התכנסנו בבוקר יום שישי תחת העצים הגבוהים של יער בן שמן, באחת הפינות הקבועות שלנו.
המחצלת והכסא שלי כבר במקום. המאפים, הפירות והשתיה כבר פרוסים יפה על אחד הסלעים וערימה של קרח נחה לה בצידנית שלי.
תוך כמה דקות הקבוצה הנחמדה שלי להיום, חבורת ג'ימנאים צעירה ונרגשת, נאספה סביבי. צעירים כמו ילדים שמגיעים לכיתה א', תופסים את מקומם על כסאות משלהם, כולם מחוייכים ונוגעים לא נוגעים בטקס ההיכרות המוכר בקבוצות חדשות.
כמה דקות אחרי 9:00 פתחנו בסיבוב היכרות קצר ומסודר שתכל'ס, אל תגלו, אבל תפקידו העיקרי הוא לתת לי המדריך, קצת מושג לגבי החברים שלי להיום ולגבי ההיכרות שלהם עם עולם הנהיגה בשטח. איזה כיף.. כולם פרט לאחד, חדשים לגמרי בתחום. הג'ימני הוא רכב השטח הראשון שלהם והם צמאים למידע ובעיקר רוצים לקבל ביטחון בסיסי מול הצעצוע החדש (ואחד המגניבים שיש..) שהם הרגע רכשו.
לאחר ניסיון של מאות הרצאות ואלפי מודרכים, ההרצאה שלי מתחילה כמעט תמיד בבקשה שלי אליהם כתנאי ראשוני להצלחת ההדרכה:
אין שאלה טפשית...!
אין שאלה לא במקום...!
אין לא נעים...!
וזאת תוך הבטחה שלי, שכנראה כל שאר המשתתפים האחרים לא באמת יודעים את התשובה לשאלתם. אז לשאול, לשאול ולהתעקש להבין. גם בשבילם (זו הרי הסיבה שלשמה נפגשנו כאן בחום הזה במקום ללכת לים..) וגם עבורי, מדריך הקבוצה, שאסיים את היום מבסוט הרבה יותר אם אכן ארגיש שהחומר עבר אליהם כמו שצריך והם יחזרו הביתה עם ערך מוסף מעבר לחוויה הכייפית.
במשך כשעה וחצי, ננעצו בי 14 זוגות עיניים ובצידיהן אוזניים זקורות. החבורה שלי לא הפסיקה לשאול שאלות והרגישו בנוח לבקש חידוד כזה או אחר.
אנחנו בכיוון טוב.
ארזנו את הציוד שלנו חזרה לרכבים, חלוקה לסדר תנועה ויצאנו לתחנה הראשונה שלנו- טיפוס מעלה מחורץ שגורם לכולם, טוב.. כמעט לכולם, זוכרים את ההוא עם הניסיון? אז הוא התגלה באמת כאחלה נהג ולכן הוא היה היחיד שחייך מבין כל הפרצופים המודאגים האחרים שהביעו רק תחושה חזקה וברורה אחת של - WTF...???
עוד לפני שטיפסנו את המעלה ברגליים, כמו שצריך לעשות, בזבזתי עוד 3 דקות להסבר על ישיבה נכונה, שחשובה מאד בנהיגה בכביש ולעיתים, אפילו יותר בנהיגת שטח. קצת על איפה שמים את הידיים, קצת על מרחק המושב מההגה וקצת על מה לעזאזל עושים עם רגל שמאל..?
התפנינו לסקירת המעלה כשהעיניים בוחנות והמוח עושה את ההקשרים לערימת הנושאים מההרצאה לפני רגע-
איפה יש או אין לי אחיזה ובאיזה גלגל מדובר? איפה מרכז הכובד? מה קורה מתחת לגחון שלי? באיזה הילוך כדאי לעלות? מהר או לאט? איך לפגוש את החריץ ובאיזו זוית? רגע... מה צריך גם לרדת את זה אח"כ...?
כמדריך, אין תענוג וסיפוק גדולים יותר מלראות את המודרכים שלי לפני המכשול ולאחריו. ההבדל הוא תהומי וזו מהות ההדרכה. אם תשאלו אותם הם יגידו לכם שהמשפט ששמעו ממני הכי הרבה במהלך ההדרכה (טוב.. חוץ מההפצרות שלי בהם לשתות ולשתות ולשתות..) הוא שהיום הם פוגשים רק את קצה קצהו של יכולות הג'ימני השובב שלהם, שזו רק ההתחלה של רומן מסעיר שמחכה להם עם עולם השטח מהיום והלאה. לפני כל מכשול שעברנו הספק היה חתום על פניהם ולאחר שעברו אותו בקלילות, עם מכוון קרקעי והבנה של מה הם עושים בעצם, האושר החליף אותו והעצים מרגע לרגע.
עצרנו להפסקת קפה בין כמה עצים בפינה אחרת של היער. למתבונן מהצד לא יכול היה להיות מושג שכולנו נפגשנו רק לפני שעתיים שלוש. אין מה לעשות.. השטח והכלים שנוסעים בו מוציאים את הטוב שבאנשים, מחברים אותם לקופסא עם 4 גלגלים, לקרקע ולנשמה שלהם עצמם. המשפט "זר לא יבין זאת" נכון כאן יותר מכל דוגמא אחרת.
את חלקה השני של ההדרכה המעשית העברנו בתרגול של עליות וירידות קצרות ותלולות, כאלו שדורשות בחינה מדוקדקת של הקרקע המשתנה. בחלק הזה אני אוהב לתת לקבוצה לדבר קצת יותר, לשאול אותם מה הם חושבים ואיך כדאי לעלות ולרדת. מותר לטעות אבל כדאי להעיז ולבדוק, אם רגע לפני שאנחנו נפרדים הם הבינו משהו. למרבה הפתעתם הם כבר מבינים דבר או שניים ולשמחתי, הם יודעים בעיקר לאן לא כדאי להם להכנס.
זה אמנם לא קורה בכל הדרכה ועם כל קבוצה, אבל הפעם, החבורה שלי ביקשה לעלות עליה תלולה שבדר"כ אני נותן רק לרדת. הראשון עלה בקלילות וכולם עד אחרון הספקנים דילגו אותה למעלה. האושר מצא את דרכו בקריאות עידוד והתלהבות עם חיבוקים של מילואימניקים.
למרות החום הכבד, היה לי כיף גדול. מקוה לפגוש אתכם בהדרכות וטיולים הבאים,
עד אז סעו בזהירות עם מבט רחוק קדימה.
קובי.
ויקישטח:
דיפרנציאל , ירידה , עלייה , שיפוע , שיפוע צד , בקרת אחיזה , בקרת יציבות , ESP , ABS
8 תגובות
1
אורח/ת - שי כהן
14 באוגוסט 2017 ב 12:46
ההדרכה הייתה סבבה.
באתי עם נסיון בנהיגת שטח, אבל שלושה טיפים בהחלט למדתי, ולכן היה שווה בהחלט. חוץ מזה הייתה אווירה נחמדה ומדריך סימפטי ונעים.
סך הכל, שווה בהחלט
2
אורח/ת - דני אהרון
14 באוגוסט 2017 ב 13:43
קובי אחלה מדריך .
בגללך בא לי ג'ימיני עכשיו .
3
אורח/ת - חיים
14 באוגוסט 2017 ב 13:50
כתוב נהדר עושה חשק להגיע להדרכה אצלך
4
אורח/ת - יונתן
14 באוגוסט 2017 ב 13:56
החיידק התעורר אצלי חושב כבר על הפעם הבאה בשטח
5
אורח/ת - ליאבה דויטש
14 באוגוסט 2017 ב 14:00
וואו. קובי. איזו מקצועיות בהדרכה!!! היכולת שלך להעצים את האנשים....להאמין שאפשר עם הג'יפ הזה ( שאני התאהבתי בו למן הרגע שראיתי אותו )לעשות ה כ ל! הייתי בפאריז וגם ברומא אבל ההדרכה וההתנסות הזו מרגשת יותר מכל טיסה. מחכה להדרכות נוספות איתך.
6
אורח/ת - ערן
14 באוגוסט 2017 ב 14:29
עשית לי חשק לצאת מהמשרד הממוזג ולאכול אבק !!
קובי - תעשה לי הצלבה !!
7
אורח/ת - גיא שמש
17 באוגוסט 2017 ב 11:45
הדרכה היתה טובה וענינית
היה חסר לי הצגת ציוד מינימלי שמומלץ שיהיה ברכב :
כפפות
כבל הנעה
מים
פנס
וכו'
רק להציג וכל אחד יחליט מה מתאים לו
בסה"כ היה מצויין
8
אורח/ת - אמנון וליאבה
05 במאי 2018 ב 15:11
אנו מבקשים להודות לחברת סוזוקי על ההדרכה שניתנה לנו כשירות שלכם לאחר קניית הג'ימני.
ההדרכה מצד קובי הייתה מעבר למצופה. חוויה. חווית שטח מדהימה שלאחריה חזרנו מלאי אנדרנלין. ההדרכה של קובי היתה סופר מקצועית!!! וחווית הנסיעה בשטח עם קובי היתה הנאה צרופה.
תגובות