שטח 4X4 > יומני מסע בעולם > יוון וקפריסין

יוון הפראית! נעים מאוד, הגענו

לפני 3 חודשים בערך, ככה תוך כדי מפגש מדריכים חגיגי של אתר השטח הישראלי, בשעת דמדומים ליד איזה מעיין נסתר איפשהו בהרי השומרון, התגלגלה שיחה שקטה אך מלאת התלהבות בין שלושה אנשים ישובים על כסאות מתקפלים וכוס קפה שחור ביד, נמרוד וידר ואני, חברים טובים ומדריכים באתר השטח הישראלי ועופר, המפקד. השיחה היתה על כך שאין טיולי ג'יפים "אמיתיים" ביוון ושאי אפשר להשיג רכבים מתאימים לשטח קשה. הסכמנו כולנו שמאחר ומחכה שם גן עדן יפהפה עם אתגרי שטח קשוחים בדיוק כמו שאנחנו אוהבים, הגיע הזמן לצאת לעבודה

אז הרבצנו עבודה, קראנו, חישבנו, דיברנו, התכתבנו, התייעצנו, התקשרנו ולפני כשבועיים עלינו על טיסת בוקר מתל אביב לאתונה עם משימה, לחזור חזרה לארץ אחרי שבוע עם מסלול טיול שטח רציני ועם רכב שיעמוד במשימה. חזרנו עם שני מסלולים.

יום 1 - שישי - אתונה

המארחים הנחמדים שלנו בנו תוכנית מלאה לשלושת הימים הראשונים. נחיתה רכה עם איסוף משדה התעופה ישירות למלון, התארגנות קלה בחדר עם מרפסת הצופה לחוף ים מקסים ומיד יצאנו לסיור מודרך בעיר העתיקה, שהתקצר מאוד כי היינו רעבים. איזה כיף להיות רעב ביוון. חייב להודות שעד ארוחת הצהריים הזו, יוון הקולינרית מבחינתי היתה סלט יווני ועוד כל מיני מאכלים שכולם מכירים, לא היה לי מושג שכל כך טעים שם. עד הערב הצלחנו להשחיל עוד שתי פגישות במלון וחזרה על הציר שמחכה לנו ליומיים הקרובים. לארוחת ערב לקחו אותנו לטברנה מקומית, אחת המומלצות כאן בעיר. האוכל הולך ומשתפר והאוזו שמוגש כאן בכל פינה משפר את האווירה כולה. חזרנו למלון לשינה ארוכה, מחר מחכה לנו יום ארוך.

יום 2 - שבת - האי פלופונז

השכמה מוקדמת וארוחת בוקר במלון ובשעה 07:30 אנחנו כבר ברכב המארחים שלנו, בדרך להכיר עוד יותר טוב את האי Peloponnese ולהכין מסלול טיול בעומק השטח שלו. לאחר פחות משעה הגענו לגשר שמעל תעלת Corinth שנכרתה בסוף המאה ה-19 ואורכה 6.3 ק"מ. התעלה חוצה את מצר היבשה של קורינתוס, מחברת את המפרץ הסרוני עם מפרץ קורינתוס וטכנית, הפכה את חצי האי הדרומי פלופונז, לאי בפני עצמו. אנחנו ממשיכים עוד קצת על האספלט היפהפה שסלול כאן בין הרים ועמקים ומהר מאד יורדים ממנו לשבילים ונעלמים בין העצים ליומיים שלמים.
תוואי השטח של הרי Ziria נהנה מקיצוניות גיאוגרפית כשאת הרקיע תופסות כיפות הרים גבוהות ומושלגות בחורף, בעוד הקרקע מלאה בעצי הדר, ברוש ואשוח ענקיים הגדלים בחופשיות בעמקים. הנוף לא פחות ממדהים ועבורנו הנוהגים ברכב שטח מסוקס, יש מערכת סבוכה של אינספור שבילים בכל רמת עבירות אפשרית והנסיעה בהם כרוכה בשינויי גובה גדולים ומהירים והמון מעברי נחלים. בכל פינה מסתתרים אגמים קטנים בגווני טורקיז מרהיבים. כמעט ליד כל אגם יש מישהו שעצר עם הבאסטה הניידת שלו ומנסה למכור תוצרת מקומית, גבינות צהובות ומלוחות, שעועית בגדלים שונים, זיתים ושמן זית, תבלינים, תה, פסטה וחטיפים מתוקים ומלוחים טיפוסיים לאזור. לקראת ערב הגענו לעיירה הקטנה וויתינה ולמלון הבוטיק שלנו ללילה הקרוב.

יום 3 - ראשון - פלופונז

האח שבחדר בערה כל הלילה כך שלא יכולנו לדעת שהתעוררנו לבוקר קר, מאד. די מוקדם והכל סביבנו מכוסה בשכבת קרח דקה וכך גם הרכב. תוך דקות ספורות אנחנו שוב נוסעים על שבילים בוציים וחלקים והשמש מטפסת לאיטה למעלה, ככל שהיא עולה השטח מפשיר וזה קורה לנו ממש מול העיניים. שטחים עצומים של ירוק מעלים עננים נמוכים שגם הם, מטפסים לאיטם למעלה.
המסלול שלנו חוצה את נהר לושיוס ונחלים אחרים מצד לצד, מטפס לפסגות הרי מנלו לתצפיות נפלאות ויורד ליערות עבותים בעמקים הנמוכים בהם הלחות גבוהה מאד והכל, אבל פשוט הכל מכוסה בטחב ירוק המנוקד בהמוני פטריות מסוגים שונים. הקרקע בוצית וחלקה עוד יותר והאתגר לנהג ולרכב בשיאו.
אחר הצהריים עלינו על הכביש חזרה לאתונה. עמדנו במשימה אבל יש לנו עוד כמה ימים כאן. כשנכנסנו לחדר במלון החלטנו ברוב קולות שמחר עושים כמה שיותר פגישות ומאחר ואנחנו כבר כאן, בשלישי ורביעי נצא להכין מסלול נוסף באי אחר וכדי שהמסלול יצא טוב, ניקח איתנו Jeep.

יום 4 - שני - אתונה

את הפגישה הראשונה שלנו עשינו כבר בארוחת הבוקר במלון. את הקפה שתינו כבר בפגישה שאחרי וככה עד שעות הצהריים המאוחרות. הספקים שלנו מקצוענים בתחומם ועבודת ההכנה שעשינו עזרה לנו להתקדם בהתאם לתוכנית. אחר הצהריים יצאנו לאיזה מרכז קניות והתחמשנו במפות וציוד נלווה. עשינו קניות בסופר לפינוקים ברכב וסיימנו בארוחת ערב במסעדה איטלקית עליה המליצו לנו עובדי המלון ובמקרה היא מחזיקה כאן במקום הראשון ב TripAdvisor. בין היתר, אכלנו שם את רביולי ארבע הגבינות הכי טעים בעולם.

יום 5 - שלישי - האי אביה

ארוחת הבוקר מסתיימת לה והנה הנסיך שלנו כבר מחכה לנו בחניה. Jeep Wrangler קצר, שחור ומשופר קצת, נראה מעולה ומפזר סביבו ערימות של מצב רוח טוב, במיוחד למי שהולך להחזיק את ההגה שלו ביומיים הקרובים. העמסנו את הציוד שלנו ויצאנו לדרך.
נקודת המעבר לאי Evia מגיעה גם היא תוך פחות משעה ומהר מאד אנחנו יורדים מהאספלט, משלבים ל- Low ופורצים את דרכינו פנימה למעמקי היער. הנוף מטריף, יש ערימות של בוץ ושני חיוכים גדולים מרוחים לנו על הפרצוף. מידי פעם נכנסנו לשביל צר ואחרי כמה מאות מטרים גילינו שנפער בור באדמה או שסתם איזה עץ החליט שנשבר לו וחסם את השביל. לרוב אפשר היה להסתובב ולעיתים נדרשנו לרוורסים ארוכים ולא פשוטים.
אחר הצהריים הגענו למלון שלנו השוכן באיזו עיירה קסומה וממוקם על החוף בקו הראשון למים. ארוחת ערב בטברנה מקומית. למסעדות כאן אין אפילו אתר אינטרנט אבל המקומיים המליצו לנו על מקום מסויים אחד. אנחנו לא באנו להתווכח עם אף אחד וטוב שכך.

יום 6 - רביעי - אביה

אמש הגענו למלון בחושך. ידענו שאנחנו קרובים לים ואפילו שמענו אותו מהמרפסת. רק בבוקר הבנו לאיזה גן עדן הגענו ומיד אחרי ארוחת הבוקר התיישבנו במרפסת להכין את המסלול להיום.
יצאנו ליום קריר משהו עם עננות מידי פעם. הדרך פשוט מקסימה, נופים מדהימים ולוקח זמן להתרגל לכך שבאי הים יכול להופיע מכל כיוון. הצמחייה מגוונת כולל עצים שנראים כאילו החליטו בבוקר להתחפש לזר פרחים, עלוות עלים מכסה את הקרקע, נחלים שצריך לחצות וקרקע עקשנית ונדבקת.
בשלב מסוים, במקום גבוה יחסית, תוך כמה שניות כיסה אותנו ענן והמראה הסוריאליסטי שהתקבל חזק יותר מכל דבר שאוכל לכתוב אז קבלו מספר תמונות. למרות לחץ הזמן והרצון להספיק כמה שיותר, פשוט עצרנו את הרכב וכיבינו את המנוע כדי לחוות את הרגע ההזוי הזה עד כמה שרק אפשר.
הירידה למטה והמשך הדרך היתה בוצית, תלולה וחלקה ולמזלנו, גם עמוסה במעברי מים שהצליחו לנקות לנו מידי פעם את הצמיגים ולאפשר לנו להמשיך. בשלב מסוים הדרך הפכה לקשה עוד יותר והכיף שלנו רק הלך והתגבר. כמו כל דבר טוב גם קטעי הבוץ הקשים נגמרו והגענו לשבילים ישרים ורחבים יותר. לפני שיצאנו לדרך חזרה לאתונה, החלטנו "לדקור" נקודה חשובה נוספת במסלול והפעם הגענו למפל יפהפה שהצדיק את ההתעקשות שלנו שלא לוותר עליו.
לאתונה הגענו מאוחר בערב. נפרדנו מה-Jeep שלנו בקושי רב וכדי שלא לשקוע בבאסה, חזרנו למסעדה האיטלקית המצויינת והאלגנטית שביקרנו בה לפני יומיים. גם הפעם היה מצוין והבעלים של המסעדה, שכל כך שמח לראות אותנו פעם שניה בשלושה ימים, פינק בקינוח של פאי לימונצ'לו טעים ויפהפה.

יום 7 - חמישי - אתונה

זהו יום אחרון. כמה פגישות עד הצהריים. קצת קניות, קצת אוכל וזהו, החלום הזה שנמשך שבוע שלם הסתיים. חזרנו לארץ בטיסת לילה עם שני מסלולי טיול ואנחנו מתכוונים לצאת לטיול הראשון, כבר בינואר הקרוב.
מקווים לראות אתכם איתנו,
שלכם,
נמרוד וקובי

לפרטי הטיול הקרוב ביוון - הקליקו כאן

תגובות

5 תגובות

1

אורח/ת - זמי

23 בנובמבר 2018 ב 09:38

הי קובי,
מרשים!!!
כיף לקרוא. מאלף ומעורר תיאבון
תמשיך כך,
בהצלחה, זמי

2

אורח/ת - יאיר

23 בנובמבר 2018 ב 09:50

כל הכבוד נמרוד!! נראה מדהים ומעניין.

3

אורח/ת - הפרא

23 בנובמבר 2018 ב 09:53

נמרוד, יופי של כתבה.

4

נמרוד וידר

23 בנובמבר 2018 ב 11:47

תודה חברים לשמחתכם קובי כתב אני רק הוספתי מהיופי הפנימי המתפרץ שלי...

5

אורח/ת - רועי

24 בנובמבר 2018 ב 10:26

אחלה כתבה, אחלה נופים, אחלה אוכל ואחלה אוטו...