יומן מסע חוצה ישראל ג'יפונים - פסח 2021

טיול ג'יפים חוצה ישראל בעבירות קלה-בינונית

פסח, חג האביב, חג החירות כבר עומד בפתח, אבל תחושת החירות לא ממש מורגשת. יש יותר מידי דברים ש"אין". אין חו"ל, אין הופעות, אין סדר פסח משפחתי וגדול כמו שהיינו רוצים ובעיקר אין את כל הביחד הזה שכל כך מאפיין אותנו הישראלים, בטח בחג הפסח. אז התארגנו על קבוצה ענקית באורך של 17 רכבי שטח, עם ובלי הילוך כוח, לקחנו מלא ציוד, ערימות של אוכל, חלקו כשר וחלקו טעים, צידניות מלאות שתיה וכל טוב ויצאנו ממטולה למסלול של 5 ימים ולאורך כ-800 ק"מ כשרובם הגדול בשטח, למסע הטוב ביותר שניתן לעשות בארצנו הקטנה והיפהפיה.

כמה שבועות לפני פסח, ידענו באתר השטח הישראלי שבפסח הולך להיות לנו ים של עבודה. פרסמנו 3 מסעות חוצי ישראל ועוד לפני שהספקנו להגיד "ההרשמה בעיצומה" ו"מהרו להירשם", כבר לא היה מקום בשיירות. זה נכון לגבי כל שאר הטיולים שלנו, חוצה נגב ומסע מים אל ים, טיולים ליום או יומיים, כולם מלאים עד אפס מקום ורשימות ההמתנה ארוכות. התענוג הוא עצום וכל מה שנשאר עכשיו, זה לקוות שלא נהיה חלק מפקק תנועה ענק בשבילי הארץ ושאכן אצליח לרוץ עם השיירה שלי על השבילים, כי היעד במסע חוצה ישראל הוא יעד יומי וברור, חייבים להגיע לחניון הלילה, באור או בחושך כי מחר יש לנו יום חדש עם מסלול חדש וארוך משלו. לשמחתי, יש לי קבוצה איכותית ונהדרת, ענקית ומגוונת, זוגות צעירים ומבוגרים, משפחות עם ילדים מכל הגילאים, אבא ובן, אמא ובת, שתי חברות שבאו סוליקו ושני חברים שכל אחד הגיע עם ילד. בקיצור, כמעט 50 איש שמהווים כולם יחד, סלט ישראלי הכי מוצלח שיש.
ובכל זאת, לפני שאני מתחיל, תודה ענקית לגבר שבגברים - אור מיטל, המכונאי הקוסם שליווה אותי בשקט ובשלווה לכל אורך המסע וגרם לכולנו להרגיש בידיים הכי טובות, בטוחות ומקצועיות שיש. יא אלוף...!

מסע חוצה ישראל ג'יפונים - יום 1

מאחר ואנחנו כמה קבוצות שיוצאות היום למסע חוצה ישראל, קבעתי עם נמרוד, חבר ומדריך באתר השטח וזה שמוביל את אחד המסעות במקביל אליי, שהקבוצה שלו תפגש ותצא לדרך שעה לפנינו כדי שלא נתקע בשיירה ארוכה אחת. וכך היה, מצפה דדו שמעל מטולה הוא נקודת המפגש והשעה שנבחרה עבור החבורה שלי היא 08:30. אני ורכב נוסף הגענו מוקדם יותר לאחר שעשינו לילה בחניון במטולה עצמה והספקנו להגיד שלום לחבורה היוצאת, שאר החברים הצטרפו אלינו תוך דקות. קנקן קפה כבר עומד על הגזיה, מפות פרושות בצידי הרכב שלי ואנחנו מתחילים בתדריך בוקר. לאחר סבב הכרות קצר (לתזכורת) עברנו על המסלול להיום עם מפה פתוחה, ליתר דיוק עם כמה מפות פתוחות כדי לכסות את כל 140 הק"מ שנעבור. חלוקת מכשירי קשר, מספרי ברזל ונהלים לנסיעה בשיירה ויאללה, אנחנו יוצאים לדרך. התחזיות להמשך השבוע מדברות על מזג אוויר נעים שעלול להתפתח לקריר מאוד בלילה, אבל עכשיו הוא נראה נהדר והשיירה שלנו מתחילה בתנועה.

יצאנו לדרך על שביל אדום שהוא דרך נוף מקסימה שמתחילה בין מטעי תפוחים ואפרסקים, עוברת בין משגב עם לכפר גלעדי, ממשיכה מתחת למרגליות ומעל לקרית שמונה ובאופן כללי יש תחושה של טיסה בגובה נמוך, כמה מאות מטרים מעל עמק החולה הפרוש תחתינו מכיוון דרום מזרח. מידי פעם עצרנו בנקודות התצפית המקסימות לאורך הדרך ונכנסנו לביקור קצר בנקיקי יפתח. במקום קניון צר וקצר שנוצר כתוצאה מפעילות כימית ממושכת, הנקראת פעילות קארסטית, המתרחשת בין מי הגשמים וסלע הגיר ובזכותה נוצרות תצורות מיוחדות במינן. הקניון מסומן בסימון שבילים כחול ובתוכו יתדות טיפוס, חוויה מדליקה לילדים ולמבוגרים.

טיפסנו למצפה קרן נפתלי הנמצא בראש ההר ועצרנו להפסקת קפה קצרה, מהתצפית היפה ביותר בארץ על עמק החולה והכל תוך כדי כך שדודי, אחד המטיילים שהוא מורה דרך, "הרביץ" בנו תורה על האזור כולו.

המשכנו בדרך דרומה ונכנסנו לשמורת נחל דישון לנסיעה בדרך יפיפיה ועמוסה בצמחייה לאורך השביל המלווה את הנחל. חצינו את עמק החולה בנסיעה מערבה ורובה במקביל לנחל דישון עד לנקודה שבה הוא מתחבר לנהר הירדן. עברנו את גשר בנות יעקב, המשכנו על שביל הירדן ההררי ועצרנו לארוחת צהריים בנקודת תצפית יפהפיה, כשבאופק מחכה לנו הכנרת ובינינו הסתובבו זוג סוסים חופשיים שבאו לארח לנו חברה.

ליד הישוב כרכום אנחנו עולים על האספלט ומקיפים את הכנרת ממזרח, מקצרים דרכים בין אין ספור מטעי בננות ובמפגש עם כביש 90, ממש על הכיכר, עוברת מולנו השיירה הארוכה של נמרוד. שתי השיירות ממשיכות דרומה לאורך שמורת נחל תבור ושמורת נחל יששכר ובצומת מנחמיה, שוב ממש על הכיכר, אני עוצר ונותן לשיירה הארוכה של עדי וייזל, חבר ומדריך נוסף באתר השטח, שמוביל את מסע חוצה ישראל השלישי, להכנס לפנינו. שיירה אחת ארוכה, הנמשכת לאורך כ-5 ק"מ, המורכבת משלוש שיירות ובסה"כ 52 רכבים על כביש 90, כולם מסיימים יום ראשון של מסע בן 5 ימים, זו חתיכת עוצמה ויופי שקשה לתאר במילים.

אנחנו נכנסים לחניון הלילה שלנו בגשר הקנטרה הצמוד לבית שאן. יש כאן לא מעט קבוצות אבל לשמחתי הרבה יש מספיק מקום גם לנו ועכשיו, אפשר להכריז עליו כמלא עד אפס מקום. החבר'ה מקימים אוהלים, מארגנים תאורה, מישהו כבר הדליק עם הילדים מדורה וריחות בשרים ומטעמים מכל כיוון. מזג האוויר התחיל כקריר בערב ומאוחר יותר בלילה קר מאוד, אבל כולם ישנו כל כך חזק שזה לא הטריד בכלל.

מסע חוצה ישראל ג'יפונים - יום 2

השכמה בשעה 7:00 והחבורה מתקתקת את העניינים. כעבור כשעה כולם עומדים בתדריך הבוקר מול מפות פתוחות, אני מחלק מספרי ברזל חדשים ואנחנו יוצאים לדרך. קודם כל אנחנו נכנסים לתדלוק והצטיידות קלה ושוב על כביש 90 לכיוון דרום. כעבור כ-50 ק"מ, בין הישובים משואה ושלומציון, ירדנו מהכביש ימינה ועלינו בכביש מפותל שטיפס מהר וגבוה כשבסופו חניון קטן. ממנו שביל הליכה המוביל למצוק של המוסטרה וממנו נשקפת תצפית "המאה".

מהמצוק תצפית מרהיבה למזרח השומרון ולבקעת הירדן, בית שאן מצפון וים המלח מדרום. המצוק מהווה סמן גיאולוגי חשוב ודרכו ניתן להבחין שקרן הסרטבא הינה גוש מורם (הורסט) וממנה התצפית הכי יפה בבקעת הירדן. אם תשאלו את מתיישבי המקום הם יספרו לכם שלמקום כוחות מיוחדים המחזקים אהבה וגם כאן, דודי סיפר כמה סיפורים והחכים את כולנו.

חזרה לרכבים ולכביש 90 בסופה של הירידה המפותלת והכל כך פוטוגנית ואנחנו ממשיכים דרומה. מצומת בית הערבה אנחנו עולים על כביש 1 ויורדים ממנו כעבור כמה ק"מ לטובת הכביש של בקעת הורקניה. ליד בסיס הצנחנים נבי מוסא אנחנו יורדים מהאספלט ומטפסים מזרחה על מעלה המרכבות, שהוא המתון ביותר מבין כל השבילים המובילים לפסגת ג'בל חרמון שנמצאת בגובה של 91 מטרים מעל פני הים. הנוף הנשקף מהתצפית היפהפיה הזו הוא מרהיב וים המלח פרוש תחתינו בעומק של כ-400- מטרים. מקום נפלא לארוחת צהריים.

חזרנו לכביש החוצה את בקעת הורקניה וירדנו דרומה מספר ק"מ עד למפגש עם סמ"ש ירוק מעט אחרי הגשר ההרוס. הכיוון הוא שוב מזרחית לכיוון מצוק ההעתקים, חצינו את נחל קדרון המטונף באשפה ופסולת וסטינו לגיחה קצרה לתצפית נוספת ממצפה נחליאלי, בתוספת מפל מרשים המשקיף על בקעת ים המלח, דרך חלון נוף שיוצר קניון נחל קדרון.

הדרך שלנו ממשיכה דרומה על הסמ"ש האדום ובכל פעם מוחיכה מחדש שהיא אחת היפות בארצנו. הנסיעה בשביל המפותל מטפסת ויורדת בגובה, אנחנו פוגשים חריצי נחל רבים ושונים, חלקם דורשים הכוונה קרקעית לכל רכב בנפרד והנוף לא פחות מקסום. מצוק ההעתקים העצום נישא כחצי ק"מ מעל ים המלח, לעיתים הוא מתרחק מהשביל שלנו כמה מאות מטרים ולעיתים מתקרב לכדי כמה עשרות מטרים בלבד, בקטעים אלו הנסיעה דומה לטיסה והחוויה עוצמתית. חצינו את נחל סמך ונחל טור וכעבור כק"מ אחד נוסף הגענו לחניון הלילה השני שלנו במצוקי דרגות.

מסע חוצה ישראל ג'יפונים - יום 3

השכמה מוקדמת והקבוצה מתארגנת לקראת יום חדש. תדריך בוקר ואנחנו עולים על הסמ"ש הירוק וכעבור פחות מחמישה ק"מ מגיעים למעבר נחל תקוע שדורש מידה של תשומת לב ובעזרת הכוונה קרקעית כולם עוברים בקלילות עם הרבה תמונות פוטוגניות. טיפסנו לראש חצצון שבו יש נקודת תצפית על ים המלח מהטובות שיש כאן באזור ועל מפל חצצון מהנקודה הכי טובה שיש.

ממשיכים בנסיעה ארוכה בשבילי המדבר היפהפה ועושים עצירה קצרה ברוג'ום א-נקה ששימשה כנקודת תצפית ובסיס של המשטרה הירדנית משנות ה-50 ועד למלחמת ששת הימים. הנוף מרהיב ביופיו והשמש שמתחילה לשקוע צובעת את המדבר בגוונים אדמדמים.

משם קצב הנסיעה מתגבר ואנחנו עמוק בתוך המדבר כשרוב השבילים רחבים וכבושים. במצפה מדרג בתחנת אום דרג' יש מבנה חד קומתי ששימש את משטרת הגבולות הירדנית, אחת משש תחנות משמר הגבול הדרום מזרחי של יהודה בתקופה הירדנית, שהשתמשו בגמלים על מנת לפטרל בין תחנה לתחנה. הגענו כמתוכנן בזמן שקיעה והנוף אשכרה עוצר נשימה. ערכות הקפה והתה נפתחו בזו אחר זו, עוגות ועוגיות מכל כיוון ומצב הרוח מרומם.

עדיין על שבילים כבושים ואנחנו מתחברים לכביש דרך ח'שם אל-כרם והישובים כרמל ומעון וממשיכים לערד לתחנת ההצטיידות הגדולה היחידה במסע. החבר'ה מתפזרים וחוזרים תוך שעה עם עגלות עמוסות לאחר תדלוק ומילוי ג'ריקנים. אנחנו עוברים את ערד ויורדים עם כביש 31 לכיוון ים המלח. אחרי כ-7 ק"מ אנחנו נכנסים לשביל שלוקח אותנו לחניון הלילה בנחל מורג. חשוך וקר והחבר'ה ממהרים להקים אוהלים. המדורה כבר בוערת כדי לתת פייט לקור העז, מרקים מתבשלים על הגזיות, בשרים שונים נצלים על הגרילרים ותחושת הסיפוק על עוד יום שנגמר נהדר אופפת את כולנו. לילה טוב.

מסע חוצה ישראל ג'יפונים - יום 4

הציוד מקופל חזרה לרכבים ואנחנו שוב בתדריך בוקר, עוברים על המסלול מול מפה פתוחה. הצגתי כמה אלטרנטיבות להמשך היום בהתאם למזג האוויר ומצב השטח, תדריך בטיחות, כללי נהיגה בשיירה ויצאנו לדרך לכיוון ים המלח ולצומת זוהר. פנינו ימינה ודרומה לשביל כחול ולמסלול נחל פרצים וכעבור כשלושה ק"מ נוספים הגענו לפתחו של נחל סדום ולקטע דרך קצר אבל מיוחד במינו, מפותל מאוד ומענג לנסיעה עם קירות לבנים גבוהים משני צידיו ושביל ש"מטפס" עליהם בכל עיקול. התמונות המתקבלות בנחל סדום אינן דומות לאף מקום אחר וכמובן תחושת הנסיעה לאורכו, ועופר כבר שחרר את הרחפן לטובת כמה צילומים מדהימים של השיירה המפותלת.

חצינו דרומה את מישור עמיעז עד למפגש עם כביש 90 וכעבור ק"מ ספורים טיפסנו לעמדת תצפית על מפעלי ים המלח וקיבלנו הרצאה קצרה מיוסי אוחיון שעבד במפעלים שנים רבות עד ליציאתו לא מזמן לפנסיה.

חזרנו לכביש עד לירידה ממנו לטובת השביל השחור של נחל אביה. נחל אביה מפותל ויפה עם קירות גבוהים בצידיו. כעבור כ-5 ק"מ יש מפגש שבילים עם נחל אמציהו ואנחנו ממשיכים לזרום איתו דרומה בנסיעה נעימה ומהירה על שבילי חצץ דק.

כשהשביל פוגש שוב את כביש 90 ליד חצבה אנחנו עולים עליו וממשיכים דרומה עד ליישוב הקטן צוקים. בתדריך הבוקר אמרתי לקבוצה שאת המסלול של נחל עשוש, כ-30 ק"מ אורכו, נעשה רק בתנאי שהזמנים יאפשרו זאת ואת זה אדע רק כשנגיע לתחנת הדלק צוקים. כשהגענו הזמנים היו לטובתנו ומאחר והקבוצה מתנהלת בהצטיינות יתרה אני מחליט ללכת על זה. רגע לפני שעזבנו את התחנה פגשתי את שלמה והג'ימני הגיבור שלו שכבר טיילו איתי כמה וכמה פעמים. הוא הגיע לתדלוק לאחר שטיול אחר שהשתתף בו, התפרק. לא יכולתי להשאיר אותו שם והצעתי לו להצטרף אליי כרכב מספר 18. הוא מצידו קפץ על המציאה ואנחנו יורדים שוב מהאספלט ונכנסים לשביל של נחל עשוש שכבר בתחילתו ברור שהוא אחד המרשימים בארצנו. המשך הדרך בנחל עשוש מרשים מאוד וככל שהשמש משנה את מיקומה בשמיים, כך הגוונים של הנחל הולכים ומאדימים. כשהגענו לאמפי תיאטרון הטבעי והעצום של עשוש עצרנו להפסקת קפה, מהמוצלחות בטיול כולו.

הנסיעה בשמורת נחל עשוש ברובה נעימה וקלה אבל מידי פעם יש צורך בכיוון קרקעי כדי לעבור מכשול כלשהו. ככל שהחשיך ועייפות הנהגים גברה, נאלצנו לעצור ולכוון פעמים רבות יותר. גדולת הקבוצה הזו, למרות גודלה ושונות החברים והרכבים שבה, היתה שידעה לכבד את מי שהתקשה, בדיוק כפי שביקשתי בכל תדריך בוקר. בעקבות כל העצירות וההכוונות הקרקעיות נכנסנו לתוך הלילה וכעבור שעה ומשהו הגענו למפגש השביל עם כביש 40. נפרדנו משני הפורסטרים של בני ועופר שושן (נשבע לכם שהם לא אחים ואפילו לא קרובי משפחה) שהיו חייבים לחזור הביתה, וירדנו עוד כמה ק"מ דרומה לחניון הלילה פארן ללילה הרביעי והאחרון של המסע.

מסע חוצה ישראל ג'יפונים - יום 5

לא יאמן אבל הגענו לבוקר האחרון שלנו בטיול ואנחנו מתארגנים במהירות וביעילות. ארוחת בוקר מצויינת, קפה חזק לשעות הבוקר וכולם עומדים סביבי לתדריך. יש לנו היום מסלול יפהפה וארוך של למעלה מ-120 ק"מ ורובם בשטח. השיירה הארוכה והמכובדת שלנו יוצאת לדרך ומיד ביציאה מהחניון אנחנו נכנסים לנחל פארן על הסמ"ש האדום.

כעבור כ-4 ק"מ על השביל הגענו לקניון עדה. הקניון חתור בסלע ותחילת המסלול בתוך הקניון עם עליה בסולם וחבל שנמצאים במקום, אבל מאחר ואנחנו ביומו האחרון של מסע חוצה ישראל ולא סתם בעוד טיול, ומאחר ובפתח הקניון עומדות מכוניות רבות, אני מחליט לוותר על העצירה ולהמשיך ללא עיכובים מיותרים עם הסמ"ש האדום דרומה לאורך שמורת הר הנגב. גם כאן השבילים מהירים מאוד ואנחנו לוחצים חזק ובכיף על הגז עד למטוסי המטרה שזה סוג של בית קברות למטוסים, ומדובר באטרקציה ייחודית ומיוחדת לילדים ולמבוגרים. המשכנו לבקעת צניפים וירדנו לנחל עצמו לארוחת צהריים ומנוחה קלה תחת צל העצים.

המשך הדרך בנסיעה מדברית מהירה במישור פארן בכיוון כללי לדרום מערב ולכביש 10. רגע לפני המפגש עם הכביש גילינו סוללה (ותעלה עמוקה לפניה) בלתי ניתנת למעבר שנמשכת ק"מ רבים לכל כיוון. פנינו שמאלה ודרומה ונסענו לאורכה מספר ק"מ. לאורך הנסיעה, כביש 10 ממש מקביל לנו וכמה מטרים אחריו נמתחת גדר המערכת. בשלב מסוים הגיע אלינו רכב צבאי כדי לוודא שאנחנו מהצד של הטובים ומיד הציע לכוון אותנו לנקודת מעבר הנמצאת עוד כמה ק"מ בהמשך הדרך דרומה. נקודת המעבר היא מוצב צבאי קטן, עם כמה חיילים שלא יצא להם לעשות את החג בבית ובכל זאת נראו במצב רוח טוב. חילקנו להם כל מיני דברים טובים שנשארו לנו בצידניות ועלינו על הכביש.

אנחנו על כביש 10 וזה מרגיש קצת חו"ל, בכל זאת, מתי יצא לכם לנסוע לאורך גבול מצרים? הנוף מקסים ואנחנו יורדים מהכביש ומטפסים לתצפית המרשימה מהר ברך על בקעת תמנע שאינה דומה לשום דבר ומרשימה כל כך. חזרה באותה הדרך אל מול תחילתה של שקיעה מקסימה ובמפגש חזרה עם הכביש, הגענו בעצם לסוף המסלול של המסע כולו.

גם בזמן אמת של רגעי הפרידה, ברור היה לכולם שאין מספיק מילים שיכולות להכיל את עומק ועוצמת החוויה שעברנו, כ-50 איש ב-18 כלי רכב / ג'יפונים למשך 5 ימים מלאים ולאורך כמעט 800 ק"מ כשרובם הגדול בשטח. ברור לכולנו שנצטרך עוד כמה ימים כדי להפנים את כל האושר הזה. לאחר סשן של מילות פרידה, חיבוקים ארוכים וצילומים מכל זווית נפרדנו לדרכנו, מי מאיתנו ללילה נוסף ורגוע באילת ומי חזרה הביתה.

לחבורה שלי, הייתם פשוט נהדרים. אין מילה אחרת לתאר אתכם, ואני רק יכול להודות לכם על הרוח הספורטיבית ועל ההתנהלות הזורמת והתומכת לאורך המסע כולו. נעמתם לי מאוד ואני יודע שממש עוד רגע, נפגש בטיול ג'יפים נוסף.
שלכם,
קובי.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן