הנגב והערבה מהווים עבורי את המדבר האמיתי - שילוב של נופי ארץ בראשית עם שקט שנותנים חוויה מדהימה. אם משלבים את זה במסע של שלושה ימים בשבילים הכי יפים - מקבלים טיול מושלם.
צילמו: דודי ואורטל ריש, תומר ומורן נחום, שמואל ותחיה אלטמן, גיל ברעם ומירי, יבגני דנישבסקי ועדי צפתי
מאת: עדי צפתי
04/06/20
כמה חיכינו ליום שיהיה מותר לחזור לטייל בטבע, שנסיים את עוצר הקורונה! גם אנחנו וגם הטבע – והנה הגיע היום, אישרו לנו לחזור לטבע ומיד קבענו טיול לחג שבועות.
הרעיון היה מסע חוצה נגב ממצפה רמון לאילת בשלושה ימים ושני לילות בשטח.
נפגשנו ביום חמישי בבוקר של ערב חג שבועות, בחורשה בכניסה למצפה רמון. לאחר תדריך בוקר, הסבר על המסלול וחלוקת מכשירי קשר למי שצריך, צעדנו לתצפית אל מכתש רמון.
מכתש רמון הנו המכתש האירוזי הגדול בעולם וצורת היווצרותו מיוחדת ומרתקת – אז חייבים לראות ולשמוע הסבר.
משם חזרנו לרכבים ויצאנו לדרך.
ירדנו למכתש ונעצרנו בכניסה לשטח להוצאת אוויר מהצמיגים לשיפור נוחות הנסיעה. משם חצינו את מעבר שן רמון.
ירדנו בקלילות את מעלה דקלים.
כל זאת הכנה לקראת המדרגה המשולשת של הנקרות.
כשהגענו אליה עצרנו, עברנו ברגל את כל המדרגות וניתחנו איך נכון לרדת והיכן יש להניח כל גלגל על מנת לעבור בצורה המיטבית.
כל הרכבים ירדו אחד אחד לפי הסדר בלי בעיות ועם הרבה סבלנות – שילוב של נהגים מקצועיים ורגועים והכוונה טובה הביאה את כולם למטה בבטחה.
בהמשך הנסיעה בנחל נפרק צמיג בסילברדו של דודי ואורטל, פשוט החליט שבא לו לרדת לנוח. עצרנו וניסינו כמה שיטות להרים את הטנדר הכבד הזה שהתעקש לא להתרומם, אך לא נכנענו לו וכמובן הגלגל בסוף הוחלף והמשכנו בדרכנו.
המשך הנסיעה לווה באבנים ונסיעה איטית, בחלק מהמקרים נזקק מישהו למשיכה קלה, אבל הכל עבר חלק.
באמצע נחל נקרות יצאנו וטיפסנו על דרך הבשמים לחורבת קצרה שם עצרנו להפסקה מול הנוף עוצר הנשימה וגיל פינק את כולם בקפה מושקע וטעים.
חורבת קצרה הנה עמדת שמירה בדרך הבשמים הנבטית, אשר הוקמה כדי להגן על הדרך מפני שודדים. במקום קיים מגדל שמירה ומבנה עם שלושה חדרים.
לאחר ההפסקה והתמונות גלשנו למטה לכיוון נחל קצרה ואיתו זרמנו עד לחניון הלילה של נחל עומר.
התארגנו בחניון הלילה במעגל, כל אחד הקים את האוהל ופרס לו את הציוד וכמובן את ארוחת הערב.
בסיום ארוחת הערב הדלקנו מדורה ופרסנו גבינות לציין את ערב חג השבועות שחל היום. איזה כיף להיות במדבר השקט, ליד מדורה ולהתפנק בגבינות!
בבוקר, לאחר התארגנות וקיפול הציוד, עברנו על מסלול הטיול, חזרנו על דגשי הבטיחות ויצאנו לדרך. חצינו את נחל פארן המרשים ואת מעבר עשת הנחמד והגענו לדרך פחות מטויילת העוברת בין גבעות מנוחה ועמק הדממה.
עצרנו לקפה קטן בארמון – נקיק צר באורך 49 מטר שנראה כמו ה"סיק" של פטרה אשר מוביל לרחבה סלעית עגולה ומדהימה ביופיה.
המשכנו בדרך וירדנו לנחלים הגדולים, נחל ציחור ומעלה ציחור, נחל צניפים, שער צניפים ועצרנו לשכשוך בגבי צניפים.
לאחר מכן נסענו לשער צניפים לארוחת צהריים טעימה.
יצאנו מהשטח דרך נחל גירזי, התחברנו לנחל איה ואחרי תיקון מהיר של עוד פאנצ'ר ברוביקון של גיל, ירדנו על ציר הנפט לכיוון מעלה גרופית.
חלק מהרכבים ירדו את מעלה גרופית וחלק נסעו מסביב בשל מצבו המחורץ ורווי הסלעים.
הגענו לחניון הלילה והתארגנו לארוחות ערב וישיבה משותפת.
בבוקר היום השלישי עזבו אותנו שמעון, שרה, מורן ולני והמשיכו ישר לאילת למלון עם הנכדים ואנחנו נסענו ליוטבתה. הרכבים נהנו מדלק טרי ,הילדים נהנו משוקו ומטעמים נוספים.
ואז לצערנו ראינו נזילת שמן ממסרק הגה בטויוטה של שמואל וכששכבנו מתחת לרכב ראינו שגם מוט מייצב נשבר. לצערנו שמואל ותחייה עזבו אותנו ולא המשיכו איתנו למסלול.
עלינו את מעלה שחרות
חצינו את בקעת עובדה ועצרנו לתצפית מהר ברך אל פארק תמנע.
משם נסענו וירדנו את נחל עתק עם עצירה ראשונה בראש מעלה סיירים.
עצירה שניה באצבע אלוהים.
ועצירה שלישית בגבי עתק – עם תצפית עוצרת נשימה!
המשכנו בנחל עד חיבורו לבאר אורה ושם נפרדו מאיתנו תומר ומורן עם יהלי וגיא - הילדים המתוקים וגיל ומירי שמיהרו הביתה.
המשכנו בדרך ומספר קילומטרים לפני אילת שוב היה פאנצ'ר בגלגל של הסילברדו, הפעם כבר אין גלגל ספייר. תיקנו את הפנצ'ר והחלטנו להמשיך על הכביש ולא בשטח.
כבשנו את אילת עייפים ומרוצים.
תודה רבה לכל המשתתפים, מאוד נהניתי בטיול, היתה קבוצה מגובשת עם אנשים מצויינים.
ניפגש בטיולים הבאים,
עדי צפתי.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
7 תגובות
1
אורח/ת - עידית מקנ"א בטבע
03 ביוני 2020 ב 14:45
נראה שהיה לכם טיול שווה ביותר!
במזג אוויר נפלא ובטבע שאין שני לו
יישר כח
2
אורח/ת - זהר רז
03 ביוני 2020 ב 17:46
עדי צפתי מדריך בחסד, מעבר לקטע המקצועי שם הוא תותח . הכל אצלו מתוקתק, מתוכנן ומסודר , בטוח שכל הקבוצה נהנתה , שאפו
3
אורח/ת - יואב יונגר
04 ביוני 2020 ב 20:33
לא ברור לי מדוע היה צורך להוריד אויר בכניסה לשטח שהוא לא חולי
4
aditzfati
04 ביוני 2020 ב 22:06
היי יואב
שאלה טובה - והתשובה שלי תתחלק ל2.
1. הורדת אוויר מהצמיגים משפרת משמעותית את אחיזתם בקרקע - כמו שכתבת בקרקע חולית לא נזוז אם לא נפחית את לחץ האוויר בצמיגים אך גם בשטח סלעי זה יעזור מאוד, הצמיגים יהיו גמישים יותר ו"יאחזו" בסלעים ובקרקע טוב יותר וכך ישפרו את התקדמות הרכב.
2. הסיבה השניה היא - נוחות נסיעה, הצמיגים הגמישים יספגו חלק ממהמורות הדרך ולא יעבירו אותם ישירות לנוסעים ברכב וכך הנסיעה תהיה נעימה יותר - במיוחד כשנכנסים לשלושה ימים רצופים בשטח.
5
אורח/ת - דודי ר.
07 ביוני 2020 ב 14:03
תודה לכולם, היה טיול כייפי ביותר. אנשים נהדרים ומדריך מעולה.
ניפגש בשבילים...
6
אורח/ת - שמעון ש.
07 ביוני 2020 ב 14:05
מאוד נהנינו (למרות שקיצרנו).
היה טיול מעניין ואווירה טובה מאוד.
תודה רבה לעדי המדריך ולכל המשתתפים.
7
אורח/ת - תומר נחום
07 ביוני 2020 ב 19:43
היה טיול נפלא. תודה לעדי ולכל המשתתפים ונתראה בסיורים הבאים
תגובות