יומן מסע חוצה ישראל - פסח 2019

הקבוצה על רקע מעלה עשוש

המפגש

הלילה שלפני תחילת המסע הוא סוג של דילמה - האם לצאת מוקדם בבוקר מהבית, כלומר בסביבות 05:30, ולהגיע קצת לפני שעת המפגש, או לצאת, בניחותא, ביום לפני, בשעות אחה"צ, לשכור צימר או דירה וכד', ולקום בשעה סבירה ונוחה.

מזג האוויר החורפי הצפוי והידיעה כי היום הראשון למסע אמור להיות לא קל, הכריע והוחלט לאתר דירה, משהו קטן ושפוי שיכול להכיל 4 אנשים ( אני ושלושת ילדיי - אחד מהם בקבע והחליט לקחת שבוע חופש לטובת המסע וזמן האיכות) וכך, מצאנו את עצמנו בדירת רווקים קטנה בקיבוץ דפנה.

ידענו שלא נהיה היחידים ונפגשנו עם משפחת מזרוח במסעדה מקומית. יש לומר שהשינה הארוכה לפני היום הראשון למסע - הייתה יעילה והחלטה נבונה.

יום ראשון, שעה 08:00, נפגשו כל אנשי השיירה בתחנת הדלק הסמוכה לקיבוץ הגושרים. מזג האוויר הסוער גרם לנו לוותר על נקודת המפגש הקבועה, אנדרטת המסוקים בשאר יישוב.
מתחת להגנה שקיבלנו מרציף התדלוק, התבצע תדרוך קצר, חלוקת מכשירי קשר ואפילו את הצגת המסלול על המפה, דחינו למועד מאוחר יותר.
השיירה הארוכה עלתה על הכביש אל תחילת המסלול בשטח. ממש בכניסה לשמורת הבניאס.

היום הראשון למסע

היום הראשון למסע החל בשמורת הבניאס, דרך עמק החולה, הירדן עד הלינה ביער הזורע. תחזית מזג האוויר ליום זה הייתה "רעה" עבורינו ומבורכת לחקלאים.
התחזית הייתה כמות גדולה מאוד! של משקעים המלווה בטמפרטורות נמוכות. החשש הגדול היה דווקא ממזג האוויר בלילה וזמן רב בילינו מול האפליקציות השונות הנותנות תחזיות באחוזים לגבי כמות המשקעים בערב.
ככל שחלפו השעות מזג האוויר בא לקראתנו והסיכוי לגשם ביקנעם הגיע ל 5% בלבד - מה שמביא להחלטה ללון ביער ולא לאתר מקומות מחופים.
לאחר חציית שמורת נחל עורבים, התמודדנו עם חילוץ ארוך ועיקש, בבוץ הטובעני של עמק החולה - השדה אותו אני רגיל להקיף היה נעול בשער גדול וניסיתי להקיפו מנקודה אחרת. הרכב הגבוה שלי הצליח אך הרכבים אחריי התקשו והחילוץ נמשך כשעה . אין ספק שזו הייתה חוויה.

הבוץ בשמורת נחל עורבים ונחל רחום

המשכנו לכיוון הירדן ההררי עד הגיענו לגשר כפר הנשיא. כמויות הגשם והזרימה החזקה שידע הנהר בשבועות שקדמו להגעתנו, גרמו לגשר פשוט להיסחף. האמת, זו לא תופעה חדשה, אלא דיי מוכרת ונראה כי בינתיים כל הניסיונות להקים גשר שיעמוד בחוזקת הזרימה - עלו בתוהו.
השיירה ממשיכה לכיוון בקעת בית נטופה, שהפעם לא זכתה לביקור שכן הייתה מוצפת לחלוטין. משם הנסיעה דרך שטחי נהלל עד ליער הזורע ללינת הלילה הראשון הייתה מהירה והגענו, בחשיכה יש לומר, לחניון הלילה הקבוע.

בקעת בית נטופה המוצפת באופן חריג

היום השני למסע

הלילה הראשון עבר על כוחותינו בשלום - למרות 20 דקות של גשם לפנות בוקר, קמנו יבשים. החברים דיווחו על לילה קר במיוחד, בכל זאת ברדיו נאמר כי זהו חול המועד הקר ביותר מזה כ-20 שנים (!).
שעה וחצי והרכב עמוס ומוכנים. תדרוך, לראשונה נפתחת מפת סימון השבילים, מסמנים את המסלול ויאללה לדרך.
המסלול של היום מחולק לכביש-שטח כאשר החלק הראשון עד איזור יישובי בת חפר והחלק השני מתחיל מיער בן שמן עד יער שחריה (המלאכים).
תחזית מזג האוויר מעודדת ונראה כי היום השני ובעיקר הלילה, יהיו יבשים והתחזית ממשיכה להשתפר. נסיעה בחצר האחורית של רמת השופט וקיבוצים נוספים באיזור, דרך הר חורשן ועד אנדרטת משמר הגבול.
השיירה עוצרת בתחנות הדלק בדרך להצטייד בנשנושים, חוצים את השטחים במושבי בת חפר, עוצרים לחלץ רכב פרטי של צלם מקומי ששקע ונוסעים היישר ליער בן שמן לארוחת הצהרים. השיירה חוצה את יער בן שמן, עמק איילון, גם שם נאלצת השיירה לשלוף את רצועות הגרירה ולהפעיל כננת. ממשיכים לנוע דרום מערב לכיוון בסיס שורק ומשם לחניון הלילה, ממש עם אור אחרון, ביער שחריה.

חציית נחל דליה

החילוץ בשדות עמק איילון

היום השלישי למסע

היום השלישי למסע כמעט ולא פוגש כבישים.
את היום השלישי התחלנו בקניות בעיר קרית גת, המשתתפים מצטיידים באוכל ונכנסים לשטח, תחילה בשמורת מערות סמך, נסיעה לכיוון בית קמה, יער סנסנה, הר חירן על מעלותיו השונים, יער יתיר ומושכים לכיוון מעלה הר קומות לא לפני שעוצרים בכפר נוקדים למקלחת חמה.
בדרך להר קומות זכיתי לשיחת טלפון מגלי צה"ל שביקש לראיין אותי על המסע המיוחד וגם קצת על הטיולים התדירים שלנו לירדן השכנה.

הג'יפאים מתרגשים לקראת התמודדות עם מעלה הר קומות - שני מעלות צמודים יחסית מלווים בהצלבות ומדרגות - בקיצור - כיף.
השיירה ממשיכה לכיוון כביש 25 עד חניון הלילה בעין תמר.

ערן מפליא בלחיצה על דוושת הדלק במעלה הר קומות

השיירה בהר קומות

הר חירן

היום הרביעי למסע

ביום הרביעי רמת העבירות עולה. השיירה נכנסת לערוץ נחל אמציה, אפשר לומר, דוהרת בערוץ הנחל ועד מהרה מוצאים את עצמנו בתחנת הדלק בחצבה לתדלוק אחרון ויאללה למעלה עשוש.
כל הג'יפאים עומדים בגבעה מול המעלה, צופים באחת מקבוצות המטיילים שמנסה לכבוש את המעלה, ג'ימיני שכמעט מתהפך כי מלבד ללחוץ על הגז, לא בדיוק הסבירו לו מה לעשות. ואז עולים אחד אחד ותוך 50 דקות, כל השיירה למעלה.

פסקל במעלה עשוש

הפטרול של איהב ופאדיה

מעלה עשוש

מויאל יורד את הורדית

השיירה בורדית

בראש קניון עדה

היום האחרון למסע

הלילה האחרון של המסע החלטנו להגיע יחסית מוקדם לחניון הלילה, אז ויתרנו על מעלה הר כיפה ועל התצפית מראש ההר והגענו כבר בשעה 18:00 לחניון הלילה.
הקמנו אוהלים ברגוע, המנגלים וריחות הבישולים מילאו את חניון הלילה.
למחרת בבוקר, מעט התרגשות, היום נסיים את המסע במפרץ אילת. נכנסנו, כהרגלנו, לסיור בקנין עדה, סיור רגלי של כחצי שעה, שם זכינו לפגוש את שיירת חוצה ישראל לג'יפונים בהדרכתו של האחד והיחיד - נמרוד וידר.

המשכנו בציר לכיוון ראש הר צניפים שם זכינו לפגוש את מועדן הג'יפים של CJ . הירידה במעלה צניפים הייתה פקוקה, חברי מועדון CJ ידעו לספר במערכת הקשר כי יש קבוצה שעולה את מעלה צניפים, נתקעה ומתעסקת בחילוצים בעזרת כננות. עשיתי חשבון פשוט שעד שיסתיים החילוץ, ועד ש-CJ יסיימו את הירידה במעלה - ורק אז אנחנו נתחיל בירידה - זה יגזול מאתנו זמן רב. החלטנו לחזור על עקבותינו ולרדת במעקף עד שער צניפים - ארוחת הצהרים בעץ הקבוע בשער צניפים, מפגש עם הפקח הנחמד יוסי שדה, ורק אז חולפת אותנו שיירת ה CJ -
בסיום ארוחת הצהרים עצרנו לשחייה קצרה בגב צניפים שהיה מלא, גם באנשים וגם במים, ובשעת צהרים מוקדמת כבר היינו על כביש עובדה, לא לפני שדהרנו במשטחים.

השיירה עוקפת את בסיס עובדה ויורדת במעלה סיירים לאיזור הערבה. הנסיעה בציר נחל עתק מדהימה, קניון עתק עמוס במבקרים בעיקר בשל הגבים המלאים, תזכורת לכמות המשקעים שירדו בערבה. מטיילים הולכים בקניון העמוק ואנו מתצפתים עליהם מלמעלה. השיירה חולפת על פני היישוב באר אורה ועולה על ציר הנפש, דרך הרי אילת עד המפרץ - 18:35 והמים הכחולים של ים סוף, הים האדום, מול עינינו - לא גילינו את אמריקה אבל בהחלט התרגשות - סיימנו עוד מסע, מוצלח יש לומר, של חוצה ישראל, ללא תקלות, ללא שבירות, ובקיצור היה מושלם.

השיירה במעלה סיירים

השיירה מעל קניון עתק

חלק מבוגרי חוצה ישראל פסח 2019