מסע אל ההרים השחורים של מונטנגרו - יוני 2019

אתר השטח הישראלי פתח השנה יעד חדש בחו"ל – מונטנגרו, מדינה קטנה ומטריפה. הטיול הזה היה השני במספר בחודש יוני ואליו יצאה קבוצה מגובשת של חברים שמטיילים כבר שנים רבות ביחד, בארץ ובעולם. חבריה ראו עולם כמו שאומרים (והרבה ממנו) והאתגר לעניין ולרגש אותם היה גדול – ע"פ התגובות, הצלחנו.

מונטנגרו ממוקמת בחלקו המערבי של הבלקן (מה שהיה פעם יוגוסלביה) וחולקת גבולות עם קרואטיה, בוסניה, סרביה, קוסובו ואלבניה. יותר משליש מתוך 650 אלף התושבים של המדינה מתגורר בעיר הבירה פודגוריצה מה שמשאיר את שאר חבלי הארץ בתוליים למדי והנוף - עוצר נשימה.
את מפגש ההכנה עשינו ברחובות בביתם המקסים של אחד מהזוגות בקבוצה שם למדנו שהחבר'ה עתירי ניסיון בטיולי ג'יפים בעולם (ובארץ), אופנועים, אופנועי שלג ומה לא. שמחנו שהפקידו בידינו את המשימה להוביל אותם למונטנגרו.

מסע ג'יפים למונטנגרו - היום הראשון

מתחילים - בוקר יום שלישי, מוקדם בבוקר, בשדה התעופה בדרך לעיר טיוואט שלחוף הים האדריאטי. בשעת בוקר מעט יותר מאוחרת, בחלוף פחות משלוש שעות טיסה נחתנו בשדה התעופה הקטן, קטן מאוד, ולאחר כמה דקות של הליכה ברגל מהמטוס לטרמינל, מזוודות, תדריך ויאללה לג'יפים. במגרש החנייה הצמוד המתינו לנו הג'יפים (בעיקר לנדקרוזרים ופטרול אחד ליורם, ראש הקבוצה כדי שירגיש בבית).
בסיום תהליך המנהלה ובדיקת הרכבים יצאנו לדרך בכיוון צפון אל תחילת המסע. בחלוף מספר דקות לא רב עוצמת המקום ויופיו המדהים מתגלה לעיננו כאשר אנחנו מטפסים במעלה ההר בסרפנטינות המפורסמות של מפרץ קוטור (25 סרפנטינות של 180 מעלות ויותר, בדרך ברוחב של רכב וחצי בקושי) ולעיננו מתגלה הנוף המדהים של מפרץ קוטור המוכרז כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו וכאחד מ-20 המפרצים היפים בעולם. כמובן עצרנו לצילומים ולהתחיל להכיל את עוצמת המקום. אופס – אנחנו כבר בגובה של כמעט 1000 מטר...

כבר בשלב מוקדם זה, בעליות ממפרץ קוטור התחלנו לתרגל את תרבות הנהיגה המקומית בדרכים ההרריות שבחלקם אינן מאפשרות תנועה דו סיטרית ולכן מעבר אל מול רכב שמגיע מולנו הוא חוויה בפני עצמה שמצריכה סבלנות רבה והרבה התחשבות הדדית.
בחלוף כשעה וחצי נסיעה לערך הגענו לכפר קטן בו אכלנו את ארוחת הצהריים במסעדה מקומית אשר ידועה בהכנת מנות הפרושוטו (מאכל שהמקומיים מאוד מתגאים בו - בשר רגל חזיר מעושן בעישון קר לאורך חודשים ארוכים) ושאר מנות של אוכל מקומי אותנטי.
בסיום הארוחה לאחר שכולם שבעים ומרוצים יצאנו לשמורת לובצ'ן שם נכנסנו לראשונה לשטח לטיול קצר בשבילי ההרים המיוחדים של המדינה. מה שמיוחד בשבילי ההרים במונטנגרו הם לא דרגת קושי המסלולים אלה הנופים עוצרי הנשימה, הצמחייה, הנהרות ועוצמת החוויה של נהיגה בשבילים הרריים בתוליים למדי.

מהשמורה המשכנו לעיר סטינייה, לשעבר עיר הבירה של מונטנגרו ומקום מושבו של נשיא המדינה עד היום. יצאנו לסיבוב רגלי קצר, ביקרנו במנזר האורטודוקסי המפורסם של העיר והתישבנו לנו במדרחוב המקסים של העיר לקפה, גלידה או Palačinke, הבלינצ'ס המקומי הנהדר.
את היום סיימנו במלון מפנק בעיר הבירה פודגוריצה.

מסע ג'יפים למונטנגרו - היום השני

בסיום ארוחת הבוקר, הממוקמת בקומה גבוהה במלון והנוף מהמרפסת מרהיב. יצאנו ליום שרובו ככולו שטח ברכס הרי מאגאניק (Maganic).
במונטנגרו לא ממש ניתן להשיג מפות טופוגרפיות כי פשוט לא קיימות מפות סימון שבילים ולכן כל כניסה לשטח היא הרפתקה מיוחדת. דרושה הכנה מוקדמת יסודית על מנת להתמצא במקום, הכרת הכיוונים ורכסי ההרים באיזור מסייעת לנווט אותנו במקומות מאתגרים וקסומים לאורך היום.

הנוף ברכס מאגאניק משגע, הדרכים פחות, אבל הי, באנו לטיול ג'יפים לא? את ארוחת הצהריים עשינו בשטח, בפיקניק נחמד ואנחנו מתחילים להכיר את הוואי הקבוצה ומשתלבים לא רע. התמונות שתראו לאורך יומן המסע לא משאירות ספק שהיום עובר עלינו בכיף ולצערנו מהר. בהמשך הדרך עצרנו בביתה הצנוע של משפחה מקומית שמאוד מאוד שמחה על הביקור והציעה לנו את הגבינה המקומית המפורסמת (והטעימה למדי) בליווי האלכוהול המקומי המכונה רקיה (Rakia) הלו הוא סוג של ברנדי פירותי (במקרה זה מענבים). היה מרתק לראות את הפשטות והצניעות של תושבי ההרים.

לסיום והרגעות מיום השטח הארוך הגענו לעיירה קולשין - עיירה קטנה וציורית בצפון מונטנגרו, למלון ברמה, עם ספא ומסאז'ים, שחלק מהאנשים ממש חשו צורך בכזה.
ארוחת ערב, זמן חופשי שחלק ניצלו כדי להסתובב במדרחוב הפסטוראלי של העיירה, והולכים לישון, מחר יש שוב יום ארוך.

מסע ג'יפים למונטנגרו - היום השלישי

8:30 (פלוס מינוס) ואנחנו בתנועה לביקור בשמורות הטבע ביודגרצקה (Biogradska gora ) בכניסה לשמורה אגם פסטוראלי שרוב חברי הקבוצה יצאו להקפה רגלית סביבו (קצת יותר מ-3 ק"מ) ואחרים שכרו סירות משוטים ונהנו מהשקט והנופים יוצאי הדופן של המקום.

לאחר מכן פנינו לכבוש את הרכס הקרוב, מד הגובה מראה 300 מטר ולאחר זמן לא רב שוב אנחנו ב-1200 מטר, במעלה סידרה ארוכה של סרפנטינות הדוקות שלא ניתן לקחת בפעם אחת. המסלול מהנה והנופים עוצרי נשימה (וזה לא סתם ביטוי – זה אמיתי).
השעה כבר צהריים ואנחנו עוצרים במקום קטן ומיוחד לאכול. את דגי הפורל שאכלנו הם מוציאים מבריכה קרובה המוזנת ממי הנחל הצמוד ואת הטריות שלהם היה קל לחוות בטעם המיוחד של המנה. קפה (שלנו), הירגעות קצרה ונפרדים מהמארחת הצעירה והלבבית.

התכנון היה לנסוע מעט ולצאת למסלול הליכה קצר לנקודת תצפית מדהימה הצופה אל האגם בו ביקרנו בבוקר אבל שני פרים מלאי הורמונים חוסמים את דרכינו וע"פ המלצת מדריכנו המקומיים אנחנו לא מתעסקים איתם. עושים אחורה פנה – אוףףף. טוב- ממשיכים, מתחילים לרדת אל המטרים הרבים שעלינו בדרך מדהימה העוברת בכמה נקודות תצפית, מעיין מיוחד של מים בטמפרטורה מקפיאה, שאריות שלג אחרונות וגם קצת גשם...

את הירידות מסיימים באתר הסקי הצמוד לקולאשין וחוזרים לעוד לילה במלון הנהדר שלנו.

מסע ג'יפים למונטנגרו - היום הרביעי

היום האחרון בשטח, המיוחד ביותר שנזכור מהמסע ללא ספק, התחיל בארוחת הבוקר והמשיך בג'יפים בדרכינו לכבוש את המעברים בגובה 1800 מטר כשהדרכים חלקן עדיין מושלגות. את הנופים קשה לתאר במילים.

את הדרך המיוחדת נשאיר לתמונות לספר אך אומר שמדובר בחוויה ייחודית עוצרת נשימה. לקראת צהריים התחלנו את הדרך בירידה מגובה של כמעט 2000 מטר ל-1300 מטר בדרך הררית מתפתלת וכיפית לנהיגה עד לאגם מרהיב שבעמק סמוך לגבול האלבני. עצרנו על שפת האגם לקפה טורקי מהביל, רחצה במים הקרירים אך נעימים וחברותה מהנה מאוד.

ממשיכים, זה יום הטיול האחרון ועוד רבה הדרך. חוזרים מעט חזרה (הדרך מכאן שלא מצריכה חזרה קצרה עדיין חסומה ע"י שלג) ומגיעים בתוך זמן לא ארוך ודרך נופים מדהימים לאגם נוסף, קטן יותר אך יפה לא פחות שם אנחנו עושים את ארוחת הצהריים המיוחדת. בזמן שצוות המדריכים עמל על הכנת ארוחת הצהריים המפנקת שכללה בשרים שונים וירקות צלויים על מנגל וסאג', לחם מקומי טעים ושתייה כיד המלך, ניצלו חברי הקבוצה את הזמן למינגלינג, סגירת עוד כמה עסקאות בבורסה, שליחת מיילים והכל תוך האזנה לקלאסיקה של המוסיקה הטובה בעולם של שנות ה 70 – 80 שבקעה מ-10 רמקולים של 5 ג'יפים שסודרו כמערכת סראונד כשהרדיו של כולם מכוון ל- 100FM התחנה שיורם פתח מהג'יפ שלו, פשוט מושלם.

הארוחה הייתה מאוד טעימה וכולם נהנים, אכן שעות יפות לסיום הטיול והגיע הזמן לצאת לכיוון עיר הבירה פודגוריצה ללילה האחרון.
בשעת ערב מוקדמת הגענו למלון מפואר ומפנק בפודגוריצה הבירה ובסיום תהליך הקבלה, מקלחת ומנוחה, יצאנו לארוחת פרידה במסעדה טובה שבמרחק הליכה מהמלון. האוכל טוב והאווירה נהדרת. נפלה גם לידינו ההזדמנות לחגוג לשלמה (המדריך) יומולדת עם עוגה שאירגנו המקומיים – היה טעים ומרגש.
שיחת הסיכום הייתה עבורנו המדריכים מרגשת מאוד, זוהי הנקודה שצריך לסכם 4 ימים מדהימים בחברת קבוצת אנשים נהדרים באווירה חברית ומיוחדת. הטיול עבר ללא בעיות מיוחדות וללא תקלות - הנאה וחוויה נטו!

אנחנו המדריכים, אופיר ושלמה, מבקשים להודות לכל אחד מכם, חברי הקבוצה, על מה שהביא איתו למסע הזה ועשה אותו למסע מושלם. תודה מיוחדת ליורם שאסף את האנשים ועזר לנו לתת לקבוצה את החוויה לה ציפו. אנחנו בטוחים שנפגש בקרוב במסעות ליעדים נוספים של אתר השטח.

שלמה הלב"ץ ואופיר אביב.

תמונות מהיום הראשון

תמונות מהיום השני

תמונות מהיום השלישי

תמונות היום הרביעי

פריסה מפנקת לארוחת הצהריים האחרונה....

עוגת יום ההולדת המיוחדת של שלמה

זהו..... נתראה בטיולים הבאים למקומות חדשים שעוד לא הייתים בהם (יש כאלה).


שלמה, אופיר וצוות אתר השטח.