מסע קסום לרכס הקווקז - גיאורגיה, חורף 2017

לקבוע טיול חורף לגיאורגיה זה הימור וכמו כל הימור גם פה עלולים ליפול ובגדול. מזג אוויר חורפי בקווקז משמעותו צירים חסומים בשלג- דבר שגורם לביטול המסלול ונסיעת כבישים במקום שטח.
תחילת אוקטובר, נוחתים בשדה התעופה בשעת לילה מאוחרת, גשם מלווה אותנו עד המלון והחשש מהחרפה במזג האוויר מרחפת מעל.
הגענו למלון עייפים, חתימה על הרכבים, קבלת החדרים והולכים לישוןןןןןןן.
גם הפעם החבורה הייתה מגוונת. זוגות, אבות ובנים, אמהות ובנותיהן, רווקים ורווקות, צעירים וצעירים פחות - אין לי ספק כי כולם נהנו.

היום הראשון - המטרה בקוריאני
הנסיעה לבקוריאני היא נסיעה לא פשוטה - המסלול שבחרנו הינו מסלול שמאתגר את כל מי שנוסע בו. הפרשי הגבהים משמעותיים וכמו שצפינו - נתקלנו בשלג אך במינון כזה שהיה פשוט מדהים!
המסלול המיוחד שנבחר מביא את הנוסעים בו למפגשים עם הנוודים, נסיעה בכפרים ומפגש עם המקומיים שצמאים למפגשים. ככל שעלינו בגובה הלך והתגבר השלג, חלק מהנסיעה היתה בסופת שלגים עד שהגענו לשיא הגובה מעל בקוריאני.
בקוריאני - עיירה קטנה המונה כ-2,500 תושבים, עיירת סקי המושכת אליה תיירות פנים וחוץ גם בקיץ בעיקר בגלל מזג האוויר הנוח ששורר בה כפועל יוצא ממיקומה.

היום השני
היום השני למסע כולל נסיעה בין הכפרים הסמוכים לבקוריאני, ביקור בטחנת קמח, ביקור בשוק מקומי נסיעה בדרך מיוחדת ומסתורית היורדת למערות וארדזיה דרך השטח ונסיעה לעיר אחלציקי
ללא ספק יום מיוחד המשלב מפגש עם המקומיים הכפריים וצפייה במקומיים עובדים את האדמה.
לפני הביקור במערות וארדזיה עצרנו לביקור בשוק המקומי והצבעוני בעיירה הסמוכה.
מערות וארדזיה הינה עיר מערות שהוקמה ע"י המלכה תמר בשנת 1185.
המקום החל כמצודה והמלכה תמרה הפכה אותו למנזר גדול שבימיו הטובים הגיע לאיכלוס של 50,000 איש.
המקום כלל, בתקופה הטובה שלו כ-6000 חללים/חדרים שהשתרעו על 13 קומות. עקב רעידת אדמה בשנת 1283 נהרסה העיר כמעט לגמרי, רעידה שחשפה רבים מהחדרים והרסה כליל קומות שלמות של מערות. בשלב מאוחר יותר, במאה ה-13, נבנה במקום מגדל הפעמון בחלקו העליון של המתחם.
הביקור במערות כולל זחילה בין המערות, ביקור בחדרים מיוחדים ששימשו בעבר לכל מיני מטרות מלבד מגורים וביקור במנזר הנמצא בחלקו העליון.

מערות וארדזיה

היום השלישי - הקווקז הקטן
היום השלישי הוקדש לרכס הקווקז הקטן. טיפוס אתגרי דרך שבילים והרים גבוהים עם נופים מיוחדים במינם. זה השלב בו נחשפנו שוב ליופיה המיוחד של גיאורגיה - רכס הרי מסחטי.
את הלילה העברנו בעיר אחלציחה ומי שמבקר בעיר הזו לא יכול להמשיך מבלי לבקר בבית הכנסת המקומי ולפגוש את שמעון שמחזיק את המקום כמעט לבדו.
אחלציחה הייתה מרכזה של יהדות גיאורגיה עד שאט אט עזבו היהודים את המדינה לגלות ולישראל וטיביליסי הפכה להיות המרכז.
גם לאדם כמוני שביקר בבית הכנסת הרבה פעמים הביקור מאוד מרגש - לשמוע את הסיפורים של שמעון על היהודים שלאט לאט עזבו את הקהילה, עברו למדינות אחרות או לערים אחרות או שלצערנו הרב פשוט נפטרו.
המשכנו את הטיול - טיול שכלל ביקור בכפרים נידחים בהם ניתן למצוא מקבץ של בתים בודדים. מאחר ומדובר בתחילת החורף חלק מהבתים כבר ננטשו ע"י המשפחות שירדו עם החיות לעיירות הנמוכות בכדי להימנע מהתמודדות עם מזג אוויר סוער במיוחד.

ביקור בשווקים

הנסיעה והנופים ברכס הקוקז הקטן מרגשת והנוף משתק - את ארוחת הצהריים אכלנו בשטח, על פסגה גבוהה במיוחד המוקפת הרים מושלגים. חברי הקבוצה הכינו שקשוקה, ספגטי, סלט ירקות ועוד מטעמים. באופק ניתן היה לראות את כותאיסי אליה עלינו להגיע בסוף היום. הטיפוס אורך כ-5 שעות במהלכו מטפסים על הרכס בצירים מפותלים בין המבנים הנטושים של הכפריים שכאמור עזבו את השטח בשל החורף הקרב ובא. גלשנו בצירים הצרים לכיוון כותאיסי ובשעת ערב הגענו לבית המלון במרכזה של העיר השנייה בגודלה בגיאורגיה.

הכיכר המרכזית בכותאיסי בסמוך לבניין האופרה

היום הרביעי - המטרה - א ו ש ג ו ל י
היום הבא מוקדש לאחד הצירים המיוחדים והארוכים של המסע. עזבנו את המלון מוקדם מהרגיל. נסיעה קצרה על הכביש ומהר מאוד נכנסנו לנסיעת שטח בין עשרות כפרים שפוגשים מעט מאוד תיירים. ניכר כי הכפרים מוזנחים ולנוסעים בו יש הרגשה חזקה של אותנטיות. החיים הדלים ניכרים בכל פינה, זקני הכפר נראים בכל פינה כאשר הם חוטבים עצים לקראת החורף הנמצא בפתח. אחרים ממלאים את האסמים בחציר ואוכל אחר לחיות שיזינו אותם בתקופה המושלגת שתתחיל בנובמבר עד מאי.יש לזכור כי הצירים בהם אנחנו נוסעים כרגע בחופשיות יהיו חסומים לחלוטין תוך חודשיים ועל כן על המקומיים לספק את צרכיהם וצרכי הבהמות מבעוד מועד.

את ארוחת הצהרים אכלנו בכפר נופש נטוש - כפי הנראה כפר ששימש את עשירי המחוז בתקופת השלטון הרוסי. השערה פרועה אך לא מנותקת המציאות. משנה לשנה נראה כי המקום משוקם אט אט, בית ועוד בית מתחילים להתאכלס אך עדיין אטומים, ככל הנראה בגלל החורף הקרב.
במקום מצאנו באר מים מוגזים ובטעם מיוחד המושך אליו את המקומיים המכירים את פינת החמד. המקום הוכרז על ידי כ"כפר נופש". ביציאה ממנו אנו חולפים על פני מספר מפגשי נהרות היורדים מההרים המושלגים שמסביבנו. הציר מתחיל לטפס במתינות לכיוון הכפרים שבראש ההר כאשר הראשון שנפגוש (אם לא נספור את החוות הפזורות פה ושם לאורך הדרך) הוא הכפר אושגולי - כפר פסטורלי שהצליח לשמר תרבות עתיקה. כפר תיירותי במחוז סוואנטי שהוכרז כאתר מורשת עולמית ע"י אונסקו עוד ב-1996.
אם נדייק השם אושגולי הוא שמם של ארבעה כפרים הנמצאים בגובה של כ-2,100 מטר ( שמות הכפרים: זיבאני,צוויביאני,צ'אזאשי ומורקמלי). היסטוריית הכפרים נמשכת כ-2000 שנה. אושגולי הצליחה לשמר תרבות סוואנטית שהינה ייחודית לאיזור ולמדינה בכלל.
סדרת הכפרים נחשבים לגבוהים באירופה ובחורף הגישה אליהם כמעט בלתי אפשרית. סימן ההיכר של מחוז סוואנטי הינו מבנה/צריח/מגדל מצור בצורה מלבנית. בראש סדרת הכפרים מוצבת בגאווה קפלה מהמאה ה-12.
בירת המחוז, עיר בשם מסטיה, עיר תיירותית המשכנת את מאות התיירים המגיעים לאזור הן לצורך ביקור באושגולי והן לצורך טיפוס על אחד מההרים המקיפים את בירת המחוז. מסטיה העיר מספקת שירותים מוניציפלים לתושבי האיזור וכך ניתן למצוא במקום בית משפט, משרד פנים ועוד.
מסטיה משמשת גם כמרכז תרבותי. שיירות של מיניבוסים יוצאים ממסטיה לדרך של כשעתיים שלוש עד לאושגולי כאשר בדרך עוצרים התיירים באחד מארבעת הכפרים לאורך הדרך. ציר שבחורף, ברובו, סגור מפאת כמויות השלג שיורד באיזור.

אושגולי

הר שחארה

יאללה - לים השחור

היום החמישי
07:00, חלק מחברי הקבוצה מחליטים להשכים ולצאת לסיור בשבילי הכפר הצרים. מפגש עם נשות הכפר שיוצאות לחלוב את הפרות הממתינות משעות הבוקר המוקדמת בפתח הבית לחליבה.
כלבי הכפר מלווים את החבורה בסיורה בכפר ותופסת עלינו חסות ואוי לכלב שיתקרב אלינו. מהר מאוד השמירה הופכת לאובססיבית ומלחמות הכלבים הם רק עניין של זמן. ההליכה בין המגדלים בקור גורמת להרהר אם זה היה חכם להשכים אבל המפגש עם חיי הבוקר והמקומיים מרגש ומשכיח את הקור. כמות הצריחים מעלה את השאלה מה מטרת המגדלים הללו? יש מספר סברות לשימוש של המגדלים בחבל סוואנטי- יש האומרים כי שימשו כהגנה מפני פולשים, יש סברה כי שימשו למגורים בחלקם העליון בתקופת החורף ועוד. בסוף הסיור עצרנו לביקור ולתצפית מהכנסייה המשקיפה אל הכפר העליון מתוך ארבעת הכפרים. מחזה שניתן לתאר רק בתמונות.
לאחר ארוחת הבוקר שעטה השיירה לכיוון מסטיה והחלה בטיפוס לאחד מההרים הגבוהים באזור - טיפוס לגובה של 2,750 מטר שבסופו מגיעים לאגם קטן ומראה פנורמי מדהים. משם השיירה ממשיכה לכיוון הים השחור לא לפני שעוצרים לביקור בסכר הענק ובארמון דדיאני שבזוגדידי.

ארמון דדיאני

ביקור במוזיאון סטאלין

הים השחור וביקור בעיר גורי

היום השישי
את היום האחרון עם הרכבים ניצלנו לביקור בעיירה גורי - עיר הולדתו של השליט הכ"כ מוכר - סטאלין.
סיפור חייו של סטאלין מצעירותו ועד היום בו קיבל את מעמדו הבלתי מעורער.
הדרך לעיר הבירה, טיבילסי, על הצירים הראשיים ארכה כשעה לערך מהרגע שיצאנו מגורי. הזדכינו על הרכבים ולאחר מנוחה טובה יצאנו "לקרוע" את העיר העתיקה בלילה.
כל מי שמכיר את טביליסי מבין כי היא נראית שונה לחלוטין ביום ובלילה. פנסי הענק המאירים את הכנסיות, המצודות והגשרים הופכים את העיר למיוחדת וציורית.
הרחוב המרכזי עמוס בבליינים שממלאים את שלל בתי הקפה, המסעדות, מועדוני הלילה ויתר מקומות הבילוי.
את היום למחרת ניצלנו לטובת סיור בעיר העתיקה - הפעם באור יום. נסיעה ברכבל, ביקור בפסל "אמא גיאורגיה", הליכה בסמטאות העיר העתיקה, ביקור בגשר האהבה ובשלל מקומות נוספים שיש לעיר העתיקה להציע.
בסוף הביקור עצרנו לביקור כבוד בבית הכנסת המרכזי לשם מתרכזים מרבית הישראלים - ויש לא מעט מסתבר.
בשעות הצהרים התפזרה החבורה וכל אחד הסתובב במקום אחר בעיר - יש שבחרו לבקר באחד מקניוני הענק שבעיר, יש שביקרו ב"אגם הצב", יש כאלו שעלו עם הרכבת המיוחדת לתצפית מהלונה פארק "מטאטסמינדה" שהאנטנה הענקית הממוקמת במרכזו נראית מכל נקודה בעיר ויש כאלו שסתם נהנו ממרכזה של העיר ושלל מקומות הבילוי שיש לה להציע.
בערב האחרון במידינה עצרנו לארוחת ערב חגיגית באחת מהמסעדות המקומיות.

נסיים כרגיל במילים - אחללה מסלול, קבוצה מדהימה וניפגש בטיול הבא.



המסע הבא לגיאורגיה: אוגוסט 2018 - לפרטים הקלק כאן

לעוד מסעות בארץ ובעולם

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן