אז כן, אדום שאי אפשר להתעלם ממנו, Jeep שגרם לי להרגיש לכמה ימים כמו סלב היסטרי כי אין מי שלא הרעיף עלינו מבט. ג'יפ שגרם לי להרגיש קצת לא בנוח מול רכב השטח הפרטי שיש לי בבית, פחות אם יוודע לו איפה היינו ומה עשינו, אלא בעיקר אם ידע מה הרגשתי בלב ובכל הגוף..
יום שישי בבוקר ומזג האוויר לא פחות ממדהים. אני עומד בנקודת המפגש בתחילת דרך "דיפנבייקר" ומחכה למשתתפים שלי. תוך כמה דקות הם מגיעים ויש לנו שיירה מכובדת שנראית מצוין. לאחר הכרות ותדריך קצר יצאנו לדרך. אני ברנגלר קצר ואדום ואחריי שיירה של רנגלרים, גרנד צ'ירוקים ורוביקון יפהפה אחד. תענוג.המסלול שלנו להיום הוא מסלול די קל מבחינה טכנית ובעבור הרכבים שיש לי בשיירה אפילו קליל. יחד עם זאת יש לי ערב רב של נהגים, צעירים יותר ופחות, כאלו עם ניסיון ואחרים ללא ניסיון בכלל, כך שכולנו נהנה מטיול די רגוע מבחינה טכנית, אך עמוס בנופים יפהפיים, הרבה מאד מעברי מים ושלוליות ענקיות כשמסביב פריחה מטורפת ומזג אויר לא פחות מאידיאלי.
התחלנו כאמור בדרך דיפנבייקר שהיא דרך עפר בין שער הגיא לנוה אילן, שנפרצה ע"י הקרן הקיימת לישראל בשנת 1975 בסיוע משלחת ציונית מקנדה. היא נקראית על שמו של ג'ון דיפנבייקר, שהיה ראש ממשלת קנדה והיה ידיד אמיץ וקרוב של מדינת ישראל.
קצת פרטים על איפה אנחנו...? אז הדרך עוברת על "רכס המשלטים" ומקשרת בין משלטי מלחמת השיחרור שהגנו על קטע הכביש בתש"ח. בחלקה היא עוברת בדרך רומית עתיקה ומלווה את ערוץ נחל אילן.
מדרום לנו ולכביש 1 נמצא "רכס השיירות", שקיבל את שמו על שמן של השיירות שעלו לירושלים במהלך מלחמת העצמאות והיה נקודת מפתח באבטחת הדרך לירושלים. הוא שולט על הקטע המחבר בין שער הגיא למחלף שורש וגם בו שרידי משלטים ממלחמת העצמאות. על רכס זה התנהלו קרבות קשים של חטיבת הפלמ"ח - הראל, ולוחמים רבים נפלו בהם. עוד קצת דרומה ממנו עובר נחל "דרך בורמה" שעולה בתוואי הנחל לעבר רכס השיירות.
השיירה היפה והצבעונית שלנו יצאה לדרך, חלפנו ליד משלט 3 ומשלט 4, עברנו ליד הגן היפני המוקדש לאב טקצ'י אוצוקו שהיה מייסד אגודת "בית השלום" היפנית שחבריה מאמינים שירושלים היא המפתח לשלום בעולם.
המשכנו למשלט 10 שבזמן המלחמה חלש על אזור שער הגיא. נכבש בליל ה 12 במאי 1948 בידי הגדוד החמישי של הפלמ"ח ומיד בבוקר שלאחריו הותקף ע"י "צבא ההצלה הערבי" שגרם לכוחותינו נזק כבד וכבש אותו מחדש. צבא ההצלה הערבי היה צבא של מתנדבים ממדינות ערביות שפלש לתחום המנדט ללא התנגדות הבריטים, במטרה לסייע לערביי ישראל במלחמתם ביישוב היהודי וכדי לסכל את תוכנית החלוקה. בניגוד לכל יתר המשלטים, משלט 10 היה האחרון שהמשיך להיות בשימוש כוחותינו עד מלחמת ששת הימים כעמדה מול "רכס התותחים" של הליגיון הירדני.
אחרי כל כך הרבה משלטים וסיפורי גבורה, הגיע הזמן להפסקת אוכל. ובכן, הצוות של Jeep יודע את העבודה ותוך דקה וחצי הוקמה לה עמדה מוצלת - גזיבו, ותחתיה שתיה קלה ומגשי אוכל עמוסי כל טוב מהסוג של "הביוקר".. מעדנים בחיק הטבע זה לא מובן מאליו.. כיף גדול.
המשכנו במסלול שלנו שעובר בקטע זה על דרך רומית עתיקה שחיברה בין "אמאוס" שהיתה עיר עתיקה מאזור לטרון, לירושלים ועצרנו ליד 16 אבני מיל שנאספו לנקודה זו בשל עבודות רכבת ישראל על הקו תל אביב - ירושלים ובמקור, הוצבו לאורך דרך רומית זו. רק על אחת מהן ניתן לראות שרידי כתב ותוכנה מתורגם על שלט ליד.
אבני מיל אלו, מלשון "מיליארום" בלטינית - אלף, הוצבו לאורך הדרכים המובילות מעיר לעיר, ברווחים של אלף פאסום שהם כאלפיים צעדים. מכאן הביטוי העברי "אבן דרך" והאנגלי Milestone.
מיד לאחר אבני המיל הגענו לחורבת מצד הבנוי על יסודות הלניסטיים וכנראה שבמקור נבנה על ידי החשמונאים. המצד שמר על דרך זו, נמצא 5 מייל מאמאוס ומתנשא לגובה של 530 מטר מעל פני הים.
המשכנו מערבה לגן הפסלים ביער המכללות, שהוא תוצר של שיתוף פעולה בין ארגון המורים לציור ואומנות בהסתדרות לבין קק"ל. במקום 5 פסלים של אמנים שונים המוצבים אל מול הנוף הפתוח. עלינו על השביל הירוק שעובר על קו פרשת המים ומעצם כך, יפה יותר משני השבילים המקבילים לצידיו. עצרנו בתצפית "לוקי" המרהיבה, כי אי אפשר שלא והמשכנו עם השביל עד לכניסה המזרחית של הישוב נווה אילן.
משם פנינו לדרך מיוערת ויפהפיה שתוביל אותנו לנחל יתלה. מיד בתחילתה חיכה לנו מכשול קטן אבל כזה שללא הכוונה קרקעית אפשר בטעות "להתיישב" עליו בקלות. לאף אחד לא היתה כוונה שכזו ותוך דקות השיירה כולה המשיכה בדרכה.
נחל יתלה נקרא על שם העיר המקראית יתלה. הוא מנקז את האזור הזה של ירושלים וזורם מערבה עד שהוא מתחבר בסופו של דבר לנחל איילון. כיום נעשות בו עבודות להקמת הקו המהיר של רכבת ישראל, אך כאלו שפוגעות באופן אנוש בנחל. בזכות מאבק הארגונים הירוקים נעשה מאמץ להקטין את הפגיעה בנוף. בפועל, אי אפשר להתעלם מיופיו של הנחל וסביבתו. הצמחייה הסבוכה והמגוונת, הפריחה שלעיתים נראית מוגזמת והשבילים הצרים שבהם עברנו רק הוסיפו לחוויה. מימין לנו או מצפון, נמצא הר הרוח והטיפוס שלנו חזרה מהנחל היה דרדרתי מעט אך לא כזה שיעצור אותנו.
הגענו לכביש ופנינו לסיום חלקו הראשון של הטיול דרך מעלה החמישה לאנדרטת חטיבת הראל בגבעת הרדאר שבהר אדר. גבעת הרדאר היא אתר ההנצחה של חטיבת הראל. בראשה מגדל תצפית המדמה שתי צלחות רדאר, אחת הפוכה על השניה, לזכר הרדאר הבריטי שהיה במקום. היא מתנשאת לגובה של 880 מטר וביום עם ראות טובה, יש ממנה תצפית למרחק רב. על גבעה זו ניהלה חטיבת הראל קרבות מרים במלחמת השחרור, אבל מוצב גבעת הרדאר נכבש רק במלחמת ששת הימים ע"י גדוד 104 של חטיבת הראל שיריון.
בירידה מהתצפית, שוב אנשי הצוות של Jeep החליטו לפנק ומשום מקום נפרשו פלטות של פירות טריים בשלל צבעים וטעמים, חלקם עם שמות שלא הכרתי מה שלא מנע ממני לאכול מהם עוד קצת.
לאחר חיסול יסודי של פלטות הפירות עלינו על הרכבים ויצאנו לקטע קצר של נסיעה בכבישים היפים והמפותלים של מבואות ירושלים. הכיוון הכללי הוא שמורת הר הטייסים שהכניסה אליו מבחינתנו נמצאת ממש מול קיבוץ צובה.
חלקו השני של הטיול מתחיל בהר הטייסים שבו גלעד לחללי חיל האוויר הישראלי המהווה אתר ההנצחה המרכזי של החיל וממשיך לשמורת נחל שורק. מעבר המים של גשר הרפאים היה נקודה שבה מי שמיהר הביתה יכול היה להפרד מהחבורה ולעלות על האספלט. לשמחתי, פרט לרכב אחד שמיהר להגיע לדרום, כולם נשארו איתי למסלול רטוב ויפה במיוחד לאורך 13 ק"מ, צמוד מאד לנחל שורק השוצף כמויות מים גדולות, פעם מימין, פעם משמאל ומידי פעם ממש מתחתינו.
הדרך עמוסה צמחייה ונראה שהטבע חטף סוג של "פריחה" מדהימה. מעצי קטלב ועד אינסוף רקפות, כלניות, נרקיסים, שקדיות עמוסות בפרחים ועוד רבים אחרים שאיני מכיר בשמם. כמויות הגשם הגדולות משבוע שעבר השאירו קרקע חלקה ושלוליות ענקיות שלא תמיד באמת ראיתי את סופן. החבורה שלי קיבלה הדרכה למעבר שלוליות תוך הבטחה ממני שהרכבים הנפלאים שלהם הולכים להנות מכך ובקשה ממני לתת ברכבים אמון מלא. החוויה היתה מדהימה גם לבעלי הניסיון ביננו וכמויות המים והשפריצים ישארו בראש לזמן רב.
סיימנו את המסלול ביציאה להר-טוב.
החיוכים היו גדולים והרכבים היו מטונפים כמו שג'יפים צריכים להיות.
תודה רבה ל Jeep.
היה לי תענוג גדול להוביל ולבלות איתכם,
נתראה בטיולים הבאים.
קובי בצלאל.
לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
המסלול שלנו להיום הוא מסלול די קל מבחינה טכנית ובעבור הרכבים שיש לי בשיירה אפילו קליל. יחד עם זאת יש לי ערב רב של נהגים, צעירים יותר ופחות, כאלו עם ניסיון ואחרים ללא ניסיון בכלל, כך שכולנו נהנה מטיול די רגוע מבחינה טכנית, אך עמוס בנופים יפהפיים, הרבה מאד מעברי מים ושלוליות ענקיות כשמסביב פריחה מטורפת ומזג אויר לא פחות מאידיאלי.
תגובות