יומן מסע חוצה ישראל - סוכות 2021

ככל שחולף הזמן אני צובר במחסני החוויות שלי עוד ועוד מסעות וטיולים, בהם שיירות ארוכות של רכבי שטח עמוסים באנשים טובים שאוהבים את הארץ וקופצים על כל הזדמנות לטייל בה. הפעם, מאחר ומדובר בחול המועד סוכות, ההרשמה היתה סגורה כבר כמה שבועות לפני תחילת הטיול ורשימת ההמתנה היתה יכולה למלא עוד שיירה מלאה ומכובדת. הקורונה מצידה עדיין כאן, כך שאנחנו ערוכים לכל ביטול ומקבלים אותו באהבה ובהבנה מלאה, מצד שני, כל מי שביטל נרשם כבר למסע הבא שיצא בחנוכה אז החוויה הבאה שלהם ושלי, כבר מובטחת.

להרשמה למסע הבא, חוצה ישראל חנוכה 2021 - הקליקו כאן

הפעם, לקחתי איתי את שלושת הילדים שלי. זה לא שלא היו לי ספקות לפני כן שכן מדובר במסע לא פשוט נפשית ופיזית, אבל החלטתי שהפעם אנחנו הולכים על זה והם מצידם בעננים. בשעה 03:30 השעון המעורר עושה לנו רעש גדול בבית ותוך שניות כולנו על הרגליים. הכל מוכן מראש, הציוד כולו עמוס בתוך ועל הטויוטה שלי ואנחנו רק צריכים להתלבש ולקפוץ לאוטו כשעדיין חשוך לגמרי בשכונה השקטה שלנו. יצאנו לדרך ולפנינו למעלה משעתיים וחצי לנקודת המפגש.

מסע חוצה ישראל סוכות 2021 - יום 1

נקודת המפגש שלנו נקבעה לשעה 07:30 בכניסה ליער נמרוד, כקילומטר מדרום למג'דל שמס ובערך אותו מרחק מהישוב הקטן נמרוד ושמורת החרמון. החבורה המכובדת שלי מגיעה בזמן ואנחנו פותחים בסבב הכרות, עוברים מול מפה פתוחה על המסלול הארוך שלנו להיום, תדריך בטיחות, חלוקת מכשירי קשר, מספרי ברזל וקדימה.. יוצאים לדרך.

יצאנו דרומה על רכס נמרוד למרגלות החרמון ולאחר צומת מסעדה פנינו לשביל המקיף את ברכת רם, שם עצרנו להסבר קצר על המקום ומיד המשכנו במעלה השביל היוצא ממנה דרומה ודרך שוליו המערביים של הר כרמים, חצינו את הכביש ונכנסנו לשמורת יער אודם. אנחנו ממשיכים בסמ"ש הכחול ומטפסים לפסגת הר אודם הנקרא כך על שם צבע האדמה ממנה הוא מורכב.

לאחר שחלפנו בצמוד ומצפון לישוב אל-רום ומעבר לכביש, ממש מול האנדרטה לחללי פלס"ר חטיבה 7, נכנסנו לשמורת הר חרמונית ולאחר טיפוס בכביש מפותל הגענו לפסגת ההר שהוא חלק מרכס התלים הישראלי. במקום נמצא בונקר נטוש של צה"ל וממנו נוף מרהיב על כל עמק הבכא ובראות טובה, עמוק לעבר סוריה שמעבר לגבול.

ירדנו מפסגת ההר ועלינו על שביל המקיף אותה מצפון עם כיוון השעון ובסופו של דבר דרומה דרך עוז 77, נקודת תצפית ואתר הנצחה בעקבות מלחמת יום הכיפורים, שכן באזור זה בלמו כוחות קטנים של חטיבה 188 וחטיבה 7 כוחות שריון וחי"ר סוריים והשמידו את רובם, אף שספגו אבדות כבדות. לבלימת הסורים הזו הייתה חשיבות מכרעת על המשך המלחמה ותוצאותיה והקרב הכבד כונה מאוחר יותר קרב עמק הבכא.

עוד קצת על הכביש ונכנסנו לביקור במפקדת הכוחות הסוריים, שם ביקר אלי כהן, המרגל שלנו בסוריה, כדי להחתים אישור המאפשר לו לרדת דרומה לאל-חמה. בתחומי הבניין נמצאות 3 תחנות המזכירות את פעילותו של אלי כהן ובנוסף המקום מעוטר באינספור כתובות ואיורי גרפיטי צבעוניים.

אנחנו ממשיכים דרומה וחולפים על פני ההרים בנטל ואביטל, שמורת אירוס חושניה ובקרבת הר פרס קצת מערבה לכיוון נחל בזלת ודליות. בדרך עצרנו בגלגל רפאים הידוע יותר בשמו רוג'ום אל הירי (גל אבנים של חתולי הבר) והוא תופעה שעד היום החוקרים השונים אינם יודעים להסביר בוודאות. ידוע ששימש כלוח שנה חקלאי אבל לא ברור מי בנה או השתמש בו מאחר וככל הידוע לנו כיום, האדם באותה תקופה לא החזיק בכלים המתאימים לכך.

לכתבה מעניינת על "רוג'ום אל הירי" - הקליקו כאן

על כביש 98, מעט לפני כפר חרוב ובין הישובים אפיק ומיצר נכנסנו על שביל לכיוון מזרח שהביא אותנו לעין אי"ה שהוא מעיין עם בריכה בגודל של 4X4 מטר, מים נקיים וקרירים והמקום כולו מוצל ונעים לביקור. עצרנו לארוחת צהריים מאוחרת, התרעננות קלה ונהננו מהנוף המשקיף על משולש הגבולות.

חזרנו לכביש והשמש מתחילה לברוח לכיוון מערב. מאחר ויש לי שיירה עם 17 רכבים וכמעט 50 נשים גברים וילדים והדרך לחניון הלילה הראשון שלנו במסע עוד ארוכה, אני מחליט לצאת לכיוון כדי שבאמת יהיה לנו מקום טוב ונוח לישון בו בלילה. הכביש שלנו יורד ועובר ליד מבוא חמה ולאחריו הסרפנטינות המרהיבות (והמהנות לנהיגה) שמובילות לחמת גדר ובהמשך לצומת צמח. ככל שהתקרבנו לצומת צמח הפקק לפנינו הפך לאיטי יותר ואני מחליט לקצר דרך מטעי הבננות של שער הגולן ומסדה ומגיע לכביש 90 מול קיבוץ אפיקים. משם חצי שעה נוספת לחניון הלילה שלנו בגשר הקנטרה שליד בית שאן. ההחלטה לצאת מוקדם יותר התבררה כנכונה שכן 2 דקות לאחר הכניסה הדרמטית שלנו, זו שבעצם לא השאירה עוד פיסה קטנה לאף אחד אחר, החלו להגיע שיירות ג'יפים נוספות שנאלצו להסתובב כמו שבאו. נאלצנו להפרד מאביעד שנפגע ברגל ונטש אותנו, שאר החבורה הקימה במהירות מאהל מדוגם, ארוחות ערב מפנקות ומאחר והיו ערים מאמצע הלילה הקודם, פרשו לישון מוקדם.
לילה טוב.

מסע חוצה ישראל סוכות 2021 - יום 2

בוקר עלה על המחנה שלנו וריחות של קפה ותה עולים מכל פינה. כעבור כשעה כולם עומדים בתדריך הבוקר מול מפות פתוחות, אני מחלק מספרי ברזל חדשים ואנחנו יוצאים לדרך.

כניסה קצרה מאוד לתחנת דלק בצומת שאן לטובת עוד קצת קרח, מים וקפה למי שצריך את ההפוך המוקצף שלו על הבוקר ואנחנו עולים על כביש 90 לכיוון דרום. כעבור כ-50 ק"מ, בין הישובים משואה ושלומציון, ירדנו מהכביש ימינה עם שילוט לסרטבא ועלינו בכביש מפותל שטיפס מהר וגבוה כשבסופו חניון קטן. ממנו שביל הליכה המוביל למצוק של המוסטרה וממנו נשקפת תצפית "המאה".

לאחר הליכה קצרה עד קצה השביל מגיעים למצוק וממנו תצפית מרהיבה למזרח השומרון ולבקעת הירדן, בית שאן מצפון וים המלח מדרום. המצוק מהווה סמן גיאולוגי חשוב ודרכו ניתן להבחין שקרן הסרטבא הינה גוש מורם (הורסט) וממנה התצפית הכי יפה על בקעת הירדן.

שוב אנחנו ברכבים, בדרכנו חזרה לכביש 90 בסופה של ירידה מפותלת וכל כך פוטוגנית ואנחנו ממשיכים דרומה. מצומת בית הערבה אנחנו עולים על כביש 1 ויורדים ממנו כעבור כמה ק"מ לטובת הכביש של בקעת הורקניה. מיד אחרי בסיס הצנחנים, נבי מוסא, יש טנק ומלא שבילים שכולם זורמים פחות או יותר לכיוון מזרח. אני עולה על אחד מהם שמוכר לי ומושך אחריי את כל השיירה לארוחת צהריים מדליקה מפסגתו של ג'בל חרמון וממנו תצפית יפהפיה לצפון ים המלח.

חזרה דרך פודרה מטורפת לכביש החוצה את בקעת הורקניה ויורדים דרומה מספר ק"מ עד למפגש עם סמ"ש ירוק מעט אחרי הגשר ההרוס. הכיוון הוא שוב מזרחית לכיוון מצוק ההעתקים, חצינו את נחל קדרון המטונף באשפה ופסולת וסטינו לגיחה קצרה לתצפית נוספת ממצפה נחליאלי, בתוספת מפל מרשים המשקיף על בקעת ים המלח, דרך חלון נוף שיוצר קניון נחל קדרון.

המסלול שלנו ממשיך דרומה על הסמ"ש האדום ובכל פעם מוכיח מחדש שהוא אחד היפים בארצנו. הנסיעה בשביל המפותל מטפסת ויורדת בגובה, אנחנו פוגשים חריצי נחל רבים ושונים, חלקם דורשים הכוונה קרקעית לכל רכב בנפרד והנוף לא פחות מקסום. מצוק ההעתקים העצום נישא כחצי ק"מ מעל ים המלח, לעיתים הוא מתרחק מהשביל שלנו כמה מאות מטרים ולעיתים מתקרב לכדי כמה עשרות מטרים בלבד, בקטעים אלו הנסיעה דומה לטיסה והחוויה עוצמתית. חצינו את נחל סמך ונחל טור וכעבור כק"מ אחד נוסף הגענו לחניון הלילה השני במסע שלנו במצוקי דרגות ולשמחתנו הרבה, גם הוא פנוי עבורנו. הקמנו מאהל בצורת ח' גדולה שחסמה לנו עד כמה שיכלה את הרוח, המבוגרים התפנו להכנת ארוחות ערב מפוארות וכל הילדים העסיקו את עצמם סביב המדורה.

מסע חוצה ישראל סוכות 2021 - יום 3

לאחר לילה ששעות רבות ממנו היו מלוות בטיפטוף, קמנו לבוקר דרמטי עמוס בעננים והשמש שאיימה להפריע לנו עם חום כבד על הבוקר, לא הצליחה לבוא לידי ביטוי והטמפרטורה נשארה נמוכה ונעימה. תדריך בוקר ליד הרכב שלי מול מפות פתוחות ואנחנו יוצאים לדרך.

עולים על הסמ"ש הירוק וכעבור כ-2 ק"מ הגענו למעבר עם כמה הצלבות וירידות תלולות. כולם נאספו ליד המעבר ועשינו שיעור קצר נוסף בנהיגת שטח, בחירת נתיב נכון, שילוב הילוך כוח גם בירידה חזקה ולקיחה בחשבון את זוויות הגישה והנטישה של הרכבים השונים.

כעבור 3 ק"מ נוספים הגענו למעבר נחל תקוע שדורש מידה של תשומת לב ובעזרת הכוונה קרקעית כולם עברו בקלילות עם הרבה תמונות פוטוגניות.

מאחר ואנחנו חבורה גדולה שלא לומר ענקית באופן יחסי, כל מעבר שכזה אורך זמן גם אם אין בעיות מיוחדות. מעבר תקוע הוא אחד כזה שכן בכל רגע נתון יכול לעבור בו רק רכב אחד. כדקה לאחר שהגענו, הגיעו מהכיוון הנגדי חבורה של 4 ג'יפים קשוחים ובלי להפריע, לזרז או להתלונן, עצרו את הרכבים שלהם, שלפו כסאות ובירות והתיישבו להנות מהמופע שלפניהם.
אין לי שמות אבל זה המקום לומר לכם תודה והלוואי שנפגוש רק ג'יפאים שכמוכם.

אנחנו ממשיכים בנסיעה וטיפוס לראש חצצון ממנו נקודת תצפית על ים המלח, מהטובות שיש כאן באזור ועל מפל חצצון מהנקודה הכי טובה שיש. הקפה על הגזיה והנוף מסביב עדיין מעונן דרמטי ומהפנט, כשים המלח פרוש תחתינו ונמוך מאיתנו בלמעלה מ-600 מטר.

לאחר שצילמנו אין ספור תמונות מכל כיוון ונתנו לרחפן של ש' לעוף קצת על עצמו, חזרנו לרכבים לארוחת צהריים קצרה כשמזג האוויר סביבנו נעים ומעונן..

חזרנו קצת על השביל ממנו הגענו והמשכנו בנסיעה ארוכה בשבילי המדבר היפהפה עד לעצירה קצרה ברוג'ום א-נקה ששימשה כנקודת תצפית ובסיס של המשטרה הירדנית משנות ה-50 ועד למלחמת ששת הימים.

אנחנו עמוק בתוך המדבר כשרוב השבילים רחבים וכבושים ומאפשרים להגביר קצב. במצפה מדרג בתחנת אום דרג' יש מבנה חד קומתי ששימש את משטרת הגבולות הירדנית, אחת משש תחנות משמר הגבול הדרום מזרחי של יהודה בתקופה הירדנית, שהשתמשו בגמלים על מנת לפטרל בין תחנה לתחנה. כמה קנקני קפה ותה, מלא עוגות ועוגיות והשקיעה שמולנו מהפנטת אותנו אבל לא מצליחה לעצור את הזמן.

אנחנו מתחברים לכביש דרך ח'שם אל-כרם והישובים כרמל ומעון ומאחר ויום שישי היום והכל סגור נערכנו מראש ותיאמנו לעשות את הקניות וההצטיידות הגדולה של המסע בסופר הפתוח בישוב הבדואי חורה, שלידו גם קצביה וחנות נוספת לפירות וירקות. החבר'ה מתרוצצים וכעבור זמן קצר כולנו עמוסים בכל טוב. אנחנו עוברים את ערד ויורדים עם כביש 31 לכיוון ים המלח. אחרי כ-7 ק"מ אנחנו נכנסים לשביל שלוקח אותנו לחניון הלילה בנחל מורג. השעה היא קצת אחרי עשר בלילה, החניון חשוך והרוח משתוללת אבל כאילו שהחבורה הזו עושה את זה כבר שנים וכולם ממהרים להקים אוהלים ולהרים מנגלים ובשרים מכל סוג שהוא. אהה.. וכמובן שחגית דאגה גם הערב, לטגן באהבה 4 טון צ'יפס ואין כאן בסביבה אף ילד שיוכל להתלונן איכשהו על החיים שלו.. המבוגרים הסתדרו עם אלכוהול והלילה ניצח את כולנו די מהר וצנחנו לשינה עמוקה.

מסע חוצה ישראל סוכות 2021 - יום 4

קמנו לבוקר עם מזג אוויר די נעים, לפחות לשעתיים הראשונות עד שכל הציוד מקופל חזרה לרכבים ואנחנו שוב בתדריך בוקר, עוברים על המסלול מול מפה פתוחה. הצגתי כמה אלטרנטיבות להמשך היום בהתאם למזג האוויר, מצב השטח והנהגים, תדריך בטיחות, כללי נהיגה בשיירה ויצאנו לדרך.

אנחנו על כביש 31 אבל לכיוון ערד לטובת תדלוק זריז, קפה ועוד קצת קרח ומיד חוזרים אליו בכיוון הנכון אל ים המלח ולצומת זוהר שמיד אחריה פנינו ימינה ודרומה לשביל כחול ולמסלול נחל פרצים.

כעבור כשלושה ק"מ נוספים הגענו לפתחו של נחל סדום ולקטע דרך קצר אבל מיוחד במינו, מפותל מאוד ומענג לנסיעה, עם קירות לבנים גבוהים משני צידיו ושביל ש"מטפס" עליהם בכל עיקול. התמונות המתקבלות בנחל סדום אינן דומות לאף מקום אחר ותחושת הנסיעה לאורכו מזכירה מידי פעם את "קיר המוות" בלונה פארק.

הקטע המדהים הזה של נחל סדום יפהפה ועוצמתי אבל די קצר. חצינו דרומה את מישור עמיעז עד למפגש עם כביש 90 ואיתו המשכנו עד הפנייה שמאלה לשביל השחור של נחל אביה. נחל אביה מפותל ויפה עם קירות גבוהים בצידיו, עליהם ניתן לראות אינספור שכבות סלע המתעדות היסטוריה גיאולוגית של מיליוני שנים אחורה.

כעבור כ-5 ק"מ הגענו למפגש שבילים עם נחל אמציהו והמשכנו לזרום איתו דרומה בנסיעה מהירה על שבילי חצץ דק. בשלב מסוים מצאנו מקבץ של עצים מפרגנים בהרבה צל ועצרנו לארוחת צהריים.

יצאנו מנחל אמציהו ליד עין חצבה. עלינו על כביש 90 והמשכנו דרומה עד ליישוב הקטן צוקים לטובת תדלוק והשלמת קניות אחרונים במסע. מאחר ואתמול הגענו למאהל מאוחר בלילה, הקבוצה מרגישה שהערב מגיע לה פיצוי ואנחנו מחליטים להמשיך על הכביש עד לחניון הלילה פארן ולהתחיל מוקדם יותר את הלילה הרביעי והאחרון של המסע. אלוהי השטח מצידם כאילו שמחו בשמחתנו והחניון פנוי כולו רק בשבילנו והקמת המאהל נעשית כבר כבדרך אגב, הילדים מתפזרים לכל עבר וארוחת הערב היא בבחינת "חייבים לחסל את כל מה שנשאר...", אז אכלנו.. המון.

מסע חוצה ישראל סוכות 2021 - יום 5

שוב זה קורה והיום האחרון של המסע מגיע הרבה יותר מהר ממה שציפינו. אנחנו מתארגנים במהירות ואחרי ארוחת בוקר טובה ומגוונת, קפה חזק לשעות הבוקר והנה כולם כבר עומדים לתדריך. יש לנו היום מסלול יפהפה וארוך של למעלה מ-120 ק"מ כשרובם בשטח והשיירה הארוכה והמכובדת שלנו יוצאת לדרך.

מיד ביציאה מהחניון אנחנו חוצים את הכביש ונכנסים לנחל פארן על הסמ"ש האדום. כעבור כ-4 ק"מ על השביל הגענו לקניון עדה. הקניון חתור בסלע ותחילת המסלול בתוך הקניון עם עליה בסולמות וחבלים שנמצאים במקום, אבל מאחר ואנחנו ביומו האחרון של מסע חוצה ישראל ולא סתם בעוד טיול, אני מקציב לכל הסיפור חצי שעה והחבר'ה אלופים ועומדים בזמנים. ביציאת החבורה מהקניון חיכה להם קפה, תה ועוגיות ולאחר כמה דקות נוספות, המשכנו ללא עיכובים מיותרים.

השיירה ממשיכה עם הסמ"ש האדום דרומה לאורך שמורת הר הנגב וגם כאן השבילים מהירים מאוד ואנחנו לוחצים חזק ובכיף על הגז עד למטוסי המטרה שזה סוג של בית קברות למטוסים, ומדובר באטרקציה ייחודית ומיוחדת לילדים ולמבוגרים.

המשכנו לבקעת צניפים ותחת העץ הגדול בחניון הלילה שער צניפים, עצרנו לארוחת צהריים אחרונה לטיול כולו.

המשכנו דרך גב צניפים שכרגע יבש לגמרי, עוד קצת על הסמ"ש האדום שלאורך נחל צניפים ובמפגש של הסמ"ש האדום עם הירוק, המשכנו עם האדום לכיוון כללי דרום מזרח ובשבילים סופר מהירים טסנו בגובה נמוך כשאנחנו משאירים אחרינו שובלי אבק ענקיים, עד למעלה עקוף ולאחריו כביש 12 ובקעת עובדה.

רגע לפני העליה לכביש אנחנו עוצרים, משחררים דיפרנציאלים, מוודאים שמערכת ה-ESP פועלת, שכל הציוד קשור טוב ומי שצריך למלא מחדש לחץ אוויר עושה זאת בזריזות. ימינה על כביש 12 וכעבור עוד כמה ק"מ חצינו גם את צומת סיירים ואנחנו עמוק בתוך שמורת מסיב אילת. כביש 12 יפהפה והנוף מעבר לגבול עם מצרים מרהיב. לאורך גדר המערכת יש אינספור גלעדים ואנדרטאות, לצד מיכשור מתקדם ועמדות שמירה של צה"ל. כעבור כ-40 ק"מ אנחנו יורדים מהכביש ומטפסים לתצפית המרשימה בהר יואש ממנה ניתן לראות עמוק לתוך סיני ולמפרץ אילת וכשהראות ממש טובה ניתן לראות גם את ההרים של סעודיה. זוהי גם נקודת הסיום של המסע המדהים שלנו. כמה מילות סיכום ופרידה, הרבה חיבוקים ונשיקות.

זהו, עוד מסע חוצה ישראל נגמר לו. כפי שכתבתי בתחילת הכתבה, היתה לי קבוצה לא פחות ממדהימה, אוסף של נשים, גברים וילדים שהכירו רק לפני 5 ימים וכעבור מסלול ארוך בו נסענו כמעט 800 ק"מ כשרובם הגדול בשטח, הפכו לחבורה קרובה ומגובשת שהסתדרה נהדר, תמכה, פירגנה והיתה פשוט תענוג מתגלגל לכל אורכה של המדינה המקסימה שלנו.

תודה רבה לכולכם על הזכות והעונג להוביל אתכם במסע היפהפה הזה, נעמתם לי מאוד והייתם אשכרה אלופות ואלופים לכל אורך הדרך. ואחרונים חביבים, תודה לשלושת הילדים הנפלאים שלי, שפירגנו לאבא והיו הכי זורמים ונעימים שאפשר לבקש והפכו את המסע הזה לכל כך מרגש ועוצמתי.
להתראות בטיולים הבאים,
שלכם,
קובי.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן

להרשמה למסע הבא, חוצה ישראל חנוכה 2021 - הקליקו כאן