זמן החלום - אוסטרליה ב-4X4

במיתולוגיה האבוריג'ינית, זמן החלום הוא מונח המתייחס לתקופת בריאת העולם. למילה חלום מספר משמעויות בתרבות האבוריג'ינית: המשמעות הראשונה היא "היצורים שנולדו מן האדמה" והחלו ללכת ותוך כדי כך יצרו את העולם כפי שהוא כיום. המשמעות השנייה מתייחסת לתקופה שבה התרחשו אירועים אלה. המשמעות השלישית היא היחסים שבין בני האדם והחיות. האבוריג'ינים משתמשים בריקוד, בנגינה, בפנטומימה ובחפצים מקודשים, על מנת "להיכנס" ו"לצאת" מזמן החלום ולהיפגש עם אבותיהם (מקור: ויקיפדיה).

''זמן החלום'' עבור חובבי ה-4X4 הוא הטיול המושלם. מסלול ארוך ומרתק בארץ לא נודעת שתציע מרחבים אדירים, מראות נוף מוזרים ויוצאי דופן, בעלי חיים וצמחיה עשירים וכמובן – אתגרי נהיגה. אם האבוריג'ינים רוקדים ומנגנים על מנת להיכנס ולצאת מ''זמן החלום'' הרי שעבורנו חובבי השטח, הריקוד הוא על הדוושות, אנחנו ''מכניסים'' ל-LOW  ו''מוציאים'' אוויר מהצמיגים... המדינה שמציעה את כל אלה היא גם יבשת שלמה והיא מספיק מרוחקת אי-שם למטה בצד הדרומי של כדור הארץ על מנת לככב בחלומותיהם של חובבי 4X4 מכל העולם ואנחנו מדברים כמובן על אוסטרליה.

''רק'' כמעט 250 שנים עברו על היבשת החמישית מאז שגילה אותה קפטן ג'יימס קוק אי-שם ב-1770 ומאז היא הפכה לאחת המדינות העשירות והמתקדמות בעולם עם ערים גדולות שרובן ככולן בנויות לאורך החופים, אבל עדיין הרוב המוחלט של שטחה העצום אינו מיושב כלל ובקושי עוברות בו דרכים. וכשמדברים על ''שטח'' – אוסטרליה היא ענקית. ענקית עד שזה בלתי נתפס. היא כוללת כמה איזורי אקלים – מהג'ונגלים של הצפון הטרופי הלח והלוהט דרך המדבריות הגדולים של לב היבשת ואלפי הק''מ של חופים זהובים ועד להרים המושלגים בדרום הקריר. זוהי לא סתם מדינה אלא יבשת שלמה והמרחבים בה נמדדים באלפי קילומטרים לכל כיוון. רכב שטח שיוצא אל מרחבי האאוטבק חייב להיות מצויד היטב כי כאן ההשקעה ב- 4X4 מדוגם אינה רק לצרכי דאווינים ומשחקי פוזה.  מה שאין לך ברכב, ייתכן ויגרום למותך. מה שיש לך עשוי – אולי - להציל את חייך.

אוסטרליה היא מדינה עם תרבות מוטורית מפותחת. אוהבים כאן אופנועים ומכוניות מהירות ומנועי V8 רועמים. אבל ככל שיוצאים מהאיזורים המאוכלסים שלאורך החופים וחודרים עמוק יותר אל לב היבשת, הכבישים הסלולים הולכים ומתמעטים. חלק לא קטן מהדרכים הראשיות באאוטבק הם בעצם שבילי עפר ברמה כזו או אחרת ומלבד משאיות הענק ROAD TRAIN  (''רכבת כביש'' – משאית המורכבת מראש-גורר גדול-מימדים שמושך אחריו 3 או 4 נגררי ענק עמוסים. ''רכבת כביש'' שכזו עשויה להתארך לעשרות מטרים ולהרים ענן אבק סמיך באורך מאות מטרים רבים. עקיפתה מחייבת הרבה אומץ, גז עד הרצפה ודרך רחבה ופנויה ארוכה מאוד....)  כלי הרכב הנפוצים כאן הם רכבי 4X4 לסוגיהם השונים.

אם בערים הגדולות יש לא מעט ג'יפונים ו-SUV  מפונפנים מדגמים חדישים של כל המותגים ממש כמו אצלנו, הרי שבאאוטבק הדגמים השולטים הם טנדרים ורכבי 4X4 ''אמיתיים'' קשוחים. התנאים הקשים – דרכים משובשות הנמתחות לאורך מרחקים עצומים ומזג אוויר שלעתים קרובות אינו ידידותי בעליל – גשמי זעף, בוץ והצפות ענק בחורף, חום יוקד בקיץ – מכתיבים בחירה טבעית בכלי רכב בעלי מכלולים מכניים פשוטים וחזקים ומוניטין של עמידות ואמינות גבוהה. כאן שולטים המותגים היפניים – טויוטה לנדקרוזר והיילקס לדגמיהם, ניסאן פטרול ונבארה, L200 ופאג'רו של מיצובישי וטנדר הולדן רודאו (שאנחנו מכירים כאיסוזו דימקס) מלבדם נמצא כאן גם כל מיני כלים מייצור של מותגים מקומיים כמו הולדן (GM -אוסטרליה) ופורד-אוסטרליה.
 

באוסטרליה קיימת תרבות עניפה של שיפורים לרכבי שטח ואת ליין המוצרים המגיעים מאוסטרליה כולנו מכירים בישראל – נעילות דיפרנציאל, פגושים, קפיצים ובולמי זעזועים, כננות, זרקורים, ציוד קמפינג וחילוץ ומה לא. המבחר מבלבל, האיכות כמעט תמיד גבוהה (וכך גם המחירים) ורבים תוהים – מה הקטע של האוסטרלים עם שטח ו-4X4.?
אז על התנאים הלא פשוטים שמחייבים רבים להחזיק ברכב 4X4, גם אם אינם דווקא חובבי נהיגת שטח –- כבר דיברנו. אבל כחובבי שטח אנחנו יודעים שגם כלי רכב בעלי יכולת גבוהה כבר במקור הם רק פלטפורמה לשיפורים ושינויים.

אז אינדיבידואליזציה של ג'יפ או טנדר 4X4 זה נחמד וביטוי נוסף של תרבות מוטורית. אבל עבור מי שחי ועובד בחווה אוסטרלית טיפוסית ששטחה יכול להגיע לכמחצית משטח מדינת ישראל כולה (...) וכאשר יוצאים לקניות וסידורים ב''עיר המחוז'' (שעשויה לכלול כמה בתים שאפשר לספור על אצבעות יד אחת, מוטל דרכים קטן, תחנת דלק מאובקת וסופרמרקט שפתוח יום-כן-יום-לא – היום לא) נמצאת במרחק-קפיצה קלה של 400 ק''מ בקצה ''הייוויי'' שהוא בעצם דרך עפר... תחשבו שנסעתם לעשות קניות וכשחזרתם, אתם מגלים ששכחתם לקנות חלב או לחם... במקומות שכאלה, קפיצים מוגבהים ומחוזקים ובולמי זעזועים משופרים אינם לצורך הדאווין אלא אשכרה נועדו לטפל בדרכים משובשות שמפרקות כל רכב סדרתי אחרי כמה שבועות. הזרקורים נועדו להאיר את הדרכים החשוכות. ''פגושי החזירים'' הידועים לשמצה נולדו ממש כאן – היכן שמי שבניגוד להמלצה הגורפת (ולעיתים גם בניגוד לאיסור מפורש) שם נפשו בכפו ומעיז לנהוג בלילות לאורך השבילים הבלתי נגמרים – עלול לגלות שקנגורו ושאר חיות בר שקופצים פתאום אל הכביש עשויים להוות סיכון של ממש. מנשאים מסיביים עם ג'ריקנים לדלק ולמים הם הכרח במקומות שתחנת הדלק הקרובה נמצאת במרחק מאות ק''מ מהם. כננת אינה קישוט יוקרתי לפגוש קדמי אלא אבזר חילוץ חיוני – באיזורי האאוטבק הנידחים תקיעה פשוטה עלולה להימשך יום-יומיים עד שמישהו אולי יעבור במקרה ויושיט יד לסיוע. עזרה הדדית לתקועים בדרכים היא הכרח ומאוד מקובלת (היום אתה עוזר, מחר אתה תזדקק לעזרה). וכן הלאה וכן הלאה. התנאים הולידו צורך והצורך הוליד ביקוש ומהר מאוד קמה תעשיה שלמה של מותגים מתמחים ששמם הולך לפניהם בתחום ציוד ה-4X4 ברחבי העולם כולו ומובילים את השוק גם אצלנו.
 

מי שמסיק מכל זה שאוסטרליה כולה נוהגת ברכבי 4X4 צבעוניים ומפלצתיים שמיועדים לתחרויות עבירות, ייתכן ויתאכזב. מין הסתם יש כאן גם הרבה כאלה וכבר הזכרנו תרבות מוטורית וספורט מוטורי מאוד מפותחים -  אבל רוב הכלים כאן הם UTILITY נטו. נועדו לעבודה קשה ולשיפורים שתראו עליהם יש תפקידים מוגדרים והם עשויים להציל חיים.

טנדר-חווה קשוח כמו טויוטה 79 או SUV  גדול כמו לנדקרוזר 105 או ניסאן פטרול הם בחירה טבעית עבור תושב האאוטבק. אבל עבור מי שבא לכאן מבחוץ כדי לטייל, רכב השטח צריך להיות בנוי מראש למסע שכזה. עם מקום להרבה ציוד, אוהל גג (אוסטרליה משוויצה בעושר גדול של חיות בר ייחודיות שלא כולן תמיד סימפטיות למטיילים... ועל כן השינה על הקרקע לא תמיד מומלצת), מקרר, שולחן וכסאות, צמיגי שטח, ג'ריקנים למים ולדלק ואבזרי חילוץ למיניהם. מכשירי GPS, מכשיר קשר ו/או טלפון לווייני גם הם ציוד שעשוי להתגלות כחיוני. מציל חיים כבר אמרנו?....

מה יעשה התייר שמגיע לכאן על מנת לטייל ולהרגיש בטוח ומוכן לכל תרחיש ממש כמו איש שטח אוסטרלי מסוקס, מין קרוקודייל-דאנדי שכזה?... עבור אלה קיימות חברות מקומיות להשכרת רכב שמתמחות ברכבי שטח מוכנים למסעות. ההיצע רב ברמות מחיר ואבזור שונות – החל מסוזוקי ויטארה קטנה וחסכונית לזוג מחושב בהוצאות - ועד לנדקרוזרים גדולים משופרים במקצועיות ומאובזרים עד הגג ומעליו (תרתי משמע) עבור משפחות מעושרות.

ואם מישהו חשב לרגע שהמשמעות של תנאים מאתגרים, מרחבי הפרא הבלתי נגמרים וכלי הרכב הקשוחים היא שהוא עומד לעבור חוויות מסמרות שיער במציאות נוסח סדרת סרטי ''מקס הזועם'' אז שישכח מזה – אוסטרליה היא מדינה מערבית מסודרת עם כללים וחוקים שמכובדים ונשמרים באדיקות על ידי האזרחים מצד אחד ונאכפים בקשיחות על ידי המשטרה מהצד השני. למרות שמדובר ביבשת עצומת-מימדים שיש בה מספיק מקום לכל אחד ולכל תחביב או שגעון, שמירת הטבע כאן היא בראש סדר היום הלאומי ולמעשה רוב שטח היבשת אסור לתנועת כלי רכב כלל. רוב מסלולי השטח המפורסמים עוברים ב''מסדרונות'' צרים אבל אל דאגה – כל סנטימטר במפת אוסטרליה מייצג מאות ק''מ רבים מאוד.... הכניסה לשמורות, למסלולים ולקטעי דרך שעוברים באדמות אבוריג'יניות אינה חופשית לכל דיכפין אלא מותנית בתשלום אגרות וקבלת היתרים מראש כי כאמור, למרות המרחקים האדירים, אאוטבק או לא, ולמרות שהגעתם עד הלום חמושים ברכב שטח מסוקס עם כננת אימתנית ואוהל משוכלל על הגג, זהו אינו שטח-הפקר.

אז הבנתם את הפרינציפ – אוסטרליה היא פראית ונידחת אבל גם ציביליזציה מודרנית והיא גן עדן לחובבי השטח וה-4X4 ולמטיילים המוטוריים. אז מה לכל זה ולחלום?... אוסטרליה היא החלום - תראו לי ג'יפאי ישראלי שלא מפנטז מתישהו על חציית האאוטבק אל לב היבשת האוסטרלית ולא באוטובוס-תיירים שנע צפונה על הסטיוארט-הייוויי ומפספס את כל הדברים המעניינים. אני מדבר על חוויה ייחודית כפי שרק טיול שטח ברכבי שטח יכול להציע.

עד היום היה מקובל בקרב ישראלים לנסוע לאוסטרליה לבד, בד''כ במסגרת הטיול שאחרי השירות הצבאי – לרכוש בכמה אלפי דולרים אוסטרליים אופנוע/רכב ישן ולהתגלגל איתו במשך חודשים ארוכים לאן שנושבת הרוח. זה בהחלט כיף, אבל מתאים לתקופה מסויימת בחיים. בינתים הזמנים משתנים, לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לעצור את החיים לתקופה כה ארוכה שכוללת עבודות פיזיות מזדמנות בחווה נידחת או בשיפוצים ולאחר מכן שוב מטיילים עד שנגמר הכסף – ואז מוצאים שוב עבודה זמנית כלשהי במקום הבא וחוזר חלילה.

לא לכל אחד זה מתאים. כיום רבים מאוד מהמטיילים הם אנשים מבוגרים יותר, עם עבודות ועסקים ומשפחות, אנשים שהגיעו לשלב בחיים שיכולים להרשות לעצמם לטייל ולראות עולם, אבל זמנם אינו בלתי מוגבל – עבורכם רקחנו במשך חודשים ארוכים את המסע הראשון ופורץ הדרך – פתיחת הציר לאאוטבק וללב יבשת אוסטרליה.
17 ימים בהם תוכלו לטעום את היופי הפראי במסלול נהיגת-שטח ארוך ולא תמיד קל – אבל גם להתפנק בערים הגדולות של אוסטרליה המודרנית – מלבורן וסידני, בנהיגה חווייתית לאורך נופי כביש האוקיינוס הגדול, טעימות יין ביקבים המפורסמים של עמק בארוסה ואטרקציות ייחודיות בשמורות אולורו וקאטה-טג'וטה.

זהו טיול אינטנסיבי ורב-קילומטרים. הוא אינו זול אבל גם לא כל-כך יקר כשלוקחים בחשבון שהכל בעצם כלול במחיר. והכוונה היא להכל –טיסות ומלונות, שלוש ארוחות ביום, רכבי שטח חדישים מזוודים היטב ומצויידים בכל מה שדרוש למסע שכזה + דלק לכל הטיול. וכמובן העברות משדות התעופה אל המלונות ובחזרה ושני מדריכים ישראלים מנוסים בנהיגת שטח וניווט.

אם אתם אוהבי שטח ו-4X4, אם הייתם כבר כמעט בכל מקום וראיתם עולם, וחסרה לכם החתיכה המשמעותית הזאת בפאזל הגדול של החיים – הטיול הזה מיועד לכם.
 
קישור לפרטים המלאים על המסע פורץ הדרך לאוסטרליה - דצמבר 2017
 
 

מדריכים:

קובי בצלאל 052-2339934

דרור ברלי 052-8635759

"אנחנו מטיילים לא כדי לברוח מהחיים.. אלא כדי שהחיים לא יברחו לנו"