות-מעקפים עצמאיות שמכערות את הנוף והמעקף הספציפי הזה גם מעט תלול ודרדרתי, אבל הוא חוסך את התענוג המפוקפק באמת שבהתמודדות עם שפ''צ מפחיד - ועל כך תודתנו.

לצד הסמ''ש הכחול בנחל דרגה ישנם כמה קטעים מצוקיים שבשעת אחר צהריים מציעים צל מבורך ומתאימים מאוד להפסקה - ואנו, המותשים והרעבים אחרי יום גדוש, ניצלנו זאת בשקיקה. עצרנו בצל, פתחנו צידניות וערכות קפה ופצחנו בארוחת צהרים מאוחרת.

בסנדביצ'ים ובכוסות קפה שחור, אפשר היה להמשיך לכיוון מזרח והיישוב מצוקי דרגות שעל מצוק ההעתקים, נקודת הסיום של הטיול. אמנם על המפה מדובר בקטע קצר יחסית שאמור גם להיות פשוט, אבל בפועל הוא התקיל אותנו פה ושם במעברי ערוצים, הצלבות וטיפוסים - על תקן של קינוח הולם ליום מלא הרפתקאות נהיגת שטח....

את שיחת הסיכום והפרידה ערכנו במנחת מצוקי דרגות, מול הנוף המרהיב של ים המלח. ואחרי טקס ניפוח האוויר ההכרחי בגלגלים אפשר להתפזר איש-איש לדרכו ולביתו. אין לנו ספק שהטיול הראשון של מועדון סוזוקי הוכתר בהצלחה מלאה - רכבי שטח מצויינים שלא התקשו להתמודד מול המכשולים ונתנו תחושה שהכל קטן עליהם, נהגים טובים וממושמעים, מזג אויר טוב ותא שטח מדברי מהיפים בישראל - מי צריך יותר?...

תודה לכולם - נהניתי מחברתכם, נהניתי להוביל אתכם - נתראה בטיולים הבאים!

לפרטים ולהרשמה לטיולים הבאים של מועדון סוזוקי - הקליקו כאן לפרטים ולהרשמה להדרכת נהיגת שטח של מועדון סוזוקי - הקליקו כאן