חוצה נגב שבועות 2020

שעת בוקר מוקדמת ג'יפ ועוד ג'יפ נכנסים לרחבת החנייה בחניון הרועה הסמוך לקיבוץ שדה בוקר.
קצת על המקום - סמוך לכניסה לקיבוץ שדה בוקר שוכן "חניון הרועָה" (עין בקָמָץ) שנקרא לזכרה של ברברה פרופר שנרצחה בידי בדואים סמוך לחורשה בחניון, בשנת 1952. סיפורה של ברברה נשכח עם השנים ולא ידוע לרבים. אותה ברברה נולדה באירופה (שוויץ או גרמניה) והועלתה לארץ בגיל יחסית צעיר, אומצה ע"י משפחה יהודית - (ע"י עמנואל פרופר - מי שהיה מנהל ביה"ח משגב לדך). לאחר גיוס ושחרור מהצבא בשנת 49', עברה לגור בקיבוץ שדה בוקר ועבדה עם הכבשים בקיבוץ והפכה להיות רועת צאן - תפקיד שבמסגרתו מצאה את מותה.

המפה נפתחת על שולחן קק"ל - מכשירי הקשר מכויילים ויוצאים לדרך. היעד בסוף היום - מכתש רמון.

השיירה יוצאת לדרך לנקודת העצירה הראשונה - עין עקב, אחד המעיינות היותר גדולים באיזור על ציר נחל עקב, ממשיכה לעומק בקעת צין, גשר הרכבת מעל נחל חווה, גב שרף, בקעת אבו טריפה וירידה במעלה נח.
עין עקב - אי שם בסמוך לפיתולי נחל צין, ואדי אל-פִקְרַא, נובע מעיין שצובע את המדבר בירוק, משמש כמקור מים עיקרי לבעלי החיים ומשובב את נפשות המטיילים הבאים לרחוץ בו. על המעיין משקיף חוד עקב, גבעה גבוהה המתנשאת בצומת שבין המעיין לנחל צין, שממנה הנוף המדברי עוצר נשימה.
הליכה קצרה של 5 דקות מרחבת החניה ומגיעים לגן עדן. עניין של שניות ואנחנו במים.

גשר הרכבת בנחל חווה

הדרך לנחל חווה

יורדים לגב שרף

השיירה ממשיכה לכיוון צומת דרכים - זו הממשיכה לכיוון הר מרזבה ושלוחת צלמון, וזו המושכת מזרחה לכיוון מכתש רמון.
מזג האוויר מתחמם ורכב הפאג'רו בשיירה מראה סימני מצוקה. איהב סאלח, חבר קבוע בטיולים ומכונאי מדופלם ומחונן - נתן לרכב עזרה ראשונה והשיירה ממשיכה מזרחה לא לפני שנותנים גיחה לגב שרף. גב נסתר הממוקם על ציר נחל שרף. שביל תמים מוביל לכיוון הר צין והמחצבות, אך מי שלא יודע איפה הגב יכול לנסוע מעליו ולא לדעת אודותיו. הציר מוביל את השיירה עד מעל לגב - הליכה של 10 דקות למורד הנחל ואנחנו בגב.

גב שרף

מכתש רמון

שקיעה, השיירה יורדת את מעלה נח לכיוון מכתש רמון.
מכתש רמון - אורכו של המכתש כ-40 ק"מ, רוחבו המרבי כ-9 ק"מ ועומקו המרבי כ-350 מטר. במזרח, מחולק המכתש על ידי הר ארדון לשתי בקעות: בקעת ארדון ובקעת מחמל. רוב שטחו של המכתש מנוקז על ידי נחל רמון.
רמון הוא אחד מ-5 מכתשים אירוזים - מכתשי שחיקה הקיימים בארץ והיווצרותו ייחודית לישראל - ההרים המקיפים את המכתש היו מחוברים והיו הר אחד גדול, תוכנו הפנימי של ההר הענק הזה התרקון לאט לאט במשך אלפי שנים בסיוע המים שחלחלו והוציאו את תוכן ההר דרך מפער המכתש עד שההר, החלק העליון, פשוט התמוטט ונוצרו המכתשים. הניסיונות לאתר חניון לילה פנוי לא צלחו עד שעצרנו ליד פקח הרט"ג שייעץ לנו לנסות את מחצבת הגבס... הצלחנו. אוהלים, מנגלים והרבה בשר....

חניון הלילה במחצבות הגבס במכתש רמון

היום השני

היום השני, היום האינטנסיבי והאתגרי ביותר במסע.
בתוכנית - מעלה דקלים, ציר נחל נקרות, דרך הבשמים, מעלה עשוש, רמת ברק.
המדרגה של ציר הנקרות הייתה אכזרית למדיי. לפני כל רכב נדרשנו לעבודות בנייה של אבנים כדי לצמצם את הסיכויים לנזק. הנסיעה בציר הנחל הייתה נסיעה בקרקע טובענית משהו, הילוך כח היה הכרחי כדי להתמודד עם הקושי של הנסיעה בנחל. הקרקע מכבידה על הנהיגה ועל המחזיק בהגה עד שמתחילים בטיפוס לכיוון מעלה קצרה.

החילוץ בנחל נקרות

מעלה דקלים

תדריך בוקר - מחצבות הגבס

נחל נקרות - "ה" מדרגה

אחת המדרגות בנקרות

נחל נקרות

נחל נקרות הוא מן הגדולים שבנחלי הר הנגב. אורכו כ-60 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו כ-1,000 קמ"ר. בקירותיו של הנחל שכבות של אבן חול נובית.
הנחל נקרא בערבית ואדי אלג'ריר ("הנחל הגורר"). הוא נקרא כך בשל הגומחות הרבות שנחצבו על ידי השיטפונות בדפנות הקניון.
הנסיעה בנחל לא קלה - הקרקע טובענית וסימני הזרימה של השטפון האחרון ניקרים בכל פינה.

חרבת קצרה

השיירה מטפסת לחרבת קצרה, ציר על דרך הבשמים - אחת מדרכי המסחר החשובות והידועות בעת העתיקה. הדרך עברה מדרומו של חצי האי ערב אל חופי הים התיכון, והיוותה חלק מרשת של דרכי מסחר בין אירופה והמזרח, שבהן הובלו מוצרי מותרות (בדרך כלל בעלי ערך גבוה ונפח קטן), דוגמת בשמים, משי, תבלינים, אבנים טובות, צבע, עורות, בעלי חיים נדירים ועוד.
מבחינת הג'יפאים, ציר מרכזי המקשר את הנגב לערבה. ממשיכים לכיוון מעלה עשוש, אחד המעלות היותר קשים במסע.

מעלה עשוש - השיירה נעמדת מול המעלה, 3 רכבים מחליטים מראש לוותר על המעלה ומחליטים לנסוע מסביב דרך נחל עשוש - ציר מדהים אך לא אתגרי.
לאחר ששני רכבים עלו ומעט התקשו, החליטו עוד 2 רכבים שהם מחליטים לוותר. כל יתר הרכבים עולים. ההתמודדות הראשונה במעלה הייתה המדרגה הראשונה, סלע חלק ומדרגה גבוהה, ובהמשך, בדיוק כשאנחנו מלאי אדרנלין מהמדרגה הראשונה, ממתינה למעלה מדרגה נוספת עקשנית לא פחות. הפאג'רו מפנצ'ר גלגל אחורי שמאלי - ולאחר ניסיונות תיקון החור, מחליטים להחליף גלגל.
ממשיכים דרומה, פוגשים את החברים שבחרו במעקף ויוצאים ברמת ברק לכביש 90 לתדלוק אחרון.

חניון באר אשלים נבחר כלוקיישן ללינה של הלילה השני.
משפחת חדד שחזרו מהניסיונות לתקן את הרכב במרחבי הנגב, המתינו ושמרו עבורינו מקום.
אוהלים, תאורה, מנגלים, דברי חלב (בכל זאת שבועות) ומעט מינגלינג.

תדריך בוקר היום השלישי

היום השלישי - היעד יוטבתה. הנקודה הראשונה - קניון עדה.
הליכה של חצי שעה לכל כיוון - ציר הליכה מיוחד ומומלץ לכל מי שמגיע לאיזור - יש גישה עם רכב פרטי...

השיירה עולה על "ציר הפלמ"ח - מבצע עובדה", הציר עובר בין שטחי אש ומרחבים עצומים, הדמיות של שדה תעופה, גרוטאות של מטוסים, רכבים, מבנים ועוד המשמשים כמטרות לאימונים.
השיירה ממשיכה לעומק השטח וכעת אנחנו ב"תחום השיפוט" של שמורת הנחלים הגדולים. תצפית הר צניפים, מעלה צניפים, יעלים וצבאים משוטטים במרחב ואנחנו עוצרים ביניהם לארוחת צהרים בשער צניפים. חבורה של "בני דודים" תפסה את העץ הידוע שמטיל צל גדול ואנחנו מבקשים בנימוס להצטרף אליהם בסיום התפילה. ממשיכים לביקור מרענן בגב צניפים.

איהב במעלה עשוש

גב צניפים

המדרגה בצניפים

זהו...מסיימים

השיירה מגיעה לכביש 12 - בקעת עובדה, ביקור בחולות כסוי ומצמצמים לכיוון יוטבתה לאורך ציר הנפט.
השיירה מגיעה למרגלות הר עיט ושם נפרדים - שיחת סיכום.
טיול מלא חוויות שהמשתתפים יזכרו הרבה זמן.
ניפגש בשטח.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן