יומן מסע נשים בן יומיים בשמורת הר הנגב - 10-11/12/21

היום הראשון:

נפגשנו בשעה 09:00 כאשר חלק מהבנות צמצמו טווחים וירדו דרומה, חלקן לאחר נסיעה של 3 וחצי שעות מהמרכז היישר לחניון הלילה של באר אשלים.

כרגיל, הבוקר התחיל במצב רוח מרומם עם סיפורי חוויות מהמסעות הקודמים. עוד חוויה אחת של החלפת תיבת העברה אל תוך הלילה כמה שעות לפני הטיול ועוד חילוץ של ציפור - האחת והיחידה שלנו.

אז מורק''ים יש, מצב רוח מצוין יש - אפשר לצאת לדרך...

עשינו סדר תנועה וקבעתי את הסוגרת שלי מירב גרינברג (שהיא גם נהגת מנוסה וגם מדריכת נהיגת שטח בפני עצמה) ונכנסנו לציר הפלמ''ח. מהר מאוד פנינו במסעף והמשכנו בנסיעה במגמת צפון מערב בנחל שזר. הציר היה קליל והבנות עמדו בקצב נסיעה מרשים שנתן לנו את הזמן לעבור גם דרך מדרגת ערוד. לפני המדרגה עשיתי תדריך קצר (בכל זאת אני מכיר את כל הנהגות די טוב) והתחלנו להכווין - אני במכשול הראשון וציפור בהמשך הירידה. אט אט ובבטחה כולן עברו. במהלך הירידה של ענבל היה נראה שיש לה פנצ'ר בגלגל הקידמי השמאלי ובסוף הירידה העמדנו את הרכב במיקום שיהיה לנו קל לעבוד על הגלגל. בשל היום הקצר החלטתי שנחליף גלגל וכשנגיע לחניון הלילה נעריך את המצב בלי לחץ.

הבנות מיד התייצבו לעבודה. ציפור וענבל לא ממש צריכות עזרה בהחלפת גלגל אבל כלים ייעודים מקלים על העבודה, כך שבזמן שציפור פתחה את הגלגל וענבל הורידה את הספייר, עירית הגיעה עם ג'ק, שמן בוק ומברגת אימפקט מהרכב שלי. כמה דקות עברו ואנחנו שוב בנסיעה.

הגענו אל חניון הלילה שלנו - ''חניון לילה נקרות'' בדיוק בזמן. לאט לאט החניון התחיל להתמלא. הבנות התמקמו והכינו את עצמן לקור של הלילה כאשר עירית מכינה את ה''אוהל בבוצ'קה'' שלה. ובעברית - אוהל מכוסה בניילון חממה כשבתוכו עוד אוהל עם מיטה.

חמים מדגמנת את ה''אוהל בבוצ'קה'' של עירית

בדקנו את הגלגל של ענבל, נראה שהייתה בריחת אויר בשל לחץ על הצמיג, כנראה מסלע, אבל לא היה פנצ'ר לשמחתנו.

בזמן שבדקנו את הרכב, שולה היקרה שלנו פתחה עמדת מרק לרעבים בדיוק ברגע שהצמד גלית את גלית הבעירו מדורה והעמידו פוייקה מפנק לכולן. שאר הבנות הביאו כל אחת תבשילים לתפארת מהבית ותוך זמן קצר, לאחר שירדה השמש, ישבנו סביב המדורה צוחקים, אוכלים ונהנים - מצב לא רע בכלל...

היום השני:

אחרי לילה שנוי במחלוקת בעוצמות הקור אנחנו מתחילים להתארגן. בשעה 08:00 התחלנו תדריך ויצאנו ליום השני והמאתגר.

בשל קצב הנסיעה של היום הראשון, החלטתי לקחת את הבנות לארוחת בוקר באחת התצפיות היפות והפחות מוכרות שיש בהר גזם. הבנות לקחו קצת את הזמן ושכחו שיש לנו יום אתגרי יותר (הרבה יותר) מקודמו מה שגרם לנו להגביר קצב ולהפחית עצירות.

לאחר היציאה מהר גזם ובפנייה חזרה לציר הנפט קיבלתי קריאה בקשר מגלית את גלית שיש בעייה ברכב לאחר קפיצת נינג'ה לגובה.

לאחר בדיקה, כנראה שנפרץ מחזיר שמן בסרן הקידמי ויש נזילה חזקה וככה לא שווה להמשיך את הטיול. הובלתי את הצמד אל הכביש הקרוב שהיה 4-5 ק''מ מאיתנו. הן התבאסו יש לציין, אבל לקחו הכל בפרופורציות כשבדרך הביתה המשיכו לטייל רגלית באתר או שניים.
חזרתי לקבוצה והמשכנו לכיוון מעלה נוח. עם הכוונה קלה הבנות עלו את המעלה שלב שלב כאשר ג'ס עם הג'ימני (הסטנדרטי שלה יש לציין) התקשתה במדרגה אחת. בעזרת טניה ומשיכה קלה, היא עברה בבטחה והסיפור חזר על עצמו גם אצל אורית שלנו. בגלל אופי המעלה וקוצר הזמן החלטתי לא לעשות יותר מדי ניסיונות במעבר המדרגה. סיימנו את המעלה ופנינו לציר טרף המאתגר. הבנות הפגינו נהיגה ושליטה מעוררות התפעלות.

במפגש ציר טרף עם נחל מרזבה פנינו צפונה לשמורת מצוק הצינים. בנחל חוה עצרנו סוף סוף להפסקה כאשר שמתי לב שהצלחנו להדביק את פער הזמן שנוצר מהכניסה להר גזם ותפעול התקלה ושנצליח לצאת מהשמורה לפני רדת החשכה.

באמת כך היה, בשעה 16:30 יצאנו מהשמורה. עשינו שיחת סיכום, מסע צילומים ואז נסענו לתחנת הדלק בשדה בוקר לניפוח אויר (עצמאי כי בתחנה הקומפרסור לא עבד) ותדלוק.

כרגיל, היה לי העונג לצאת למסע עם נשים כאלו והרכב אנושי שכזה.

מודה לכולן על שיתוף הפעולה, התמונות והאווירה שרק הן יודעות ליצור.

תודה על הצילומים המדהימים של גלית סבג וכמובן לחברתי הצלמת אורית גררו.

הצטרפו למסעות הבאים:

למסע חוצה ישראל לנשים בלבד במרץ - הקליקו כאן
או למנוסות שבינכן, מסע חוצה ישראל לנשים באפריל (נשארו מקומות אחרונים) - הקליקו כאן

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן