טיול ללקוחות Jeep מסוכנות נצרת בנחלים ממזרח לכנרת 18.7.2020

נקודת המפגש שנקבעה היא מצפה שגב הנמצא על הקו האווירי שבין הישובים כרכום ואלמגור. פינת החמד הזו מלאה עצים וצל, נשקפת ממנה תצפית יפהפיה על הכנרת מדרום ודרך נוף הירדן ההררי מתחילה ממש כאן. החבר'ה מ Jeep פירגנו ושלחו כיבוד מפנק פלוס פלוס, ולנו יש ארוחת בוקר מהסרטים. עשינו תדריך עם מפה פתוחה, דגשים לבטיחות ולנסיעה בשיירה, חלוקת מכשירי קשר ומספרי ברזל ואנחנו יוצאים לדרך בשיירה ארוכה, צבעונית ואיכותית.

ירדנו לכביש עוטף כנרת מצפון ועלינו על כביש 869 המטפס למעלה גמלא, חצינו את הישוב ויצאנו בחלקו הדרומי ישירות לתוך סמ"ש כחול שלקח אותנו לתוך השטח ולחציית נחל שפמנון שבשנתיים האחרונות זרם כמו שלא זרם שנים. בצמוד לאנדרטת הסיירים, פנינו מזרחה וטיפסנו בדרך רצופת אבני בזלת שהכניסה אותנו מהר מאוד לעניינים, ודרשה מהנהגים תשומת לב לבחירת קו נכון ומיקום הצמיגים כדי שלא לפגוע בהם. השביל הוביל אותנו בצמוד וצפונית לישוב כנף, אליו נכנסנו דרך שער חקלאי שלשמחתנו לא היה נעול והמאסף שלנו דאג לסגור אותו מיד אחריו.

המרחבים שעל הרכס ממזרח לכנרת יפהפיים, הירוק ששלט כאן לפני כחודשיים התחלף בצהוב שמצטלם נהדר כשהכנרת בוהקת מאחור. אנחנו חולפים ליד נחל כנף ויורדים לתוך השביל שמעל נחל סמך המוביל לגשר ההטייה הסורי.

הגשר מקושת ומתחתיו בריכה טבעית ובה דגי סמך. פינה שקטה ופסטורלית. תוואי ההטייה במקום הוא משנת 1964, אז הסורים הבינו את חשיבות המים למדינתנו הצעירה וניסו להטות אותם גם פה. המים היו אמורים להילקח מן הבניאס והחצבני מצפון אל דרום רמת הגולן ומשם לירדן וכך לייבש את הכינרת. מהלך שטורפד ע"י צהל בתקיפה אווירית, דבר שהביא לסיום מלחמת המים ומאוחר יותר היה אחד הגורמים למלחמת ששת הימים. מתחת לגשר יש זרימה של מים ובריכה שאפשר להיכנס אליה אם רוצים, אז רצינו ועצרנו לארוחת צהריים ולהפסקה צוננת וארוכה.

לקראת סוף ההפסקה שלנו, נשמעו קולות רמים שמישהו צריך עזרה. מיהרנו להגיע ופגשנו על המשך הדרך שלנו, חבורה של טויוטות שבאה ממול, כשהראשונה בינהן סטתה מהשביל ונכנסה לשיפוע-צד לא פשוט בלשון המעטה, כשהנפילה למטה עלולה להיות ארוכה ולא סימפטית. אפשר לכתוב על המקרה הזה ספר לא קצר אבל אני אקצר בכל זאת, ופשוט אספר לכם ששלפנו כננת וחילצנו איזה טייס חביב וקר רוח, אלוף במיל' שבמקרה עשה את קורס הטיס שלו עם אחד המדריכים (האלוף הפרטי שלנו) באתר השטח הישראלי וסוף הסיפור, שלום לכולם, בגוף, בנפש וברכב.

החבורה שמולנו חלפה כולה ואנחנו המשכנו בנסיעה מעל נחל סמך שהוא הגדול בנחלי דרום רמת הגולן, הזורם לכיוון דרום מערב ונשפך לכנרת מצפון לעין גב, ליד כורסי. שמו של נחל סמך בעברית הוא על פי שמו בערבית, ואדי א-סמכ' שמשמעותו "נחל הדגים".

הדרך צרה מאד ולא פשוטה לנסיעה. מצד שמאל קיר ומצד ימין מצוק עמוק ויש לשים לב לציר ההתקדמות, הצלבות והנפות גלגלים בכל רגע ובעזרת הכוונה קרקעית והקשבה טובה של כל המשתתפים, אנחנו מתקדמים ללא בעיות.

באום אל קנטיר חלק מהחבורה שלנו החליטו לפרוש לביתם ועם אלו שנשארו, נכנסנו לשביל אדום איתו המשכנו דרך מעלה סמך (אבל בירידה..) עד למפגש הנחלים סמך ואל-על. אין ספק שזכינו לעליית מדרגה ברמת העבירות והנהגים היו מבסוטים בהתאם. במפגש הנחלים חיכה לנו מעבר מים נחמד מאוד ופינה מוצלת רחבה עם המון מקום לחניה. אז עצרנו למנוחה קצרה על קפה, תה, עוגיות ואבטיח קר.

המשך הדרך רצופה בעליות וירידות בלתי נגמרות, מידי פעם אנחנו מטפסים או יורדים מדרגה או שתיים אבל הנוף הוא בהחלט ה"שוס" העיקרי במסלול שלנו היום, השלוחות ארוכות ובחלקן שבירות של מצוקים חדים מטה המוסיפים לדרמטיות, ואם זה לא מספיק, הכנרת שומרת איתנו כל הזמן על קשר עין והכחול טורקיז שלה, תלוי על איזו שעה אנחנו מדברים, הופך את התמונה למרהיבה.

כמה מאות מטרים לפני מפגש השביל והכביש, הגענו למקבץ מאתגר של שלוליות. שלוליות בוץ שניתן לעבור די בקלות, אבל רק בתנאי ששמים את הגלגלים במקומות הנכונים וחוצים בגז קבוע עד ליציאה. מי שלא - נתקע, מי שנתקע יכול היה לצאת רק בעזרת החברים ואכן תוך שניות נשלפה רצועה ושאקלים והתקועים נשלפו החוצה וזהו, הגענו למפגש עם האספלט ולסוף המסלול.

תודה רבה לכל המשתתפים, היה לי לעונג לטייל איתכם,
להתראות בטיולים הבאים