סיכום טיול - יומיים בנגב בחופשת חנוכה 2021 – מנחל עשוש לנחל ערוד

טיול חנוכה 2021 הוגדר כ"יציאה מובטחת", כזה שייצא לדרך גם עם מספר משתתפים מועט ביותר, כי תכננתי לערוך אותו כשאחזור דרך אילת מטיול חנוכה בירדן וממילא אהיה בדרום. אלא שבהלת האומיקרון והצורך בבידוד של שלושה ימים לחוזרים מחו"ל שיבשו את התוכניות והמסע בממלכה ההאשמית נדחה לתאריך עתידי לא ידוע – אבל טיול חנוכה בנגב עמד בעינו והייתי מחויב לו. מה שגרם לי לחשוש שיסבול ממיעוט נרשמים ומשתתפים – אבל המטיילים שלנו לא איכזבו. סמוך למועד היציאה נרשמו עוד ועוד. הטיול הלך והתמלא ואני התכוננתי לקראתו בקפידה.

היום הראשון

נקודת המפגש נקבעה לבוקר יום שישי בתחנת הדלק שבכניסה ליישוב צוקים שבערבה. רחוק מהמרכז, מה שגרם לכמה מהמשתתפים (וגם לי עצמי) לצאת לדרך יום קודם, ולישון באחד החאנים שבערבה. עידו (הג'וניור שלי) ואנוכי בילינו את הלילה ב"ראס השיטה" בחצבה, שם פגשנו כמה ממשתתפי הטיול שלנו. למרות שהמקום היה מלא עד אפס מקום, עדיין ניתן להשתמש בפסיליטיז של המקום – מקלחות ושירותים, תה חם ותמרים חופשי, ולישון באוהל שלנו סמוך לרכב. יופי של מקום!

בבוקר כולם מתאספים בתחנת הדלק, למרות המרחקים, אף אחד לא איחר. תדריך, חלוקת מכשירי קשר והסבר על המסלול שלנו להיום – ויוצאים לדרך. הכניסה לשטח היא מכביש 90, במרחק של קילומטר וחצי מצפון לתחנת הדלק. שם אנו מרוקנים אויר מהצמיגים ויוצאים בטור ארוך לכיוון צומת השבילים של נחל עשוש ושביל ישראל, שם נפנה שמאלה לשביל ישראל (דרומה) לכיוון מעלה עשוש, האתגר הראשון והעיקרי שלנו להיום.

ביקרתי בעשוש פעמיים-שלוש בחודשים האחרונים. המעלה אינו מהקשים אבל גם ממזרי ולא פשוט. המדרגות חלקלקות. יש כמה דרכים להתמודד איתו, אני דוגל בלחץ אויר נמוך שימקסם אחיזה ובנחישות – גז קבוע, לאט, לא יותר מדי אבל בוודאי לא להתחרע על הדוושה הימנית, כי אנחנו לא רוצים רכב שמקפץ וגלגליו מתנתקים מהקרקע כי אז אין אחיזה וגלגל שמסתחרר באויר ונוחת באלימות על הסלעים עלול לגזור ציריה.

אנחנו מטפסים את המעלה ברגל ואני מסביר על הנקודות הבעייתיות. אחר כך תורי להדגים עליה נכונה. קצת לא חוכמה בסופה כפולת הנעילות, אבל אני מטפס לאט ובקו הנכון ללא דרמות, ואחרי כמה שניות הג'יפ מתייצב בראש המעלה. אני מחנה אותו עם החזית לכיוון המעלה, למקרה שנצטרך למשוך את המתקשים עם הכננת, ובזמן שאני יורד לכוון את המטפסים, עידו על ההגה, מוכן לתפעל את הכננת ולהחזיק את הג'יפ במקומו.

אחד אחד, משתתפי הטיול מתחילים בטיפוס. יש שמטפסים נכון וברוגע, יש שמשתוללים על הגז. חלק מתקשים – שני ג'ימנים שלא הצליחו ומרימים גלגלים לזויות מפחידות נרתמים לכבל הכננת ועידו נותן להם משיכה קצרה של חצי מטר קריטי, לבסוף הקבוצה כולה מסיימת את הטיפוס בזמן שיא ואנו יכולים להמשיך בדרכנו דרומה. יורדים ב"מעלה צופר", חולפים ב"שדה הצבים" (שטח המכוסה בסלעים עגולים המזכירים שריון-צב) עוקפים את החממות של מושב פארן ועושים צהריים בכניסה הצפונית לתלם-עשת, כאן מצטרפים אלינו יניב והבנים ברנגלר שהגיעו מהצפון מעט יותר מאוחר.

ציר תלם עשת מפותל ויפהפה, עם מדרגה אלכסונית שמצריכה כיון מבחוץ, וממנו אנו פונים למישור בוהר, לחלק היפה ביותר והמהנה ביותר לנהיגה של היום, לטעמי – הציר שרבים לא מכירים שעובר בגבעת בוהר, גבעת עורקים, מסעף העץ הזקן, עמק דממה, גבעות חמדה וכמובן – כניסה לביקור ב"ארמון", נקיק עמוק חתור בסלע אליו נכנסים ברגל. לאחר הביקור בארמון יורדים את ההצלבות במעבר ציחור ונעים לאורך נחל ציחור ונחל פארן לחניון הלילה שלנו בבאר-אשלים, חניון גדול ונוח אליו אנחנו נכנסים בדקות האחרונות של אור-יום. הקמת אוהלים, הדלקת מדורות, התקנת ארוחת ערב, לגימת יין אדום לרוב ושיחות ג'יפאים לתוך הלילה הקר. בינתים גם מצטרף אלינו גיתאי מ"סוייץ בראש" בסופה האדומה שייסע איתנו מחר, בנחל ערוד וכבר מאוחר. זמן לזחול לאוהל ולהתחפר מתחת לפוך. לילה טוב!

היום השני

היום יעבור עלינו בנחל ערוד המפורסם – ציר ארוך, טכני, שנע לכיוון צפון מערב ושפעם נחשב למאתגר לנהיגה ומעמיד במבחן את שלמות כלי הרכב. מאז זרמו בו שטפונות לרוב ונסעו בו אלפי רכבי שטח, והציר האימתני לשעבר איבד קצת מזוהרו והיום הוא סתם "רק" טכני, מצריך נהיגה עירנית וממושכת במצב LOW ומצריך כיוונים מבחוץ פה ושם, אבל גם לא קשה מדי וכולם מסתדרים היטב והקצב שלנו טוב – לאחר ארוחת בוקר במיצר ערוד ומעבר מכשולים ראשונים, אנו עוצרים באנדרטת ה"האמבר" – שריד ממבצע עובדה במרץ 1949 כדי לשמוע את סיפור המבצע ומעללי הרכב הספציפי, שננטש במדבר בשל תקלה טכנית, נסחף בשיטפון והתגלה כשלושים שנה מאוחר יותר במקום בו הוא עומד כיום.

עוד כמה מעברים טכניים, והעצירה הבאה לארוחת צהריים ליד "סלע טוביה-פלמ"ח" – גם כאן יש סיפור מעניין מהימים שלפני קום המדינה, על טוביה קושניר, מחללי שיירת הל"ה בגוש-עציון, שסייר כאן ברגל שנתיים קודם לכן ועל שמו נקרא הסלע הגדול הזה, עם החריטות "טוביה" ו"פלמ"ח". השמש הממהרת לשקוע מאלצת אותנו לוותר על טיפוס מדרגת ערוד, לפנות ימינה בבארות עודד ולמשוך החוצה דרך מפער ערוד לנקודת הסיום על כביש 171, מול בורות לוץ, ממש כמה דקות לפני שקיעת השמש.

סיכום

הטיול שלנו "תיקתק" – עבר בשלום, ללא דרמות, תקיעות, פנצ'רים, עיכובים או נזקים מכניים. אוירה טובה ושמחה, משמעת קבוצתית, נהיגה מצויינת והקפדה על בטיחות ועל עמידה בזמנים, תרמו מאד להצלחת הטיול הנהדר הזה ועל כך תודה גדולה לכל הקבוצה – הצלחתם להעביר עלי את הטיול בנעימים ללא דאגות או מתח – כבוד גדול ושוב תודה!
אנו נתראה בקרוב בטיולים הבאים.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן