סיכום טיול יומיים חוצה מכתש רמון - 14/8/20

​​​​​​כשעתיים וחצי נסיעה מהמרכז הסוען יובילו אותנו למרכז הנגב השקט ובליבו שוכן מכתש רמון המדהים, אולי אחת התופעות המיוחדות ביותר שיש בארץ שלנו.
נפגשנו בחניון גן הפסלים במצפה רמון, שיירה לא ארוכה מידי של רכבים יפנים עם נהגים קשוחים שאינם מפחדים מהמדבר באמצע אוגוסט, על מנת לצלוח מסלול עם כמה מעברים טכניים ולהנות על הדרך מנופים מטריפים!
את השיירה הובלתי עם הג'ימני הקטן והעמוס וג'ימני נוספת סוגרת, בינהם 3 רכבי סובארו עם נהגים נחושים וטויוטה לנד קרוזר רעבה למסעות.
ארוחת בוקר קצרה, קפה, מדברים על המסלול, מתאמים תדרים בקשרים ואנחנו מוכנים - יצאנו לדרך!

עצירה ראשונה הייתה לפני שהספקנו לנשום הרבה אבק, על מנת להנות מתצפית מטריפה על המכתש, כשמתחתינו מתפתל לו כביש 40 וממזרח, המשך המסלול והדרך שתוביל אותנו פנימה, אל תוך המכתש.

קצת תמונות, וחזרנו לרכבים כשאנו נעים לאורך שפת המכתש כשכל כמה רגעים נפתח שוב לפנינו ושולח איזה פרץ רוח שמצנן את האווירה - למעלה מ-800 מטר מעל פני הים!

עצירה קצרה לתצפית מעל מעלה מחמל (הסגור לתנועה) שנמצא בדרך הבשמים אשר רוויה בסיפורים היסטורים, כוס לימונדה קרה תוך כדי מבט על מעלה נוח שאליו אנו מכוונים וחזרנו לציר הראשי.

כמה דקות של נסיעה בתוואי נחל יובילו אותנו לעליה קטנה עם הצלבות - האתגר הראשון שלנו להיום, אך שום דבר מסובך מידי לרכבי השטח.

כשנסענו למעלה על שפת המכתש לא היה ברור היכן מתחבאת לה הדרך ממצוקי המכתש אל לב ליבו, אך הנה מעלה נוח נפתח בפנינו!

​​​​​​​הטיפוס בעליה ברמת עבירות בינונית, אך היום אנו במגמת ירידה והירידה כמובן קלה יותר ומלבד כמה גלגלים שאיבדו את האחיזה בקרקע, לא היו בעיות מיוחדות.
פחות מרבע שעה של נסיעה זהירה קירבו אותנו לגובה פני הים בכמאתיים מטרים ותאמינו לי, זה מורגש.
הרוח נרגעה, הטמפרטורה עלתה, תוואי הנוף השתנה, לפתע מרגישים אחרת.

​​​​​​​אחרי שצלחנו את מעלה נוח, חלפנו על פני הר ארדון שחוצה את מזרח המכתש לבקעת מחמל בצפון ובקעת ארדון בדרום, המשכנו דרומה כשאנו מכוונים לפרסת נקרות.
נחל נקרות הרחב הופך לקניון צר ועמוק, מתפתל בצורת פרסה ומכאן כמובן, נובע שמו.

​​​​​​​כמה דקות לפני שהגענו רמי עם הפורסטר עולה מולי בקשר:
"אושר, שומע?"
"שומע, מה קורה?"
"יש לנו פאנצ'ר.."
"בעצם אפילו שני פאנצ'רים"
מיד חזרתי בעקבותיי והתחלנו בעבודה - גלגל אחד נאלצנו להחליף ואת השני הצלחנו לתקן. באותם רגעים כבר דאגו לנו למישהו שיגיע למצפה רמון לתקן את הגלגלים על מנת שיוכל להמשיך איתנו במסע עם גלגל ספייר.
בליווי נתנאל והג'ימני, רמי ומשפחתו יצאו לכביש ואנו המשכנו במסלול, עצרנו לארוחת צהריים תחת אחד העצים הגדולים בדרך ומשם נסענו לחניון הלילה בהר ארדון שם זכינו לשקיעה מרהיבה ולאחר מכן תצפית כוכבים מהפנטת!

​​​​​​​בבוקר יום שבת אולג כבר חיכה לי עם הקפה, השכמנו לפני הזריחה והתחלנו לעבוד על ארוחת בוקר וקיפול המאהל לפני החום הכבד של אוגוסט.
עצירה ראשונה הייתה בהר גוונים לאחר טיפוס לא קל לנקודה שולטת שנתנה זווית שונה לתצפית על המכתש.

​​​​​​​משם נכנסנו לשבילים המהירים בתוואי נחל נקרות, כ-20 קילומטרים מהירים ומהנים, כמעט ללא עצירות, עד שהגענו למקור מים מיוחד בלב המדבר הצחיח - בארות עודד.

​​​​​​​כמה בארות מפוזרים בשטח בין העצים ובחלקם יש מים קרירים ומצננים!
מקלחת שטח קצרה ומצאנו לנו נקודה מוצלת לארוחת צהריים בנחל ערוד.

​​​​​​​חזרנו לשביל ואנו מתחילים בטיפוס לקראת יציאה מעומק המכתש לעבר שפת המצוק דרך מעלה ערוד.

​​​​​​​כבר מתחילים להרגיש שזה סופם של יומיים מדהימים, מרחוק רואים את הכביש שמוביל לבה"ד 1, הכביש שיוביל אותנו חזרה לכביש 40, חזרה לסיויליזציה.

היה מדהים, ניפגש בטיולים הבאים!