יומן מסע טיול ג'יפים לירדן - סוכות 2021

השיירה בואדי חסה / נחל זרד

שעת בוקר ושיירת הג'יפים נפגשת בכניסה למעבר הגבול "נהר הירדן" הסמוך לבית שאן.
ממתינים לאחרוני כלי הרכב ונכנסים למעבר, תחילה הצגת בדיקת קורונה שעשינו 72 שעות טרום הכניסה לירדן, ביקורת דרכונים ונכנסים לבירוקרטיה הירדנית - מעט מסורבל אבל לא משהו שימנע מאיתנו ליהנות מירדן. תדלוק ראשון ועולים על הכביש הראשי דרומה עד הביקור בואדי חסה הוא נחל זרד, הזורם כל השנה.

השיירה סיימה את האתנחתא המרעננת במי נחל זרד ( ואדי חסה ), השקיעה מתפשטת על הרקיע והשיירה מתחילה לטפס את ציר ואדי נמלה לכיוון ואדי מוסא, הכפר בו נלון.
דרך מהממת, מפותלת ומיוחדת במינה. 21:00 והשיירה מגיעה לבית המלון. ארוחת הערב ממתינה והג'יפאים מסיימים את הארוחה ומכינים את עצמם ליום המחר לקראת ביקור בפטרה ונסיעת שטח אמיתית.

כל מילה מיותרת

ארוחת בוקר בבית המלון ו"טסים" לביקור בפטרה - בירת הנבטים.
פטרה עיר נבטית קדומה המפורסמת בארמונות הקבורה שלה החצובים באבן החול של הרי אדום, ומכאן שמה בעברית "הסלע האדום". העיר הייתה בירת הנבטים וביוזמה פרטית באינטרנט נבחרה בשנת 2007 כאחד משבעת פלאי תבל החדשים. פטרה נמצאת בדרום ירדן בגובה של 885 מטר מעל פני הים. הדרך המקובלת להגיע לפטרה היא מהכפר הסמוך ואדי מוסא דרך קניון ה"סיק". הקניון עצמו צר למדי, ורוחבו אינו עולה על מטרים ספורים, בעוד שקירותיו מגיעים לגובה של כמאה מטרים. צלעות הקניון עשויות אבן חול נובית בצבע אדמדם, ועל קירותיו ניתן למצוא תבליטים של אלילים נבטים, כתבים ופסלים. לאורך צלעות הקניון ניתן למצוא שרידים של אקוודוקטים שנועדו להעביר מים לעיר. פטרה מפורסמת כיום בזכות המבנים החצובים במורדות ההר שנשתמרו היטב עד ימינו. הידוע מכולם הוא קבר מלכותי מפואר בשם "אוצר פרעה" (אלחזנה), שלצורך פיסולו הוזמנו אומנים מאלכסנדריה. גובהו 33.77 מטר ורוחבו 24.90 מטר, והוא נחצב מלמעלה כלפי מטה. את הרווח שבין העמודים הצדדיים מפארים פסלי ענק של רוכבי סוסים.

אלחזנה - פטרה

זהו, נכנסים לשטח

השיירה עולה על הכביש המתפתל לכיוון הדיונות שבדרום המדינה - חוויה מיוחדת במינה. מורידים אוויר ויאללה באלאגן.

זריחה על רקע המאהל בואדי ראם

האדרנלין בשיאו, אלו שעבורם זו החוויה הראשונה בדיונות, לא מבינים איך הרכבים טסים, כן, טסים בדיונות כאילו מדובר בכביש בין עירוני, 70-100 קמ"ש בדיונות. הנוף מדהים, הרים ענקיים שהטבע יצר מאבן חול נובית. נגיעה/שפשוף של ההר והוא מתפורר לחול. המים/גשם והרוח יוצרים בהרים צורות מדהימות.
בחלק מהמקומות בהם ביקרנו זכינו לראות ציורי קיר, עדויות להתחלת האלפבית, ביקור במעיין, מפגש עם מקומיים הדוהרים עם רכבי שטח ישנים (רכבים, בעיקר טויוטה, משנות ה-70 ) גמלים, חמורים ובעיקר מכניסי אורחים כמו שהבדואים יודעים.

ביקור בחאז ע'לי

ואדי ראם

ואדי ראם הוא ואדי בדרום ירדן, הארוך ביותר בממלכה ההאשמית, ובו מוצאים נופי אבן חול וסלעי גרניט. מקור שמו של הוואדי בארמית ופירושו: גבוה. הוואדי מכונה "בקעת הירח", וככל הנראה נקרא כך על ידי הבדואים שדימו את השטח המחורץ לפני הירח.
ואדי רם ממוקם בדרום-מערב ירדן, מזרחית לערבה, כ-60 ק"מ צפונית-מזרחית לעקבה וכ-370 ק"מ דרומית לעמאן. הר רם בשוליו מתנשא לגובה של 1,754 מטרים, והוא ההר השני בגובהו בירדן. הוואדי מהווה אחד מאתרי התיירות החשובים בירדן. בשנת 1998 הכריזה ממשלת ירדן על שטח של 720 קמ"ר הכולל את הוואדי וסביבתו כ"אזור מוגן", ופיתחה תוכנית שימור שמטרתה הגנת ערכי הטבע מפני מטיילים וציידים ושמירת האיזון האקולוגי המדברי העדין. האזור המוגן של ואדי רם הוכרז בשנת 2011 כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, לפי קריטריונים מעורבים לאתרי טבע ולאתרי תרבות. הסיבות הטבעיות כוללות נוף מדברי הכולל מגוון של ערוצים צרים, קשתות טבעיות, צוקים גבוהים, מפולות ענק ומערות טבעיות. הסיבות התרבותיות כוללות כ-25,000 פטרוגליפים, כ-20,000 כתובות וממצאים ארכאולוגיים רבים המעידים על 12,000 שנים של אינטראקציה אנושית עם הסביבה הטבעית באמצעות חקלאות ועיור. בכתובות קיימת עדות לרצף של מחשבה האנושית ולהתפתחות כתב אלפביתי קדום.

שעת צהרים מאוחרת וצריך להצפין לקראת היציאה שלנו דרך המעבר היחיד שפתוח (מעבר ערבה סגור בנתיים ונפתח רק בתחילת אוקטובר). השיירה עולה על הכביש הראשי לעמאן ונוסעת לעבר העיר ההיסטורית - מידבא.
מידבא היא עיר בעלת היסטוריה רבת שנים, השוכנת במערב ירדן. העיר, הנמצאת כ-780 מטרים מעל פני הים, ממוקמת כ-9 קילומטרים מדרום למיקום המשוער של העיר הקדומה חשבון ומצפונו של נחל ארנון. משמעות השם מידבא איננה ברורה. הוצע לפרש כ"מקום מנוחה". מידבא נודעה ואף הפכה למוקד תיירות בשל גילוי מפת מידבא, מפה יוצאת דופן מהמאה השישית לספירה שנמצאה בכנסייה ביזנטית קדומה, המתארת את ארץ ישראל בגבולותיה הרחבים.

הכנסייה ובה מפת מידבא מתחת לשטיח האדום

הכנסיייה במידבא

מוצ"ש אחרי שעות נסיעה רבות, הגענו לעיר המיוחדת "מידבא", אל מלון טוב במרכז העיר. ארוחת ערב טובה ולמחרת בבוקר ביקור בכנסייה ובה מפת מידבא המפורסמת. לצערינו לא הספקנו להמתין לסיום התפילה ב-10:30 בבוקר (יום ראשון - תפילה ארוכה) כדי להספיק לראות את הסרת השטיח מעל המפה, והמשכנו לתצפית מראש הר נבו.

תצפית מערבה לישראל מראש הר נבו

ביקור בכנסייה המיוחדת בהר נבו

הר נבו

הר השוכן במערב ירדן, כ-7 ק"מ מערבית לעיר מידבא. פסגתו נישאת לגובה של 817 מטר מעל פני הים. הנוף מפסגת ההר משקיף על ארץ ישראל, ים המלח והחלק הדרומי של נהר הירדן. לרוב ניתן לראות את יריחו מפסגת ההר ובימים בהירים גם את ירושלים ואת בית לחם.
מבנה שניצב על ראש ההר הוסב לכנסייה בשנת 393 וזו נבנתה ועוצבה מחדש באופן רציף. המבנה היה מלבני והיו בו שלושה אפסיסים, ומתחת לרצפתו התגלו שישה קברים. מדרום ומצפון לו הוקמו שתי קפלות אשכבה, וסביב חצרו המרכזית הותקנו חדרי מגורים לנזירים. מאוחר יותר הוקם במקום גם בפטיסטריום וכתובת יוונית שהשתמרה במקום מזכירה את תאריך בנייתו בחודש אוגוסט 531. במחצית השנייה של המאה ה-6 הורחבה הכנסייה והוכרה כבזיליקה. מאוחר יותר פורקו קפלת האשכבה הצפונית והבפטיסטריום, ותחתם הוקמה קפלה גדולה יותר. בצידה הדרומי של הבזיליקה הרסו הנזירים את קפלת האשכבה האחרת והקימו במקום בפטיסטריום חדש שבו פסיפסים מהשנים 597–598. במהלך העשור הראשון של המאה ה-7 נהרסו שלושה חדרים במנזר ובמקומם הוקמה קפלת "אם האלוהים". נראה כי בשלב מסוים נשתכח המקום ומהמבנים נותרו שרידי אבנים וחלקי פסיפס. עדויותיהם של שני עולי רגל מסוף המאה ה-4 ומהמאה ה-5 התגלו במחצית השנייה של המאה ה-19, וסייעו לחוקרים לאתר את המקום. הראשונה הייתה אגריה שיומנה התגלה בעיר ארצו באיטליה ופורסם ב-1877 והאחר היה פטר האיברי, הבישוף המונופיזיטי של עזה שכתביו התגלו ב-1895. כתוצאה מכך נרכש המקום ב-1932 על ידי נזיר פרנציסקני שדאג לסלילת דרך אל העיירה מידבא, ואיפשר את תחילת החפירות במקום ב-13 ביולי 1933. שלוש משלחות חפירה שנערכו בשנות ה-30 של המאה ה-20 חשפו את שרידיהם של מבני הבזיליקה והמנזר המקוריים. בד בבד החלה משמורת ארץ הקודש בהקמת כנסייה ומנזר פרנציסקנים חדשים על ההר, ולצידם הוצב מאוחר יותר פסל נחש הנחושת המעוצב בצורת צלב. הפסל, מעשה ידיו של הפסל האיטלקי ג'ובאני פנטוני (Giovanni Fantoni), מסמל הן את נחש הנחושת אשר עשה משה במדבר והן את הצלב עליו נצלב ישו. ב-19 במרץ 2000, ביקר האפיפיור יוחנן פאולוס השני במקום במהלך מסעו לארץ הקודש ונטע בו עץ זית כסמל לשלום. ב-11 במאי 2009 ביקר האפיפיור בנדיקטוס ה-16 במקום במהלך מסעו לארץ הקודש.

תודה למטיילים וניפגש בטיולים הבאים

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן