מסע לארץ הנוודים - קירגיזסטן, חורף 2019

קירגיזסטן - מדינה הגובלת עם קזחסטן בצפון, סין במזרח, טג'יקיסטן ואוזביקיסטן וזכתה בתואר "שוויץ של מרכז אסיה" ולא בכדי.
דרכים עתיקות - דרך המשי, תרבות בת אלפי שנים שהשתמרה בצורה בלתי רגילה ע"י הנוודים, מסגדים מיוחדים במינם, שווקים צבעוניים, נוודים המארחים ביד רחבה, אגמים בגבהים של 2,500 מ' ויותר הצבועים בצבעים מיוחדים וקלועים בין רכסי ההרים, עדרי סוסים, שכונות של יורטות (אוהל קירגיזי מסורתי), חלב סוסים, מאכלים מסורתיים רבים ובלתי מוכרים למערב, סוגי בשרים ובקיצור תרבות עשירה ומדהימה שנשתמרה כמו לפני 2,000 שנה.
אתר השטח הישראלי יצא , גם השנה, למסע אתגרי של 13 יום בהם גמענו כ-2,700 ק"מ במרחבים העצומים של המדינה.

סיור בעיר בישקק

הנחיתה בשדה התעופה הבינלאומי של בישקק בשעת בוקר מוקדת, כאילו החזירה אותנו בזמן כמה עשרות שנים אחורה. אולם פשוט, קירות לבנים, שוטרים עטורי מדים ירוקים עם כובעים מאיימים על הראש.
בקצה האולם ממוקם לו דלפק הויזות בו צריכים לעמוד כל המבקרים הזרים כדי למלא את טופס הבקשה לויזה לתקופה מוגבלת. דלפק בודד עם 2 אנשים שנאלצים לתת שירות לעשרות אם לא מאות מבקרים. לפנינו עמדה קבוצה של פקיסטנים והודים, קבוצה של סטודנטים לרפואה שהגיעו לביקור או ללימודים במדינה ולא הכינו בקשות מראש. השוטרים המקומיים, בקשיחותם, העמידו את הקהל במקומו תוך שהוא מאיים כי אם לא יעמדו בתור כמו שצריך, יאבדו את התור לטובת קבוצות אחרות.
מאחר והכנתי את הבקשות מראש והויזה חיכתה לי בדלפק, כל שנדרתי לעשות זה להודיע לנציג על הגעתי ומייד מתקבלת הויזה המיוחלת ועוברים לדלפק החתמת הדרכונים.
רק שני מסלולים נעים של המזוודות, מעביר במהירות את כל המזוודות ואנחנו יוצאים לאולם ואת פנינו מקבלת קטיה עם חיוך רחב על פניה.

יום שישי, עיר הבירה מתעוררת ליום קצר, סוף שבוע בכל זאת, יום זה יוחד לסיור בעיר. את הסיור בחרנו להתחיל בבית הכנסת המרכזי בבישקק. שעת צהרים ואת פנינו מקבל אריה, רבה של הקהילה היהודית ונציג של חב"ד במדינה המרוחקת. אריה נמצא בבישקק כבר כ-20 שנה והקים את משפחתו שם.
נכנסנו לאולם התפילה המפואר יש לומר, והקשבנו בשקיקה לסיפור חייו של הרב אריה וסיפור חייה של הקהילה היהודית שמצליחה להתקיים דיי בחופשיות במדינה מוסלמית. בסיום הביקור, תוך שאנו משחררים את כבוד הרב להתכונן לשבת, המשכנו לשוק המרכזי, OSH MARKET אחד משני שווקים הנמצאים בבישקק (דורדוי ואוש) - שוק המציע שלל דברים - ירקות צבעוניים, בשר, מתוקים, בגדים, נעליים, מכשירי חשמל ועוד. השוק מחולק לאיזורים שכל איזור מוכר דברים אחרים.
בסיום ממשיכים לסייר בין מספר מקומות מרכזיים עד שסיימנו את היום, מוקדם יחסית , בכל זאת אנחנו אחרי טיסת לילה, בבית המלון במרכזה של העיר.

בית חב"ד בבישקק

רב הקהילה, אריה רייכמן

אוש באזאר

המסעדה וביקור בשוק המקומי

מגדל בורנה ואגם איסיק קול

את היום הראשון במסענו ייחדנו לנסיעה לכיוון האגם הגדול במדינה, ואחד האגמים הגדולים בעולם. הדרך מעיר הבירה מזרחה, עברה דרך ביקור באתר היסטורי ומיוחד במינו - מגדל בורונה - אחד מאתרי התיירות הפופולרים במדינה. אתר שהפך לאחד מסמליה המובהקים של קירגיזסטן. המגדל הינו השריד האחרון מהעיר העתיקה "בלאסגאן" שפעלה במקום לפני כ-900 שנים. המגדל שנבנה במאה ה-10, התנשא במקור לגובה של 45 מ' ולאחר רעידת אדמה, נפל חלקו העליון, מה שהוריד את גובהו לכ-25 מ'. בשנות ה-70 המקום שופץ ע"י האימפריה הרוסית ורבים מכנים אותו "פיזה של מרכז אסיה".

מגדל בורנה

ממגדל בורנה, דרך ארוחה קזחית אותנטית עד לאגם איסיק קול

צבעי השלכת על רקע האגם

ניסיון הטיפוס למעבר טוסור

לאחר לינה במלון/מוזיאון בעיירה קטנה צמודה לאגם המפורסם, התחלנו בטיפוס דרך מעבר טוסור - לא הצלחנו לקבל מידע מה מצב השלג בחלקו העליון של המעבר. מעבר טוסור הינו מעבר שנפרץ ע"י הרוסים במטרה לחבר בין מחוז צ'וי למחוז נארין. הציר מתחיל לאורכו של נחל שוצף שמוריד את הפשרת השלגים מהרכס לעבר האגם. הדרך עולה ומתפתלת ואט אט כמויות השלג בקרקע הולכות וגדלות ואנחנו מבינים כי ההגעה לפסגה בגובה של כ-4,000 מ', לא תהיה קלה, אם בכלל אפשרית.
הנסיעה כבר אינה על קרקע אלא על שלג ואף קרח, דבר שמקשה מאוד את ההתקדמות ובמקומות מסויימים אף מסכן את הרכבים והנוסעים בהם. בגובה 3,600 מ' הגענו למדרגה שהקרקע בה מלאה בקרח, הרכבים מתקשים להתקדם ו-3 גיפים שמצליחים לכבוש את המעלה מחליטים לבדוק האם אפשר להגיע לפסגה. אנחנו ממשיכים עד לגובה 3,700 מ' ומגיעים לאחת העליות והצמיגים מפסיקים לשתף פעולה - כמויות השלג ובעיקר הקרח על הקרקע , עצרו אותנו כ-20 דקות ו-300 מ' לפני הפסגה. נאלצנו לסגת בפני איתני הטבע וחזרנו על עקבותינו לאגם כאשר את הדרך למחוז נארין עשינו דרך הכביש.

השיירה נאלצת לסגת בגובה 3,600 מ' לערך בשל הקרח והשלג

נארין

נארין - עיר מרכזית שנחשבת לבירת המחוז. מוסדות שלטון, מודרניזציה קיריגיזית ולא מעט תיירים פוקדים את העיר, לוא דווקא תיירות חוץ, גם תיירות פנים, בשל הקרבה למספר יעדים ואטרקציות ביניהן האגם הנעלם (kel-su) והאתר ההיסטורי טאש ראבאט (tash - rabat).
במלון בנארין בכוונתנו לשהות 2 לילות.
ביום זה בכוונתנו לבקר בטאש ראבאט - מצודה שנבנתה לפני הרב מאוד שנים על אחד מהצירים המרכזיים בזמנו שהגיעו מסין דרך קירגיזסטן למזרח הרחוק ולמזרח התיכון.
מחוז נרין נמצא בקרבת הגבול עם סין ולכן הדעה הרווחת היא כי המצודה הזו שימשה כנקודת לינה או גביית מיסים וכדומה, לעוברים בדרך.
מהמצודה המשכנו לאחד ממעברי ההרים המדהימים המחזירים אותנו לעיר נארין כאשר בדרך עצרנו בכפרים ופגשנו הרבה מקומיים, כולל ביקור מרגש ומיוחד במינו בבית ספר מקומי. עצירה מול בית הספר, סקרנותם של הילדים וצוות המורים - הכנסת האורחים המדהימה, הסקרנות שקרנה מפניהם של הילדים, המתנות שחילקנו להם ובכלל ההתרגשות של כולם - לא תשכח.
הנסיעה חזרה לנארין הייתה לא קלה, הכבישים החשוכים, הפרות והסוסים שחוצים את הכביש ללא התראה סיכנו, לא אחת, את השיירה, דבר שדרש מהנהגים המון תשומת לב ועדיין 3 "כמעט תאונות" היו לנו בציר המשוגע הזה שלבסוף הסתיים בשלום.

טאש ראבאט

קצת תמונות ממעבר טוסור

היעד - sung kul

יוצאים מנארין ומתחילים לנוע מערבה לעבר אגם sung kul, הצירים המיוחדים, השלגים בפסגות, עדרי הסוסים, ביקור במפל וטיפוס בסרפנטינות המכונים "33 התוכים" המוכרים כמעט לכל ג'יפאי המגיע לאיזור.
בראש הסרפנטינות בגובה של כ-3,200 מ', שלג מכסה את כל האיזור והנוף פנורמי ומרהיב. השיירה הארוכה שמנתה 11 רכבים נסעה לאורך הציר שנסלל בסמוך לאגם עד שהגענו למחנה היורטות.

הגענו ליורטות, שמחנו לראות שממש ציפו לבואנו. במקום אין קליטה טלפונית, אין כמובן אינטרנט ולכן מלבד העובדה שהם יודעים שאנחנו אמורים להגיע, לא ניתן לעדכן על מועד הגעתנו המדוייק.
העונה, אוקטובר, קר ואנחנו הקבוצה האחרונה שתלון ביורטות בטרם יפרקו הכל וירדו למקומות מעט יותר "חמים" הגובה כ-3,050 מטר, כמויות שלג בכל פינה. הקבוצה מתפזרת בין האוהלים/היורטות השונות, חלקם 2 מיטות חלקן גדולות יותר. השמש יורדת והטמפרטורות יורדות מהר מאוד. נכנסים ליורטה המרכזית, שותים תה חם ומתכוננים לארוחת ערב המיוחדת הצפויה לנו. ארוחת ערב הצפויה לנו אינה ארוחה רגילה, מדובר בארוחת הערב האחרונה לפני שהמשפחה עוזבת את המחנה ויורדת למקומות חמים יותר - מעין "מסית סוף עונה". כמויות השלג הצפויים לרדת באיזור המחנה מחודש נובמבר ואילך מגיעים לכדי מספר מטרים, הטמפ' במקום יורדות עד כדי מינוס 20 ואף נמוך מזה ובלתי אפשרי להתקיים במקום עם העדרים. ארוחת הערב החלה, מוזיקה, הצוותים רוקדים, גם אלכוהול נשפך לכוסות (חייב לומר שלא יותר מידיי - בהחלט בגבול הטעם הטוב) כדי לשמח את האווירה - שירים ישראלים, לועזיים ומקומיים ובעלי היורטות רוקדים איתנו - פשוט ערב מיוחד.

היורטות באגם סון קול

ביקור בבית של נוודים לא רחוק מהאגם

גובה השלג מעט מעל אגם sung kul

היעד - kyzyl oi

שעת בוקר מוקדמת, העצים בקמין כבר נגמרו והקור מוציא אותנו החוצה. תה חם ממתין ביורטת חדר האוכל, כיור מאולתר שמימיו קפאו, זוכה למנה הגונה של מים חמים ואנחנו רוחצים את הפנים.
לאחר ארוחת הבוקר אנחנו ממשיכים לכיוון מערב כאשר היעד הוא כפר קטן בשם - kyzyl oi.
מתחילים בטיפוס עד לרום של 3600 מטר לערך, כמויות השלג הולכות וגדלות ואנחנו צוללים לעבר מחצבת הפחם הענקית. חולפים על פני עשרות המשאיות המלאות בפחם וממשיכים לנוע בדרך המאובקת. הדרך יורדת לכיוון העמקים, חוצים מספר כפרים ונהנים מסקרנותם של המקומיים ולא פחות מהסקרנות שלנו. ארוחת צהרים על שפת אחד האגמים המיוחדים במקום, אגם בשם - AK KUL.
שעת ערב מוקדמת, השיירה הארוכה מגיעה ומשתלטת על הכפר בנינוח. כל הג'יפאים ישנים ברחוב אחד שתושביו הסבו את ביתם לאכסניות או בשמם המקומי - "Home stay". חלקם עם מקלחות מחוץ לבית, חלקם אחרת, חלקם חדשים וחלקם ישנים - אבל בכולם זכינו להכנסת אורחים מדהימה.

השתקפות ב AK KUL

היעד - טוקטוגול

התעוררנו בחדר שאינו חדר במלון - ביציאה מהחדר עמדה ערימה גדולה של מזרנים ושמיכות בשלל צבעים כהים - כריות בצבעים דומים ועל השולחן קומקום עם מספר כוסות והכל כ"כ אותנטי.
את הבוקר התחלנו בצפייה במשחק "אולק טארטיש" - משחק בו כל קבוצה צריכה להצליח להשליך פוחלץ של עז ל"שער", מעין כדור רגל רק לא עם כדור... השחקנים רכובים על סוסים ותפקידם לחטוף, בכח!!, את הפוחלץ מהיריב ולרוץ איתו ל"שער".
בחוץ הטמפרטורה 1 מעלות צלזיוס, קררררר, העמדנו את הרכבים עם הפנים לכיוון "המגרש", החימום עשה את שלו ולאט לאט מצאנו את עצמנו מעודדים את הקבוצה שבחרנו.
השיירה המשיכה לכיוון טוקטוגול - רק שהנסיעה בעמק סוסאמיר הייתה חסומה - תמונות מהכפר toluk , כפר שנמצא בדרך לעמק, לא הותירו מקום לספק - גובה השלג עבר את ה-1 מטר ורכבים תקועים על הציר החלו להזרים הודעות עם בקשה לסיוע. הנסיעה לטוקטוגול עברה דרך הכביש ובדרך בילינו במספר כפרים עד שהגענו לעיר ולמלון על שפת המאגר.

זורקים את "הכדור" לשער

היעד אלא בוקה

ממשיכים עוד מערבה, הפעם היעד - גבול אוזביקיסטן. כדי להרחיק עד לשם, חייבים ללון איפשהו בדרך - המקום היחידי "הנורמלי" הינו העיירה "אלא בוקה".
היום רווי בתצפיות, מעברי הרים עד שמגיעים לשמורת סארי צ'לק, שמורה שמוכרת בעיקר לאלו הצועדים - לאוהבי הטרקים. במרכזה של השמורה ממוקם האגם sarry chelek מרהיב ביופיו ומימיו קריםםםםםם - לא משהו שימנע מאיתנו להיכנס. בזמן שארוחת הצהרים מתבשלת, נכנסנו, טוב רק חלקינו, למים הקפואים - היה מרענן מאוד.
בדרך חזרה מהשמורה חצינו את הכפר ארקיט ולשמחתינו חלפנו על פני בית שחגג חתונה, חתן וכלה עם בני המשפחה המצומצמת, בערך 20 איש. החלטתי לעצור את השיירה - כולם!!! נכנסו למעגל השמחה, כולל הצוות הטכני שלנו וסה"כ כ-35 איש ברחבה הקטנה - רקדנו, שמחנו בשמחתם, אספנו כסף, צ'יפרנו את הזוג והמשכנו בדרכינו עד שהגענו לעיירה שכוחת האל.

סארי צ'לק - מרהיב ביופיו

ביקור ושחיים בסארי צ'לק

ביקור ושחייה בסארי צ'לק

מצווה לשמח חתן וכלה - חתונה בכפר ארקיט

החתונה בארקיט

מאיזור אלא בוקה המשכנו לאורך הגבול עם אוזביקיסטן וקזחסטן עד שהגענו לעיר טאלאס.
את היום למחרת בילינו בנסיעת כביש במעברי הרים שעד לפני 20 שנה לא היו סלולים והובילו בדרכי עפר את אלו שנסעו ממערב המדינה לכיוון בישקק.
ביום למחרת בילינו בעיר הבירה בסיור במקומות מרכזיים, הכיכר המרכזית, בית הנשיא, בית המשפט וזכינו לצפות בהחלפת משמרות.
למחרת לפנות בוקר יצאנו לשדה התעופה וכך סיימנו 13 ימים של חוויה שלא תשכח.

החלפת משמרות

סיור בעיר הבירה

ביקור בעיר הסרטים

אולפני הצילום בבישקק

להתראות......