סיכום טיול לרכבי 4X4 - יומיים ממכתש רמון לבורות לוץ 29-30/10/2021

היום הראשון - ממכתש רמון לבורות לוץ

יום שישי בבוקר בחניון שבכניסה לגן הפסלים במצפה רמון.
הקפה מתבשל על הגזייה, לצידו כל מיני עוגות ועוגיות ובין לבין, מתנהלת הכרות ראשונית עם השותפים שלנו למסע ביומיים הקרובים. תדריך קצר שלי מול מפה פתוחה, על המסלול כולו ובפרט על המסלול להיום, עקרונות נהיגה בשטח, התנהלות בשיירה, חלוקת מכשירי קשר ומספרי ברזל לסדר התנועה בשיירה, הורדת מעט לחץ אוויר ברכבים הגדולים שביננו כדי שנהנה מנסיעה קצת יותר נעימה וזהו - יוצאים לדרך.

יצאנו לנסיעה קצרה של פחות מק"מ מנקודת התדריך ועצרנו בגן הפסלים לתצפית ראשונה ויפהפיה על המכתש מלווה במעט הסברים על הנוף המדהים שלפנינו. מכתש רמון הוא המכתש האירוזי הגדול בעולם, אורכו כ-40 ק"מ, רוחבו כ-9 ק"מ ועומקו המרבי כ-350 מטר. בצידו המזרחי הוא מחולק על ידי הר ארדון לשתי בקעות, בקעת ארדון ובקעת מחמל. רוב שטחו מנוקז על ידי נחל רמון שנקרא בערבית ואדי א-רומאן, שכן הרומאים עברו באזור הזה.

מכתש רמון.. כמה פרטים שכדאי לזכור..

מכתש רמון מהווה אחד מחמשת המכתשים שבנגב (מכתש רמון, מכתש גדול, מכתש קטן ושני מכתשי התאומים בהר עריף). מכתש אירוזי או מכתש סחיפה, נוצר כתוצאה מסחיפת הסלע על ידי משקעים בתצורות גיאולוגיות של שכבת סלע קשה מעל לשכבת סלע רכה. סדקים בשכבה הקשה מאפשרים למים לחלחל למטה וליצור אגם המתרחב עם הזמן בראש ההר. ההבדל בין מכתש סחיפה לבין קניון הוא בכך שלקניון יש פתח כניסת מים ופתח יציאה, ובמכתש יש רק פתח יחיד המנקז את המשקעים היורדים בתוכו. בגלל דרך היווצרות המכתשים ניתן לראות על צלע המכתש את שכבות הסלע הרבות והשונות שמקורן בתקופות גיאולוגיות קדומות. חולות צבעוניים הנמצאים בשכבות השונות, גם הם מראה שכיח בתוך מכתשי סחיפה.

הדרך סלולה ונוחה ברובה והשיירה שלי מתקדמת בנינוחות וברוגע על שביל ישראל, מעל ולאורך שמורת מצוק הצינים כשהכיוון הכללי הוא צפון מזרח בואכה מעלה נוח. השביל מתקרב ומתרחק מהמצוק ללא הרף וכשהוא מתקרב קשה להתאפק וכולנו יורדים מהרכבים לתצפיות נוספות.

פה ושם אנחנו נתקלים בנחל שצריך לחצות או מדרגה/ות שיש לטפס או לרדת וכאן מתחיל הכיף הגדול. בנקודות אלו אני קורא במכשיר הקשר לכולם לצאת מהרכבים ולהתקדם אליי כי הנה הזדמנות נוספת ללמוד משהו חדש.

לרוב, תגובת המשתתפים למראה המכשול במדרגות נוח היא הפתעה שלא לומר אי נוחות, אבל לאחר כמה הסברים לגבי איך והיכן לשים את הגלגלים, מתחילות עבודות המע"צ, החבר'ה מרימים אבנים גדולות וקטנות ו"מסדרים" את המכשול לכדי מעבר בטוח שלא לומר נעים לנסיעה.

לאחר כ-24 ק"מ לאורך המצוק הגענו לקצה העליון של מעלה נוח. ירדנו אותו אבל רגע לפני כן עצרנו כדי לנשום את הנוף המרהיב שנפרש לפנינו. למכתש רמון יש צורה של לב מוארך שנמתח מצפון מזרח לדרום מערב. אנחנו עומדים כרגע בנקודה הכי צפון מזרחית שלו ובעצם פרט לבקעת ארדון, שמעבר להר ארדון, המכתש כולו פרוש לפנינו.

הירידה במעלה נוח אינה קשה אבל היא תלולה ויש בה כמה הצלבות רצופות, הרבה דרדרת ותהום עמוקה מימין כך שיש לנהוג בה לאט ובזהירות, תוך כדי תכנון קו הנסיעה קדימה. בשל הזוית התלולה בכמה נקודות, בהן אין לנהגים שום יכולת לראות את הדרך 2-3 מטרים לפני הרכב, הכוונה קרקעית היא חשובה וקריטית כדי להבטיח מעבר בטוח. ברכבים שיש, שולב הילוך הכוח, בקרות הירידה הופעלו וכולנו בהילוך ראשון מתקדמים לאט. מצד אחד הנוף המטורף ומצד שני, הדרך שדורשת ריכוז ותשומת לב מלאה. בהחלט קטע דרך בלתי נשכח.

מיד בהתחלה יש הצלבה רצינית שבה עמדתי לכוון את החברים ולצלם כמה גלגלים באוויר, כעבור כמה עשרות מטרים פגשנו מדרגה והצלבה חזקה נוספת ואחרי העיקול ועוד כמה מטרים הגענו לאחת נוספת ואחרונה. בסופו של דבר הירידה הסתיימה והובילה אותנו ישירות לעומקה של בקעת מחמל ולקטע דרך שכולו חול רך ונעים.

הערב הגיע והשמיים מתחילים להקסים בגווני מדבר כתמתם. מזג האוויר נהדר והשביל המהיר שנגמר די מהר, הביא אותנו לצומת שבילים עם שביל ירוק שפונה שמאלה - מזרחה ובסופו חניון הלילה של הר ארדון. פנינו שמאלה ותפסנו את אחת המרפסות שחניון הלילה הזה מציע.

הקמנו אוהלים, ריחות בישול וצלייה באוויר, ילדים משתוללים מכל עבר ואין להם שום דבר שמזכיר מסך ביד ואפילו יש כבר מדורה דולקת, שמתאימה בול לאלכוהול שבא אחרי האוכל..

היום השני - ממכתש רמון לבורות לוץ

אנחנו נהנים מהצל שמספק לנו הר ארדון בשעות בוקר מאוחרות יחסית ומאפשר לנו לישון עוד קצת.. קיפול מהיר של המאהל, ארוחת בוקר קלה ואנחנו מוכנים לזוז. וידאנו שאנחנו משאירים את המקום נקי ומסודר ויצאנו בנסיעה חזרה על השביל הירוק לכיוון חאן בארות. מהשקט שבאנו ממנו, חאן בארות מרגיש ונראה כמו מטרופולין עמוסה ורועשת, אז זרקנו את כל שקיות הזבל שלנו, קנינו קרטיבים וקרח, נכנסנו לרכבים ומיהרנו חזרה לשקט שלנו.

עשינו סיבוב קצר בשלוחת מוחילה על ציר צבעי רמון. זוהי דרך חדשה, יחסית עמוסת אטרקציות עם הקשרים שונים למכתש כמובן, מבריכות חול, תצפיות שונות ואפילו תותח חרסית אחד, עצום בגודלו.

המשכנו מהגן הלאומי צבעי רמון החוצה בדרך מפותלת והגענו למפגש עם כביש 40. מאחר וניתן לפנות רק ימינה, ניצלנו את ההזדמנות ויצאנו לסיבוב קצר מעבר לכביש, דרך נחל רעף והר גוונים, חזרנו לכביש 40 עם הפנים לכיוון הנכון וכעבור 2-3 ק"מ ירדנו ממנו שוב, חזרה לשטח ולשביל שלאורך נחל נקרות, שיוביל אותנו למעמקי שמורת הר הנגב שהיא שמורת הטבע הגדולה בישראל.

הנוף המדברי מתעצם ככל שמתקדמים פנימה ומערבה בנסיעה נעימה ומהירה בנחל נקרות. כעבור כ-20 ק"מ פנינו שמאלה לביקור בבארות עודד. בדרך הקצרה לבארות היה עלינו לחצות מעבר נחל צר ומתפתל, די מאתגר עבור הג'יפונים שלנו, שדרש קו נסיעה עדין ומדוייק. כל הרכבים מתחו איברים (מהלכי מתלה) ובסופו של דבר עברו בקלילות.

תחת צילו של עץ גדול ובודד לצד הנחל עצרנו לארוחת צהריים ארוכה ואחרונה.

ולאחריה, חזרנו לשביל הראשי והמשכנו מערבה דרך חניון הלילה הר עידו למפער ערוד ולפיצול שבילים. השביל השחור פונה ימינה לכיוון צפון וממשיך למעלה ערוד שיורד לנחל רמון בעומק המכתש. המשכנו עם השביל הכחול מערבה ועצרנו לתצפית יפהפיה הצופה על מכתש רמון מקצהו הדרום מערבי.

המשכנו נסיעה על השביל הכחול כ-5 ק"מ נוספים, חצינו את כביש 171 כשצומת הר חריף וכביש 10 נמצאים מרחק פסיעה מערבה מאיתנו, ונכנסנו למתחם של בורות לוץ ולנקודת סיום המסלול שלנו.

תודה לכולם,
היה תענוג לבלות איתכם,
להתראות בטיולים הבאים..

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן