מועדון ג'יפ בטיול נשים - 5/3/21

השיירה על רקע המרסבא

תחנת הדלק בצומת לטרון - השיירה עומדת בשורה מדודה. תדריך בוקר, חלוקת מכשירי קשר ויוצאים לדרך.
הנסיעה לירושלים בשיירה אחת על טהרת המותג - הייתה סוג של הפגנת עוצמה. מהר מאוד נכנסים לאיזור התעשייה של מישור אדומים וגולשים לעומק השטח עם טיפוס ראשון על תצפית וארוחת בוקר.

המפגש

הטיפוס הראשון

השיירה ממשיכה בטיפוס אתגרי לעבר הר מונטר.
הר מונטר (ג'בל מונטאר) המכונה גם הר העזאזל, גובהו 524 מטר מעל פני הים. פרוש שמו בערבית הוא "הצופה", ואכן מפסגתו תצפית מרהיבה.
מקובל לזהותו עם צוק העזאזל - ממנו היו משליכים מדי שנה את השעיר לעזאזל ביום הכיפורים, על-מנת לכפר על עוונות עם ישראל. הקיסרית אודוקיה, אשתו של הקיסר תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית, שהתגוררה בירושלים משנת 442 עד 460 בנתה על פסגת ההר מגדל לכבודו של אותימיוס - ממנהיגיה הבולטים של נזירות מדבר יהודה. בשנת 511 ייסד סבאס על פסגת ההר מנזר בשם סכולאריוס. מנזר זה היה הגדול מבין המנזרים השיתופיים שבנה סבאס במדבר יהודה.

הטיפוס למונטר

בלי הרבה עיכובים מושכים חזק דרומה לעבר תצפית מנזר המרסבא - אחד המקומות המיוחדים במדבר יהודה.
מנזר המרסבא - אדון סבא, הלא הוא הנזיר סבאס הקדוש, העניק למנזר הגדול והמרשים ביותר במדבר יהודה את שמו. סבאס נולד בקפדוקיה שבמרכז טורקיה בשנת 439. בגיל 18 עשה את דרכו לארץ ישראל עד שהגיע אל אבתימיוס, אבי תנועת הנזירות במדבר יהודה. את דרכו התחיל בתקופת הכנה ולאחריה יצא לתקופת התבודדות במדבר, במערה שנמצאת על מצוק מול המנזר. לאחר מות אותימיוס התיישב במערה בנחל קידרון. עם הזמן הגיעו אליו תלמידים והוא הפך לדמות חשובה בנצרות האורתודוקסית כולה ולאחד הנזירים החשובים שפעלו בארץ ישראל.
ההיסטוריה של מנזר מרסבא: במהלך חייו הנזיר סבאס הקדוש הקים לא מעט מנזרים. המפורסם שבהם נקרא בעבר “הלאוורה הגדולה”, ביוונית – השביל הגדול, שהפך עם השנים למנזר מרסבא המפורסם. השם המקורי של המנזר היווני – אורתודוקסי מזוהה עם צורת החיים של מאות הנזירים, שחיו במנזר הזה – שביל שמחבר בין התאים הקטנים או המערות בהם התבודדו הנזירים ובין המבנה המרכזי. לקראת סוף חייו של סבאס גרו במנזר אלפי נזירים. המבנה המרכזי שימש אותם בשבתות ובימי ראשון לתפילה ולארוחה משותפת. שם הצטיידו גם במים, במזון ובחומרי גלם לעבודתם, שנעה בין קליעת מחצלות וסלים ובין שזירת חבלים. בתקופות בהן הנזירים נתקלו במשטר עויין כלפי נוצרים הם בחרו להתרכז במבנה המרכזי המבוצר. למרות שלא תמיד הביצורים הצליחו להגן עליהם, חיי הנזירות כמעט ולא פסקו במנזר זה למעלה מ-1,500 שנה וממשיכים להתקיים גם כיום. המנזר המשיך לפעול במקביל לפלישות הפרסים ולמרות העובדה שניזוק מאוד. עד היום שוכנות במנזר גולגלות הנזירים שהפרסים טבחו. את השיקום הגדול חב המנזר לצלבנים, שבנו חומה חיצונית ומגדל שמירה במטרה להגן על יושביו. גם צלאח-א-דין, שכבש את הצלבנים, שמר על המנזר והוא עמד על תילו עד המאה ה-19, אז ביברס, הסולטן הממלוכי של מצרים וטורקיה, הורה להרוס אותו. המנזר נבנה מחדש זמן קצר מאוחר יותר עם תרומות מהכנסייה הרוסית ואלה הם רוב המבנים הקיימים כיום. הנזיר סבאס מת בשיבה טובה בשנת 532 בגיל 94 ונקבר במנזר. עם כיבוש הארץ בידי צלאח-א-דין ונסיגת הצלבנים מהארץ הם לקחו את עצמותיו של הנזיר סבאס לוונציה. רק ב-1964 החזירו אותן לישראל ומאז אפשר לראותו שוכב בגלימת נזיר בארון זכוכית בכנסייה הראשית של המנזר.

מנזר המרסבא היום

את יופיו של המנזר היווני-אורתודוקסי המוקף חומה אפשר לראות מנקודת תצפית על מצוק נחל קדרון. נכון לשנת 2015 חיים במנזר רק כ-15 נזירים המנותקים מהעולם ומאספקת מים וחשמל. על-מנת להכנס למנזר עצמו יש לחצות ברגל את נחל קדרון ולטפס במדרגות המובילות אליו – משימה לא קלה בגלל המסלול המאתגר, או לעשות זאת באמצעות רכב 4X4 שכן הכניסה ברכב פרטית אפשרית רק מהשטחים האסורים כניסה לישראלים.
לנזירים יש סדר יום קבוע המתחיל בחצות וכולל תפילה לאורך 4 עד 5 שעות, ארוחות בשעות קבועות ותפריט קבוע. אל התפילה הלילית מצטרפות תפילות נוספות, לימוד וקריאה בכתבי הקודש ועבודות במנזר, כמו ניקיון, עבודה במטבח או שמירה בשער המנזר.

הפסקה ארוכה מול הדבר המדהים הזה וגולשים לבקעת הורקניה. נסיעה מהירה לאורך הבקעה עד שמגיעים לנבי מוסא ונפרדים לשלום בחלוקת חלות מתנת סמלת.
היה טיול מדהים, תודה לחברת סמלת על הפינוקים לאורך הדרך, על הרעיון ועל גאוות היחידה.
נפגש בשטח,
עדי וייזל, אתר השטח הישראלי.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן